Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

קופיאדה

2012-05-20T12:42:01Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Kofiada_Yeladim.jpg|250px|thumb|ילדים בקופיאדה]]

'''קופיאדה''' - מערכת סוכות, סולמות וגשרים שהיו תלויים על 3 עצי אקליפטוס, באזור ביה"ס, ושימשו מקום משחק לילדים. הקופיאדה נבנתה ע"י כיתת "[[שיבולים]]" ב–1971, כמפעל לסיום י"ב שנות לימוד בביה"ס.

[[תמונה:Kofiada.jpg|right|450px|thumb|הקופיאדה: מערכת סולמות וחבלים שבנו "שיבולים"]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

מתפרה

2012-05-20T12:41:09Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Matpera_Sgula.jpg|380px|thumb|מתפרה: סגולה תופרת אופנה מקומית]]

'''מתפרה''' - ענף שירות שעיקר תפקידו לתפור בגדי ילדים, בגדי חברות (שמלות, חלוקים, מעילים) לפי הזמנה וביצוע תיקונים עבור [[מחסן בגדים|מחסן הבגדים]]. בתחילה היתה המתפרה מפוצלת לחדרים שונים במשק. ביוני 1986 רוכזה המתפרה למבנה [[חדרי אכילה בבארי|חדר–האכילה הישן]] שהתפנה. ב- 1995 עבדו במתפרה כ–8 חברות ותיקות ו–4 צעירות. בגדי ילדים ובגדי "[[יום-יום]]", מסופקים לחברים באמצעות ה[[קניון]]. ריכזה את המתפרה - תמי סוכמן.

[[תמונה:Matpera_Ahuva.jpg|right|340px|thumb|גם אהובה ורגינה תופרות]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

מתפרה

2012-05-20T12:40:49Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Matpera_Sgula.jpg|380px|thumb|מתפרה: סגולה תופרת אופנה מקומית]]

'''מתפרה''' - ענף שירות שעיקר תפקידו לתפור בגדי ילדים, בגדי חברות (שמלות, חלוקים, מעילים) לפי הזמנה וביצוע תיקונים עבור [[מחסן בגדים|מחסן הבגדים]]. בתחילה היתה המתפרה מפוצלת לחדרים שונים במשק. ביוני 1986 רוכזה המתפרה למבנה [[חדרי אכילה בבארי|חדר–האכילה הישן]] שהתפנה. ב- 1995 עבדו במתפרה כ–8 חברות ותיקות ו–4 צעירות. בגדי ילדים ובגדי "[[יום-יום]]", מסופקים לחברים באמצעות ה[[קניון]]. מרכזת המתפרה - תמי סוכמן.

[[תמונה:Matpera_Ahuva.jpg|right|340px|thumb|גם אהובה ורגינה תופרות]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

דף החזר הוצאות

2012-03-05T14:04:13Z

אורי בן-צבי: דף חדש: '''דף החזר הוצאות''' הנו טופס המאפשר לחבר לרשום כל חודש את ההוצאות השונות שהיו לו, ולדעתו עליו לקבל עליהן...

'''דף החזר הוצאות''' הנו טופס המאפשר לחבר לרשום כל חודש את ההוצאות השונות שהיו לו, ולדעתו עליו לקבל עליהן החזר מהקבוץ. הטופס נמסר להנהלת חשבונות והחבר הזכאי מזוכה בתקציבו. בפועל - מרבית ההוצאות המוחזרות הן על דמי חנייה של רכבי בארי.

התנועה הקיבוצית

2012-02-13T12:42:09Z

אורי בן-צבי: דף חדש: '''התנועה הקיבוצית''' - אירוע יובל ה-90 לדגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, שהתקיים ב-18.10.2000, ציין גם את ההכרזה ...

'''התנועה הקיבוצית''' - אירוע יובל ה-90 לדגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, שהתקיים ב-18.10.2000, ציין גם את ההכרזה על הקמת "התנועה הקיבוצית", פרי איחודן של שתי התנועות הקיבוציות הגדולות: התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ) והקיבוץ הארצי (הקבה"א). "ועידת האיחוד", שהתקיימה בקבוצת כינרת ושאליה באו והתקבצו נציגיהם של כ-250 קיבוצים נתנה "אור ירוק" וביטוי טקסי ופורמלי לסיכום ולהאצת מהלך היסטורי-קיבוצי, שהתחולל בפועל ובקרב קיבוצי שתי התנועות, במשך כל העשור הקודם.

"התנועה", היא גוף מטה מרכזי המייצג את הקיבוצים, מול רשויות המדינה, והרשויות בכל הרמות. בנוסף, התנועה מספקת לקיבוצים ולחברים- באמצעות מטה התנועה, אגפיה ומחלקותיה- מכלול שירותים בתחומי חיים שונים.

הקו המנחה את עבודת התנועה הקיבוצית הוא חיזוקם של הקיבוצים, חיזוק החברה הקיבוצית מבחינה כלכלית, חברתית וערכית. ביטחון סוציאלי לחברים להבטחת עתידו של החבר הוותיק, וצמיחה דמוגרפית- ככל שיצטרפו יותר חברים צעירים יגבר סיכויו של הקיבוץ להמשיך ולהתקיים גם בדורות הבאים. צמיחה דמוגרפית מצויה היום בעדיפות בסדר היום התנועתי בכדי להבטיח שכמה שיותר בני קיבוץ ומשפחות צעירות אחרות יבחרו לחיות בקיבוצים. אגב, צמיחה דמוגרפית איננה רק קליטה במעגלי חיים שונים במסגרת הקיבוץ, צמיחה דמוגרפית היא גם יצירת קהילה חזקה בתחומי חינוך, בריאות, השכלה וסיעוד. אלה ניתנים באופן שוויוני, עד כמה שניתן, קהילה חזקה פירושה תרבות וחגים וחברה יוצרת ופעילה.

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:תנועות]]

הקיבוץ המאוחד

2012-02-13T12:39:28Z

אורי בן-צבי:

'''הקיבוץ המאוחד''' - "תנועה התיישבותית–רעיונית, הדוגלת בהקמת קיבוצים גדולים ופתוחים, על יסוד אחדות העבודה העצמית והשכירה: אחדות החקלאות, המלאכה והחרושת, אחדות הגלויות ושילוב הדורות בישוב אחד". (פרטים נוספים ראה האנציקלופדיה העברית כט', עמ' 47, או באתר ויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93]). קב' "[[בארות]]" הצטרפה לקבה"מ בדצמבר 1944 וקב' [[הצופים ב']] - באוקטובר 1945.

בשנת 1981 התאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", לתנועה קיבוצית אחת - ה[[תק"ם]]. בשנת 1999 הוקמה מסגרת ארגונית בשם [[התנועה הקיבוצית|"התנועה הקיבוצית"]], כתולדת איחוד של ה[[תק"ם]] - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר.

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:תנועות]]

להעיר

2012-02-13T12:34:41Z

אורי בן-צבי:

'''להעיר''' - לפני היות השעונים המעוררים והמכשירים הסלולריים, היה [[תורנות שמירה|רכז השמירה]], מדי ערב, תולה על לוח המודעות את הפתק "להעיר" וכל מי שהיה זקוק להערה היה רושם את שמו ליד השעה המתאימה (לעתים בתוספת הערות כמו - "להעיר חזק", "'להעיר בשקט", "להזהר מהכלב" וכו').

[[קטגוריה:ל]]
[[קטגוריה:ביטויים מקומיים]]

שליחים לחו"ל

2012-02-13T08:36:10Z

אורי בן-צבי:

[[שליחים לחו"ל]] - מאז 1950 נשלחו שליחים, חברי בארי, להדרכה בתנועות החלוציות בחו"ל. הם נשלחו מטעם [[הקבה"מ]] והדריכו בעיקר ב"דרור" או "הבונים–דרור" ועבדו גם בשולחן העליה של הסוכנות היהודית.
בנוסף לכל אלה יצאו לשליחויות קצרות, ב–1947 לקפריסין - גנוסיה דגן, שאול שמאי ויענקל'ה חרובי - עם הורדת מעפילי "[[שבתאי לוז'ינסקי]]".
בשנות ה–80 נשלחו שליחים לתקופות קצרות לבריה"מ - רוני לוי, מימי שלוי, יעקב ברקאי ז"ל, נעמי שוורץ, ציפי משא, חנהל'ה קריצמן, רותי פרומקין ויוחי שטיינהרדט. הם נשלחו מטעם משרד החוץ לשם הוראת עברית ויצירת קשרים עם יהודים המיועדים לעליה.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:פעילות ציבורית]]

שיחה:אנשי בארי בארץ ובעולם

2012-02-12T09:56:08Z

אורי בן-צבי: דף חדש: "האתר של גודארד" ירד מהאויר....

"האתר של גודארד" ירד מהאויר....

יובלים

2012-01-10T12:08:31Z

אורי בן-צבי:

'''יובלים''' - בית מגורים לחברים שנבנה בשנות ה–50. ב–1970 הבית שופץ והוסב לבית פעוטים. ב–1992 הוסב פעם שניה, ל[[מועדון הקשישים]].

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

בית איריס

2012-01-10T12:04:19Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Beit_iris2.jpg|390px|thumb|בית איריס: תעסוקה לאנשי הגיל השלישי שיוצרים מתנות נפלאות לגיל הראשון]]
[[תמונה:Bwit_iris_Shelet .jpg|390px|thumb|בית איריס: מחזור עם כרישים]]

'''בית איריס''' - בית מפגש ותעסוקה לבני הגיל השלישי, ע"ש איריס גלברד ז"ל. תחילתו כ[[מועדון הקשישים|מועדון הורים]] ויזמה את הקמת הבית איריס עצמה. הבית נחנך באוקטובר 1999 וכיום הוא בניהולן והדרכתן של פסי כהן ורותי אפרת. בבית איריס מייצרים עבודות אמנות שונות (מעץ, פסיפס, קרמיקה, רקמה ועוד), הנמכרות לחברים ולאורחים, לקראת חגים ואירועים מיוחדים, או בחנות "[[שי-לי]]".

[[תמונה:Beit_iris.jpg|right|370px|thumb|פסי ולילי בבית איריס]]

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:חברה]]
[[קטגוריה:יזמויות]]

מועדון הקשישים

2012-01-10T12:01:15Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Moadon_Kshishim.jpg|380px|thumb|מועדון הקשישים מספק תעסוקה מגוונת למי שרוצה]]

'''מועדון הקשישים''' - הוקם ב–1975 בבניין מגורים הסמוך לחדר–האכילה. ב–1992 הועבר המועדון לבית "[[יובלים]]" שהתפנה מילדים. המועדון מספק תעסוקה ומקום בילוי להורי חברים קשישים ולחברים שיצאו ממעגל העבודה. במועדון עוסקים במלאכות יד שונות, מארגנים מסיבות חג וימי הולדת ואף מארגנים טיולים קצרים לחברי המועדון (למי שיכול, כמובן).

בשנת 1999, נחנך [[בית איריס]] אשר החליף את פעולת המועדון.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:חברה]]

תעודות בגרות

2011-09-21T10:55:36Z

אורי בן-צבי:

'''תעודות בגרות''' - עד סוף שנות ה–60 היתה התנגדות לבחינות בגרות ב[[ביה"ס הממלכתי בארי|ביה"ס בבארי]], מבחינה עקרונית ובגלל אי התאמתן לתכנית הלימודים הקיבוצית. מאז 1970 (מכיתת "[[שבולים]]"), הונהגו בחינות הבגרות בביה"ס, לאחר התאמת תכניות הלימודים בין משרד החינוך ובתי הספר הקיבוציים. בעבר, ניתן היה להמיר את אחד המבחנים בעבודת גמר.
ב-2011 בחינות הבגרות הן היעד החינוכי המרכזי בביה"ס של ילדינו, "[[נופי הבשור]]".

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:חינוך]]

תחנות דלק

2011-09-21T10:52:05Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Delek_2010.jpg|450px|thumb|תחנת הדלק: מ-2006 גם גז וגם בנזין באותה התחנה]]

'''תחנות דלק''' - בבארי יש שתי תחנות דלק. האחת באזור המוסך, המספקת דלק ל[[טרקטורים בבארי|טרקטורים]] והשניה (של חברת "אלון") נחנכה בספטמבר 1993, לא הרחק משער הכניסה למשק. מספקת דלק למכוניות הקיבוץ בלבד והפעלתה נעשית בצורה אוטומטית–ממוחשבת. 
בשנת 2006 נוספה ליד תחנת הדלק, תחנה לתדלוק ב[[רכב גז|גז]]. 
בשנת 2010 עברה הבעלות על תחנת הדלק והגז לידי חברת "פז".

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

תורנויות

2011-09-21T10:49:07Z

אורי בן-צבי:

'''תורנויות''' - עבודות שהוטלו על כל חבר מדי זמן קבוע. כוללות פריקת משאיות, שמירה או ריכוז [[תורנות שמירה|שמירה]], תורנות עבודה בחדר–האכילה ועוד. משך התורנויות - יום, שבוע או חודש. התורנויות מתבצעות במסגרת יום העבודה וחלקן בנוסף ליום העבודה. סידור התורנויות נעשה ע"י [[סידור עבודה|סדרן עבודה]].

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

חמנית

2011-09-21T10:41:33Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Hamanit_f.jpg|right|112px|thumb|"חמנית" - דגל הכיתה]]

'''חמנית''' - מחזור מ"ד – תש"ע (2010). 
7 חניכים וחניכות: סהר אבני, עידו ברמק, סיגל מילס, דגן מנור, קני רפופורט, אסף שורק ונטע רענן

'''מוזמנים להעלות תמונת מחזור!!!''' אפשר להעלות בסעיף "העלאת קובץ" מימין.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

רפואה משלימה

2011-09-21T10:38:48Z

אורי בן-צבי:

'''רפואה משלימה''' - החלה לתפוס מקום נכבד בבארי בשנות ה-90. חלקה התבצעה בחוץ וחלקה - ע"י חברים בבית והיא כללה: טיפולים בשיטת אלכסנדר (מאירה נווה ז"ל), רפלקסולוגיה ושיאצו (חיים רענן), מסאז' שוודי וריפוי בתזונה וצמחי מרפא (מימי שלוי), טיפולים ארומותרפיים (חנן בשוראי), והילינג (איווה חצרוני). 
במאה ה-21 נוספו מטפלים רבים: 
רעיה רותם - מרפאה סינית בדיקור, רפלקסולוגיה, טווינה. 
[http://www.hadar-tipulim.com/ הדר גלברד], מטפל מוסמך בשיטת לוסקי, מרפא ומאמן אישי לחיים. 
נועה עטיה יצחקי - רפואה סינית.

[[קטגוריה:ר]]
[[קטגוריה:בריאות]]

נאות בארי

2011-09-21T10:33:05Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Naot_Pesel.jpg|300px|thumb|פסל מעשה ידי יעקב גודארד ז"ל בכניסה לנאות בארי, 2009]]

'''נאות בארי''' - מרכז סיעודי. הברורים הראשונים החלו בסוף 1983, כאשר בעיית האישפוז הסיעודי נראתה באופק. אולם, רק ב–1993, משנמצאו האמצעים לכך, הוחלט על הרחבת [[חדרי חולים|חדרי החולים]] והפיכתם למרכז סיעודי. בנייתו נסתיימה ב–1995. במבנה 7 חדרים ובהם 11 מיטות, והוא נושא את השם: נאות בארי. 
בשנת 2008 נבנה אגף נוסף ל"נאות בארי", נוספו חדרים נוספים, חדרי תעסוקה וחדר ביטחון. במבנה כיום 11 חדרים ובהם 18 מיטות. 
ניהלה את "נאות בארי" מאז הקמתו - רחל פריקר. בשנת 2011 הוחלפה רחל ע"י ערה כץ.

[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]
[[קטגוריה:בריאות]]

בית הקברות

2011-08-29T08:51:44Z

אורי בן-צבי:

'''בית הקברות''' - ממוקם בצד הצפוני של המשק, בסמוך לחלקת ה[[מישמש]]. בגלל הקירבה ביניהם, נוצר קשר אסוציאטיבי בין השניים ויש המכנים את בית הקברות בשם - "חלקת המישמש". טמונים בו חברי בארי שנפלו ב[[מלחמת העצמאות]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]] וכמו כן - ילדים, חברים, הורי חברים וקרובי חברים, שנפטרו בקיבוץ בארי (או מחוצה לו) מאז שהוקם. ב–1962, עם פירוק [[קדמה]], הועברו קבריהם של החללים והנפטרים מקדמה לבית הקברות בבארי.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:הנצחה]]

שביל החלב

2011-08-29T06:58:04Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:shvil_pack2.JPG|250px|thumb|האריזות החדשות לשיווק גם מחוץ לבארי]]
[[תמונה:CHALAV_BEERI.jpg|right|350px|thumb|לוגו '''מחלבת בארי''']]
'''שביל החלב''' - מפעל קטן לייצור מאכלי חלב מעודפי הייצור של ה[[רפת]]. בראשית דרכו היה מיועד לצריכה פנימית בלבד. המחלבה הוקמה בסוף 1992 ע"י פנינה אבני וייצרו בה חלב מפוסטר, חמאה, סוגים שונים של גבינה, לבן, שמנת ועוד. עבדו בו דרך קבע, חברה ועוזר (מתנדב).

בשנים האחרונות מנהל את "שביל החלב" דגן פלג, שהתמחה בייצור גבינות קשות ואחרות ברמה גבוהה וגם בייצור גלידות בטעמים שונים ומפתיעים (ריבת חלב, פיסטוק, רום-תמרים, בננה ודבש ועוד).
בשנת 2007 קיבלה המחלבה אישורים לשיווק גבינותיה מחוץ לבארי, ולחלק מהגבינות נוספו שמות מותג חדשים המבוססים על מקומות באיזור: גררית, בשור, סחף אשכול וכלנית. 
בפברואר 2009 זכו גבינות "שביל החלב" בשלוש מדליות בתחרות הגבינות של ישראל שהתקיימה במקווה ישראל, בחסות ובניהול מועצת החלב. בתחרות השתתפו עשרות מחלבות מרחבי הארץ ושפטו בה מיטב השפים וכתבי האוכל בארץ. הגבינות של מחלבת "שביל החלב" זכו במדליית זהב בקטגורית גבינות בסגנון ספרדי עם הגבינה "סחף". 
בקטגורית גבינה כחולה זכתה במדליית כסף הגבינה "בשור" ובקטגוריה של גבינה בסגנון בינלאומי זכתה במדליית ארד הגבינה "גררית".

'''ב - 2011 שינתה המחלבה את שמה ל"מחלבת בארי".'''

==ראו גם==
* [http://www.milkyway.lanegev.co.il/index.html '''שביל החלב'''] - האתר הרשמי
* [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=15957&cid=81 '''מקום 3 בדירוג המחלבות בארץ'''] - "'''כאן נעים'''" מצטט את אתר "'''מפה'''" וגם [http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=17&featid=23269 '''כאן''']

* [http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?ArticleID=11940&CategoryID=59&Page=1 '''דגן גדול גיבן בגן'''] - כתבה על "שביל החלב" באתר "'''על השולחן'''"
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014027&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=5 '''מדרום תיפתח הטובה'''] - כתבה על "שביל החלב" ב'''מוסף "הארץ"'''
[[תמונה:Gvinot.jpg|right|440px|thumb|'''שביל החלב''': מבחר גבינות משובחות ומיושנות]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:יזמויות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

שביל החלב

2011-08-29T06:57:24Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:shvil_pack2.JPG|250px|thumb|האריזות החדשות לשיווק גם מחוץ לבארי]]
[[תמונה:CHALAV_BEERI.jpg|right|350px|thumb|לוגו '''מחלבת בארי''']]
'''שביל החלב''' - מפעל קטן לייצור מאכלי חלב מעודפי הייצור של ה[[רפת]]. בראשית דרכו היה מיועד לצריכה פנימית בלבד. המחלבה הוקמה בסוף 1992 ע"י פנינה אבני וייצרו בה חלב מפוסטר, חמאה, סוגים שונים של גבינה, לבן, שמנת ועוד. עבדו בו דרך קבע, חברה ועוזר (מתנדב).

בשנים האחרונות מנהל את "שביל החלב" דגן פלג, שהתמחה בייצור גבינות קשות ואחרות ברמה גבוהה וגם בייצור גלידות בטעמים שונים ומפתיעים (ריבת חלב, פיסטוק, רום-תמרים, בננה ודבש ועוד).
בשנת 2007 קיבלה המחלבה אישורים לשיווק גבינותיה מחוץ לבארי, ולחלק מהגבינות נוספו שמות מותג חדשים המבוססים על מקומות באיזור: גררית, בשור, סחף אשכול וכלנית. 
בפברואר 2009 זכו גבינות "שביל החלב" בשלוש מדליות בתחרות הגבינות של ישראל שהתקיימה במקווה ישראל, בחסות ובניהול מועצת החלב. בתחרות השתתפו עשרות מחלבות מרחבי הארץ ושפטו בה מיטב השפים וכתבי האוכל בארץ. הגבינות של מחלבת "שביל החלב" זכו במדליית זהב בקטגורית גבינות בסגנון ספרדי עם הגבינה "סחף". 
בקטגורית גבינה כחולה זכתה במדליית כסף הגבינה "בשור" ובקטגוריה של גבינה בסגנון בינלאומי זכתה במדליית ארד הגבינה "גררית".

ב - 2011 שינתה המחלבה את שמה ל"מחלבת בארי".

==ראו גם==
* [http://www.milkyway.lanegev.co.il/index.html '''שביל החלב'''] - האתר הרשמי
* [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=15957&cid=81 '''מקום 3 בדירוג המחלבות בארץ'''] - "'''כאן נעים'''" מצטט את אתר "'''מפה'''" וגם [http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=17&featid=23269 '''כאן''']

* [http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?ArticleID=11940&CategoryID=59&Page=1 '''דגן גדול גיבן בגן'''] - כתבה על "שביל החלב" באתר "'''על השולחן'''"
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014027&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=5 '''מדרום תיפתח הטובה'''] - כתבה על "שביל החלב" ב'''מוסף "הארץ"'''
[[תמונה:Gvinot.jpg|right|440px|thumb|'''שביל החלב''': מבחר גבינות משובחות ומיושנות]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:יזמויות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

קובץ:CHALAV BEERI.jpg

2011-08-29T06:51:51Z

אורי בן-צבי:

שביל החלב

2011-08-29T06:49:49Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:shvil_pack2.JPG|250px|thumb|האריזות החדשות לשיווק גם מחוץ לבארי]]
[[תמונה:Shvil_Logo.jpg|right|100px|thumb|לוגו '''שביל החלב''']]
'''שביל החלב''' - מפעל קטן לייצור מאכלי חלב מעודפי הייצור של ה[[רפת]]. בראשית דרכו היה מיועד לצריכה פנימית בלבד. המחלבה הוקמה בסוף 1992 ע"י פנינה אבני וייצרו בה חלב מפוסטר, חמאה, סוגים שונים של גבינה, לבן, שמנת ועוד. עבדו בו דרך קבע, חברה ועוזר (מתנדב).

בשנים האחרונות מנהל את "שביל החלב" דגן פלג, שהתמחה בייצור גבינות קשות ואחרות ברמה גבוהה וגם בייצור גלידות בטעמים שונים ומפתיעים (ריבת חלב, פיסטוק, רום-תמרים, בננה ודבש ועוד).
בשנת 2007 קיבלה המחלבה אישורים לשיווק גבינותיה מחוץ לבארי, ולחלק מהגבינות נוספו שמות מותג חדשים המבוססים על מקומות באיזור: גררית, בשור, סחף אשכול וכלנית. 
בפברואר 2009 זכו גבינות "שביל החלב" בשלוש מדליות בתחרות הגבינות של ישראל שהתקיימה במקווה ישראל, בחסות ובניהול מועצת החלב. בתחרות השתתפו עשרות מחלבות מרחבי הארץ ושפטו בה מיטב השפים וכתבי האוכל בארץ. הגבינות של מחלבת "שביל החלב" זכו במדליית זהב בקטגורית גבינות בסגנון ספרדי עם הגבינה "סחף". 
בקטגורית גבינה כחולה זכתה במדליית כסף הגבינה "בשור" ובקטגוריה של גבינה בסגנון בינלאומי זכתה במדליית ארד הגבינה "גררית".

ב - 2011 שינתה המחלבה את שמה ל"מחלבת בארי".

==ראו גם==
* [http://www.milkyway.lanegev.co.il/index.html '''שביל החלב'''] - האתר הרשמי
* [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=15957&cid=81 '''מקום 3 בדירוג המחלבות בארץ'''] - "'''כאן נעים'''" מצטט את אתר "'''מפה'''" וגם [http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=17&featid=23269 '''כאן''']

* [http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?ArticleID=11940&CategoryID=59&Page=1 '''דגן גדול גיבן בגן'''] - כתבה על "שביל החלב" באתר "'''על השולחן'''"
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014027&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=5 '''מדרום תיפתח הטובה'''] - כתבה על "שביל החלב" ב'''מוסף "הארץ"'''
[[תמונה:Gvinot.jpg|right|440px|thumb|'''שביל החלב''': מבחר גבינות משובחות ומיושנות]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:יזמויות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

נחשים (בפינת חי)

2011-08-29T06:37:11Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Nahash_Piton.jpg|250px|thumb|נחש בנחשיה: גם הנחש הוא לפעמים ידידו של האדם]]

'''נחשים (בפינת חי)''' -החל מ–1990 נאספו ע"י סימון קינג, בשיתוף ילדי ביה"ס, מספר נחשים רב. במשך השנים שוכנו במקומות שונים (בצריפים, במקלט ובכיתת האנגלית לשעבר). לאחרונה הועברו הנחשים למשק הילדים, לקרוון שנרכש עבורם. ישנם כ–18 זנים שונים והגדול שבהם הוא פיתון בורמזי, שאורכו 4 מ' ומשקלו 40 ק"ג.

ב - 2011 אין עוד נחשים בפינת חי.

[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]

הפנס האדום

2011-08-23T05:20:07Z

אורי בן-צבי:

ה'''פנס האדום''' - הוצב בראש עמוד חשמל, ליד [[חדרי אכילה בבארי|חדר–האכילה הישן]] והצר, במסגרת "[[מבצע שקט]]". כאשר הפנס הודלק בזמן ארוחת הערב, היה זה אות לחברי בארי שאין מקומות ישיבה פנויים בחה"א ומוטב להם לחכות בחדריהם עד שייתפנה מקום. עד לפני מספר שנים דלק פנס כזה בראש האנטנה המרכזית על הגג של חדר–האכילה.

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:מתקנים]]

קדמה

2011-08-18T20:19:49Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Kedma_Zrif.jpg|400px|thumb|הקמת צריף ראשון בקדמה ב-1946]]

'''קדמה''' - מקיבוצי[[ הקבה"מ]], נוסדה ב–1939 (תרצ"ט) וישבה כפלוגה עצמאית ליד המושבה נתניה. בשנותיה הראשונות מנתה כ–150 חברים. המיסדים - גרעין עלית הנוער בתל–יוסף והכשרת הנוה"ע בעין–חרוד. אליהם הצטרפו הכשרות הנוה"ע מאשדות יעקב, אפיקים ויגור וקבוצה מעלית–הנוער בבית–השיטה. חבריה עבדו במחנות הצבא הבריטי, בפרדסים ובעבודות משק בית אצל משפחות בנתניה. פיתחו ענפים חקלאיים (רפת, לול, גן–ירק) וכן מאפיה, מסגריה, ומכבסת חוץ לבתי מלון ולמחנות הצבא הבריטי. במשך שנים החזיקו פלוגה גדולה בסדום, עד 50 חברים וחלמו על התיישבות בספיה, ממזרח לסדום. משאפסו התקוות להתיישב בסדום, עלתה קבוצת קדמה להתיישבות בתל תורמוס, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במסגרת [[עליית י"א הנקודות|עלית 11 הנקודות]]. בשנים שלאחר מכן הקימו ענפים ועיבדו שטחי מטעים, גידולי שדה וירקות (כ–10,000 ד'). בעקבות משבר חברתי וכלכלי ולאחר עזיבות רבות, התפרק הקיבוץ במאי 1962. קבוצה של 22 חברים החליטו להמשיך את חייהם בקיבוצים אחרים. חלקם עברו לכברי, חלקם - לקיבוצים אחרים. 4 משפחות על ילדיהם, הצטרפו לבארי: יהודית הן ז"ל ואברהם הן ז"ל, אבא ברמק וחנה ברמק ז"ל, שותה לב והושע לב ז"ל, דבל'ה גיטל ופנינה גיטל. כמו כן הצטרפו - אברהם צוקרמן ז"ל, [[כדורי ממן|סבתא ממן]] ז"ל ומספר ילדי חוץ.

[[תמונה:Kedma_1964_.jpg|400px|thumb|קדמה, מראה מהאוויר ב-1964, עם המעבר לבארי]]
[[תמונה:Kedma_Migdal.jpg|right|350px|thumb|מגדל המים של קדמה]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:ישובים]]

קדמה

2011-08-18T20:18:04Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Kedma_Zrif.jpg|400px|thumb|הקמת צריף ראשון בקדמה ב-1946]]

'''קדמה''' - מקיבוצי[[ הקבה"מ]], נוסדה ב–1939 (תרצ"ט) וישבה כפלוגה עצמאית ליד המושבה נתניה. בשנותיה הראשונות מנתה כ–150 חברים. המיסדים - גרעין עלית הנוער בתל–יוסף והכשרת הנוה"ע בעין–חרוד. אליהם הצטרפו הכשרות הנוה"ע מאשדות יעקב, אפיקים ויגור וקבוצה מעלית–הנוער בבית–השיטה. חבריה עבדו במחנות הצבא הבריטי, בפרדסים ובעבודות משק בית אצל משפחות בנתניה. פיתחו ענפים חקלאיים (רפת, לול, גן–ירק) וכן מאפיה, מסגריה, ומכבסת חוץ לבתי מלון ולמחנות הצבא הבריטי. במשך שנים החזיקו פלוגה גדולה בסדום, עד 50 חברים וחלמו על התיישבות בספיה, ממזרח לסדום. משאפסו התקוות להתיישב בסדום, עלתה קבוצת קדמה להתיישבות בתל תורמוס, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במסגרת [[עליית י"א הנקודות|עלית 11 הנקודות]]. בשנים שלאחר מכן הקימו ענפים ועיבדו שטחי מטעים, גידולי שדה וירקות (כ–10,000 ד'). בעקבות משבר חברתי וכלכלי ולאחר עזיבות רבות, התפרק הקיבוץ במאי 1962. קבוצה של 22 חברים החליטו להמשיך את חייהם בקיבוצים אחרים. חלקם עברו לכברי, חלקם - לקיבוצים אחרים. 4 משפחות על ילדיהם, הצטרפו לבארי: יהודית הן ז"ל ואברהם הן ז"ל, אבא ברמק וחנה ברמק ז"ל, שותה לב והושע לב ז"ל, דבל'ה גיטל ופנינה גיטל. כמו כן הצטרפו - אברהם צוקרמן ז"ל, סבתא ממן ז"ל ומספר ילדי חוץ.

[[תמונה:Kedma_1964_.jpg|400px|thumb|קדמה, מראה מהאוויר ב-1964, עם המעבר לבארי]]
[[תמונה:Kedma_Migdal.jpg|right|350px|thumb|מגדל המים של קדמה]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:ישובים]]

קוקוס

2011-08-17T11:05:01Z

אורי בן-צבי:

'''קוקוס''' - הכיתה שנכנסה לביה"ס בשנת הלימודים תשס"ח.

ועדת בריאות

2011-08-17T11:00:43Z

אורי בן-צבי:

'''ועדת בריאות''' - בראש הוועדה עומדת רכזת ועדת הבריאות במשרה חלקית ועליה מוטלת האחריות הכוללת על מערכת הבריאות, כולל הפיקוח על התקציב. היא שומרת על קשר עם עובדות ה[[מרפאה]], הרופא ומרפאת השיניים, עם מכון הפיזיוטרפיה, הדיאטנית, צוות האמבולנס והצוות הסיעודי ועל קשר מנהלי עם קופ"ח. כמו כן שומרת על קשר עם מוסדות ובעלי תפקידים בבית - מרכז ועדת חברה, מזכיר פנים ו[[מרכז משק]]. בתחום טיפולה גם הרפואה המשלימה שמחוץ לבית (שיטת פאולה, הומאופטיה, דיקור, ביואנרגיה, היפנוזה עצמית ועוד), בנוסף לעוסקים ב[[רפואה משלימה]] בבית. היא מפקחת גם על הרפואה המונעת, הזמנת משקפיים והטיפול האורטופדי. בוועדה - 5 חברים, (מהם אחות נציגת המרפאה.) בראש הוועדה ב-1996 עמדה מאירה נווה ז"ל.

כיום בוטלה ועדה זו ובמקומה קיימת '''[[מערכת הרווחה]]''', ובראשה - אורית סבירסקי.

[[קטגוריה:ו]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה: מוסדות]]

פלוגת העבודה בסדום

2011-08-11T10:29:53Z

אורי בן-צבי:

'''פלוגת העבודה בסדום''' - מראשית שנות ה–30 החזיק [[הקבה"מ]] פלוגת עבודה מקובצת ב[[סדום]]. כל קיבוץ נתבע לשלוח מספר מגוייסים לשנתיים לפחות. ב–1945 נתבעה קב' "בארות" לשלוח 3 חברים ובמקביל - קבוצת הצופים ב' נתבעה לשלוח שני חברים. לאחר האיחוד בין שתי הקבוצות, נתבקשה קבוצת "[[הצופים ב'–בארות]]" לשלוח עד 20 חברים ע"מ להוות את הגרעין המרכזי בפלוגת העבודה בסדום.
למרות הקושי החברתי בהחזקת קבוצה כה גדולה בסדום, קב' "הצופים ב'–בארות" נענתה לאתגר. העבודה בסדום היוותה גם מקור פרנסה נכבד, בין יתר עבודות החוץ באותה תקופה. החברים המגוייסים נשארו בסדום עד פרוץ המאורעות, ערב [[מלחמת העצמאות]]. האחרונים שנשארו בסדום עד תום המלחמה היו - [[חאג']] ואברהם ארליך, שנפל ב[[שבויים|שבי הירדני.]]

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:קבוצות]]

חוחובה

2011-08-11T10:24:19Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Hohova.jpg|380px|thumb|חוחובה: צמח ששתלו בנגב והביא להצלחה חקלאית בעתיד]]
[[תמונה:Hohova_2009.jpg|380px|thumb|מתקן ניקוי לגרעיני החוחובה, 2009]]

[[תמונה:Hohova_Logo.jpg|95px|right|thumb|לוגו החוחובה]]
[[תמונה:Hohova_Bottles.jpg|116px|right|thumb|מוצרי ענף החוחובה]]

'''חוחובה''' - שיחים שזרעיהם מיועדים לתעשית שמן–סיכה, כוהל, פלסטיקה ומוצרים קוסמטיים. בנטיעות הראשונות, שהחלו באפריל 1992, נשתלו 210 ד'. לאחר שנה נשתלו 300 ד' נוספים. מהווה חלק מענף [[גד"ש]] ועבדו בו שני חברים קבועים. ב–1995 החלו שיחי החוחובה לשאת פרי.

המטע שהוקם לראשונה ב-1992, ממערב לקיבוץ. הגיע ליבולי שיא עולמיים, הודות להשקייה במי קולחין. שטחו הכולל כ-550 דונם (עם תוכניות להרחבה). החלקה שמצפון-מזרח לקיבוץ, מושקת במים מליחים.

מגרעיני החוחובה מייצרים שמן לתעשיית הקוסמטיקה. החל מ-2003 שודרג מטע החוחובה למטע אורגני (ללא שימוש בכימיקלים), שהעלה את הביקוש ואת טיב החוחובה. כמו כן, הוקם מפעל בבעלות מלאה של בארי בשם "[[ניחוח]]" לניקוי גרעיני חוחובה של בארי ושל לקוחות נוספים.

השיווק נעשה ע"י חברת "[[דזרט אויל]]" (Desert Oil). העובדים המרכזיים שהיו בענף – מרדכי נווה ורפי כהן, הנעזרים בעובדים זמניים מאזור הים התיכון ומהמזרח הרחוק.

החל משנת 2011 התאחד ענף החוחובה עם ענף "חקלאות בארי" (ה[[גד"ש]]).

[[תמונה:Hohova_Mordehay.jpg|right|360px|thumb|מרדכי איש החוחובה עם שקי גרעיני חוחובה, 2009]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

ואדי מטרות

2011-08-08T08:13:09Z

אורי בן-צבי:

'''ואדי מטרות''' - קטע מביתרונות ואדי [[נחאביר]], מצפון לבארי. בעבר שימש כמקום למטווחים ומכאן בא לו שמו. כיום מקיימים בו את מפגני האש של חטיבת בני בארי, ב[[חג הבר-מצווה בבארי|חגיגות בני–המצווה]].

בשנת 1996 נבנה על גדות הואדי [[אמפיתיאטרון (האמפי)]].

==ראו גם==
'''[[ואדיות בארי]]'''

[[קטגוריה:ו]]
[[קטגוריה:סביבה]]

חבורת הזמר

2011-08-08T08:10:21Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Havurat_Zemer.jpg|400px|thumb|חבורת הזמר: עם פירוק המקהלה המשיכו אותם אנשים לשיר במסגרת דומה שנקראה מעתה "חבורת הזמר"]]

'''חבורת הזמר''' - עם הפסקת פעילות ה[[מקהלה]] ב–1977, התארגנה קבוצת חברים וחברות לשירה בצוותא. חיפשו אחר מנצח, אולם רק ב–1984, הונח היסוד לחבורת הזמר בניצוחו של דורון שנקר. עד 1987 התחלפו המנצחים מדי שנה ובשנים 92–1987 המשיכה החבורה לעבוד ברציפות בהדרכתה ובניצוחה של גילה חסיד. (כל המנצחים היו שכירים). חבורת הזמר הופיעה בלילות ה"[[פסח בבארי|סדר]]", באירועים חגיגיים ובערבי שירה. בנובמבר 1986 ובינואר 1989 נערכו בבארי מפגשים של חבורות זמר מקיבוצים בדרום ובנגב. (המפגשים בחסות המרכז לתרבות של ההסתדרות). באוגוסט 1989 הופיעה חבורת הזמר עם 6 שירים ב[[המועצה הרעיונית של התק"ם|מועצת התק"ם]], שהתקיימה בבארי. באוגוסט 1992 חדלה חבורת הזמר מפעילותה. בחג החמישים של בארי, ב-1996, חודשה פעילותה של חבורת הזמר בהנחייתו של דייויד ולדמן. ב-2006 החל לנצח על החבורה - יוני שחם מקבוץ גבים. בשנת 2011 חבורת הזמר איננה פעילה.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:מוסיקה]]
[[קטגוריה:תרבות]]

אסיפה כללית

2011-08-08T07:46:13Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Asefa.jpg|350px|thumb|אסיפה בחדר אוכל בימים של פעם: פופולריות לא מבוטלת]]

'''אסיפה כללית''' - מוסד המתכנס מעת לעת, דן ומחליט בכל נושא, משרוך נעל ועד הקמת [[אולם ספורט]]. משתתפים בה כל החברים המוכנים להתנתק לשעתיים ממכשיר הטלויזיה. כל חבר רשאי להשתתף בדיונים ולכל חבר יש זכות הצבעה. האסיפה מנוהלת ע"י יו"ר תורן, מתוך צוות חברים קבוע והסעיפים רבים ומגוונים - אישור קבלת חברים חדשים, בחירת ועדות ובעלי תפקידים, אישור תקנונים, אישור השקעות ועוד. כל הסעיפים עולים לדיון באסיפה לאחר דיון מוקדם במזכירות, או בועדת חברים, או בועדה הכלכלית. החל מ–1991 מתקיימים באסיפה דיונים בלבד, המשודרים לחדרי החברים באמצעות מצלמות [[וידיאו]] וכבלים. לאחר שני שידורים חוזרים, מתקיימת הצבעה בשבוע שלאחר האסיפה - ב[[קלפי]].

החל מ -2008 מתקיימת האסיפה בחדר הישיבות של ה[[מזכירות]], ומועברת (לא תמיד בהצלחה...) דרך האינטרנט.
[[תמונה:Asefa_video.jpg|right|300px|thumb|אסיפה בוידאו: הרייטינג לא משהו]]

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה: מוסדות]]

עומר (כיתה)

2011-07-28T10:39:49Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Omer.jpg|480px|thumb|"'''עומר'''": מחזור ט"ו, 1982. '''עומדים מימין לשמאל:''' שרלי אלבז, כרמל לזר, ליאורה, אמיר שלום, גלית שטינהרדט (נגר), לימור מזרחי (חן), יערה סויס (צירמן), תמיר אופנהיים, רונית אל–מועלם, נואית בשוראי, חסידה בוכסווילר (מחנכת), ענבל רייך (אלון), אשדה חיות (בלוך).'''יושבים מימין לשמאל:''' עופר מימון, רונן צמח, יוסי בכר, רוני אלון, לילך הברון (קיפניס), רותי לב (מטפלת), מיכל מאיר (לוי), סילביה אוחיון, אסי באבאיי. '''שוכב מלפנים:''' עידן חיות. (חסר בתמונה: קני שוורץ).]]

[[תמונה:Omer_f.jpg|right|112px|thumb|"עומר" - דגל הכיתה]]

'''עומר''' - מחזור ט"ז בביה"ס בבארי. 22 חניכים וחניכות, מהם 15 בני הכיתה המוצמדת. סיימו את לימודיהם ב–1982. עד 1995 נשארו בבארי 7 חברים - יוסי בכר, לילך (הברון) קיפניס, מיכל מאיר, נואית בשוראי, סילביה אוחיון, ענבל רייך ורונן צמח. מחנכות המחזור - חסידה בוכסווילר ורותי לב.

ב-2011 נשארו כחברים בבארי: לילך (קיפניס) הברון, סילביה אוחיון וענבל (אלון) רייך. מתגוררים בקיבוץ: נואית בשוראי, רונן צמח ויוסי בכר.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

כדורגל

2011-07-27T13:38:09Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:HapoelBeeri_1964.jpg|300px|thumb|הפועל בארי 1964, שהתמודדה בליגה ב' עם אריות הכדורגל]]
[[תמונה:HapoelBeeri_Meni.jpg|300px|thumb|הפועל בארי, "השדים האדומים" עם המאמן-שחקן הנצחי מני]]

'''כדורגל''' - היה המשחק הפופולרי בקיבוץ בארי משנותיו הראשונות. בתחילה שיחקו נגד קבוצות מקיבוצים ומושבים שכנים, במגרש שהיה אז מחוץ לגדר, ממערב למשק. ב–1959 נרשמה קבוצת "[[הפועל בארי]]" בהתאחדות לכדורגל והחלה לשחק בליגה ג' דרום ובמשחקי גביע המדינה. במסגרת הליגה שיחקו נגד קבוצות מקיבוצים, מושבים ועיירות בנגב והגיעו עד ירוחם, מצפה רמון, דימונה ואילת. בסביבה הקרובה יותר שיחקו נגד קבוצות מאופקים, נתיבות ושדרות ונגד הבדואים מרהט ולגיה. מאותן שנים יש לזכור רבים ששיחקו במסירות והמשיכו כמעט עד לגיל 40 (בין המבוגרים שבהם - ברוך מאיר ויוסל'ה כפרי). את הקבוצה ניהלו באותן השנים חברים ותיקים - גדעון אלון ואחריו - שמואליק אבני.
[[תמונה:Kaduregel_Old.jpg|right|230px|thumb|במגרש הכדורגל הישן , ליד הקומתיים, הגיעה הקבוצה המקומית עד תחתית ליגה ב']]
ב–1960 ניצבה הקבוצה בראש הטבלה וב–1962 זכתה בגביע הנגב המערבי. בשנת 1964 עלתה הקבוצה לליגה ב', אך לאחר שנה, נשרה שוב לליגה ג' דרום. בראשית שנות ה–70 נחנך מגרש כדורגל חדש, ליד [[פינת החי]] של ביה"ס, נשתל דשא במגרש, במבצע גיוס של ילדי בארי, שחקני הקבוצה ואוהדיה. ב–1974 הבקיעה הקבוצה את מספר השערים הגדול ביותר בארץ (105) ומני גודארד הוכתר ל"מלך השערים" (52 שערים). באותה שנה תוגברה הקבוצה בשחקנים מקיבוצי הסביבה, מכפר–עזה, עין–השלושה ורעים. ארק'ה פרומקין החל בניהול הקבוצה והמשיך בפעילותו זו עד 1993. ב–1978 יצאה הקבוצה לסיור בגרמניה, בחסות המועצה האזורית, תחת השם - "הפועל בארי–אשכול". היא שיחקה עם קבוצות גרמניות בהיידלברג וסביבתה וחזרה על מבצע דומה ב–1983. הקבוצה המשיכה לשחק במסגרת ליגה ג' עד סוף 1993. מבין שחקני בארי המשיך מני לשחק כל אותן שנים, כאשר לצידו התחלפו דורות של שחקנים צעירים. החל מ–1993 הפסיקה הקבוצה את פעילותה במסגרת הליגה. בבארי ממשיכים עדיין לשחק, מדי פעם, שחקנים ותיקים וצעירים ומעת לעת מתקיימת "ליגה" של קיבוצי האזור. כמו כן הייתה פעילות ענפה של קבוצת ילדים שהתאמנה ונוהלה ע"י מני גודארד ואחרים.

[[קטגוריה:כ]]
[[קטגוריה:ספורט]]

סידור רכב

2011-07-27T12:42:12Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Aron_Rechev.jpg|thumb|220px|ארון מפתחות רכב ישן: פעם סידרו 10 מכוניות על דף, אח"כ 40 מכוניות בארון קטן והיום יותר מ-100 בארון עם כפתורי [[דאלאס]]]]

'''סידור רכב''' - נעשה ע"י סדרן הרכב. פעם הוא היה מרכז את כל הזמנות הרכב ותולה את גליון סידור הרכב על [[לוח מודעות|לוח המודעות]].

ב-2007 עם התקנת מערכת [[סדרנט]], הסידור הינו ממוחשב, אוטומטי וניתן להזמין רכב דרך האינטרנט.
[[תמונה:Rechev_2009.jpg|thumb|right|258px|ארון מפתחות רכב 2010 עם סדרן הרכב הוותיק אבי שחורי]]
[[תמונה:RechevScreen.jpg|thumb|right|250px|מחשב הזמנת הרכב 2010]]

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

סדרנט

2011-07-27T12:41:14Z

אורי בן-צבי: דף חדש: '''סדרנט''' - מערכת ממוחשבת להזמנת רכב, סידור רכב וחיובי נסיעות, פרי פיתוח של קבוץ עין-השופט. המערכת מאפ...

'''סדרנט''' - מערכת ממוחשבת להזמנת רכב, [[סידור רכב]] וחיובי נסיעות, פרי פיתוח של קבוץ עין-השופט. המערכת מאפשרת הזמנה דרך האינטרנט. בנוסף לכך שולטת המערכת גם על ארון מפתחות הרכב.

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

דאלאס

2011-07-27T12:25:19Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:RechevKey.jpg|thumb|300px|ארון מפתחות רכב 2010 עם כפתורי דאלאס]]

'''דאלאס''' - עיר גדולה בטקסאס וגם... כפתור פלא, בעזרתו יכול כל חבר להזמין ולקבל, רכב לצורך נסיעה כלשהי. ההזמנה נעשית דרך המחשב של "[[סידור רכב]]", הנמצא בחדר נעול, בכניסה ל[[חדר-האכילה]]. הכניסה לחדר נעשית גם היא בעזרת כפתור דאלאס.

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

==ראו גם==
'''[[סידור רכב]]'''

הקיבוץ המאוחד

2011-07-27T12:18:22Z

אורי בן-צבי:

'''הקיבוץ המאוחד''' - "תנועה התיישבותית–רעיונית, הדוגלת בהקמת קיבוצים גדולים ופתוחים, על יסוד אחדות העבודה העצמית והשכירה: אחדות החקלאות, המלאכה והחרושת, אחדות הגלויות ושילוב הדורות בישוב אחד". (פרטים נוספים ראה האנציקלופדיה העברית כט', עמ' 47, או באתר ויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93]). קב' "[[בארות]]" הצטרפה לקבה"מ בדצמבר 1944 וקב' [[הצופים ב']] - באוקטובר 1945.

בשנת 1981 התאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", לתנועה קיבוצית אחת - ה[[תק"ם]]. בשנת 1999 הוקמה מסגרת ארגונית בשם "התנועה הקיבוצית", כתולדת איחוד של ה[[תק"ם]] - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר.

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:תנועות]]

עבודה שכירה

2011-07-27T12:12:54Z

אורי בן-צבי:

'''עבודה שכירה''' - אי העסקת עובדים שכירים נחשבה מאז ומתמיד לעקרון יסוד בתנועה הקיבוצית. "העבודה העצמית של החבר בקיבוץ היא ערך מוסרי ויסוד הקיום, זכות וחובה, מקור ליצירת משקים קיבוציים גדולים, בתהליך ההתיישבותי המקיף של ארץ–ישראל." (מתוך "[[אורחות חיים בחברה הקיבוצית]]"). בבארי התנהל מאבק מתמיד נגד העבודה השכירה, בעיקר בענפי הייצור. למרות זאת, יש כמה פרצות, שהלכו והתרחבו בשנים האחרונות, רובן מחוסר ברירה, בהן העסיקו ומעסיקים שכירים בבארי. בתחום החינוך מועסקים מספר מורים/ות וגננות, מפאת מחסור בכוחות הוראה וחינוך. בענף הבנייה הועסקו, באמצעות "סולל–בונה", 3 שכירים ותיקים: הבנאים - נתי הרשקו (מ–1961), דוד כהן (מ–1966) והצבע חאלד, מעזה (מ–1977). כיום נוספה גם העסקת [[במב"חים]] בהיקף נרחב, בעיקר ב[[דפוס בארי|דפוס]] ובמוסדות החינוך.

ב-2007 ישנם בבבארי כ-150 עובדים שכירים, ברוב ענפי המשק והשירותים.

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:עבודה]]

סניטריות

2011-07-27T12:04:13Z

אורי בן-צבי:

'''סניטריות''' - עבודת ניקיון השירותים וה[[מקלחת ציבורית|מקלחות הציבוריים]] בבארי. בשנות ה–50 וה–60 נעשו עבודות הניקיון מדי יום, תחת עינו הפקוחה של [[סידור עבודה|סידור העבודה]] ובאחריותו. בשנות ה–70 בוצעה העבודה בתורנות של אמהות מניקות (כשלא עבדו יום עבודה מלא). בשנות ה-80 וה-90 שימשו המקלחות הציבוריות את האוכלוסיה הזמנית בלבד ואת האחריות על הסניטריות נטלו על עצמן חברות קבועות (שרקה כהן ואחריה - נעמי שורץ). החל משנות ה-2000 אין יותר מקלחות ציבוריות בבארי ולכן אין צורך יותר בתפקיד (ואת מעט השירותים הציבוריים שנותרו מנקים [[במב"חים]]...)

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:עבודה]]

שמינית (שעת עבודה)

2011-07-27T12:03:24Z

אורי בן-צבי:

'''שמינית''' - שם נרדף לשעת עבודה (שמינית של יום עבודה) (חבר למרכז הענף: "תרשום לי היום 2 שמיניות שבת").

במאה ה-21, ועם המעבר ליום עבודה של 9 שעות, כבר אין משתמשים במושג זה.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:ביטויים מקומיים]]
[[קטגוריה:עבודה]]

שח"ם

2011-07-27T11:57:22Z

אורי בן-צבי:

'''שח"ם''' (שירות חלוצי מתנדב) - קבוצות נוער יהודי ציוני, שבאו לעזרת הקיבוצים בישראל, לאחר [[מלחמת סיני]]. בפברואר 1957 התקבצו בבארי כ–25 חברים יוצאי ארצות דרום–אמריקה, ושהו בבארי כשנה. מקבוצה זו נשאר בבארי - [http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&act=show&dbid=hantzacha&dataid=yohana_kr יוחנן קראוניק] ומדריכם היה [[הצעיר|אליהו גת]].

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:קבוצות]]

תקציב אישי

2011-07-27T11:48:53Z

אורי בן-צבי:

'''תקציב אישי''' - סכום כסף העומד לרשותו של כל חבר, במסגרת תקציב הוצאות הקיום. מאז שהתקבלה הצעת [[צלח"ת]], הועברו לתקציב האישי מספר תקציבים שהוקצו לסעיפים מוגדרים. התקציב האישי ב–1995 מהווה כ–30% מתקציב הקיום והמגמה היא להגדיל את חלקו בסך תקציבי הקיום.

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:חברה]]

ממ"ד

2011-07-26T11:02:54Z

אורי בן-צבי:

'''מרחב מוגן דירתי''' הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שאת יושביו נועד לשרת. בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל.

בבארי החלו לבנות ממ"דים בכל הדירות שנבנו החל משנת 1992 ואילך (שכונות [[אשלים]] וזיתים), ומקיץ 2011 החלה בנייה של ממ"דים כתוספת לכל הדירות בקיבוץ.

להנהלה - כדאי להוסיף כאן תמונה נאה של יניב כהן....

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ממ"ד

2011-07-26T11:02:37Z

אורי בן-צבי:

'''מרחב מוגן דירתי''' הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שאת יושביו נועד לשרת. בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל.

בבארי החלו לבנות ממ"דים בכל הדירות שנבנו החל משנת 1992 ואילך (שכונות [[אשלים]] וזיתים), ומקיץ 2011 החלה בנייה של ממ"דים כתוספת לכל הדירות בקיבוץ.

כדאי להוסיף כאן תמונה נאה של יניב כהן....

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

מיגון מבנים

2011-07-26T11:01:39Z

אורי בן-צבי:

[[תמונה:Migun_2008.jpg|420px|thumb|בית ילדים אחרי המיגון ואחרי הגינון, 2008]]
[[תמונה:Bniat migun.JPG|420px|thumb|בנית המיגון, 2007]]

'''מיגון מבנים''' - בעקבות התגברות האיומים של ירי תלול-מסלול מכיוון רצועת עזה (בעיקר [[קסאמים]]), החליטו הממשלה ומערכת הבטחון על מיגון מבני מוסדות החינוך בכל יישובי [[עוטף עזה]]. במסגרת זו שופצו בבארי כל בתי הילדים ( שבהם ניתן היה לבצע את הבנייה) ונבנה מעליהם גג האמור לבלום את נפילות הקסאם. במסגרת תוכנית המיגון נבנה גם גן חדש - [[גן אמנון ותמר]].

את שאר מבני החינוך ([[זוגון|זוגונים]] של ילדי ביה"ס) לא מיגנו, אלא הונחו לידם [[מיגוניות]] שאליהן אמורים הילדים להיכנס בהישמע אזעקת [[צבע אדום]]. מיגונית נוספת הונחה ליד תחנת ההסעות של הילדים לבית-הספר.

בקיץ 2011 הוחל במבצע למיגון כל דירות החברים. במסגרת זו ייבנו [[ממ"ד|ממ"דים]] בגודל של כ-9 מ"ר בצמוד לכל דירת מגורים בקבוץ.
[[תמונה:Migun hazav.jpg|right|340px|thumb|בנית המיגון, 2007]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ממ"ד

2011-07-26T11:01:05Z

אורי בן-צבי:

'''מרחב מוגן דירתי''' הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שאת יושביו נועד לשרת. בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל.

בבארי החלו לבנות ממ"דים בכל הדירות שנבנו החל משנת 1992 ואילך (שכונות [[אשלים]] וזיתים), ומקיץ 2011 החלה בנייה של ממ"דים כתוספת לכל הדירות בקיבוץ.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ממ"ד

2011-07-26T11:00:04Z

אורי בן-צבי: דף חדש: '''מרחב מוגן דירתי''' הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שאת יושביו נועד לשרת. בעקבות מלחמת המפרץ הוח...