הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:iman.jpg|thumb|200px|'''אימאן מוחמד''']] |
[[תמונה:iman.jpg|thumb|200px|'''אימאן מוחמד''']] |
||
| − | [[תמונה:sofi.jpg|thumb|200px|'''סופי ברזון''']] |
||
| − | [[תמונה:ilani.jpg|thumb|200px|'''יהודית אילני''']] |
||
| − | [[תמונה:smara.jpg|thumb|200px|'''סמארה שבאט''']] |
||
| − | [[תמונה:nachmias.jpg|thumb|200px|'''יוסי נחמיאס''']] |
||
| + | =='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''== |
||
| − | =='''Elsewhere, מקום אחר'''== |
||
| − | ''' |
+ | '''4.2010''' |
| + | בשבת ה-17.4 תפתח תערוכה חדשה בגלריה בבארי, של שתי אמניות ישראליות ידועות: '''אלימה''' היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה '''נלי אגסי''' היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005.<br/> |
||
| − | בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם '''Elsewhere, מקום אחר'''.<br/> |
||
| + | '''אלימה''' התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת.<br/> |
||
| − | Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט.<br/> |
||
| + | העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם.<br/> |
||
| − | '''סופי ברזון''' ו'''אימאן מוחמד''' גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר.<br/> |
||
| + | '''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.<br/> |
||
| − | '''אימאן מוחמד''', צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו.<br/> |
||
| − | '''סופי ברזון''', בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס.<br/> |
||
| − | '''סמארה שבאט''', אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו.<br/> |
||
| − | '''קיקה קירשנבאום''', צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית.<br/> |
||
| − | '''יהודית אילני''', צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן.<br/> |
||
| − | '''יוסי נחמיאס''', צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "'''נגיעות בגבול'''" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית.<br/> |
||
| − | ''' |
+ | '''הפתיחה משעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמניות יערך בשעה 13:15.<br/> |
| − | שעות הפתיחה: |
+ | שעות הפתיחה: חמישי- 9:00-12:00, 17:19:00, שישי - 11:00-12:30, 19:30-20:30 |
| − | 11:30-14:30''' |
+ | שבת - 11:30-14:30''' |
| − | התערוכה תנעל ב-3.4 |
||
| − | |||
| − | היכנסו לאתר הפעיל של הקבוצה! Elsewhere.ning.com |
||
==תערוכות בעבר== |
==תערוכות בעבר== |
||
גרסה מ־17:50, 14 באפריל 2010
אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"
4.2010
בשבת ה-17.4 תפתח תערוכה חדשה בגלריה בבארי, של שתי אמניות ישראליות ידועות: אלימה היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה נלי אגסי היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005.
אלימה התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת.
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם.
נלי אגסי נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.
הפתיחה משעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמניות יערך בשעה 13:15.
שעות הפתיחה: חמישי- 9:00-12:00, 17:19:00, שישי - 11:00-12:30, 19:30-20:30
שבת - 11:30-14:30
תערוכות בעבר
2008
- מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי
- לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה
- חיים גל און – אביב 2008
- אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006
- מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור
- אלעד קופלר: ספינת השוטים
- קרן גלר: מיצב וידיאו
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008
- רגיעה, תערוכת אמני אשכול, חול המועד סוכות, 14.10.2008
- אדם קלדרון: דבורים, נובמבר 2008
- נעמי בריקמן וקוקן ארגון, דצמבר 2008
2009
- פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ, ינואר 2009
- ורד ואילי לוי: סט קומפלט, מרץ 2009
- ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק, אפריל 2009
- פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ, מאי 2009
- רועי דרסטין וירון אתר, יוני 2009
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009, יולי 2009
- בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009, אוגוסט 2009
- אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא, ספטמבר 2009
- סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין, אוקטובר 2009
2010
- Elsewhere, מקום אחר, מרץ 2009