עקבות המדבר
עקבות המדבר
אוקטובר 2012
בגלריה בבארי תפתח ב-20.10.2012 תערוכה משותפת לאמני הגלריות השיתופיות אגריפס 12 מירושלים ו-eye lounge מפיניקס, אריזונה, שנושאה עקבות, שאריות וזיכרונות אישיים וקולקטיביים שנושאים עימם אמנים החיים על גבול המדבר, באופן מעשי ומטאפורי.
בשדה הבלשני עקבה היא אחרות שאינה נגישה לנו, שאנו לא תופסים אותה. העקבה מציינת את מה שמעבר להוויה. לעיתים את מה שלא היה מעולם או חלף ואיננו. עקבה היא לעולם נפשית, היא סוג של ייצוג , עדות של חושינו, דימוי חושי וחומרי של זיכרון צרוב המתקיים באזורי השכחה.
התערוכה "עקבות המדבר" מנסה לגעת באותו ייצוג עמום ונשכח שטבוע בנו, שהוא לעיתים חסר אחיזה במציאות ובשפה, זיכרון של עבר רחוק מיתולוגי, המיוצג ביצירות האמנות ומתחבר למקום הספציפי ויחד עם זה המטאפורי של סף המדבר.
המדבר מתפקד כנקודת האפס, האין, המקום שבו נעצרת הציביליזציה והתרבות, ומכאן חוסר הנגישות שלו. המדבר הוא גם המקום שבו הכל התחיל, שבו התגבשה התודעה של עם ישראל, השפה והכללים. הוא מהלך עלינו קסם וגם אימה. הוא ההתחלה של ההתחלות , אך גם המוות וחוסר החיים.
בתערוכה מציגים שישה אמנים ישראלים לצד שישה אמנים אמריקנים. אלו וגם אלו חיים בעיר שנמצאת על סף המדבר. עקבות המדבר מופיעים בעבודותיהם באופנים שונים: בציור מופשט, עמום ורוחני (ימימה ארגז ושרה נינה מרידור), בצילום כסוף, כמעט אל-טבעי ונשגב שבו שרידי תרבות(מקס אפשטיין) בצילום מטופל של מדבר בו צצים שבילים של רקמה בדואית (יוכי נגב) ובהצבת צמחיה מלאכותית, "ירוק עד", שבאה לסמן את הצורך בירוק לנוכח העדר ויובש (מרב דביש בן משה). בצילומים דיגיטליים של ענני אבק וחול המאיימים לכסות על העיר (שון דקרט), בצילומי וציורי קאובוי (דניאל פרנקהאוזר ושרה הורביץ) ובאיסוף פריטי לבוש שנשכחו על גבול המדבר (אן מורטון), בציור מראה השוק כפולקלור מקומי, כמזכרת תיירותית (דויד ברדלי) ובצילום מראה נוף עמום מבעד לוילון שקוף (לארה פלאקס). בחדר ההקרנה יוצג וידיאו של לנה זידל המתמודד עם שאלת המקום והגבול.
הגלריה בבארי שמחה לארח את הסנונית הראשונה של פרויקט "רוח המדבר" שיזמה מרב דביש בן משה ואת שיתוף הפעולה המאתגר של גלריה אגריפס 12 עם גלריה eye lounge מפיניקס.
זיוה ילין, אוצרת הגלריה בבארי.