לול - היסטוריית גרסאות

Admin ב־04:50, 17 בספטמבר 2025

2025-09-17T04:50:29Z

Admin ב־04:48, 17 בספטמבר 2025

2025-09-17T04:48:58Z

Admin ב־03:59, 13 ביוני 2012

2012-06-13T03:59:55Z

212.116.164.2 ב־04:17, 8 בינואר 2010

2010-01-08T04:17:21Z

212.116.164.2 ב־14:56, 1 בינואר 2010

2010-01-01T14:56:19Z

10.1.0.1 ב־08:40, 18 באוגוסט 2009

2009-08-18T08:40:08Z

Admin ב־04:48, 18 באוגוסט 2009

2009-08-18T04:48:49Z

10.1.0.1 ב־13:31, 30 ביוני 2009

2009-06-30T13:31:22Z

192.168.1.88 ב־08:18, 27 ביולי 2007

2007-07-27T08:18:47Z

אורי בן-צבי ב־13:34, 12 ביולי 2007

2007-07-12T13:34:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:50, 17 בספטמבר 2025
שורה 4:		שורה 4:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 חברים ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 חברים ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק ז"ל, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ז"ל ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:48, 17 בספטמבר 2025
שורה 6:		שורה 6:
	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 חברים ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".		'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 חברים ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

−
−	*[http://picasaweb.google.com/beerialbum2/vHfPXF# '''תמונות מענף הלול''']

	[[תמונה:Lul_1.jpg\|450px\|right\|thumb\|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]		[[תמונה:Lul_1.jpg\|450px\|right\|thumb\|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:59, 13 ביוני 2012
שורה 4:		שורה 4:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ~~ח"ח~~ ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 חברים ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:17, 8 בינואר 2010
שורה 5:		שורה 5:

	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".		'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".
		+
		+
		+	*[http://picasaweb.google.com/beerialbum2/vHfPXF# '''תמונות מענף הלול''']

	[[תמונה:Lul_1.jpg\|450px\|right\|thumb\|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]		[[תמונה:Lul_1.jpg\|450px\|right\|thumb\|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Lul_Gedera.jpg|300px|thumb|לול בגדרה: 600 תרנגולות. תוכנן ע"י יהודה גודריץ]]
 [[תמונה:Lul_Beizim.jpg|300px|thumb|לול בבארי: כל הביצים בסל אחד. עד שחוסל ב-1990]]
 '''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".
-[[תמונה:Lul_2.jpg|255px|right|thumb|לול בבארי: במקום שהיו שכונת "אשלים", ברקע המתבן]]
+[[תמונה:Lul_1.jpg|450px|right|thumb|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]
 [[קטגוריה:ל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:40, 18 באוגוסט 2009
שורה 3:		שורה 3:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי ז"ל, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

	[[תמונה:Lul_2.jpg\|255px\|right\|thumb\|לול בבארי: במקום שהיו שכונת "אשלים", ברקע המתבן]]		[[תמונה:Lul_2.jpg\|255px\|right\|thumb\|לול בבארי: במקום שהיו שכונת "אשלים", ברקע המתבן]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:48, 18 באוגוסט 2009
שורה 4:		שורה 4:

	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".		'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".
		+
		+	[[תמונה:Lul_2.jpg\|255px\|right\|thumb\|לול בבארי: במקום שהיו שכונת "אשלים", ברקע המתבן]]
		+	[[תמונה:Lul_1.jpg\|255px\|right\|thumb\|לול מודרני בבארי: תרנגולות, נסורת ורבקה ש']]

	[[קטגוריה:ל]]		[[קטגוריה:ל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:31, 30 ביוני 2009
שורה 3:		שורה 3:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר ז"ל, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

	[[קטגוריה:ל]]		[[קטגוריה:ל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 27 ביולי 2007
שורה 3:		שורה 3:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]].	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]], ומשנת 2005 גם כחנות האופניים "[[לה מדווש]]".

	[[קטגוריה:ל]]		[[קטגוריה:ל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:34, 12 ביולי 2007
שורה 3:		שורה 3:


−	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]] ~~(ע"ע)~~. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] ~~(ע"ע)~~ הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]] ~~(ע"ע)~~.	+	'''לול''' - ב–1946 הוקמו ב"[[בארות]]" 6 לולים קטנים ע"י עובדי ה[[נגריה]]. את הלולים תיכנן האגרונום יהודה גודריץ (אביהם של מונה עופר ומיכאל גדיש). בלולים שוכנו 600 תרנגולות וכל הביצים סופקו למטבח. בראשית שנות ה–50, עם המעבר לבארי החדשה, הוקם ע"י נגרית גבר–עם, הלול הראשון - לול א'. עד סוף שנות ה–60 הוקמו 4 לולים נוספים, בית אימון לאפרוחים ו[[מדגרה]]. מספר העופות המירבי בשנה הגיע ל–21,000 מטילות. בשנים הראשונות ייצרו בעיקר ביצי מאכל והתרומה ליום עבודה היתה נמוכה. החל משנת 1959 עברו לייצור ביצי רביה, לפי מכסות ייצור (כ–2,000,000 ביצים בשנה). הוכנס מיכון בהאבסה ובאיסוף הביצים. ב–1984 הוקם לול חדש ומבודד, מחוץ לגדר המשק. עד 1987 נמשך הפיתוח ודווח על הכנסה גבוהה ותרומה יפה ליום עבודה, אך מאז חלה ירידה ברווחיות וקשיים באיוש הצוות. ב–1990 הוחלט לחסל את הענף. בלול עבדו כ–6 ח"ח ובין עובדיו היו: זאב עופר, רבקה שורק, יענקל'ה חרובי, אליהו שהרבני ז"ל, ברוך מאיר ויצחק בכר. [[לול ד']] הפך למחסן וזה שמחוץ למשק הושכר לקב' ניר–עם. החל מ–1995 הוא משמש כמחסן נייר למפעל ה[[דפוס בארי\|דפוס]].

	[[קטגוריה:ל]]		[[קטגוריה:ל]]