הגלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Logo_galleria.png|left|80px]] |
[[תמונה:Logo_galleria.png|left|80px]] |
||
| + | ==עקבות המדבר== |
||
| − | ==נעם רבינוביץ: ארבעה בתים== |
||
| − | [[תמונה: |
+ | [[תמונה:N_R.jpg|thumb|380px|עקבות המדבר]] |
| − | ''' |
+ | '''1.10.2012''' |
| + | '''עקבות המדבר''' |
||
| − | '''ארבעה בתים – סיפורה של מפה אחת, ארבעה בתים, התכתבות ותערוכה'''<br/> |
||
| + | בגלריה בבארי תפתח ב-20.11.2012 תערוכה משותפת לאמני הגלריות השיתופיות אגריפס 12 מירושלים ו eye lounge מפניקס, אריזונה, שנושאה עקבות, שאריות וזיכרונות אישיים וקולקטיביים שנושאים עימם אמנים החיים על גבול המדבר, באופן מעשי ומטאפורי.<br/> |
||
| − | |||
| + | בשדה הבלשני עקבה היא אחרות שאינה נגישה לנו, שאנו לא תופסים אותה. העקבה מציינת את מה שמעבר להוויה. לעיתים את מה שלא היה מעולם או חלף ואיננו. עקבה היא לעולם נפשית, היא סוג של ייצוג , עדות של חושינו, דימוי חושי וחומרי של זיכרון צרוב המתקיים באזורי השכחה.<br/> |
||
| − | '''נעם רבינוביץ''' מציג בגלריה בבארי את תערוכתו "ארבעה בתים". |
||
| + | התערוכה "עקבות המדבר" מנסה לגעת באותו ייצוג עמום ונשכח שטבוע בנו, שהוא לעיתים חסר אחיזה במציאות ובשפה, זיכרון של עבר רחוק מיתולוגי, המיוצג ביצירות האמנות ומתחבר למקום הספציפי ויחד עם זה המטאפורי של סף המדבר. |
||
| − | <br/> |
||
| + | המדבר מתפקד כנקודת האפס, האין, המקום שבו נעצרת הציביליזציה והתרבות, ומכאן חוסר הנגישות שלו. המדבר הוא גם המקום שבו הכל התחיל, שבו התגבשה התודעה של עם ישראל, השפה והכללים. הוא מהלך עלינו קסם וגם אימה. הוא ההתחלה של ההתחלות , אך גם המוות וחוסר החיים.<br/> |
||
| − | ארבעת הבתים איתם הוא מתכתב הם בתים נטושים שנמצאו במקום עם העלייה לקרקע של קיבוץ בארי. העבודה מול נועם רבינוביץ, חבר בית השיטה ויליד גדות, היא סוג של שיחה מתמשכת שתחילתה בשנת 2006 בהתכתבות. נועם נענה להזמנה להציג בגלריה וביקש שיישלח אליו חומר על המקום, מכל סוג שהוא. חבילות עם ספרי המקום, מפות, צילומים וטקסטים נשלחו אליו בדואר. המפה, שנמצאה בלקסיקון "דברי ערך" של בארי, היא שכבשה אותו, דרכה עברה אליו רוח המקום. זו מפה ששורטטה בשנת 1984 ובה סימוני הבתים והשבילים של הקיבוץ ותווי השדות הסמוכים לגדר. מסומנים עליה גם ארבעת הבתים הערביים הנטושים שהיו בנקודה לפני העלייה לקרקע בשנת 1949, מודגשים בשחור. במפה מתאחדים ההיסטוריה של המקום, החוויות והזיכרונות של אנשי המקום עם הקודים והסימנים הגרפיים. על בסיס המפה, המהווה נקודת ישוב ספציפית, צייר ורקם האמן את עולמו שלו, שנמצאים בו תמיד דימויים מעולם הטבע והבוטניקה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, חקלאות וגם דימויים שמקורם בעולם ילדותו. הצופה ימצא שם צורות עלים ופרחים (כלנית, אקליפטוס, שיזף, תלתן, גפן ועוד). זהו עולם דימויים שמדבר אל רבים מבני הארץ הזאת. עולם דימויים ישראלי-צברי קולקטיבי שנימה נוסטלגית דבקה בו. בעבודות המוקדמות יותר, בתערוכה בבארי ב-2006, טופלה המפה, כוסתה כמעט כליל ונטמעה בסימני עולמו הפנימי-אומנותי של האמן. בהמשך חלה התפתחות, כשהמפה מוצבת במרכז הדף והטיפול עובר לשוליים, כמעין פירוש לטקסט בדף הגמרא. תערוכה זו הוצגה בבית האמנים בתל אביב בשנת 2009, אך נועם עדיין לא יכול היה להניח למפה, והשיחה בינינו נמשכה.<br/> |
||
| + | בתערוכה מציגים שישה אמנים ישראלים לצד שישה אמנים אמריקנים. אלו וגם אלו חיים בעיר שנמצאת על סף המדבר. עקבות המדבר מופיעים בעבודותיהם באופנים שונים: בציור מופשט, עמום ורוחני (ימימה ארגז ושרה נינה מרידור), בצילום כסוף, כמעט אל-טבעי ונשגב שבו שרידי תרבות(מקס אפשטיין) בצילום מטופל של מדבר בו צצים שבילים של רקמה בדואית (יוכי נגב) ובהצבת צמחיה מלאכותית, "ירוק עד", שבאה לסמן את הצורך בירוק לנוכח העדר ויובש (מרב דביש בן משה). בצילומים דיגיטליים של ענני אבק וחול המאיימים לכסות על העיר (שון דקרט), בצילומי וציורי קאובוי (דניאל פרנקהאוזר ושרה הורביץ) ובאיסוף פריטי לבוש שנשכחו על גבול המדבר (אן מורטון), בציור מראה השוק כפולקלור מקומי, כמזכרת תיירותית (דויד ברדלי) ובצילום מראה נוף עמום מבעד לוילון שקוף (לארה פלאקס). בחדר ההקרנה יוצג וידיאו של לנה זידל המתמודד עם שאלת המקום והגבול.<br/> |
||
| − | התערוכה הנוכחית, השלישית בסדרה, מתמקדת בארבעת הבתים, פונה אליהם פנימה.<br/> |
||
| + | הגלריה בבארי שמחה לארח את הסנונית הראשונה של פרויקט "רוח המדבר" שיזמה מרב דביש בן משה ואת שיתוף הפעולה המאתגר של גלריה אגריפס 12עם גלריה eye lounge מפיניקס. |
||
| − | נעזבה המפה, המרחב עליו מסומנים הבתים, ונותר הזיכרון. בתערוכה זו מצייר נועם רבינוביץ ציורים לקירות הבתים. הוא בחר 5 דגמי צומח מתוך מאגר הצומח שלו וציין צבע מיוחד לכל בית. הציור הוא בצבעי שמן על גבי מצע לבן שקוף, משני צידי המצע, מה שנותן עומק ושכבתיות. ארבעת הבתים נוכחים בבארי למרות שכבר אינם (רק אחד מהם עדיין עומד על תילו). זוהי נוכחות של זיכרון, של סיפור, של קוד. הציור של נועם מיטשטש, מציירים אותו והוא שוב מיטשטש. תהליך הציור מתייחס למורכבות של הנוכחות הנעדרת של הבתים בחיי הישוב, לזמן שעובר, לדורות הדיירים שמתחלפים בבתים. באמצעות ציורי הדגמים הצמחיים שלו, מתחבר נועם לבתים, שהופכים לשלו באופן מטאפורי, רגשי. <br/> |
||
| − | בחלל הוידיאו תוקרן אנימציה של סדרת רישומי רצף המונה למעלה מ-60 רישומי עפרון. הרישומים הם למעשה רישום אחד בעפרון, מונוכרומי, המצויר על אותו גיליון נייר, נסרק ונשמר במחשב. השני צויר עליו ונסרק, וכן הלאה. רישום על רישום, המוקדם נמחק מפני המאוחר, ונוצרת שכבה נצברת של זיכרון של פעולות. |
||
| − | תערוכה מרתקת שמשקפת תהליך מורכב של שנים, מעין מחקר אישי של אמן על מקום. |
||
| − | |||
| − | הפתיחה בצמוד לחג העלייה לקרקע של הישוב, תיערך בשבת ה-15.9 מהשעה 11:30. |
||
| − | מפגש עם האמן יתקיים בשעה 13:15. בפתיחה יושק קטלוג דיגיטלי שהופק במיוחד על התערוכה, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות. היכנסו ל-www.noamrabinovich.com |
||
זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי. |
זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי. |
||
גרסה מ־17:13, 18 באוקטובר 2012
עקבות המדבר
1.10.2012
עקבות המדבר
בגלריה בבארי תפתח ב-20.11.2012 תערוכה משותפת לאמני הגלריות השיתופיות אגריפס 12 מירושלים ו eye lounge מפניקס, אריזונה, שנושאה עקבות, שאריות וזיכרונות אישיים וקולקטיביים שנושאים עימם אמנים החיים על גבול המדבר, באופן מעשי ומטאפורי.
בשדה הבלשני עקבה היא אחרות שאינה נגישה לנו, שאנו לא תופסים אותה. העקבה מציינת את מה שמעבר להוויה. לעיתים את מה שלא היה מעולם או חלף ואיננו. עקבה היא לעולם נפשית, היא סוג של ייצוג , עדות של חושינו, דימוי חושי וחומרי של זיכרון צרוב המתקיים באזורי השכחה.
התערוכה "עקבות המדבר" מנסה לגעת באותו ייצוג עמום ונשכח שטבוע בנו, שהוא לעיתים חסר אחיזה במציאות ובשפה, זיכרון של עבר רחוק מיתולוגי, המיוצג ביצירות האמנות ומתחבר למקום הספציפי ויחד עם זה המטאפורי של סף המדבר.
המדבר מתפקד כנקודת האפס, האין, המקום שבו נעצרת הציביליזציה והתרבות, ומכאן חוסר הנגישות שלו. המדבר הוא גם המקום שבו הכל התחיל, שבו התגבשה התודעה של עם ישראל, השפה והכללים. הוא מהלך עלינו קסם וגם אימה. הוא ההתחלה של ההתחלות , אך גם המוות וחוסר החיים.
בתערוכה מציגים שישה אמנים ישראלים לצד שישה אמנים אמריקנים. אלו וגם אלו חיים בעיר שנמצאת על סף המדבר. עקבות המדבר מופיעים בעבודותיהם באופנים שונים: בציור מופשט, עמום ורוחני (ימימה ארגז ושרה נינה מרידור), בצילום כסוף, כמעט אל-טבעי ונשגב שבו שרידי תרבות(מקס אפשטיין) בצילום מטופל של מדבר בו צצים שבילים של רקמה בדואית (יוכי נגב) ובהצבת צמחיה מלאכותית, "ירוק עד", שבאה לסמן את הצורך בירוק לנוכח העדר ויובש (מרב דביש בן משה). בצילומים דיגיטליים של ענני אבק וחול המאיימים לכסות על העיר (שון דקרט), בצילומי וציורי קאובוי (דניאל פרנקהאוזר ושרה הורביץ) ובאיסוף פריטי לבוש שנשכחו על גבול המדבר (אן מורטון), בציור מראה השוק כפולקלור מקומי, כמזכרת תיירותית (דויד ברדלי) ובצילום מראה נוף עמום מבעד לוילון שקוף (לארה פלאקס). בחדר ההקרנה יוצג וידיאו של לנה זידל המתמודד עם שאלת המקום והגבול.
הגלריה בבארי שמחה לארח את הסנונית הראשונה של פרויקט "רוח המדבר" שיזמה מרב דביש בן משה ואת שיתוף הפעולה המאתגר של גלריה אגריפס 12עם גלריה eye lounge מפיניקס.
זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי.
שעות פתיחת הגלריה:
חמישי 17:00-19:00,
שישי וערבי חג 9:00-13:00, 19:30-20:30,
שבת וחג 11:30-14:30
או בתאום מראש עם זיוה ילין: 054-7918049
gallerybeeri@gmail.com
תערוכות בעבר
2008
- מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי, מרץ 2008
- לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה, מרץ 2008
- חיים גל און – אביב 2008, אפריל 2008
- אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006, אפריל 2008
- מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור, מאי 2008
- אלעד קופלר: ספינת השוטים, יוני 2008
- קרן גלר: מיצב וידיאו
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008
- רגיעה, תערוכת אמני אשכול, חול המועד סוכות, 14.10.2008
- אדם קלדרון: דבורים, נובמבר 2008
- נעמי בריקמן וקוקן ארגון, דצמבר 2008
2009
- פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ, ינואר 2009
- ורד ואילי לוי: סט קומפלט, מרץ 2009
- ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק, אפריל 2009
- פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ, מאי 2009
- רועי דרסטין וירון אתר, יוני 2009
- בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009, יולי 2009
- בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009, אוגוסט 2009
- אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא, ספטמבר 2009
- סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין, אוקטובר 2009
2010
- Elsewhere, מקום אחר, מרץ 2010
- סיגל נפתלי: "ארגז כלים", מאי 2010
- בוגרי אמנות נופי הבשור 2010, יולי 2010
- מאיה פסטרנק: עליה לארץ עוץ, אוגוסט 2010
- המקום שלי המקום שלך, ספטמבר 2010
- עתר גבע: צבע עבודה, אוקטובר 2010
- אורית ישי: "מספרי מזל", שחר מרקס: עבודות וידיאו, נובמבר 2010
- יוחנן דרוקר: "נופי", נעמה בוצר: "שכנה", דצמבר 2010
2011
- נטע שפירא: "כלאי רוח", רועי מנחם מרקוביץ: "עסקים כרגיל", ינואר 2011
- פגישת מחזור, פברואר 2011
- גליה אורי: שומרי הקבר; עדנה אוחנה: מנחה; גיא יצחקי: טרנספורמציה מספר 3, מרץ 2011
- שרון ליפשיץ: ״הקו והמעגל״; סיון גרוס: ״פועלת דור שלישי״, אפריל 2011
- אטואל בוחבוט ואורלי אמסלם, מאי 2011
- בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011, יולי 2011
- דפנה ניסים - עיוני, אוגוסט 2011
- בן הגרי - לנו החירות, ספטמבר 2011
- משק - בית, אוקטובר 2011
- רוני ברות: חלון אחד, נובמבר 2011
- רגעים – סרטים קצרים מביה"ס לאמנויות הקול והמסך, מכללת ספיר, דצמבר 2011
2012
- ויקי סקנדריון - Ground Zero, דנה לוי וסשה סרבר - aftermath, לאחר מכן, ינואר 2012
- נייר ועוד (Craft) - תערוכה קבוצתית של חמישה בני בארי: אדם קלדרון, יואב בריל, מרב סבירסקי, יעל בן צבי וטליה דבורי, מרץ 2012
- אוה שלו וג'יין סימון, מאי 2012
- אורן בן מורה: ״קירות קטיפה״ ויריב ספיבק: ״כפר סבא״, מאי 2012
- בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור 2012, יולי 2012
- אודי פלד: בארי–אוקלנד–בארי (דרך סעד), יולי 2012
- לא רומנטי, לא הרואי, אוגוסט 2012
- נעם רבינוביץ: ארבעה בתים, ספטמבר 2012