דיר צאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''דיר צאן''' - בנייתו הסתיימה במרץ 1954. העדר הראשון (190 טליות), נקנה באותה שנה. בדיר עבדו בתחילה שני חברים ו...) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[תמונה:Dir_izhk_Gidale.jpg|thumb|440px|גז צאן בדיר בשנות החמישים]] |
||
| ⚫ | '''דיר צאן''' - בנייתו הסתיימה במרץ 1954. העדר הראשון (190 טליות), נקנה באותה שנה. בדיר עבדו בתחילה שני חברים ומרעה טבעי היה בשפע. הגז נעשה ידנית, בשיתוף פעולה עם רועים מקיבוצים באיזור. הצמר היה מיועד לייצוא. ב–1960 הכניסו מכונת חליבה בשיטת הקרוסלה והגז נעשה במכונות גזיזה חשמליות. העדר בשיאו מנה כ–600 רחלות ועבדו בו 3 חברים ומספר נערים. בין עובדיו היו: יצחק דוד, גדעל'ה הלמן ויוחנן קראוניק ז"ל. ביוני 1964, לאחר שתי שנות [[בצורת]] |
||
| + | |||
| ⚫ | '''דיר צאן''' - בנייתו הסתיימה במרץ 1954. העדר הראשון (190 טליות), נקנה באותה שנה. בדיר עבדו בתחילה שני חברים ומרעה טבעי היה בשפע. הגז נעשה ידנית, בשיתוף פעולה עם רועים מקיבוצים באיזור. הצמר היה מיועד לייצוא. ב–1960 הכניסו מכונת חליבה בשיטת הקרוסלה והגז נעשה במכונות גזיזה חשמליות. העדר בשיאו מנה כ–600 רחלות ועבדו בו 3 חברים ומספר נערים. בין עובדיו היו: יצחק דוד, גדעל'ה הלמן ויוחנן קראוניק ז"ל. ביוני 1964, לאחר שתי שנות [[בצורת]], הוחלט לחסל את ענף הצאן בגלל אי–כדאיות כלכלית ומשום שלא נמצאו חברים המוכנים לעבוד בו. |
||
| + | |||
| + | [[תמונה:Dir_carosel.jpg|right|300px|thumb|חליבת צאן בשיטת הקרוסלה בשנות השישים]] |
||
| + | [[תמונה:Dir_Tale.jpg|right|thumb|300px|יש בדיר טלה קטן...]] |
||
[[קטגוריה:ד]] |
[[קטגוריה:ד]] |
||
[[קטגוריה:ענפים]] |
[[קטגוריה:ענפים]] |
||
| + | [[קטגוריה:ענפי עבר]] |
||
גרסה אחרונה מ־07:39, 23 באוגוסט 2011
דיר צאן - בנייתו הסתיימה במרץ 1954. העדר הראשון (190 טליות), נקנה באותה שנה. בדיר עבדו בתחילה שני חברים ומרעה טבעי היה בשפע. הגז נעשה ידנית, בשיתוף פעולה עם רועים מקיבוצים באיזור. הצמר היה מיועד לייצוא. ב–1960 הכניסו מכונת חליבה בשיטת הקרוסלה והגז נעשה במכונות גזיזה חשמליות. העדר בשיאו מנה כ–600 רחלות ועבדו בו 3 חברים ומספר נערים. בין עובדיו היו: יצחק דוד, גדעל'ה הלמן ויוחנן קראוניק ז"ל. ביוני 1964, לאחר שתי שנות בצורת, הוחלט לחסל את ענף הצאן בגלל אי–כדאיות כלכלית ומשום שלא נמצאו חברים המוכנים לעבוד בו.
