מלחמת העצמאות

מתוך Wikibbutz
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיתת לוחמים בתידרוך באזור נחביר, 1948
כרוז שהוטל ממטוס מצרי על ישובי הנגב הנצור ב-1948

מלחמת העצמאות - בפברואר 1948 החלו בנגב המאורעות שקדמו למלחמה. קבוצת "הצופים ב'–בארות" היתה מפוצלת באותה עת לשלושה מקומות - גדרה, נחאביר וסדום. בגדרה נשארו הילדים ומספר חברים וחברות שהחזיקו את המשק. בסדום נשארו מעטים ובנחאביר היו כ–25 ח"ח. גם בגדרה וגם בנחאביר החלו בעבודות ביצורים. לאחר זמן לא רב צורפה לנחאביר קבוצת רזרבה מהפלמ"ח - "מחלקת בארי". בתחילה היה המאבק נגד התנכלויות של ערבים מקומיים ("האחים המוסלמים") ועם ההכרזה על הקמת המדינה התנהלה המלחמה נגד הצבא המצרי שפלש לנגב והתקדם צפונה. תחת הפגזות והפצצות של הצבא המצרי, נחפרו עמדות, תעלות קשר ומקלטים. הצריפים, רובם נשרפו או נהרסו ונגרם נזק לרכוש. הישוב הפך למשלט. לאחר כיבוש יד–מרדכי ופינוי כפר–דרום, התרופף הקשר עם הישובים האחרים. הצבא המצרי ניסה לכבוש את בארות יצחק ואף חדר לתוך המשק. תותח יחיד שהוצב בקיבוץ סעד פגע במשוריינים של הצבא המצרי וגרם להם לסגת עם אבידות כבדות. משלט נחאביר היה מוקף משלושת צדדיו והורגש מחסור במזון טרי. המצור, ניתוק הנגב ואי הוודאות לגבי העתיד, גרמו למצב רוח קשה.

בהפוגה השניה הגיעה תגבורת מגדרה לנחאביר ועם תום הקרבות נקראו כל שלוחות הקבוצה לכנס בנחאביר לשם התארגנות מחדש, עם הסיסמא: "ממשלט לישוב". במהלך המלחמה נפלו 6 חברי בארי: רפא פראנק ז"ל ויצחק בן–יהודה ז"ל - בהגנה על המקום; חיים טייבלום ז"ל וגרישה ברנשטיין ז"ל - בלווי שיירות לנגב; גדעון בן–דוד ז"ל - בפעילות מודיעינית מאחורי קווי האויב; יצחק גראופה ז"ל - בהגנה על בארות יצחק וכן, שולה אנגלסברג ז"ל, שנפלה מכדור מסתננים, עם תום המלחמה.


ישובי הנגב במערכה ובמצור

מ-29.11.47 - מועד החלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל ועד 15.5.48 - ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

מיומן הארועים הבטחוניים

  • 9.12.47 - התקלות חוליה ממחלקת גבולות עם תושבי הכפר שהוט. 6 קרבנות ראשונים.
  • 16.12.47 - סיור מפקדים מותקף מן המארב בדרך מחלוצה לרביבים, אהרון שטולץ נהרג.
  • 17.12.47 - התקפה על נבטים, הישוב המזרחי ביותר, על ידי כנופיה גדולה מאנשי חברון. תחילתה - מארב, בחסות החשיכה, ליוצאים להניע את המשאבה בוואדי הסמוך. שני חברים נפצעים ולחילוצם נשלח "פרימוס". בישוב 25 איש בלבד. ה"פרימוס" שנחת בבית-אשל הסמוכה, המריא ממנה מצויד במקלע ברן וברימונים. "הפצצת" ההמון חוללה מפנה. הכנופיה התפזרה ונבטים ניצלה.
  • 26.12.47 - סיור שיצא מצאלים להבטחת קו המים הותקף. בין אנשינו נפגעים. התחמושת כמעט אזלה. כוחות משטרה וצבא בריטי שהגיעו למקום אסרו את... אנשי הסיור. נשקם הוחרם.
  • 10.4.48 - התקפה על כפר-דרום. מאות התוקפים, לבושי מדי קרב, נהדפים.
  • 22.4.48 - מבטחים. הצבא הבריטי, שנתקל בסרוב לאסור שניים מאנשי המקום, הפגיז את הישוב. חבר אחד נהרג.
  • 11.5.48 - הרעשה קשה על כפר-דרום. 4 הרוגים ו-4 פצועים. אנשינו משיבים אש ולאויב אבידות רבות.
  • 13.5.48 - כפר דרום, מותקפת שוב. טנקים מצטרפים לתוקפים.תגבורת של כוחותינו לא הצליחה להגיע ליעדה.
  • 15.5.48 - נירים מותקפת קשה, הסתערות של חיל רגלים, שריון ומטוסים. בישוב 39 מגינים חמושים בנשק קל. מחצית מאנשינו נפגעו. 7 הרוגים. כפר-דרום מותקף ללא הפוגה. ניר-עם מופגזת ומופצצת ממטוסים. בארי מופגזת בתותחים.
  • 16.5.48 - נירים מותקפת בתותחים ומפציצים. לתגבורת המגיעה לישוב 5 הרוגים. כפר-דרום מורעשת בהתמדה. לנו נפגעים רבים.
  • 17.5.48 - בית אשל הופגזה. המשק נהרס.
  • 18.5.48 - גברעם - ילדי יד-מרדכי המפונים עוברים דרך גברעם בדרכם לרוחמה.
  • 22-19.5.48 - קרבות ביד מרדכי.
  • 21.5.48 - בית אשל הותקפה במרגמות ובתותחים. עמדות נהרסו. מפקד הפלוגה נהרג.
  • 22.5.48 - דורות - הפצצה בפצצות נפץ ותבערה.
  • 24-23.5.48 - קרב ופינוי יד מרדכי.
  • 11.6.48 - יחידה של הגדוד ה-8 כבשה את ביר-עסלוג'. לכוחותינו 15 הרוגים ופצועים רבים.
  • 7.7.48 - פינוי כפר דרום.
  • 15.7.48 - הקרב על בארות-יצחק. התקפה בכוחות גדולים של רגלים ושריון שחלקם הצליחו לחדור למשק. אבידותינו - 17 הרוגים ו-15 פצועים. המצרים נהדפים.
  • 18.7.48 - סעד מורעשת.
  • 18.7.48 - רביבים מופגזת בתותחים. מוצב ביר-עסלוג' מותקף. האויב נסוג.
  • 19.8.48 - רוחמה נחיתת מטוס ה"קומנדו" הראשון בשדה "אבק", ממזרח למשק.

(מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)


מפנקס המברקים היוצאים - בארי 1948

  • 6.1.48 - הותקפו שיירות שלנו ביד-מרדכי, בין גבולות לנירים, על כביש הבטון ליד בארי.
  • 29.1.48 - פטרול קו המים שבין בארי לסעד נתקל במכונית ערבית ובה 15 מזויינים. אנשינו פתחו עליהם באש והם הצליחו להתחמק.
  • 31.1.48 - הפטרולים המשוריינים שלנו בין בארי לתקומה, לאורך קו המים, נפגשו במשורייני הצבא הבריטי. ממשורין אחד שלנו פורקו 12 מחסניות ברן ו-26 רימונים.
  • 1.2.48 - הנשק שהוחרם הוחזר היום לבארי.
  • 28.2.48 - משורין שחזר מכפר-דרום נתקל במחסומים ואש לאחר הסיבוב לכביש בארי. המחסומים נפרצו והושבה אש.
  • מאי 1948 - למטה גדוד 3, ממא"ז בארי: מפגיזים את המשק והמשלט בתותחים בני 17 ו-100 ליטראות. משוריינים ניסו להסתער על התותחים שלנו ונהדפו. אמבולנס שבא אלינו והמשורין של המשלט עלו על מוקשים על יד המשק.

(מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)

קישורים חיצוניים

  • מבצע יואב מפה דינמית מעניינת של הקרבות לשחרור הנגב הנצור באתר הפלמ"ח


בארי במערכה 1948

בארי במלחמת העצמאות

בארי במלחמת העצמאות מפה מאויירת , מתוך תערוכה בוועידת הקבה"מ הט"ז בגבעת ברנר

בארי אחרי שביתת הנשק 1949

בארי במלחמת העצמאות

בארי במלחמת העצמאות מפה מאויירת , מתוך תערוכה בוועידת הקבה"מ הט"ז בגבעת ברנר

תיפקודם הצבאי של הישובים בנגב הנצור

סה"כ אוכלוסיה בישובינו - כאלף נפש. מפקדה - ניר-עם, רוחמה, צאלים. בית חולים - ניר-עם. בסיס אימונים - רוחמה. מסלולי נחיתה למטוסים קלים - ניר-עם, משמר-הנגב, צאלים, רביבים, נבטים, אורים. מסלולי נחיתה למטוסים כבדים - רוחמה, אורים. (מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)