אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב": הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: =='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''== '''4.2010''' [[תמונה:Alima.jpg|thumb|250px|'''אלימה''': שחור ...) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם.<br/> |
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם.<br/> |
||
'''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.<br/> |
'''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.<br/> |
||
| + | |||
| + | ==ראו גם== |
||
| + | * '''[[הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי. |
||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:תערוכות]] |
||
גרסה מ־16:00, 12 במאי 2010
אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"
4.2010
אלימה היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה נלי אגסי היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005.
אלימה התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת.
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם.
נלי אגסי נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.