אלעד קופלר: ספינת השוטים
6.2008
בחלל הגדול מציג אלעד קופלר את עבודתו "ספינת השוטים". "ספינת השוטים" היא פואמה סטירית מאת הסופר הגרמני סבסטיאן ברנט, שיצאה לאור בבאזל בשנת 1494, תורגמה למרבית לשונות אירופה והייתה לאחת היצירות הפופולאריות ביותר בתקופת הרנסנס. זוהי אלגוריה המתארת את חולשותיהם של בני האדם וכוללת 113 פרקים המלווים בחיתוכי עץ. מסופר בה על ספינה העמוסה באלפי שוטים, אשר מפליגה דרך גן עדן של שוטים אל ארץ השוטים.
כל תקופה וספינת השוטים שלה... גם הירונימוס בוש צייר בתקופתו ספינת שוטים.
ואנחנו מה? שולחים חלליות לחקור את החלל, מפנטזים רובוטים, חולמים על קידמה ובינתיים ממציאים טילים ומטוסי קרב... חיים בתוך הבועה שלנו ומפריחים לאוויר סיסמאות על שלום במזרח התיכון ואמונה בכבוד האדם, כשמעל לראשינו עפים קסאמים, גראדים ופצמ"רים, והאדמה שלרגלינו רועדת מחפירת מנהרות.... שוטים אמרנו, לא?
שוטים וגם עיוורים, ותמימים. הצפלין באוויר כמו ענן לבן בשמיים. התרגלנו אליו. כל הגינות פורחות, וילדים והורים בשבילי הקיבוץ בחמש אחר הצהריים בפסטורליה קיצית כאילו כלום... ורק אלעד קופלר – אמן מתל אביב – סופק כפיו, לא מאמין, מסתכל עלינו מהצד וחושב שכולם פה השתגעו...
על הקיר הגדול של הגלריה משתרעת עבודת קיר גדולת מימדים, גולשת לקירות הניצבים לה. ציור קיר בעל אופי שרטוטי קווי שמצויר בחלקו על ניירות המודבקים לקיר עם מסקינטייפ, ובחלקו על הקיר. אלעד קופלר חוזר ומצייר בבארי את הרובוטים שלו, דימוי שהוא מזוהה איתו כבר כמה שנים, אך הפעם החלליות והרובוטים מתיישבים בנוף הגבעות המקומי, והחומרים, ניירות אריזה מדפוס בארי.
חזות העבודה כולה היא קולאז'יסטית , קלילה, מדברת "דלות החומר" ויש בה מצד אחד ילדותיות ותמימות – דמויות הקומיקס והאנימציה – אך מצד שני מבצבץ מבעד לדימויים מבע אירוני מגחך ואפילו אלים.
במרכז החלל, תלוי על חוטים מלמעלה פסל גרוטסקי, יציר כלאיים של מטוס המורכב על שלושה זוגות אופניים. צורתו גולמית ומגושמת, עשוי מאריזות קרטון שמודפס עליהן "דפוס בארי", ומלופף כולו במסקינטייפ שמתפקד כפלסטר לחבישת פצעים... הגושיות של הפסל התלוי מעט מעל הרצפה, אל מול הקלילות של הרישום-שרטוט על הקיר, יוצרים ניגוד של דו מימד מול תלת מימד, שמאפיינת את יצירתו של אלעד קופלר. העבודה כולה, מהדימויים הילדיים הקומיקסיים לחלליות ולמטוסים, מהשרטוט הטכני הקר לחומריות הקרטון והמסקינטייפים של "דלות החומר", משחקת על הגבול שבין התמים לאנין ולמתוחכם ומרמזת עם השם שלה לסוג של אסקפיזם. אכן, ספינת השוטים יכולה להיות גן עדן. בועה באמצע עוטף עזה, או בתל אביב.