ביה"ס הממלכתי בארי - היסטוריית גרסאות

https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99 ביה"ס הממלכתי בארי - היסטוריית גרסאות 2026-04-16T04:26:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.45.3 https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=12331&oldid=prev Admin ב־11:48, 1 בספטמבר 2020 2020-09-01T11:48:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:48, 1 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">350px</del>|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">500px</ins>|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]], החלו באירגון [[חברת הילדים]] והוקם [[משק הילדים]]. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]], החלו באירגון [[חברת הילדים]] והוקם [[משק הילדים]]. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]].</div></td></tr>  </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=3998&oldid=prev אורי בן-צבי ב־23:44, 17 ביולי 2007 2007-07-17T23:44:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:44, 17 ביולי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]], אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]], אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]", עד שגם הוא הצטרף ב-2001 לביה"ס האיזורי "[[ניצני אשכול</ins>]]".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td></tr> </table>

אורי בן-צבי https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=3231&oldid=prev אורי בן-צבי ב־19:24, 20 ביוני 2007 2007-06-20T19:24:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:24, 20 ביוני 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|350px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|350px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>, בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>, החלו באירגון [[חברת הילדים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע) </del>והוקם [[משק הילדים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]", בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]], החלו באירגון [[חברת הילדים]] והוקם [[משק הילדים]]. ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת [[עליית הנוער]] - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות [[החינוך המשותף]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת [[עליית הנוער]] - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]". ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות [[החינוך המשותף]]. במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>, אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע) </del>ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>, לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]], אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק-תיכון]]", לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע) </del>(ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ע"ע)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>(ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים. כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td></tr>  </table>

אורי בן-צבי https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=2211&oldid=prev Admin ב־04:26, 6 ביוני 2007 2007-06-06T04:26:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:26, 6 ביוני 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|350px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|350px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td></tr> </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=2210&oldid=prev Admin ב־04:25, 6 ביוני 2007 2007-06-06T04:25:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:25, 6 ביוני 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Mahzorm_Dgalim.jpg|350px|thumb|טקס פתיחת שנת הלימודים בביה"ס הממלכתי בבארי]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת [[עליית הנוער]] - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות [[החינוך המשותף]] (ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת [[עליית הנוער]] - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות [[החינוך המשותף]] (ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td></tr> </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=1417&oldid=prev Admin ב־05:13, 21 במאי 2007 2007-05-21T05:13:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:13, 21 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בית כולל|בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עלית </del>הנוער - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות החינוך המשותף (ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עליית </ins>הנוער<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>- "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>החינוך המשותף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td></tr> </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=1415&oldid=prev Admin ב־05:10, 21 במאי 2007 2007-05-21T05:10:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:10, 21 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ביה"ס הממלכתי בארי''' - בתחילת שנות ה–50 היו בבארי רק 3 ילדים בני שבע וההתלבטות היתה קשה - האם להקים בית–ספר בבית, או לשלוח את הילדים ללמוד בקיבוץ אחר. ההכרעה נפלה - להקים בית–ספר בבית. לשלושת הילדים נוספו 6 ילדי חוץ ובשנת הלימודים תשי"ב (51/52), נפתחה הכיתה הראשונה - כיתת "[[אשל]]" (ע"ע), בצריף קטן, סמוך לבית הערבי הישן. בתשי"ח (58/59) כלל ביה"ס 4 כיתות ובהן - 52 חניכים. המחנכים–מורים, רובם היו חברי בארי, שקיבלו הכשרתם בהוראה וחלקם שכירים. הוקמו המבנים הראשונים ל[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית כולל|</ins>בתים כוללים]] (ע"ע), החלו באירגון [[חברת הילדים]] (ע"ע) והוקם [[משק הילדים]] (ע"ע). ב–1959 הצטרפה כיתת "אשל" לתנועת הנוה"ע, במסגרת [[חטיבת בני הקבה"מ]] (ע"ע). </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת עלית הנוער - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות החינוך המשותף (ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת שנות ה–60 נוספו לביה"ס שתי כיתות מוצמדות, במסגרת עלית הנוער - "[[אורן]]" ו"[[ברוש]]" (ע"ע). ביה"ס כלל כיתות מ–ב' עד י"ב. הוא לא היה סלקטיבי ושיטת החינוך התבססה על עקרונות החינוך המשותף (ע"ע). במסגרת הלימודים היו החניכים יוצאים לטיולים, לאימוני גדנ"ע, לעזרה למשקים צעירים ולסמינרים באפעל. בני החטיבה השתתפו מדי שנה בגיוסים לקטיף ב[[פרדס]] (ע"ע). </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מק–תיכון</del>]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגון|זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מק-תיכון</ins>]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td></tr> </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=672&oldid=prev Admin ב־09:06, 10 במאי 2007 2007-05-10T09:06:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:06, 10 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוגון|</ins>זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חינוך]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>  </table>

Admin https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=243&oldid=prev יגאל ב־14:38, 4 במאי 2007 2007-05-04T14:38:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:38, 4 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר ל[[לינה משפחתית]] (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ב]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חינוך]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td></tr> </table>

יגאל https://wikibbutz.beeri.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=242&oldid=prev יגאל ב־14:37, 4 במאי 2007 2007-05-04T14:37:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:37, 4 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1963 סיים המחזור הראשון (כיתת "אשל") את לימודיו בביה"ס. ב–1964 הוקמה מעבדה לכימיה וביולוגיה, ע"ש עזרא גדלין ז"ל. כמו כן נפתחו סדנאות לנגרות, מסגרות, תפירה ומקצועות הדפוס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ללינה </del>משפחתית (ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב–1969 עלה לראשונה דיון על הצטרפות לבית–ספר איזורי. ההצעה נדחתה למרות שהחינוך בבית היה יקר יותר. בתשל"א (70/71) הוכנסו בחינות הבגרות למערכת הלימודית, ב–1978 נבנתה מעבדה לפיסיקה ובתשמ"ד (83/84) נפתחה סדנה למתמטיקה ולימודי המחשב. ב–1989, עם המעבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[לינה </ins>משפחתית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(ע"ע), אוחדו מספר כיתות ל[[זוגונים]] (ע"ע) ועלתה מחדש השאלה: ביה"ס לאן? הוקם צוות "[[מק–תיכון]]" (ע"ע), לבדוק מחדש אפשרות מעבר לבית–ספר איזורי. לעומת זאת הוגשה ע"י צוות ביה"ס, תכנית לחיזוק ביה"ס המקומי. לאחר ברורים שנמשכו כשנתיים, הוחלט ברוב של 56.5%, להשאיר את ביה"ס בבית. הגדילו את מספר התלמידים בכל הכיתות ע"י קליטת ילדים לפנימיה ותלמידי יום מהסביבה. נקלטו מורים נוספים ופתחו מסלול ללימודי אמנות. מדי שנה נערך שבוע האמנות בנושאי ציור, פיסול, עיצוב, וידיאו, קולנוע, תיאטרון וצילום. מספר החניכים בביה"ס הגיע ל–298 (מהם 122 ילדי חוץ). ב–1993, כתוצאה מלחץ ציבורי, התחדש הדיון בנושא - "ביה"ס לאן?". </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביה"ס בבארי הגיע להישגים רבים ונחשב לבית–ספר טוב, אך בגלל המסגרת החברתית הקטנה שהכבידה על החניכים, הנטל הכלכלי והעומס הרב שהוטל על המורים ולאחר ברורים נוספים, התקבלה ההצעה להצטרף לביה"ס האיזורי "[[מעלה הבשור]]" (ע"ע) (ההחלטה התקבלה ברוב של 71%). ב–1994 נערך ביה"ס מחדש ונעשו שינויים בשניים מהבתים הכוללים, שהפכו למרכזונים (ע"ע). כיתות ביה"ס היסודי, שנשארו בבארי, אורגנו מחדש תחת השם - ביה"ס "[[נופים]]" (ע"ע).</div></td></tr> </table>

יגאל