בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: ==בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011== '''2.7.2011''' thumb|350px|'''אריאל אפרת''' [[תמונה:Bogrim2011_inbal.jp...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011== |
==בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011== |
||
| − | ''' |
+ | '''יולי 2011''' |
[[תמונה:Bogrim2011_ariel.jpg|thumb|350px|'''אריאל אפרת''']] |
[[תמונה:Bogrim2011_ariel.jpg|thumb|350px|'''אריאל אפרת''']] |
||
[[תמונה:Bogrim2011_inbal.jpg|thumb|350px|'''ענבל אברהם''']] |
[[תמונה:Bogrim2011_inbal.jpg|thumb|350px|'''ענבל אברהם''']] |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
התוצאות יפות, לעיתים מפתיעות באופן השימוש שלהם בחומר ובחלל, וברעיונות שהתלמידים מביאים. |
התוצאות יפות, לעיתים מפתיעות באופן השימוש שלהם בחומר ובחלל, וברעיונות שהתלמידים מביאים. |
||
מגוון הנושאים בהם העבודות עוסקות: '''אלמוג בן נתן''' מציג את המציאות למול הפנטזיה, בשני זוגות ציורים העוסקים בזוגיות ובשאיפה של היחיד להיות מישהו מרכזי בחברה. הנדנדה התלויה ביניהם כמטוטלת מדגישה את הפער בין הרצוי למצוי. '''גל קליפר''' עוסקת ברכות שבאהבה שמצוירת על גבי שמיכת פוך ורודה, כשבכל ריבוע מתוארת נשיקה. השמיכה כמצע תלויה על הקיר ולמרגלותיה שני זוגות נעלי בית, של אישה ושל גבר. '''ענבל אברהם''' פיסלה עדר כבשים כמטפורה למין האנושי, וביניהן גם חולות ופיסחות בשולי העדר. בעבודה קריצות הומוריסטיות '''אריאל אפרת''' יוצקת משעווה קטעי גוף – ידיים ורגליים כמייצגות את אישיות האדם, כשהדמיון שלהן למציאות מצמרר. '''שיר פלד''' מעצבת שמלות ערב מפוארות מחומרים מתכלים ונמוכים: משקיות ניילון, עיתונים, נייר טואלט, מסקינגטייפ וניירות מחברות בית ספר. בחדר ההקרנה מצגת שבה היא נראית מדגמנת את השמלות על גופה. '''גלית סלימסון''' מציירת את בני משפחתה שהשפיעו עליה מתוך הסתכלות בצילומים של אלבום משפחתי, '''לינור זלצר עין-גדי''' יוצרת פסנתר הבנוי מחומרי למידה: קלסרים, ספרי לימוד, טבלת מעבדה ודפי מבחני בגרות. היא מעבירה גישה ביקורתית כשהיא מעמתת רעשי בית ספר עם תקתוק מטרונום,''' מאי בן-עמי''' מפסלת בחימר ראשים פעורי פה ועיניים הניצבים במעגל ומקיאים מתוכם את הטקסט של הקדיש, כדיבור על הדרגה הנמוכה שהאנושות הגיעה אליה בכבוד לאדם בתקופת השואה. '''ויקה''' בודקת את נושא הרוע והאכזריות, טורף מול נטרף, כשהיא מפסלת ומציבה עדת זאבים טורפים השועטים לעברו של הצופה. הזאבים שחורים ומאיימים ועיניהם בורקות ו'''תום סירוטה''' מציב סדרת ציורי דמויות אקספרסיבית של זוג, גבר ואשה, במצבים אנושיים מרגשים שיש בהם מן האינטימיות והתום. <br/> |
מגוון הנושאים בהם העבודות עוסקות: '''אלמוג בן נתן''' מציג את המציאות למול הפנטזיה, בשני זוגות ציורים העוסקים בזוגיות ובשאיפה של היחיד להיות מישהו מרכזי בחברה. הנדנדה התלויה ביניהם כמטוטלת מדגישה את הפער בין הרצוי למצוי. '''גל קליפר''' עוסקת ברכות שבאהבה שמצוירת על גבי שמיכת פוך ורודה, כשבכל ריבוע מתוארת נשיקה. השמיכה כמצע תלויה על הקיר ולמרגלותיה שני זוגות נעלי בית, של אישה ושל גבר. '''ענבל אברהם''' פיסלה עדר כבשים כמטפורה למין האנושי, וביניהן גם חולות ופיסחות בשולי העדר. בעבודה קריצות הומוריסטיות '''אריאל אפרת''' יוצקת משעווה קטעי גוף – ידיים ורגליים כמייצגות את אישיות האדם, כשהדמיון שלהן למציאות מצמרר. '''שיר פלד''' מעצבת שמלות ערב מפוארות מחומרים מתכלים ונמוכים: משקיות ניילון, עיתונים, נייר טואלט, מסקינגטייפ וניירות מחברות בית ספר. בחדר ההקרנה מצגת שבה היא נראית מדגמנת את השמלות על גופה. '''גלית סלימסון''' מציירת את בני משפחתה שהשפיעו עליה מתוך הסתכלות בצילומים של אלבום משפחתי, '''לינור זלצר עין-גדי''' יוצרת פסנתר הבנוי מחומרי למידה: קלסרים, ספרי לימוד, טבלת מעבדה ודפי מבחני בגרות. היא מעבירה גישה ביקורתית כשהיא מעמתת רעשי בית ספר עם תקתוק מטרונום,''' מאי בן-עמי''' מפסלת בחימר ראשים פעורי פה ועיניים הניצבים במעגל ומקיאים מתוכם את הטקסט של הקדיש, כדיבור על הדרגה הנמוכה שהאנושות הגיעה אליה בכבוד לאדם בתקופת השואה. '''ויקה''' בודקת את נושא הרוע והאכזריות, טורף מול נטרף, כשהיא מפסלת ומציבה עדת זאבים טורפים השועטים לעברו של הצופה. הזאבים שחורים ומאיימים ועיניהם בורקות ו'''תום סירוטה''' מציב סדרת ציורי דמויות אקספרסיבית של זוג, גבר ואשה, במצבים אנושיים מרגשים שיש בהם מן האינטימיות והתום. <br/> |
||
| + | |||
| + | ==ראו גם== |
||
| + | * '''[[הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי. |
||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:תערוכות]] |
||
גרסה אחרונה מ־05:04, 29 ביולי 2011
בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור 2011
יולי 2011
תערוכת בוגרי מגמת האמנות בנופי הבשור חוזרת כמדי שנה ופותחת את הקיץ! הפעם יציגו 10 נערים ונערות, שסיימו שלוש שנות לימוד אינטנסיביות במגמה.
התוצאות יפות, לעיתים מפתיעות באופן השימוש שלהם בחומר ובחלל, וברעיונות שהתלמידים מביאים.
מגוון הנושאים בהם העבודות עוסקות: אלמוג בן נתן מציג את המציאות למול הפנטזיה, בשני זוגות ציורים העוסקים בזוגיות ובשאיפה של היחיד להיות מישהו מרכזי בחברה. הנדנדה התלויה ביניהם כמטוטלת מדגישה את הפער בין הרצוי למצוי. גל קליפר עוסקת ברכות שבאהבה שמצוירת על גבי שמיכת פוך ורודה, כשבכל ריבוע מתוארת נשיקה. השמיכה כמצע תלויה על הקיר ולמרגלותיה שני זוגות נעלי בית, של אישה ושל גבר. ענבל אברהם פיסלה עדר כבשים כמטפורה למין האנושי, וביניהן גם חולות ופיסחות בשולי העדר. בעבודה קריצות הומוריסטיות אריאל אפרת יוצקת משעווה קטעי גוף – ידיים ורגליים כמייצגות את אישיות האדם, כשהדמיון שלהן למציאות מצמרר. שיר פלד מעצבת שמלות ערב מפוארות מחומרים מתכלים ונמוכים: משקיות ניילון, עיתונים, נייר טואלט, מסקינגטייפ וניירות מחברות בית ספר. בחדר ההקרנה מצגת שבה היא נראית מדגמנת את השמלות על גופה. גלית סלימסון מציירת את בני משפחתה שהשפיעו עליה מתוך הסתכלות בצילומים של אלבום משפחתי, לינור זלצר עין-גדי יוצרת פסנתר הבנוי מחומרי למידה: קלסרים, ספרי לימוד, טבלת מעבדה ודפי מבחני בגרות. היא מעבירה גישה ביקורתית כשהיא מעמתת רעשי בית ספר עם תקתוק מטרונום, מאי בן-עמי מפסלת בחימר ראשים פעורי פה ועיניים הניצבים במעגל ומקיאים מתוכם את הטקסט של הקדיש, כדיבור על הדרגה הנמוכה שהאנושות הגיעה אליה בכבוד לאדם בתקופת השואה. ויקה בודקת את נושא הרוע והאכזריות, טורף מול נטרף, כשהיא מפסלת ומציבה עדת זאבים טורפים השועטים לעברו של הצופה. הזאבים שחורים ומאיימים ועיניהם בורקות ותום סירוטה מציב סדרת ציורי דמויות אקספרסיבית של זוג, גבר ואשה, במצבים אנושיים מרגשים שיש בהם מן האינטימיות והתום.