הצגת המקור של הדף "אורוות"

[[תמונה:Hamorim.jpg|300px|thumb|אורווה: הפרדות הראשונות זכו לצילום מלכותי]]
[[תמונה:horses.jpg|300px|thumb|אורווה: סוסי רכיבה ומרעה ופרד ושמו טינופת]]

'''אורוות''' - ב[[בארות]] (גדרה) ולאחר מכן בנחאביר, הוקמו אורוות, בהן הוחזקו הפרדות [[נגב וגלילה]] וסוסה לשמירת שדות. האורווה הראשונה בבארי הוקמה ליד המחסן הכללי. היא היתה בנויה מסנדות (גזעי אקליפטוס דקים) והוחזקו בה הפרד "[[טינופת]]", לצרכי הובלות ב[[חצר]] וסוסות רכיבה לשם הוצאת הפרות למרעה. משנרכש הטרקטור [[האוליבר|"אוליבר"]], נרתם הוא להובלות במקום הפרדה. משהפסיקו להוציא את הפרות למרעה, הועברו הסוסות לרשות [[משק הילדים]]. ב–1995 נחנכה אורווה גדולה ליד [[פינת החי]] ובה 5 סוסות רכיבה ושתי סוסות פוני. אלו משמשות את החוג לרכיבה לילדים מגיל 6 עד 17 ומספר ילדים ברכיבה טיפולית. האורווה הוקמה ע"י סמי קידר בעזרתם של עובדי משק הילדים.


<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:450px; margin: 2px;">

'''גלילה ונגב'''<br />
זוג הפרדות הגיע לפני שנודע אם הקיבוץ שאמורים היינו להקים, יהיה בגליל או בנגב. קראנו להם גלילה ונגבה עד שהתברר שנגבה היא זכר, כלומר - פרד ושמו שונה לנגב.
את תכונתם המיוחדת ואת יחסיהם ההדדיים של צמד הפרדות, למדתי מפי צדוק, שהיה בין העגלונים המומחים לפסיכולוגיה של פרדות.

גלילה ונגב היו מהקורבנות הראשונים של מלחמת השחרור, אבל עוד לפני המלחמה, הסביר לי צדוק למה הוא כועס על נגב. הפרד הזה העמיד פנים כאילו הוא סוס אציל ונתן לגלילה למשוך את העגלה לבדה, בעוד הוא טופף לו בחן, חצי צעד אחריה. מטלטל בשחצנות את צווארו ומנער את רעמתו.
צדוק כעס גם על גלילה, המוחלת על כבודה ומגבירה את מאמציה בכל פעם שהיא שומעת את צליפת השוט של צדוק מעל גבו של ידידה ואלוף נעוריה הנאה.

רק אחרי ההפגזה ב[[מלחמת העצמאות]], בה נהרגו שניהם, הספיד אותם צדוק: בחייהם ובמותם לא נפרדו.
ובאמת, זאת לא היתה פרדה...

'''רבקהל'ה'''</div>

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:חינוך]]