בארי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בארי''' - קיבוץ על שם [[כצנלסון ברל|ברל (בארי) כצנלסון]] (ע"ע). מקיבוצי התק"ם, (לפנים - בתנועת [[הקיבוץ המאוחד]]). מייסדיו היו יוצאי [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]] (ע"ע), גרעין [[הצופים ב']] (ע"ע) ו[[הגרעין הבבלי]] (ע"ע). הקיבוץ עלה להתישבות באדמות [[נחאביר]], במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), במסגרת [[עלית 11 הנקודות]] (ע"ע). לאחר [[מלחמת העצמאות]] העתיק את מקומו מזרחה לאדמות ה[[ווחידאת]] (ע"ע). במשך השנים הצטרפו אליו קבוצות הכשרה, גרעינים, משפחות ובודדים. ב–1.1.1996 מנתה אוכלוסיית בארי 938 נפשות. שטח אדמות הקיבוץ כ–13,000 ד', מהם 4200 ד' בחכירה זמנית המתחדשת מדי 3 שנים. ענפיו העיקריים הם - [[גד"ש]] (ע"ע), [[פרדס]] (ע"ע), [[רפת]] (ע"ע) ובית–דפוס (ע"ע [[דפוס בארי]]). עד 1995 היה קיים בבארי [[ביה"ס הממלכתי בארי|בית–ספר]] מקומי, מכיתה ב' עד כיתה י"ב. |
'''בארי''' - קיבוץ על שם [[כצנלסון ברל|ברל (בארי) כצנלסון]] (ע"ע). מקיבוצי התק"ם, (לפנים - בתנועת [[הקיבוץ המאוחד]]). מייסדיו היו יוצאי [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]] (ע"ע), גרעין [[הצופים ב']] (ע"ע) ו[[הגרעין הבבלי]] (ע"ע). הקיבוץ עלה להתישבות באדמות [[נחאביר]], במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), במסגרת [[עלית 11 הנקודות]] (ע"ע). לאחר [[מלחמת העצמאות]] העתיק את מקומו מזרחה לאדמות ה[[ווחידאת]] (ע"ע). במשך השנים הצטרפו אליו קבוצות הכשרה, גרעינים, משפחות ובודדים. ב–1.1.1996 מנתה אוכלוסיית בארי 938 נפשות. שטח אדמות הקיבוץ כ–13,000 ד', מהם 4200 ד' בחכירה זמנית המתחדשת מדי 3 שנים. ענפיו העיקריים הם - [[גד"ש]] (ע"ע), [[פרדס]] (ע"ע), [[רפת]] (ע"ע) ובית–דפוס (ע"ע [[דפוס בארי]]). עד 1995 היה קיים בבארי [[ביה"ס הממלכתי בארי|בית–ספר]] מקומי, מכיתה ב' עד כיתה י"ב. |
||
| + | [[תמונה:Beeri_1951.jpg|ימין|ממוזער|800px|קיבוץ בארי ב-1951 מראה מכיוון הרפת (שער הפלחה)]] |
||
[[תמונה:PanoramaG.jpeg|ימין|ממוזער|800px|פנורמה של בארי כפי שצוירה ע"י [[הג'ינג'י]] לחג ה-50]] |
[[תמונה:PanoramaG.jpeg|ימין|ממוזער|800px|פנורמה של בארי כפי שצוירה ע"י [[הג'ינג'י]] לחג ה-50]] |
||
גרסה מ־19:53, 31 במאי 2007
בארי - קיבוץ על שם ברל (בארי) כצנלסון (ע"ע). מקיבוצי התק"ם, (לפנים - בתנועת הקיבוץ המאוחד). מייסדיו היו יוצאי הכשרת הנוה"ע במעוז חיים (ע"ע), גרעין הצופים ב' (ע"ע) והגרעין הבבלי (ע"ע). הקיבוץ עלה להתישבות באדמות נחאביר, במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), במסגרת עלית 11 הנקודות (ע"ע). לאחר מלחמת העצמאות העתיק את מקומו מזרחה לאדמות הווחידאת (ע"ע). במשך השנים הצטרפו אליו קבוצות הכשרה, גרעינים, משפחות ובודדים. ב–1.1.1996 מנתה אוכלוסיית בארי 938 נפשות. שטח אדמות הקיבוץ כ–13,000 ד', מהם 4200 ד' בחכירה זמנית המתחדשת מדי 3 שנים. ענפיו העיקריים הם - גד"ש (ע"ע), פרדס (ע"ע), רפת (ע"ע) ובית–דפוס (ע"ע דפוס בארי). עד 1995 היה קיים בבארי בית–ספר מקומי, מכיתה ב' עד כיתה י"ב.
קובץ:Beeri 1951.jpg
קיבוץ בארי ב-1951 מראה מכיוון הרפת (שער הפלחה)
פנורמה של בארי כפי שצוירה ע"י הג'ינג'י לחג ה-50