|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| <div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:10px;width:480px; margin: 12px;">
| | I'm quite pleased with the inofmrtaoin in this one. TY! |
| [[תמונה:Mishlat_49.jpg|right|250px]]
| |
| "כשנגמרה המלחמה בדקנו אפשרויות לעבור לאדמות מישוריות. בעניין זה חלוקות
| |
| הדעות בין הוותיקים. אני זוכר אסיפה שבה החליטו חד–משמעית: אנחנו נשארים בנגב, נזוז
| |
| את המינימום ההכרחי. אין מה לעשות, היינו חלוצים, אידיאליסטים. אחרי שנערכה אותה
| |
| אסיפה יצאנו, קבוצה של חברים, לחפש את האדמה הלא–מחורצת הכי קרובה שיש. נסענו
| |
| על פלטפורמה. הגענו בערך עד למקום בו עומד היום השער של בית הקברות. הסתכלנו
| |
| וראינו שטח ישר. הולכים קצת, רואים שלושה בתים בנויים מבלוקים. אלה היו בתים שבנה
| |
| בדואי. חשבנו: הבדואי מכיר את השטח, את העונה, את משטר הרוחות. אם הוא בנה לו בית
| |
| פה, הוא ודאי החליט שזה המקום הטוב ביותר. בואו נגור פה. וכך הוחלט.
| |
| <br />
| |
| '''ראובן קלמר''', מתוך שיחת קיבוץ, 1966
| |
| </div>
| |
| | |
| במרץ 1949 מתחילה ההעברה לנקודה החדשה. "ההעברה" כללה את הכנת המקום
| |
| עצמו, שיפוץ בתי האבן והכנתם למגורים, הקמת צריפים וגדר, העברת המיטלטלים מנחביר,
| |
| ומבצע העברת הנשים, הילדים והמשק מגדרה. מלבד כל אלה, כללה ההעברה גם את חמש
| |
| גופות חללי המלחמה בנחביר.
| |
| | |
| '''מתוך "[[שיחת קיבוץ]]" בהוצאת קיבוץ בארי, 1996'''
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| * [http://212.116.164.25/Wikibbutz/images/8/88/Beeri_Book.pdf '''סיפור המעבר לאדמת בארי, 1949'''], [[שיחת קיבוץ]], עמוד 124
| |
| *'''[http://www.youtube.com/watch?v=51I8-IWsWAQ הסיפור האמיתי כיצד נבחרה אדמת בארי]''', מתוך סרטי [[חג ה-65]] [[תמונה:65_beeri2.jpg|18px]]
| |
| [[קטגוריה:מ]]
| |
| [[קטגוריה:היסטוריה מקומית]]
| |
I'm quite pleased with the inofmrtaoin in this one. TY!