רפת
רפת - ב–1947 היו ברפת 8 פרות שתנובתן היומית היתה 110 ל' חלב ליום. רוב החלב היה לצרכי הבית וחלקו נשלח לשוק. מראשוני הרפתנים שהתמיד לעבוד ברפת עד עצם היום הזה הוא אברהם הברון, המכונה "הפרוסי". עם המעבר מנחאביר לבארי החלה התפתחות מהירה של הרפת. (ניתן לראות זאת בטבלה למטה).
הזנת הפרות התבססה על מרעה טבעי (בשנים גשומות), מרעה זרוע, גידולי מספוא, חציר ומזון מרוכז ממחסן התערובות. ב–1953 הוכנסה מכונת חליבה ניידת. ב–1957 נחנך מכון החליבה הראשון. ב–1976 גידרו למרעה שטח של 4500 ד' משמורת בארי. ב–1981 נחנך מכון החליבה החדש. מכסת החלב הוגדלה ל–2,018,000 ל'. נבנה קוראל לעגלות בשטח המרעה הטבעי. הוכנס מחשב לרפת, בעזרתו ניתן לפקח על חלוקת מזון אופטימלית ולקבל אינפורמציה מלאה על כל פרה בנפרד. ב–1985 נרכשה עגלה מערבלת לחלוקת מזון, המופעלת ע"י אדם אחד ונבנה מרכז מזון. ב–1990 הותקנה מערכת מיחשוב וזיהוי אוטומטית. מספר הפרות בעדר ב–1996 כ–270, התנובה גבוהה והרווחיות טובה. מתוך 200 רפתות בבקורת "קפצה" הרפת מהמקום ה–182 (ב–1990) לעשיריה הראשונה ב–1992. 8 רפתנים עבדו ברפת ב–1996. בין העובדים: צ'יקו, עופרה קידר ואברימי ז"ל. מרכז הרפת ב–1996 היה תומר רענן.
בשנת 2006 עברו הפרות ורפת בארי לרפת הנגב בגבולות (באתר של מגן אפשר לראות תמונות) - רפת משותפת לקיבוצים בארי, מגן וגבולות. את הרפת המשותפת ניהל תומר רענן מבארי.
| שנה | מס' פרות | ייצור לשנה | תנובה שנתית לפרה |
|---|---|---|---|
| 1950 | 32 | - | 3,000 ל' |
| 1954 | 70 | - | 4,670 ל' |
| 1963 | 105 | - | 5,816 ל' |
| 1970 | 145 | - | 6,500 ל' |
| 1975 | 240 | - | 7,000 ל' |
| 1981 | 270 | 1,860,000 ל' | 8,000 ל' |
| 1982 | 260 | 2,290,000 ל' | 9,360 ל' |
| 1984 | 237 | - | 9,730 ל' |
| 1992 | 250 | - | 10,500 ל' |
| 1995 | 270 | 2,680,000 ל' | 11,000 ל' |