הצגת המקור של הדף "בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור 2012"

[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]
==בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור 2012==

'''יוני 2012'''

'''תערוכת בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור''' מציגה את עבודותיהם של בוגרי המגמה, בני 17-18, העוסקים בנושאים מגוונים, פנים אמנותיים, חברתיים ולעיתים פוליטיים.<br/>
[[תמונה:Tal_S.jpg|thumb|250px|טל סימון: דיוקן]]
העבודה של '''טל סימון''', '''שנבחרה לייצג את האמנות הצעירה בארץ בתערוכה בטוקיו''', מורכבת משנים עשר ציורי דיוקנאות של ילדים, המצוירים בעפרון, רישום בגודל קטן ואינטימי. בעבודתו בוחר טל את הילדים מהאינטרנט, מחפש את הדמויות הכי מתוקות והכי יפות ויוצר מניפולציה עליהן, על ידי שינוי ההבעה לכועסת, בוחנת, מאוכזבת, ואפילו משוגעת ופסיכוטית. נוצר ניגוד חריף בין האופן שבו מצטיירת בעינינו הילדות כסמל לתמימות וליופי, לרכות ולפגיעות, לבין המורכבות של הדמויות אותן הוא יוצר כשהעיוות והחולניות חושפות את הצד האפל של דמות הילד ואת האופן בו הוא רואה את עולם המבוגרים.<br/>
[[תמונה:Amit_B_2012.jpg|thumb|450px|עמית ברמק: להקת זאבים]]
[[תמונה:Noa_G.jpg|thumb|450px|נועה גיגי: ילדים]]
גם '''נועה גיגי''' מציגה על הקיר ציורי ילדים. ציורים באקריליק על קרטון, של ילדים ממדינות העולם השלישי, בגדלים שונים היוצרים יחידה אחת. הציורים כולם מצוירים בשחור-לבן ואפורים, כניסיון למחוק את צבע העור הכהה, כמרכיב של גזע. הם נושאים סממנים של תרבות שבעין מערבית נחשבת לתרבות נחשלת ובלתי מפותחת. המבט בולט בציורים, הלבן של העין בוהק מתוך האפורים ויוצר דיאלוג עם הצופה.<br/>
'''עמית ברמק''' מציג צילום על גבי יריעה גדולה שבא לתעד את עבודת הקיר שיצר בסדנה ברוחב 6 מטרים. בעבודה מצוירת להקת זאבים מאיימים משחרים לטרף, בתוך יער אינסופי. הציור עשוי מפחם סינטטי בגווני אפור ושחור, רק עיני הזאבים באדום, שנדמה חולני ומטורף. הצופה הניצב מול העבודה מותקף על ידי הזאבים, השועטים לקראתו, סומרים שערותיהם וחושפים את שיניהם.<br/>
'''יובל דבוש''' מציגה סדרה של 5 ציורים בצבעי אקריליק אפורים, בהם מוצגות דוגמניות בתנוחות מפתות, כשאביזר הנמצא בידיהן צבוע באדום. בעבודתה מותחת יובל ביקורת על החברה שהופכת את האישה לאובייקט מיני, וכלפי הנשים שמשתפות עם זה פעולה, כמוה.<br/>
'''של חכים''' מציג מיצב של עשרות קופסאות קרטון שבתוכן דגמים שטוחים, סילואטות של עיר גדולה, עם גורדי שחקים. השימוש שלו בחומר הזול של הקרטון מבטל את התחושה הנקייה הארכיטקטונית, מחמם את העבודה, שנדמית כמשאלה של אמן כפרי מהפריפריה, ערגה לחיי הכרך הסואנים.<br/>
עוד מציגים: '''ירון גלברד''' – דמות מגבס של טניסאי כשהוא ניצב בתנוחה הירואית וחובט בכדור; '''עדי גד''' - עוגות שוקולד קטנות על הרצפה כשעליהן מטפסות נמלים, עבודה הנוגעת בקו הגבול שבין היפה והמפתה לבין הדוחה; '''אורן כהן''' – שבונה כמחווה לתומרקין פסל מחאה כנגד מוסד בית הספר; '''אימי לב''' - מפסלת בגבס נערה עומדת, הצבועה כעץ ששורשיו נטועים באדמה. הפסל נדמה כלקוח מתוך סיפור פנטסטי אודות פיות ומכשפות; גם '''קידר ברכה''', המציגה בית מיניאטורי ועצים השטים בתוך גיגית פלסטיק ורודה של תינוק עוסקת במשאלה כמוסה להתגשמות חלום; '''יונתן מלכי''' מפסל נמרים טורפים ואיילות נפחדות, הכל בחוט ברזל דק, כמו רישום וירטואוזי בחלל.<br/>
כל אלו הם פרי העבודה בסדנת האמנות ב"'''נופי הבשור'''" והקהל מוזמן לבוא ולהנות מהכישרונות של דור העתיד שלנו.