ניר שיתופי: הבדלים בין גרסאות בדף
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''ניר שיתופי''' - אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ. רשומה כאגודה חקלאית מסוף 1924. ...) |
אורי בן-צבי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
קיבוץ בארי תיקן את תקנון האגודה שלו כך, של"ניר שיתופי" אין יכולת להתערב בניהול נכסי הקיבוץ, ובמקרה של פירוק (חס וחלילה) יישארו נכסי בארי בידי חבריה. |
קיבוץ בארי תיקן את תקנון האגודה שלו כך, של"ניר שיתופי" אין יכולת להתערב בניהול נכסי הקיבוץ, ובמקרה של פירוק (חס וחלילה) יישארו נכסי בארי בידי חבריה. |
||
+ | |||
+ | [[קטגוריה:נ]] |
||
+ | [[קטגוריה:מוסדות]] |
גרסה אחרונה מ־08:54, 17 באוגוסט 2007
ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ. רשומה כאגודה חקלאית מסוף 1924. ניר שיתופי מהווה מסגרת ארגונית, המרכזת תנועות התיישבות, קיבוצים, מושבי עובדים, מושבים שיתופיים, מפעלים משותפים ואגודות חקלאים. בין מטרות ניר שיתופי: לארגן את חבריה על יסודות שיתופיים, להקל על פעולתם,לשמור על עקרונות הקואופרציה ולפעול לביצוע עקרונות אלה, להיות הגוף המייצג של חבריה בפני רשויות ומוסדות ציבוריים ואחרים. לניר שיתופי מעמד מיוחד בתקנוני הקיבוצים והמושבים החברים בה. כך למשל קובעים מרבית התקנונים, כי לניר שיתופי סמכות למנות בורר בסכסוכים שבין האגודה לבין מי מחבריה, להשתתף באספות הכלליות של חבריה ו/או לשלוח נציג מטעמה לאספות עם זכות דעה מכרעת, וכן למנות חבר בהנהלות של אותן אגודות. עפ"י התקנון, כל חבר בניר שיתופי מחויב בתשלום דמי חבר בשיעור שנקבע ברשויותיה. ההון החוזר של ניר שיתופי משמש למתן הלוואות וסיוע כספי לחבריה, ההלוואות הן לתקופות קצרות, וניתנות לחברים לצורכי ביטחון, חברה וכיו"ב.
ניר שיתופי קמה כאשר היה חשש שלא יימצא גורם ציבורי לאומי שיישא באחריות להקמת יישובים שיתופיים. תקנונה נועד להבטיח שנכסי המשק השיתופי יישארו בבעלות הכלל גם אם המתיישבים ינטשו את היישוב או יפרקו את האגודה. באחרונה יזמו כמה קיבוצים בחינה של תקנון ניר שיתופי במטרה להבטיח שנכסי הקיבוץ (האגודה) ישארו בבעלות חבריו בכל מקרה.
קיבוץ בארי תיקן את תקנון האגודה שלו כך, של"ניר שיתופי" אין יכולת להתערב בניהול נכסי הקיבוץ, ובמקרה של פירוק (חס וחלילה) יישארו נכסי בארי בידי חבריה.