גד"ש

מתוך Wikibbutz
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקוצרים ברינה, זורעים בדמעה... בגלל האבק מהטרקטור...
קומביינים צהובים קוצרים בשדות הפלחה לפני שנהיה גד"ש

גד"ש - ענף גידולי השדה, תחילתו עם איחוד ענפי הפלחה והשלחין, ב–1960. השטח שברשותו, כ–12,000 ד', הוא קרקע חכורה ממקרקעי ישראל. למרות שנות בצורת וניזקי טבע אחרים, נחשב ענף זה בשעתו לראשון בחשיבותו, מבחינה חקלאית וכלכלית. הרבה הושקע בו, בפיתוח שיטות עיבוד מתקדמות ובהכנסת מיכון וכלים חקלאיים חדישים. הגידולים העיקריים היו גדולי בעל (חיטה ושעורה) וגידולי שלחין (תירס לגרעינים, ירק לתחמיץ, כותנה ותפו"א). בשנות ה–70 הוכנסה שיטת האוטומציה בהשקייה. נעשו נסיונות להוסיף גידולים כמו סייפנים וצמחי מרפא. בתחילת שנות ה–80 הוכנסה שיטת ההשקייה בטיפטוף, ניסו לגדל אפונה לגרעינים, גזר לייצוא וצמחי תבלין והחלו לגדל תירס לקלחים עבור חברת "סנפרוסט". ב–1982 נבנה מאגר שהביא לתוספת מים ולהגדלת השטח המושקה ב–1,000 ד'. עד סוף שנות ה–80 המשיכו לגדל גידולי בעל - חיטה, שעורה וגידולי שלחין (כותנה, גזר, בוטנים, אבטיחים ועגבניות לתעשיה). בראשית שנות ה–90 החלו בנטיעת חוחובה.

מפת הבלוקים של גד"ש בארי

ב–1995 הסתכמו שטחי הבעל ב–5,526 ד' (חיטה, אפונה, אבטיחים וחמניות) ושטחי השלחין - ב–6250 ד' (כותנה, חיטה, חוחובה, תירס, תפו"א, אפונה ובוטנים). שיטות ההשקייה הנהוגות כיום - המטרה בגרירה (2,750 ד'), המטרה קבועה (845 ד') והשקייה בטיפטוף (כ–2,000 ד'). מכסות המים - מי השפדן - כ–2,000,000 מ"ק מי באר - כ–500,000 מ"ק ומי מאגר - כ–500,000 מ"ק בשנה. צוות הגד"ש מונה כ–18 חברים ועוד מספר מתנדבים ונערים. בין עובדי הענף שהתמידו במשך שנים: בודא דגן, אבינועם סיון, גדעון אלון. בשלוש השנים האחרונות (עד 1996) מרכז את הענף - אבנר גת. בשנת 2007 מרכז את הענף - מוטי ברק.

קישורים חיצוניים