רפת

רפת - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "פרוסי" (ע"ע). עם המעבר מנחאביר לבארי החלה התפתחות מהירה של הרפת. ניתן לראות זאת בטבלה הבאה:

שנה	מס' פרות	ייצור לשנה	תנובה שנתית לפרה
1950	32	3000 ל'	-
1954	70	4670 ל'	-
1963	105	4670 ל'	-
1970	145	4670 ל'	-
1975	240	4670 ל'	-
1981	270	4670 ל'	-
1982	260	4670 ל'	-
1984	237	4670 ל'	-
1992	250	4670 ל'	-
1995	270	4670 ל'	-

שנה מס' פרות ייצור לשנה תנובה שנתית לפרה

1950 32 3000 ל'

1954 70 4670 ל'

1963 105 5816 ל'

1970 145 6500 ל'

1975 240 7000 ל'

1981 270 1,860,000 ל' 8000 ל'

1982 260 2,290,000 ל' 9360 ל'

1984 237 9730 ל'

1992 250 10,500 ל'

1995 270 2,680,000 ל' 11,000 ל'

הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות (ע"ע). ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' משמורת בארי (ע"ע). ב–1981 נחנך מכון החליבה החדש (ע"ע). מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה קוראל לעגלות בשטח המרעה הטבעי (ע"ע). הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. מספר העובדים ברפת - 8 רפתנים. בין העובדים ברפת: צ'יקו (ע"ע), עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 - תומר רענן.