החינוך המשותף: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''חינוך המשותף''' - אחד מיסודות הקיבוץ שמשמעותו אחריות משותפת של כלל החברה על חינוך הילדים והנוער. האחריות כוללת דאגה ללימודיהם ולרווחתם של הילדים, בצד הכשרתם המעשית והרעיונית לחיי קיבוץ. המסגרת החינוכית איפשרה תירגול רעיונות השיתוף והשוויון הלכה למעשה, בתחומי הלימודים, העבודה, וחיי החברה. |
ה'''חינוך המשותף''' - אחד מיסודות הקיבוץ שמשמעותו אחריות משותפת של כלל החברה על חינוך הילדים והנוער. האחריות כוללת דאגה ללימודיהם ולרווחתם של הילדים, בצד הכשרתם המעשית והרעיונית לחיי קיבוץ. המסגרת החינוכית איפשרה תירגול רעיונות השיתוף והשוויון הלכה למעשה, בתחומי הלימודים, העבודה, וחיי החברה. |
||
| − | מוסדות החינוך ערוכים בשלוש רמות: הגיל–הרך (ע"ע [[גר"ג]]), [[חברת הילדים]] הצעירה (ע"ע), וחברת ילדים בוגרת. עד מאי 1985 היתה ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]] (ע"ע) חלק בלתי נפרד מהמעשה החינוכי. המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע) ול[[מעלה הבשור|בית הספר האזורי]] (ע"ע) גרר שינוי במבנה הארגוני, ואת ה[[בית כולל|בית הכולל]] (ע"ע) החליפו [[זוגונים]] (ע"ע) ו[[מרכזונים]] (ע"ע). |
+ | מוסדות החינוך ערוכים בשלוש רמות: הגיל–הרך (ע"ע [[גר"ג]]), [[חברת הילדים]] הצעירה (ע"ע), וחברת ילדים בוגרת. עד מאי 1985 היתה ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]] (ע"ע) חלק בלתי נפרד מהמעשה החינוכי. המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע) ול[[מעלה הבשור|בית הספר האזורי]] (ע"ע) גרר שינוי במבנה הארגוני, ואת ה[[בית כולל|בית הכולל]] (ע"ע) החליפו [[זוגון|זוגונים]] (ע"ע) ו[[מרכזונים]] (ע"ע). |
החינוך לחיי החברה החל ב"קבוצה חינוכית" וקיבל ליטוש נוסף ב"[[חטיבת בני הקבה"מ|חטיבה]]" (ע"ע), שפעלו בה ועדות דומות לוועדות בקיבוץ (מזכירות, ועדת עלון, ועדת תרבות). הפעילות בחטיבה הארצית יצרה קשר וסולידריות עם בני משקים מרוחקים. |
החינוך לחיי החברה החל ב"קבוצה חינוכית" וקיבל ליטוש נוסף ב"[[חטיבת בני הקבה"מ|חטיבה]]" (ע"ע), שפעלו בה ועדות דומות לוועדות בקיבוץ (מזכירות, ועדת עלון, ועדת תרבות). הפעילות בחטיבה הארצית יצרה קשר וסולידריות עם בני משקים מרוחקים. |
||
גרסה מ־09:07, 10 במאי 2007
החינוך המשותף - אחד מיסודות הקיבוץ שמשמעותו אחריות משותפת של כלל החברה על חינוך הילדים והנוער. האחריות כוללת דאגה ללימודיהם ולרווחתם של הילדים, בצד הכשרתם המעשית והרעיונית לחיי קיבוץ. המסגרת החינוכית איפשרה תירגול רעיונות השיתוף והשוויון הלכה למעשה, בתחומי הלימודים, העבודה, וחיי החברה.
מוסדות החינוך ערוכים בשלוש רמות: הגיל–הרך (ע"ע גר"ג), חברת הילדים הצעירה (ע"ע), וחברת ילדים בוגרת. עד מאי 1985 היתה הלינה המשותפת (ע"ע) חלק בלתי נפרד מהמעשה החינוכי. המעבר ללינה משפחתית (ע"ע) ולבית הספר האזורי (ע"ע) גרר שינוי במבנה הארגוני, ואת הבית הכולל (ע"ע) החליפו זוגונים (ע"ע) ומרכזונים (ע"ע). החינוך לחיי החברה החל ב"קבוצה חינוכית" וקיבל ליטוש נוסף ב"חטיבה" (ע"ע), שפעלו בה ועדות דומות לוועדות בקיבוץ (מזכירות, ועדת עלון, ועדת תרבות). הפעילות בחטיבה הארצית יצרה קשר וסולידריות עם בני משקים מרוחקים.
העבודה שולבה בחיי בית–הילדים כבר בשלבים המוקדמים ביותר: בגיל הרך - שטיפת הבית, עבודה בגינה. בכתות הצעירות - עבודה במשק ילדים (ע"ע). בכתות הגבוהות - עבודה בענפי המשק. הלימודים נעשו בדרך חוויתית (לדוגמא: מחנה האדם הקדמון) ובשילוב מקצועות שונים סביב נושא מרכזי (המים - היסטוריה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, ספרות וכו'). המסגרת הכיתתית נשמרה במלואה לאורך 12 שנות הלימוד, כאשר לכל תלמיד תוכנית אישית המשלבת לימודים ועבודה.