גר"ג

ילדים בגר"ג

גר"ג (גיל–רך–גנים) - בקיבוץ בארי, מיום היווסדו, היה נהוג החינוך המשותף. הפעוטונים, הגנים והחצרות שמסביבם היוו עבור הילדים את הבית הכולל, בו הם בילו את שנותיהם הראשונות באכילה, שינה ומשחק. טיפלו בהם מטפלות וגננות שעברו הכשרה או קורסים מתאימים. הקשר של הילדים עם הוריהם היה בשעות אחה"צ עד לשעת ההשכבה, עם ביקורים קצרים בשעות הבוקר. ההשכבה בלילות נעשתה ע"י ההורים בליווי הגננת או המטפלת. שומרת לילה היתה עוברת בין הבתים בתורנות של שבוע. כמו כן, הונהגה בבתי הילדים תורנות שינה של הורי הילדים. ב–1964 הותקן שמרטף אלקטרוני, שהקל במידה רבה על השומרות. בתקופת השיא, היו בבארי 7 בתי פעוטים ("אורנים", "צפרירים", "ענבלים", "ארזים", "עופרים", "יובלים" ו"ניצנים"), ו–3 גנים (גן "כלנית", גן "שקד" וגן "חצב"). ב–1968 הוחלט לאפשר לאמהות להחזיק את תינוקן בחדרן בתקופת ההנקה. ב–1970 עלה לראשונה דיון על לינת ילדים בחדרי ההורים. ב–1980 התקבלה ההחלטה לעבור ללינה משפחתית והיא בוצעה ב–1985. ב–1990 נערכה רפורמה בגר"ג.
מרכזת הגר"ג עד 2009 - מדי אסקפה.
מרכזת הגר"ג מיוני 2009 - ניצן פלד.

(רשימת מרכזי הגר"ג בעבר, ראה נספח).