Elsewhere, מקום אחר

3.2010

בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם Elsewhere, מקום אחר.
Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט.
סופי ברזון ואימאן מוחמד גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר.
אימאן מוחמד, צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו.
סופי ברזון, בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס.
סמארה שבאט, אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו.
קיקה קירשנבאום, צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית.
יהודית אילני, צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן.
יוסי נחמיאס, צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "נגיעות בגבול" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית.