Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

מיגוניות

2008-02-05T11:32:44Z

212.116.183.66:

כספומט

2008-01-16T06:56:01Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Kaspomat.jpg|440px|thumb|הכספומט הקיבוצי הראשון הוא שלנו...]]

'''כספומט''' הוא מכונה אוטומטית אשר מספקת שירותי בנקאות. באנגלית קרויה המכונה Automatic Teller Machine - ATM, בתרגום מילולי: קופאי אוטומטי.

הכספומט הקיבוצי הראשון הוקם בבארי ב-1998 (ביוזמת ה[[גזבר]] דאז - חיים ילין), ומאז השתנו כליל חייו של ה[[גזבר]]... כל חבר יכול למשוך כאוות נפשו (ועד 1000 ש"ח ליום למשפחה) מזומנים מהמכונה, ללא תלות ב[[קופת בית]] (שבוטלה).

[[קטגוריה:כ]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:מכשירים וכלים]]

כספומט

2008-01-16T06:54:10Z

212.116.183.66:

בית איריס

2008-01-15T10:45:31Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Beit_iris2.jpg|390px|thumb|בית איריס: תעסוקה לאנשי הגיל השלישי שיוצרים מתנות נפלאות לגיל הראשון]]
[[תמונה:Bwit_iris_Shelet .jpg|390px|thumb|בית איריס: מחזור עם כרישים]]

'''בית איריס''' - בית מפגש ותעסוקה לבני הגיל השלישי, ע"ש איריס גלברד ז"ל. תחילתו כמועדון הורים ויזמה את הקמת הבית איריס עצמה. הבית נחנך באוקטובר 1999 וכיום הוא בניהולן והדרכתן של פסי כהן ורותי אפרת. בבית איריס מייצרים עבודות אמנות שונות (מעץ, פסיפס, קרמיקה, רקמה ועוד), הנמכרות לחברים ולאורחים, לקראת חגים ואירועים מיוחדים, או בחנות "[[שי-לי]]".

[[תמונה:Beit_iris.jpg|right|370px|thumb|פסי ולילי בבית איריס]]

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:חברה]]
[[קטגוריה:יזמויות]]

חוחובה

2008-01-15T04:57:25Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Hohova.jpg|420px|thumb|חוחובה: צמח ששתלו בנגב והביא להצלחה חקלאית בעתיד]]

'''חוחובה''' - שיחים שזרעיהם מיועדים לתעשית שמן–סיכה, כוהל, פלסטיקה ומוצרים קוסמטיים. בנטיעות הראשונות, שהחלו באפריל 1992, נשתלו 210 ד'. לאחר שנה נשתלו 300 ד' נוספים. מהווה חלק מענף [[גד"ש]] ועובדים בו שני חברים קבועים. ב–1995 החלו שיחי החוחובה לשאת פרי.

המטע שהוקם לראשונה ב-1992, ממערב לקיבוץ. הגיע ליבולי שיא עולמיים, הודות להשקייה במי קולחין. שטחו הכולל כ-550 דונם (עם תוכניות להרחבה). החלקה שמצפון-מזרח לקיבוץ, מושקת במים מליחים.

מגרעיני החוחובה מייצרים שמן לתעשיית הקוסמטיקה. החל מ-2003 שודרג מטע החוחובה למטע אורגני (ללא שימוש בכימיקלים), שהעלה את הביקוש ואת טיב החוחובה. כמו כן הוקם מפעלון בשם "[[חוחובה ישראל]]". השיווק נעשה ע"י חברת "[[דזרט אויל]]" (Desert Oil). עובדים מרכזיים בענף – מרדכי נווה ורפי כהן, הנעזרים בעובדים זמניים מאזור הים התיכון ומהמזרח הרחוק.

[[תמונה:Hohova_2006.jpg|right|350px|thumb|סככת מיון ואריזת החוחובה, 2006]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

העליה לנחאביר

2008-01-14T10:31:35Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Alia_Hodaa.jpg|300px|thumb|ההודעה על העליה להתישבות: חלוצים בגדרה מצטופפים מאחורי החלונות לשמוע את הבשורה]]
[[תמונה:Alia_Nahbir_Cars.jpg|300px|thumb|שיירת הרכבים מוכנה לעלייה, בארות יצחק 1946]]
[[תמונה:Yom_Alia_1946.jpg|300px|thumb|העליה לנחביר 1946]]

ה'''עליה לנחאביר''' - ההכנות לעלייה החלו בראש השנה תש"ז, לאחר הודעה קצרה שנמסרה ע"י נציגי מזכירות הקבה"מ והמוסדות המיישבים. במוצאי יום הכיפורים יצאו מ"[[בארות]]" דרומה, על גבי משאית, 20 חברים ו–4 חברות. מקום הריכוז היה ב[[בארות יצחק]], משם יצאו גם העולים לתקומה ולכפר דרום. ב–4:30 לפנות בוקר יצאה שיירה מתוגברת במגוייסים מישובי הדרום ומעובדי "סולל–בונה" במחנה [[נוזירט]], למקום המיועד להתיישבות. לאחר שהגיעו המשאיות העמוסות בציוד ובחומרי בניין, החלו בהקמת הצריפים והגדר. תוך יומיים הוקמו 2 צריפי מגורים (5 חדרים בכל אחד), צריף חדר–אכילה ומטבח, מקלחת, מכבסה ובית שימוש. הוקם מגדל ועליו מיכל מים (4 מ"ק), נחפרו 3 עמדות מוגנות בשקי חול ונמתחה גדר מתיל דוקרני. בסיומו של היום השני נערכה מסיבה להצלחת המיבצע, מלווה בכיבוד, ריקודים ונאומי ברכה ופרידה מאלה שבאו לעזרה. המבצע נערך במסגרת [[עליית י"א הנקודות]].

[[תמונה:Alia Nahbir 1946.jpg|right|460px|thumb|העליה לנחביר: כאן תוקם נקודה]]
[[תמונה:Nahbir_Zrif_Rishon_1946.jpg|right|460px|thumb|הקמת הצריף הראשון בנחביר במוצאי כיפור תש"ז]]

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:800px; margin: 2px 10px;">
'''העלייה לנחביר'''<br />

'''בחול המועד סוכות, תש"ז, אוקטובר 1946, תאר אהרון ידלין במכתב את ליל העלייה לנחביר ואת הימים הראשונים בנקודה. להלן קטעים ממכתב זה.'''

"...בהגיענו לבארות יצחק מצאנו את המקום הומה ושוקק אנשים ומכוניות. הייתה זו נקודת בסיס לעלית שלוש נקודות דיר בלח, נחביר וסומרה.<br />
קצת לפני חצות התחלנו בהעמסת מכוניות המשא שהיו עתידות להביא את חלקי המחנה שלנו למקום הקמת הנקודה. ובחצות שכבנו לישון בין חבילות הקש של בארות יצחק מבלי לדעת ידיעה ברורה עדיין אם אנו יוצאים הלילה או בזמן אחר.<br />
...ואכן ב- 3.30 אחר חצות העירו אותנו וניתן הצו להיות נכונים ללכת לנחביר ב- 4.30. סעדנו את לבנו והתייצבנו בשורות לקראת הליכה צבאית בלוית גששים והבטחה.<br />
...ידענו שההליכה של השיירה הארוכה המורכבת מחברינו וכל אלה שבאו לעזרה לשם הקמת המחנה ובעיקר לשם אבטחת הנקודה החדשה בשעת חשיכה זו, בהסתר ובהתגנב סוללת דרך להליכה זקופה, גלויה של יהודים רבים למולדתם ולהתיישבותם בארץ. ותקווה זו היא שהקלה עלינו להימנע מצעידה תוך שירה, שירת כבוש השממה, היא שעזרה לנו גם להמנע מלשאת רגלינו בריקודים מיד עם הגיענו למקום, ובמקום הריקודים התחילה מלאכת הבנין.
לא אתאר את מאמץ העבודה ואת תוספת האנשים שהגיעו אלינו מגבעת ברנר, מאנשי המחנה בנוזירט, אסתפק בציון העובדה ששלושת הימים הראשונים היו ימי מאמץ עד כלות הכוחות 12 שעות עבודה, ובסופם היו מוקמים במחנה חדר אוכל עם מטבח גדול ומחסן פרודוקטים. שני צריפי מגורים כל אחד מכיל חמישה הדרים. מקלחת כפולה+מכבסה. בית שימוש. מגדל קטן ועליו טנק מים המכיל 4 קוב, שלוש עמדות חפורות בנויות מאבנים ועליהם מאות שקי חול וגדר כפולה ומסובכת בחוטי תיל.<br />
ביום שני ערכנו מסיבת פרידה לכל אלה שעזרו לנו. היו קטעי קריאה, דברי הערכה, עידוד ותודה, עוגיות, יין והעיקר ריקודים. ריקוד היסטורי קראנו לריקוד ההוא.<br />
... ביום השלישי עזבו אותנו כל אלה שבאו לעזרה אם אלו אנשי סולל בונה או גבעת ברנר או נוער תל-אביבי שגויס למטרה זו נשארנו לבדנו.<br />
מעתה כל האחריות עלינו. עלינו להפרות את אדמות נחביר"<br />

מתוך חוברת "'''עשר נקודות ונקודה'''" בעריכת רנה הברון, 1996
</div>

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

העליה לנחאביר

2008-01-14T10:28:55Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Alia_Hodaa.jpg|300px|thumb|ההודעה על העליה להתישבות: חלוצים בגדרה מצטופפים מאחורי החלונות לשמוע את הבשורה]]
[[תמונה:Alia_Nahbir_Cars.jpg|300px|thumb|שיירת הרכבים מוכנה לעלייה, בארות יצחק 1946]]
[[תמונה:Yom_Alia_1946.jpg|300px|thumb|העליה לנחביר 1946]]

ה'''עליה לנחאביר''' - ההכנות לעלייה החלו בראש השנה תש"ז, לאחר הודעה קצרה שנמסרה ע"י נציגי מזכירות הקבה"מ והמוסדות המיישבים. במוצאי יום הכיפורים יצאו מ"[[בארות]]" דרומה, על גבי משאית, 20 חברים ו–4 חברות. מקום הריכוז היה ב[[בארות יצחק]], משם יצאו גם העולים לתקומה ולכפר דרום. ב–4:30 לפנות בוקר יצאה שיירה מתוגברת במגוייסים מישובי הדרום ומעובדי "סולל–בונה" במחנה [[נוזירט]], למקום המיועד להתיישבות. לאחר שהגיעו המשאיות העמוסות בציוד ובחומרי בניין, החלו בהקמת הצריפים והגדר. תוך יומיים הוקמו 2 צריפי מגורים (5 חדרים בכל אחד), צריף חדר–אכילה ומטבח, מקלחת, מכבסה ובית שימוש. הוקם מגדל ועליו מיכל מים (4 מ"ק), נחפרו 3 עמדות מוגנות בשקי חול ונמתחה גדר מתיל דוקרני. בסיומו של היום השני נערכה מסיבה להצלחת המיבצע, מלווה בכיבוד, ריקודים ונאומי ברכה ופרידה מאלה שבאו לעזרה. המבצע נערך במסגרת [[עליית י"א הנקודות]].

[[תמונה:Alia Nahbir 1946.jpg|right|460px|thumb|העליה לנחביר: כאן תוקם נקודה]]
[[תמונה:Nahbir_Zrif_Rishon_1946.jpg|right|460px|thumb|הקמת הצריף הראשון בנחביר במוצאי כיפור תש"ז]]

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:800px; margin: 2px 10px;">
'''העלייה לנחביר'''<br />

'''בחול המועד סוכות, תש"ז, אוקטובר 1946, תאר אהרון ידלין במכתב את ליל העלייה לנחביר ואת הימים הראשונים בנקודה. להלן קטעים ממכתב זה.'''

"...בהגיענו לבארות יצחק מצאנו את המקום הומה ושוקק אנשים ומכוניות. הייתה זו נקודת בסיס לעלית שלוש נקודות דיר בלח, נחביר וסומרה.<br />
קצת לפני חצות התחלנו בהעמסת מכוניות המשא שהיו עתידות להביא את חלקי המחנה שלנו למקום הקמת הנקודה. ובחצות שכבנו לישון בין חבילות הקש של בארות יצחק מבלי לדעת ידיעה ברורה עדיין אם אנו יוצאים הלילה או בזמן אחר.<br />
...ואכן ב- 3.30 אחר חצות העירו אותנו וניתן הצו להיות נכונים ללכת לנחביר ב- 4.30. סעדנו את לבנו והתייצבנו בשורות לקראת הליכה צבאית בלוית גששים והבטחה.<br />
...ידענו שההליכה של השיירה הארוכה המורכבת מחברינו וכל אלה שבאו לעזרה לשם הקמת המחנה ובעיקר לשם אבטחת הנקודה החדשה בשעת חשיכה זו, בהסתר ובהתגנב סוללת דרך להליכה זקופה, גלויה של יהודים רבים למולדתם ולהתיישבותם בארץ. ותקווה זו היא שהקלה עלינו להימנע מצעידה תוך שירה, שירת כבוש השממה, היא שעזרה לנו גם להמנע מלשאת רגלינו בריקודים מיד עם הגיענו למקום, ובמקום הריקודים התחילה מלאכת הבנין.
לא אתאר את מאמץ העבודה ואת תוספת האנשים שהגיעו אלינו מגבעת ברנר, מאנשי המחנה בנוזירט, אסתפק בציון העובדה ששלושת הימים הראשונים היו ימי מאמץ עד כלות הכוחות 12 שעות עבודה, ובסופם היו מוקמים במחנה חדר אוכל עם מטבח גדול ומחסן פרודוקטים. שני צריפי מגורים כל אחד מכיל חמישה הדרים. מקלחת כפולה+מכבסה. בית שימוש. מגדל קטן ועליו טנק מים המכיל 4 קוב, שלוש עמדות חפורות בנויות מאבנים ועליהם מאות שקי חול וגדר כפולה ומסובכת בחוטי תיל.<br />
ביום שני ערכנו מסיבת פרידה לכל אלה שעזרו לנו. היו קטעי קריאה, דברי הערכה, עידוד ותודה, עוגיות, יין והעיקר ריקודים. ריקוד היסטורי קראנו לריקוד ההוא.<br />
... ביום השלישי עזבו אותנו כל אלה שבאו לעזרה אם אלו אנשי סולל בונה או גבעת ברנר או נוער תל-אביבי שגויס למטרה זו נשארנו לבדנו.<br />
מעתה כל האחריות עלינו. עלינו להפרות את אדמות נחביר"<br />

מתוך חוברת עשר נקודות ונקודה בעריכת רנה הברון, 1996
</div>

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

העליה לנחאביר

2008-01-14T10:27:11Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Alia_Hodaa.jpg|300px|thumb|ההודעה על העליה להתישבות: חלוצים בגדרה מצטופפים מאחורי החלונות לשמוע את הבשורה]]
[[תמונה:Alia_Nahbir_Cars.jpg|300px|thumb|שיירת הרכבים מוכנה לעלייה, בארות יצחק 1946]]
[[תמונה:Yom_Alia_1946.jpg|300px|thumb|העליה לנחביר 1946]]

ה'''עליה לנחאביר''' - ההכנות לעלייה החלו בראש השנה תש"ז, לאחר הודעה קצרה שנמסרה ע"י נציגי מזכירות הקבה"מ והמוסדות המיישבים. במוצאי יום הכיפורים יצאו מ"[[בארות]]" דרומה, על גבי משאית, 20 חברים ו–4 חברות. מקום הריכוז היה ב[[בארות יצחק]], משם יצאו גם העולים לתקומה ולכפר דרום. ב–4:30 לפנות בוקר יצאה שיירה מתוגברת במגוייסים מישובי הדרום ומעובדי "סולל–בונה" במחנה [[נוזירט]], למקום המיועד להתיישבות. לאחר שהגיעו המשאיות העמוסות בציוד ובחומרי בניין, החלו בהקמת הצריפים והגדר. תוך יומיים הוקמו 2 צריפי מגורים (5 חדרים בכל אחד), צריף חדר–אכילה ומטבח, מקלחת, מכבסה ובית שימוש. הוקם מגדל ועליו מיכל מים (4 מ"ק), נחפרו 3 עמדות מוגנות בשקי חול ונמתחה גדר מתיל דוקרני. בסיומו של היום השני נערכה מסיבה להצלחת המיבצע, מלווה בכיבוד, ריקודים ונאומי ברכה ופרידה מאלה שבאו לעזרה. המבצע נערך במסגרת [[עליית י"א הנקודות]].

[[תמונה:Alia Nahbir 1946.jpg|right|460px|thumb|העליה לנחביר: כאן תוקם נקודה]]
[[תמונה:Nahbir_Zrif_Rishon_1946.jpg|right|460px|thumb|הקמת הצריף הראשון בנחביר במוצאי כיפור תש"ז]]

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:800px; margin: 2px 10px;">
'''העלייה לנחביר'''<br />

'''בחול המועד סוכות, תש"ז, אוקטובר 1946, תאר אהרון ידלין במכתב את ליל העלייה לנחביר ואת הימים הראשונים בנקודה. להלן קטעים ממכתב זה.'''

"...בהגיענו לבארות יצחק מצאנו את המקום הומה ושוקק אנשים ומכוניות. הייתה זו נקודת בסיס לעלית שלוש נקודות דיר בלח, נחביר וסומרה.
קצת לפני חצות התחלנו בהעמסת מכוניות המשא שהיו עתידות להביא את חלקי המחנה שלנו למקום הקמת הנקודה. ובחצות שכבנו לישון בין חבילות הקש של בארות יצחק מבלי לדעת ידיעה ברורה עדיין אם אנו יוצאים הלילה או בזמן אחר.
...ואכן ב- 3.30 אחר חצות העירו אותנו וניתן הצו להיות נכונים ללכת לנחביר ב- 4.30. סעדנו את לבנו והתייצבנו בשורות לקראת הליכה צבאית בלוית גששים והבטחה.
...ידענו שההליכה של השיירה הארוכה המורכבת מחברינו וכל אלה שבאו לעזרה לשם הקמת המחנה ובעיקר לשם אבטחת הנקודה החדשה בשעת חשיכה זו, בהסתר ובהתגנב סוללת דרך להליכה זקופה, גלויה של יהודים רבים למולדתם ולהתיישבותם בארץ. ותקווה זו היא שהקלה עלינו להימנע מצעידה תוך שירה, שירת כבוש השממה, היא שעזרה לנו גם להמנע מלשאת רגלינו בריקודים מיד עם הגיענו למקום, ובמקום הריקודים התחילה מלאכת הבנין.
לא אתאר את מאמץ העבודה ואת תוספת האנשים שהגיעו אלינו מגבעת ברנר, מאנשי המחנה בנוזירט, אסתפק בציון העובדה ששלושת הימים הראשונים היו ימי מאמץ עד כלות הכוחות 12 שעות עבודה, ובסופם היו מוקמים במחנה חדר אוכל עם מטבח גדול ומחסן פרודוקטים. שני צריפי מגורים כל אחד מכיל חמישה הדרים. מקלחת כפולה+מכבסה. בית שימוש. מגדל קטן ועליו טנק מים המכיל 4 קוב, שלוש עמדות חפורות בנויות מאבנים ועליהם מאות שקי חול וגדר כפולה ומסובכת בחוטי תיל.
ביום שני ערכנו מסיבת פרידה לכל אלה שעזרו לנו. היו קטעי קריאה, דברי הערכה, עידוד ותודה, עוגיות, יין והעיקר ריקודים. ריקוד היסטורי קראנו לריקוד ההוא.
... ביום השלישי עזבו אותנו כל אלה שבאו לעזרה אם אלו אנשי סולל בונה או גבעת ברנר או נוער תל-אביבי שגויס למטרה זו נשארנו לבדנו.
מעתה כל האחריות עלינו. עלינו להפרות את אדמות נחביר"

מתוך חוברת עשר נקודות ונקודה בעריכת רנה הברון, 1996
</div>

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

רשימת ערכים חדשים

2008-01-10T05:37:55Z

212.116.183.66: /* '''רשימת ערכים חדשים:''' */

'''כאן''' תוכלו להוסיף <span style="font-weight:bold; color:red;">ערכים חדשים</span>
שלדעתכם חסרים לעידכון '''[[ויקיבוץ בארי]]'''.<br />
לערכים שיופיעו ברשימה - אתם מוזמנים לכתוב '''הגדרות'''.<br />
אין מה לחשוש, תמיד ניתן לתקן ולערוך את הגדרותיכם, כדי שיהיו מדויקות ומעודכנות ככל האפשר!

=='''רשימת ערכים חדשים:'''==
ערכים שנוספו על הספר "דברי ערך" (רובם לוקטו ונערכו ע"י בוריס בר-סיני)
{| border="0" cellpadding="0" cellpadding="0" width="100%" style="background-color: transparent;"
|- valign="top"
| width="20%" |
* [[אופל]]
* [[אופני הרים]]
* [[ארכיון בארי (החדש)]]
* [[אוניברסיטת הדפוס]]
* [[האגף החברתי (צרכני)]]
* [[אנפות]]
* [[אשלים]]

* [[ביתן השמירה החדש]]
* [[בור בארי]]
* [[בית המנהלה החדש]]
* [[ברנ"ע]] מרפאה

* [[גינון 60]]
* [[הגיל השלישי]]
* [[גן אמנון ותמר]]

* [[דאלאס]]
* [[דזרט אויל]]
* [[דרך הבנים]]

* [[הדרים]]
* [[המתוקים של פרולה]]
* [[הנהלת המגזר הצרכני]]
* [[הקרקס]]
* [[התנתקות]]

* [[וילות]] (בתי נעורים)
* [[וילות בבארי]]

* [[הזולה]]
* [[חדר זכרון]]
* [[חד"ש]] (חבר-דירה-שכונה)
* [[חוחובה ישראל]]
* [[חנות יד שנייה]]
* [[חפוז]]
* [[חדר כושר]]

* [[טלפונים ניידים]]
* [[טעימים - קיטרינג]]

* [[יזמויות]]

* [[כספומט]]

* [[לה מדווש]]
* [[לינה משותפת בנעורים]]
* [[לונה גל]]
* [[לימון הפקות]]

| width="20%" |

* [[מבצע חברתי]]
* [[מגזר צרכני]]
* [[מגרשי משחקים]] (ע"ש "בארות" / ע"ש ירדנה)
* [[מדפסת צבע דיגיטלית]] (וריקולור)
* [[המודל החדש]]
* [["מונית" בארי]]
* [[מועדון הגיל השלישי]]

* [[מועדון הסבים הסבתות]]
* [[מיגון מבנים]]
* [[מים חמים]] (גז)
* [[מכון פזיוטרפיה]]
* [[מכון קוסמטיקה]]
* [[מכרזים]] (בעלי תפקידים)
* [[מסל"ן]]
* [[מסע השלום]] (י"ב)
* [[מסר]]
* [[מעבר קרני]]
* [[מפעל תיקים]]
* [[מצובה]] (אימוץ)
* [[מעלה הבשור]]
* [[מערכת הרווחה]]
* [[מרפאה מאוחדת]]
* [[מתמיד]]

* [[נווה אשכול]]
* [[נורית]]
* [[נחאביר 1946-1949]] גלריית תמונות
* [[נחאביר - מפות וצילומי אוויר]]
* [[נחל-עוז (שיתוף)]]
* [[ניצני אשכול]]
* [[נתיבי בארי]]
* [[ניר שיתופי]]

* [[סובארו]]
* [[ספורט]] (טאי צ'י, צ'י קונג, פלדנקרייז)
* [[ספינינג]]
* [[הספר הכתום]]

* [[עוטף עזה]]
* [[ענף המזון]]
* [[ענף הרווחה]]
* [[עצמאות כלכלית]]
* [[עתיקות האזור]]

| width="20%" |

* [[פיליפיניות]]
* [[פרגולה]]
* [[פר"ח]] (פרוייקט חברתי)
* [[פר"ש 2000]] (פרוייקט שיכון)

* [[צבע אדום]]
* [[צמ"ח]]
* [[צל"ש]] (צוות לענייני שיכון)
* [[צריף הנוסטלגיה]]

* [[קוקוס]] (כיתה)
* [[קסאמים]]
* [[קפה בריכה]]

* [[רכב גז]]

* [[שי-לי]]
* [[שירותי רכב]]
* [[שכונת הזיתים]]
* "[[שקוף]]" - ויטראז'

* [[תורנות שינה]]
* [[תותח גז נגד אנפות]]
* [[תחביבים]]
* [[תקנון בנים]] (חדש)
* [[תרומת דם]]

מזגנים בבארי

2008-01-10T05:36:15Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Mizug_2003.jpg|380px|thumb|"קרור שופן": צריף ענף המיזוג]]

'''מזגנים בבארי''' - ב–1979 החלו להתקין מזגנים במקומות עבודה מסויימים ובדירות החברים שנזקקו לכך מסיבות בריאות. רק בקיץ 1990 החלו לספק מזגנים לכלל החברים, לפי הוותק. התקנת המזגנים התאפשרה הודות לחברה לילי שפיץ, שהקדישה כספי ירושה שקיבלה, לביצוע המשימה. (מאז הם נקראו על שמה - מזגני לילי). בשנים שלאחר מכן המשיכו להתקין מזגנים בדירות החברים במסגרת תכנית השקעות הרווחה, כשהחברים משתתפים בחלק מהעלות. מזגנים במוסדות משקיים וציבוריים הותקנו במסגרת תכנית ההשקעות הכללית.

[[ענף המיזוג]] הוא ענף שירות הפועל משנות ה-90 בניהול זיו שופן.

[[תמונה:Shopen_2004.jpg|right|400px|thumb|זיו שופן מלך המיזוגים, עם עוזרו המסור: "התחזית לקיץ קריר ומפנק"]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:מכשירים וכלים]]

סידור עבודה

2008-01-10T05:28:12Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Sidur_Avoda_Zrif.jpg|370px|thumb|צריף סידור העבודה...]]
[[תמונה:Sidur_2005.jpg|370px|thumb|עדיין קיים, 2005]]

'''סידור עבודה''' - נעשה מדי יום ע"י סדרן העבודה, שהוא גם חבר [[ועדת עבודה]]. תפקידו לסדר עובדים למקומות העבודה הנדרשים לפי התקנים, או על פי הדרישות והצרכים המיוחדים של הענפים במשק. כיום מרבית החברים מסודרים במקומות עבודה קבועים וסידור העבודה עוסק בעיקר באיוש ענפי השרות ([[מטבח]], ח"א, [[מחסן בגדים]], [[נוי]]), ענף [[גד"ש]] בעונות "בוערות" ועוד. כמו כן - שיבוץ תורנויות לחדר–האכילה ול[[תורנות שמירה|שמירה]]. בשנות התשעים הוכנס מחשב, כאמצעי עזר לסידור העבודה וסידור כל התורנויות.

בשנות ה-2000 בטל מוסד זה וחלף מן העולם...

[[תמונה:Sidur_Avoda.jpg|right|400px|thumb|סידור עבודה: "מחר, חבר, אני צריך שבת"...]]

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:מוסדות]]
[[קטגוריה:עבודה]]

מוסך בארי יזמויות

2008-01-10T05:25:04Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Rechev_2003.jpg|450px|thumb|'''שירותי רכב בארי''' מתקנים כל מה שנהגים פזיזים מקלקלים]]

'''שירותי רכב בארי''' - עד שנת 2004 סיפק ענף ה[[מוסך]] בבארי שירות למכוניות הבית ולמכונות החקלאיות בלבד. מאז עבר שדרוג רבתי, והוקמה חברת "שירותי רכב בארי", בהנהלתו של [[מנצ'ר]]. הענף כולל עתה, בנוסף על מוסך הבית, את ה[[מסגריה]], פחחות רכב, תיקון תקרים, תחנת הדלק, קניית רכב, השכרה ומכירת רכב (יד שניה) ואת "[[נתיבי בארי]]". יותר ממחצית עבודות השירות ניתנות לצרכי הבית והשאר לחוץ. (המטרה להגיע ל-75% עבודות חוץ). הענף נמצא בצמיחה, מאוזן ואף נושא רווחים.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:יזמויות]]
[[קטגוריה:ענפי עזר]]

חוחובה

2008-01-10T05:21:56Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Hohova.jpg|420px|thumb|חוחובה: צמח ששתלו בנגב והביא להצלחה חקלאית בעתיד]]

'''חוחובה''' - שיחים שזרעיהם מיועדים לתעשית שמן–סיכה, כוהל, פלסטיקה ומוצרים קוסמטיים. בנטיעות הראשונות, שהחלו באפריל 1992, נשתלו 210 ד'. לאחר שנה נשתלו 300 ד' נוספים. מהווה חלק מענף [[גד"ש]] ועובדים בו שני חברים קבועים. ב–1995 החלו שיחי החוחובה לשאת פרי.

המטע שהוקם לראשונה ב-1992, ממערב לקיבוץ. הגיע ליבולי שיא עולמיים, הודות להשקייה במי קולחין. שטחו הכולל כ-550 דונם (עם תוכניות להרחבה). החלקה שמצפון-מזרח לקיבוץ, מושקת במים מליחים.

מגרעיני החוחובה מייצרים שמן לתעשיית הקוסמטיקה. החל מ-2003 שודרג מטע החוחובה למטע אורגני (ללא שימוש בכימיקלים), שהעלה את הביקוש ואת טיב החוחובה. כמו כן הוקם מפעלון בשם "[[חוחובה ישראל]]". השיווק נעשה ע"י חברת "[[דזרט אויל]]" (Desert Oil). עובדים מרכזיים בענף – מרדכי נווה ורפי כהן, הנעזרים בעובדים זמניים מאזור הים התיכון ומהמזרח הרחוק.

[[תמונה:Hohova_2006.jpg|right|360px|thumb|סככת מיון ואריזת החוחובה, 2006]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

הפאב

2008-01-10T05:19:37Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Pub_Pil.jpg|420px|thumb|הפאב בשנות ה-90: במקום שפעם היה מחסן תערובות...]]
[[תמונה:Pub_2003.jpg|420px|thumb|הפאב ב-2003]]

ה'''פאב''' - נפתח לראשונה באפריל 1988, ב[[מחסן כללי|מחסן הכללי]] לשעבר (לאחר שעבר שיפוץ). היוזמים להקמתו היו - עמית לוי, תמיר אופנהיים ורוני לוי, שחיפשו מקום מפגש לצעירים, בנוסף למועדון לחבר. פתיחתו היתה מלווה בויכוחים - מה ישתו בו, קפה או בירה? וסוכם, שמלבד שתיה קלה תוגש גם בירה תמורת תלושים. בפאב נערכים ערבי דיסקו, הופעות אמנים ומסיבות בלילות שבת וחגים. ב–1990 וב–1994 אורגנה על הדשא שליד הפאב צפיה משותפת בתחרויות המונדיאל, על מסך טלוויזיה גדול. ב–1995 נעשו בפאב עבודות שיפוץ והרחבה וכל הריהוט חודש, תחת ידו של מני גודארד וביוזמתו.

[[תמונה:Pub_Bar.jpg|right|340px|thumb|... מערבבים משקאות פעמיים בשבוע, והכל תמורת תלושים]]

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]
[[קטגוריה:תרבות]]

תאילנדים

2008-01-10T05:15:39Z

212.116.183.66:

[[תמונה:Thai2_2006.jpg|380px|thumb|אזור מגורי התאילנדים ליד שער הקיבוץ]]

'''תאילנדים''' - מאז שנת 2001 נמצאים איתנו מספר עובדים תאילנדים לעזרה בענפים החקלאיים: [[פרדס]], [[חוחובה]] ו[[גד"ש]].

בעבר היו 7 וכיום ישנם 4 תאילנדים בבארי (מתוכננים להצטרף עוד מס' תאילנדים נוספים)

התאילנדים גרים במבנה אשטרום ליד ה[[שער]].

[[תמונה:Thai_2006.jpg|right|400px|thumb|"תאילנד הקטנה": צמחיה תאילנדית בנגב הישראלי]]

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:חברה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

דרך הבנים

2008-01-10T05:11:15Z

212.116.183.66:

שער

2008-01-10T05:04:25Z

212.116.183.66: דף חדש: שער הקיבוץ, 2006 '''שער הקיבוץ''' - הוא הכניסה לבארי. ליד השער נמצא ביתן השומר המאוי...

[[תמונה:Shaar_2006.jpg|450px|thumb|שער הקיבוץ, 2006]]

'''שער הקיבוץ''' - הוא הכניסה לבארי. ליד השער נמצא ביתן השומר המאוייש 24 שעות. השער הנוכחי הוא חשמלי ונפתח ע"י השומר. מיקום השער שונה פעמים מספר בהתאם להרחבת הקיבוץ. ה[[שערים בבארי|שערים]] בעבר היו פשוטים וידניים וגם [[ביתן השמירה]] עבר שידרוג בשנים האחרונות.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

בית הבטחון

2008-01-10T05:02:29Z

212.116.183.66: