גן ירק

גן הירק בנחביר
מצפון לנקודה יישרנו שטח שהועדנו אותו לגן ירק. זרענו תפוחי-אדמה. הגידול עלה יפה והבשיל. צריך היה רק לאסוף את הפרי ולהובילו צפונה. יצאנו לשטח, התחלנו בעבודת האסיף ובעוד אנו עוסקים באיסוף, נשמעו שריקות וקולות ירי, צרורות שנורו ממקלעים. נטשנו את השדה מיד וחזרנו לנקודה המוגנת. בינתיים, בקשר שלנו עם החברים בגדרה, נודע לנו שמחכים לתפוחי האדמה, שיוסיפו ודאי לתקציב הדל של הגזבר. ניסינו להסביר שאי אפשר לאסוף את תפוחי האדמה, כי כאן יש מלחמה. בעקבות התשדורת: הגיע מרכז המשק מגדרה והוא שיכנע אותנו לצאת שוב לשדה.

למחרת בבוקר יוצאים לשדה לאסוף תפוחי-אדמה, אולם, שוב מקבלים אותנו בצרורות ירי. החבר'ה חוזרים בריצה הביתה (וכמובן, מרכז המשק בתוכם), ובהזדמנות ראשונה הוא חוזר לגדרה. תפוחי האדמה נשארו בשטח ונרקבו ואנו המשכנו בשיגרת המלחמה.
חיים חוטר-ישי

גן–ירק - נסיונות ראשונים לגידול ירקות נעשו בקבוצת "הצופים ב'" בבנימינה וב"בארות" בגדרה, בשנת 1946. הגידולים היו: עגבניות, מלפפונים, תפו"א, כרוב ועוד. היו הרבה כשלונות שנבעו מחוסר ידע, נסיון ואמצעים. גם בנחאביר הוקם גן–ירק נסיוני, אך התוצאות לא היו מרשימות. גן–הירק הראשון בבארי החדשה החל באביב 1950, על שטח של 30 ד', ממזרח למשק. הגידולים היו - בצל, תפו"א, סלק, גזר, עגבניות ומלפפונים. חלקם היו אספקה לבית וחלקם - לשיווק. בתחילה, היבולים היו דלים. ב–1953 הגדילו את השטח ל–100 ד' כשהגידול העיקרי היה תפו"א. האיסוף נעשה בריכוזים או בגיוסים. בפברואר 1957 התבצע איסוף תפו"א ידני אחרון וגן–הירק כענף נפרד - חוסל. גידול הירקות הועבר לחממות וגידול תפו"א - לשלחין.