הצגת המקור של הדף "איזולציה"

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:300px; margin: 2px 10px;">
'''איזולציה (בידוד)'''<br />
בנוסף לבדידות המזהרת בה חיינו, בגלל תנאי התחבורה, גזרנו על עצמנו גם בידוד מרצון, מחשש מגפות. ילדים עד גיל שלוש לא יצאו מהבית, כדי למנוע מהם מפגש עם חיידקים או נגיפים בלתי ידידותיים. אך אם למרות זאת אחד מיצורים עוינים אלה הצליח לפרוץ את המחסומים וילדים חלו, מיהרנו להעבירם לאיזולציה.
כך מצאתי את עצמי באחד הימים, מטפלת בארבעה פעוטים משלשלים, בתי צריף חבורות חדש. הילדים (מבני כיתת "'''[[דרור]]'''" לעתיד לבוא), חלו והועברו מבית ילדים עם מקלחת חמה ושירותים, לחדר בצריף, ללא מים זורמים וללא ביוב. האיזולציה היתה כה חמורה עד כי גם ההורים לא הורשו להיכנס; רק ראשיהם היו מציצים מבעד לחלונות הגבוהים, אומרים שלום וחוזרים לעיסוקיהם. המדהים הוא שקיבלנו את כל האסורים והייסורים ללא ערעור. חשבנו שכך צריכה להיות דרכו של עולם. ובמחשבה שנייה - יתכן שאז הוטמנו הזרעים הראשונים שנבטו לאחר שנים והביאו ל[[לינה משפחתית|לינה המשפחתית]].

'''לילי שפיץ'''
</div>

'''איזולציה''' - שיטה שהיתה מקובלת בשנות ה–50, לבודד ילדים חולים מהוריהם ומילדים אחרים, שלא יידבקו במחלה, חלילה. לאיזולציה לא היה מקום קבוע וכשהיתה פורצת מחלה מדבקת, היו מפנים חדר בצריף, עם מטפלת מיוחדת. אין הוכחות שהשיטה הזאת היתה יעילה. לרוב, מספר החולים שהועברו לאיזולציה, היה רב מהבריאים שנשארו בביתם. משנבנו הבתים הראשונים ל[[גיל הרך]] ולבית–הספר, עברה האיזולציה מן העולם.

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:בריאות]]