Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

אנשי בארי בארץ ובעולם

2008-01-04T04:16:48Z

212.116.164.7:

במדור זה יופיעו '''אתרים''' שהקימו אנשי בארי בארץ ובעולם.

אנשים המעוניינים להוסיף אתרים כאלה - יכולים להוסיף '''כאן''' בכוחות עצמם (רק אתרים אישיים של '''אנשי בארי''', ובהסכמתם, כמובן) או לשלוח את כתובת האתר ומפעילו ל[[שיחת משתמש:Admin|מדור התגובות]].

==אתרים שכדאי לראות==

[[תמונה:amos.jpg|left|120px]]
* [http://http://www.israel-hiking.com/about-us.aspx '''אתר הטיולים של עמוסי'''] - אתר חדש של '''עמוסי צוק''' ("[[ערבה]]", בנימינה), מנהל החברה '''israel-hiking''' המציעה טיולים מודרכים בישראל למיטיבי לכת מכל העולם.

[[תמונה:yohanan.jpg|left|140px]]
* [http://www.iohanan.co.il/index.html '''האתר של יוחנן דרוקר'''] - אתר מרשים של '''יוחנן דרוקר''' ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95 מונטווידאו], [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C עין כרמל,] [[בארי]]), ציורים עזי צבע ואקספרסיביים של נופי בארי בפרשנות ייחודית של האמן, החי בתוכנו!

[[תמונה:kfir_Sivan2.jpg|left|120px]]
* [http://www.photolight.co.il/author.php?author_id=603 '''האתר של כפיר'''] - אתר מעניין של '''כפיר סיוון''' ("[[סביון-יערה|סביון]]", תל-אביב), צילומי עיתונות עכשווים!

[[תמונה:Lior_bar2.jpg|left|150px]]
* [http://www.liorbellydance.com/ '''האתר של ליאור בר'''] - אתר מרתק של '''ליאור בר''' ("[[רקפת]]", תל-אביב), מחול מזרחי קסום - כולל תמונות מהממות!

[[תמונה:Udi_Peled.jpg|left|60px]]
* [http://www.zhibit.org/ehoudpeled '''אתר הציורים של אודי פלד'''] - ציורים נפלאים של '''אודי פלד''' ("[[גפן]]", אוקלנד-קליפורניה), כולל כמה ציורים של דמויות מבארי

[[תמונה:Beeri_Godard.jpg|left|100px]]
* [http://www.goddard.co.il '''האתר של גודארד'''] - אתר דינמי ומלא תוכן שמפעיל '''אלי גודארד''' ("[[שיבולים]]", רמת אפעל) ובו כל עלילותיה של שושלת גודארד, כולל עדכונים חמים וגם '''תמונות מדהימות של בארי מהאוויר''' (ממעוף הגלשן או משהו)

[[תמונה:erez_gati.jpg|left|70px]]
* [http://www.erezgati.com''' האתר של ארז גתי'''] - אתר מעניין של '''ארז גתי''' ("[[צבעוני]]", ניו-יורק), כולל גם צילומים יפים מבארי

[[תמונה:Banana.jpg|left|100px]]
* [http://www.bananafamily.get.to '''אתר חוות ברק של משפחת בננה, בוליוויה'''] - האתר של '''דנה מגיד-בננה''' ("[[צבעוני]]", בוליוויה), כולל תמונות וכתובת להזמנת מקומות אירוח (למי שמזדמן במקרה לבוליוויה)

שיחה:פיליפיניות

2008-01-02T20:51:32Z

212.116.164.7: דף חדש: פילפיניות, הנו הכינוי שניתן למטפלות הבית, שמוצאן בפיליפינים. המטפלת הפיליפינית, גרה עם החבר/ה המטופלי...

פילפיניות, הנו הכינוי שניתן למטפלות הבית, שמוצאן בפיליפינים. המטפלת הפיליפינית, גרה עם החבר/ה המטופלים ודואגת לכל צרכיו. המטפלות הפיליפיניות עושות את מלאכתן במסירות, חריצות, ובנעימות ומאפשרות לחברים הנזקקים, להשאר במסגרת הבית והמשפחה ולא לצאת לבית אבות. הפיליפיניות הפכו לחלק מהנוף של בארי. המטפלת הפיליפינית הראשונה הגיעה לבארי בשנת 1993 לטפל ביהודית הן. אחריה הגיעה בשנת 1995 פלורי, המטפלת של שרה צרניק (כמעט 13 שנה בבארי). בשנת 2008 יש 7 מטפלים ומטפלות פיליפינים בבארי.

שיחת Wikibbutz:תרומות

2008-01-02T20:22:10Z

212.116.164.7:

<span style="font-weight:bold; color:red;">'''ועכשיו לחצו על עריכה - והוסיפו הערותיכם'''</span>

'''דוגמא''':
נדמה לי ש[[האוטובוס לבארי]] בתמונה ששמתם לא יצא מנירים ב-1953.
אברהם

רעיון מאד יפה, אבל צריך לעדכן את הכל. בינתיים הכל פה השתנה.
יצחק

לא הבנתי מה לעשות...
יעקב

שלום יגאל,
האם לא היה גם ואדי סיסרא? אם אני זוכרת נכון, זה ע"י ואדי פלמ"ח....
תמר

חדר זכרון

2008-01-02T20:01:54Z

212.116.164.7:

חדר הזכרון הנו מקום זכרון והתייחדות עם יקירינו שאינם. הוא ממוקם במתחם בית הספריות וחדרי העיון. היוזמה להקמת חדר הזיכרון היתה של צוות בראשותה של תמר בן-צבי (הצוות כלל את אילה נטע, דליה ברקאי ואלון כסלו) והתכנון היה להקים את חדר הזיכרון במסגרת אירועי שנת ה-50. ביצוע הפרוייקט התעכב, ובסופו של דבר, נחנך חדר הזכרון ב-9.5.1997. חדר הזיכרון כולל: קיר הנצחה לחללי צה"ל שעוצב ע"י זיוה ילין, נר זכרון מפוסל באבן, מגירות הנצחה אישיות לכל נפטר ופינת זכרון אישית, המופעלת לכל נפטר ונפטר ביום השנה. לחדר הזכרון הכנסנו לראשונה פרוייקט הנצחה ממוחשב, בו היו דפי נפטרים, הכוללים קורות חיים, תמונות וסרטים(הפרוייקט בוצע ע"י עדי רביבו וערן אבני מ"לימון הפקות"), כיום ניתן לצפות בו באתר של בארי.

חדר זכרון

2008-01-02T20:01:15Z

212.116.164.7:

חדר הזכרון הנו מקום זכרון והתייחדות עם יקירינו שאינם. הוא ממוקם במתחם בית הספריות וחדרי העיון. היוזמה להקמת חדר הזיכרון היתה של צוות בראשותה של תמר בן-צבי(הצוות כלל את אילה נטע, דליה ברקאי ואלון כסלו)והתכנון היה להקים את חדר הזיכרון במסגרת אירועי שנת ה-50. ביצוע הפרוייקט התעכב, ובסופו של דבר, נחנך חדר הזכרון ב-9.5.1997. חדר הזיכרון כולל: קיר הנצחה לחללי צה"ל שעוצב ע"י זיוה ילין, נר זכרון מפוסל באבן, מגירות הנצחה אישיות לכל נפטר ופינת זכרון אישית, המופעלת לכל נפטר ונפטר ביום השנה. לחדר הזכרון הכנסנו לראשונה פרוייקט הנצחה ממוחשב, בו היו דפי נפטרים, הכוללים קורות חיים, תמונות וסרטים(הפרוייקט בוצע ע"י עדי רביבו וערן אבני מ"לימון הפקות"), כיום ניתן לצפות בו באתר של בארי.

חדר זכרון

2008-01-02T19:58:51Z

212.116.164.7: דף חדש: חדר הזכרון הנו חדר זכרון והתייחדות עם יקירינו שאינם. הוא ממוקם במתחם בית הספריות וחדרי העיון.היוזמה ל...

חדר הזכרון הנו חדר זכרון והתייחדות עם יקירינו שאינם. הוא ממוקם במתחם בית הספריות וחדרי העיון.היוזמה להקמת חדר הזיכרון היתה של צוות בראשותה של תמר בן-צבי(הצוות כלל את אילה נטע, דליה ברקאי ואלון כסלו)והתכנון היה להקים את חדר הזיכרון במסגרת אירועי שנת ה-50.ביצוע הפרוייקט התעכב, ובסופו של דבר, נחנך חדר הזכרון ב-9.5.1997. חדר הזיכרון כולל: קיר הנצחה לחללי צה"ל שעוצב ע"י זיוה ילין, נר זכרון מפוסל באבן,מגירות הנצחה אישיות לכל נפטר ופינת זכרון אישית, המופעלת לכל נפטר ונפטר ביום השנה.לחדר הזכרון הכנסנו לראשונה פרוייקט הנצחה ממוחשב, בו היו דפי נפטרים, הכוללים קורות חיים, תמונות וסרטים(הפרוייקט בוצע ע"י עדי רביבו וערן אבני מ"לימון הפקות"), כיום ניתן לצפות בו באתר של בארי.

מגדל המים (בנחביר)

2007-12-19T16:13:54Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Nahbir_Migdal_Bnia47.jpg|480px|thumb|בניית מגדל המים בנחביר, 1947]]

'''מגדל המים בנחאביר''', נבנה ב–1947, ע"י חברת "סולל בונה". גובהו 11 מ' וקוטר בסיסו 7 מ'. יכול להכיל כ–600 מ"ק מים. שימש לאגירת מים ב[[מלחמת העצמאות]] ועמד בפני כל ההפגזות וההפצצות.

[[תמונה:Migdal_Nahbir.jpg|right|290px|thumb|מגדל המים בנחביר, גובהו 11 מ']]

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:472px; margin: 0px;">

[[תמונה:Tractor_Nahbir.jpg|right|180px|טרקטור TD14 בנחביר]]
'''מגדל המים'''<br />
מגדל המים בנחביר נבנה ע"י הקבלן משה וחצי. כשמו כן הוא, איש גדול ממדים. יהושע גרוספטר ואני, שהייתי טפסן בעיר, עבדנו אצלו כשכירים. העבודה עצמה הייתה קשה אך מעניינת.
המגדל נבנה בשלושה שלבים. כשהגענו לשלב השלישי והתבניות היו מוכנות ליציקה, פרצה סערה, מלווה בפרצי רוח חזקים. כשקמנו בבוקר, לאחר שוך הסופה, ראינו שכל התבניות שינו כיוון ונטו לצד צפון-מזרח, (מכיוון שהרוח הייתה דרומית-מערבית). אינני יודע מאין לקחו כבל פלדה, הקיפו בו את התבנית ואת קצהו חיברו לטרקטור "אינטרנשיונל " ([[טרקטורים TD6 ו–TD14|14.T.D]]). נדמה לי שבודא היה זה שישב על הטרקטור ומשך את התבנית לכוון דרום-מערב. אט אט, לפי הוראותיו של משה וחצי, התבנית התיישרה ויכולנו להמשיך בעבודה. אדם בעל עיניים חדות יכול להבחין עד היום באותה עקמומיות שנגרמה לבריכה, על ידי הסופה.

'''חיים חוטר-ישי</div>

<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:288px; margin: 0px;">

'''תצפית'''<br />
מה-29 בנובמבר 1947 ועד סוף המלחמה, הייתה תצפית קבועה על מגדל המים בנחביר. מלמעלה יכולנו לראות כל תנועה ואת כל הנעשה בשטח מסביב לנקודה. נחביר מוקפת ואדיות, שחלק מהם הגיעו על לגדר המחנה. באחת הפעמים שהייתי בתצפית, בתקופת המלחמה, לאחר ההפוגה הראשונה, התקרב לכוון המגדל "ספיטפייר" מצרי. בהיותו קרוב, שיחרר פצצה שפגעה בחבית בנזין שהייתה כ-15 מטר ממגדל המים, התפוצצה ועלתה באש. צריפים כבר לא היו, החיים היו בבונקרים, ובמקום מדרכות הו תעלות קשר בין העמדות והבונקרים. המטוס המצרי חלף ולא חזר שנית והנזק כולו היה חבית בנזין.

'''חיים חוטר-ישי</div>

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]]
[[קטגוריה:סביבה]]

חג ה–20 לעליה על הקרקע

2007-12-17T17:41:34Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Hag_20.jpg|530px|thumb|חג ה-20: מקהלה משותפת עם נען (!), בין המברכים: הרצפלד(!!) וטבנקין (!!!)]]

'''חג ה–20 לעליה על הקרקע''' - נחוג בתשרי תשכ"ז, (5.10.1966). הוזמנו לחג כל קיבוצי הסביבה, קיבוצים רחוקים וכל מי שהשתתף ביום העליה על הקרקע. בין המברכים - הרצפלד ויצחק טבנקין. בתכנית - טקס חג האסיף ב[[סוכות בבארי|סוכות]], בביצוע מקהלה משותפת של קב' נען וקיבוץ בארי ותזמורת נען. קטעי הקריאה והמחול בוצעו על ידי חברים וילדים מבארי. לסיום - כיבוד, זיקוקין וריקודים של כל הציבור כולו. באותו שבוע נחוג גם [[יום הילד]].

* [http://212.116.164.25/wikibbutz/images/9/90/Beeri20_all3.pdf '''חוברת צנועה ויפהפיה מחג ה-20''']

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:תרבות]]

אבו מועליק

2007-12-17T17:40:30Z

212.116.164.7:

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:280px; margin: 2px 10px;">
'''אבו-מועליק (או ההצעה הנדיבה)'''<br />

המקום - נחביר. השנה - 1947. הנפשות הפועלות - תאופיק אבו-מועליק, שכננו מדרום. הוא קיים עמנו קשרים ידידותיים (עם ובלי מרכאות), כולל מכירת נשק בלתי חוקי ונהג לבקר בנחביר לעתים מזומנות.
סוסו (צבי ציטרון) המא"ז של אז ואני - אחת מהבחורות בנחביר שמנינן היה פחות מאצבעות יד אחת.

יום אחד פנה תאופיק לסוסו ואמר לו שהוא רוצה לקנות אותי. המחיר שנקבע - 400 לירות מצריות - היה יותר מבינוני, בהשוואה למחירי הנשים בשוק באותם ימים.
השיב לו סוסו: "עליך לפנות ישירות אל המיועדת ולקבל את הסכמתה. כך נהוג אצלנו היהודים".
הפתגם אומר "ברומא התנהג כמו הרומאים. הטריח עצמו תאופיק ובא אלי ובפיו הצעה: "שמתי עיני עליך. היי לי לאשה".
כאשר הססתי, תוך כדי שאני שוקלת מה אשיב לו, הבין תאופיק שיש בעיה כלשהי ומיהר להוסיף: "היו לי שלוש נשים. את כולן גירשתי. את תהיי אשתי היחידה".
כלומר - השטח (באוהל) פנוי ומצפה לי.
את התשובה שהשבתי לו לבסוף אתם יכולים לנחש...

'''רנה הברון'''
</div>

'''אבו–מועליק''' - משפחה בדואית ענפה משבט התראבין, ששכנה מדרום ל[[נחאביר]]. במלחמת העצמאות עברו כל בני המשפחה אל מעבר לגבול וחלקם הצטרפו ל"אחים המוסלמים". המשפחה השאירה אחריה בוסתן, הנקרא על שמה ובימי הקיץ נהגו ילדים ומבוגרים לבקר בבוסתן ולהנות מפירותיו.

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:סביבה]]

עליית י"א הנקודות

2007-12-17T01:27:24Z

212.116.164.7: /* עליית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946 */

[[תמונה:Alia_Map.jpg|250px|thumb|עלית י"א הנקודות": עשר נקודות ונקודה, היום זה נשמע כאגדה, אבל ב-1946 זה קבע את מפת המדינה]]

'''עליית י"א הנקודות''' - במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946). ביום זה עלו על קרקעות הקק"ל בנגב 11 קיבוצים ומושבים. היא נשאה אופי פוליטי במלחמה נגד חוקי "הספר הלבן" של ממשלת המנדט הבריטי ומטרתה היתה - האחזות באדמות הנגב, לקראת הקמת המדינה שבדרך. במבצע זה השתתפו 9 גרעינים שהקימו את הקיבוצים: '''[[קדמה]]''', '''גלאון''', '''שובל''', '''משמר הנגב''', '''[[בארי]]''',
'''כפר דרום''', '''נירים''', '''אורים''', '''חצרים''' ושני גרעינים שהקימו את המושבים: '''תקומה''' ו'''נבטים'''.

[[תמונה:Alia1946_Davar.jpg|right|495px|thumb|גליון עיתון "דבר", 7.10.1946: בכותרת הראשית עלית י"א הנקודות]]

==עליית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946==

'''ישובי הנגב נגאלו מבדידותם'''<br/>
'''אחד-עשר ישובים חדשים בדרום ובנגב'''<br/>

ארץ-ישראל נתברכה אתמול באחד-עשר ישובים עברים חדשים בשממות הנגב. עם
שחר פשטו בערבות הנגב אחד-עשר מחנות מתיישבים, ופניהם מועדות להאחז בקרקע
עברית של הקרן הקימת לישראל. המחנות נערכו והוכנו לכל הפרטים להיאחזות מהירה
ואיתנה בקרקע, לבנין אחד-עשר ישובים עברים אשר יחיו את השממה, ירחיבו את הישוב
ויהוו מקלט לאחים בתפוצות. התנופה ההתישבותית הזו היתה מלווה מתיחות מיוחדת
בשעה שהמפעל הציוני עומד בפני מדיניות המתאמצת להקפיא את הישוב העברי.
המתישבים עשו דרכם ללא הפרעות, הם נפגשו ברצון ע"י ערביי הסביבה. המתישבים
נשאו עמהם את המטען ההכרחי הראשון. המקומות המיועדים לנקודות הישוב היו מסומנים
מראש והוחל מיד בהקמת הנקודות. הוצבו גדרות, אהלים והוחל בהקמת צריפי-מגורים.
המתישבים הביאו עמהם כלי עבודה להתחיל מיד בהכשרת הקרקע לעיבוד.

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:250px; margin: 2px 10px;">
'''יום גדול'''<br />

יום גדול ונפלא היה יום אתמול,
יום של מיבצע נועז שעליו מרחפת רוח
הגבורה והקדושה, ומסירות מלאה להחיות
שממות-הארץ, זוהי דרך-החיים - הכריז
י. וייץ שמסר על פרשת הקמת הנקודות
החדשות. על 11 הנקודות שהוקמו
מאז ה-2 בנובמבר 1945, נוספו השנה
עוד 13 והן מונות ביחד 24.
</div>

וזוהי רשימת המקומות, שבהם נאחזו המתישבים ורשימת הגופים שעלו על הקרקע:

1) '''תל-תורמוס''' - קדמה, הקבוץ המאוחד.<br/>
2) '''בית-גוברין''' - גלאון, השומה"צ.<br/>
3) '''ביר-זבאלה''' - אילת, השומה"צ<br/>
4) '''ביר-מנסורה''' - מצודת ברוכוב, הקבוץ המאוחד.<br/>
5) '''מדסוס''' - נבטים, ארגון, מושב.<br/>
6) '''קלטה''' - גרעין אפיקים, הקבוץ המאוחד.<br/>
7) '''סומארה''' - תקומה, הפועל המזרחי.<br/>
8) '''נחביר''' - בארות, הקבוץ המאוחד.<br/>
9) '''דיר-בלח''' - הפועל המזרחי.<br/>
10) '''דנגור''' - נירים, השומה"צ.<br/>
11) '''גראן''' - אורים, חבר הקבוצות.<br/>

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

עליית י"א הנקודות

2007-12-17T01:23:53Z

212.116.164.7: /* עליית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946 */

[[תמונה:Alia_Map.jpg|250px|thumb|עלית י"א הנקודות": עשר נקודות ונקודה, היום זה נשמע כאגדה, אבל ב-1946 זה קבע את מפת המדינה]]

'''עליית י"א הנקודות''' - במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946). ביום זה עלו על קרקעות הקק"ל בנגב 11 קיבוצים ומושבים. היא נשאה אופי פוליטי במלחמה נגד חוקי "הספר הלבן" של ממשלת המנדט הבריטי ומטרתה היתה - האחזות באדמות הנגב, לקראת הקמת המדינה שבדרך. במבצע זה השתתפו 9 גרעינים שהקימו את הקיבוצים: '''[[קדמה]]''', '''גלאון''', '''שובל''', '''משמר הנגב''', '''[[בארי]]''',
'''כפר דרום''', '''נירים''', '''אורים''', '''חצרים''' ושני גרעינים שהקימו את המושבים: '''תקומה''' ו'''נבטים'''.

[[תמונה:Alia1946_Davar.jpg|right|495px|thumb|גליון עיתון "דבר", 7.10.1946: בכותרת הראשית עלית י"א הנקודות]]

==עליית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946==

'''ישובי הנגב נגאלו מבדידותם'''<br/>
'''אחד-עשר ישובים חדשים בדרום ובנגב'''<br/>

ארץ-ישראל נתברכה אתמול באחד-עשר ישובים עברים חדשים בשממות הנגב. עם
שחר פשטו בערבות הנגב אחד-עשר מחנות מתיישבים, ופניהם מועדות להאחז בקרקע
עברית של הקרן הקימת לישראל. המחנות נערכו והוכנו לכל הפרטים להיאחזות מהירה
ואיתנה בקרקע, לבנין אחד-עשר ישובים עברים אשר יחיו את השממה, ירחיבו את הישוב
ויהוו מקלט לאחים בתפוצות. התנופה ההתישבותית הזו היתה מלווה מתיחות מיוחדת
בשעה שהמפעל הציוני עומד בפני מדיניות המתאמצת להקפיא את הישוב העברי.
המתישבים עשו דרכם ללא הפרעות, הם נפגשו ברצון ע"י ערביי הסביבה. המתישבים
נשאו עמהם את המטען ההכרחי הראשון. המקומות המיועדים לנקודות הישוב היו מסומנים
מראש והוחל מיד בהקמת הנקודות. הוצבו גדרות, אהלים והוחל בהקמת צריפי-מגורים.
המתישבים הביאו עמהם כלי עבודה להתחיל מיד בהכשרת הקרקע לעיבוד.

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17; padding:4px;width:250px; margin: 2px 10px;">
'''יום גדול'''<br />

יום גדול ונפלא היה יום אתמול,
יום של מיבצע נועז שעליו מרחפת רוח
הגבורה והקדושה, ומסירות מלאה להחיות
שממות-הארץ, זוהי דרך-החיים - הכריז
י. וייץ שמסר על פרשת הקמת הנקודות
החדשות. על 11 הנקודות שהוקמו
מאז ה-2 בנובמבר 1945, נוספו השנה
עוד 13 והן מונות ביחד 24.
</div>

וזוהי רשימת המקומות, שבהם נאחזו המתישבים ורשימת הגופים שעלו על הקרקע:

1) '''תל-תורמוס''' - קדמה, הקבוץ המאוחד.<br/>
2) '''בית-גוברין''' - גלאון, השומה"צ.<br/>
3) '''ביר-זבאלה''' - אילת, השומה"צ<br/>
4) '''ביר-מנסורה''' - מצודת ברוכוב, הקבוץ המאוחד.<br/>
5) '''מדסוס''' - נבטים, ארגון, מושב.<br/>
6) '''קלטה''' - גרעין אפיקים, הקבוץ המאוחד.<br/>
7) '''סומארה''' - תקומה, הפועל המזרחי.<br/>
8) '''נחביר''' - בארות, הקבוץ המאוחד.<br/>
9) '''דיר-בלח''' - הפועל המזרחי.<br/>
10) '''דנגור''' - נירים, השומה"צ.<br/>
11) '''גראן''' - אורים, חבר הקבוצות.<br/>

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

קול בארי

2007-12-15T15:58:22Z

212.116.164.7:

'''קול בארי''' - תחנת שידור מקומית שהוקמה בראשית שנות ה–60 בבארי, ביוזמתו ובביצועו של לזר זורע. השידורים החלו ב–12 במרץ 1961 ונעשו באמצעות משדר ישן, משופץ, שנותר מ[[מלחמת העצמאות]]. במשך מספר חודשים שודרו ב"קול בארי" כתבות על הנעשה במשק ובחברה וכמו כן, חידונים ושעשועונים. השידורים נפסקו ביוני 1961.

כתבות נוספות (רפורטז'ות) על הנעשה במשק שודרו בשנות ה-60 המוקדמות בערבי שבת, תחת הכותרת "משוט בבארי". גם כתבות אלה נערכו ע"י לזר זורע.

*[[מדיה:Laza63.mp3|להשמעת כתבת '''"משוט בבארי"''' מ-1963: על קניית מכונה חדשה לדפוס]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תרבות]]

סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי

2007-12-13T13:52:59Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Luzinski_Nizanim.jpg|450px|thumb|"'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים אחרי שרוב מעפיליה ירדו ממנה. ברקע משחתת בריטית סוגרת עליה. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

'''ספינות המרי'''<br/>
נחום בוגנר

'''"שבתאי לוז'ינסקי"'''

הגדולה בין ספינות המעפילים המעטות שהצליחו להבקיע את ההסגר היתה "שבתאי לוז'ינסקי", אם כי הצלחתה היתה חלקית בלבד, ורק כמחצית ממעפיליה הצליח להיכנס ארצה. היתר נתפסו בחוף והוגלו לקפריסין. שלטונות המנדט גם דאגו לנכות מיד ממכסת העלייה הלגאלית 350 סרטיפיקטים על חשבון מספר המעפילים המשוער שהצליחו לחדור ארצה מאוניה זו.

פרשת האוניה "שבתאי לוז'ינסקי" קנתה לה מקום בעלילות ההעפלה בעיקר בגלל מה שאירע באתר הנחיתה אחרי שהשלטונות הבחינו בהורדה והצבא הקיף את המקום. אז הוזעקו ובאו מאות תושבים יהודים מישובי הסביבה, התערבו בין המעפילים בחוף וניסו להעלים אותם בתוכם על-ידי סירובם להזדהות בפני השלטונות כי הם תושבי הארץ. חלק מהנזעקים, יחד עם אנשי הפלמ"ח שעסקו בהורדה, גורשו לקפריסין יחד עם המעפילים שנתפסו ושהו שם כשבועיים ימים, עד שזוהו על-ידי אנשי משטרת המנדט שנשלחו לשם במיוחד למטרה זו, והוחזרו ארצה. פרשת האוניה הזו מלמדת גם על הקשיים המיוחדים שהיו כרוכים בהורדה חשאית של מספר גדול של מעפילים לחוף, גם כשספינה הצליחה להגיע אליו מבלי להתגלות.

"שבתאי לוז'ינסקי" ששמה המקורי היה "Susanna" "שושנה" או "רוזה" בעגת אנשי המוסד), נרכשה באיטליה אצל האחים דמיני. היא היתה ספינה בת כ-670 טונות, בנויה עץ, ותוכננה להובלת למעלה מ-800 איש. במושגי ההעפלה היתה זו ספינה בגודל בינוני. עד שיצאה להפלגתה האחרונה לארץ היא ידעה הרפתקאות רבות באיטליה. '''עדה סרני''', שטיפלה רבות בבעיותיה של ספינה פרובלמטית זו כותבת עליה: "'רוזה' היתה חסרת המזל ביותר באותה שנה, ואילו 'שבתאי לוז'ינסקי' היתה בת-המזל של השנה, היחידה שהגיעה לחוף ארץ ישראל". ואכן, מזל וחוסר מזל שימשו בערבוביה בקורותיה של ספינה זו לכל אורך שירותה בהעפלה ובמיוחד במסעה האחרון לארץ. השם העברי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" ניתן לה ערב ההפלגה, על שמו של אחד מפעילי המוסד המסורים, שנספה בתאונת דרכים באיטליה לפני שהספינה יצאה לדרכה.

"שבתאי לוז'ינסקי" הפליגה לארץ ב-4 במרס 1947 ממטפונטו, אחד מבסיסי ההעפלה שבדרום איטליה, בפיקודו של צוות מלווים שמנה חמישה אנשים. מפקד הספינה היה '''דוד מימון''', מהמנוסים בימאי הפלמ"ח. עמו בצוות היו '''אברהם ריקמן (קרני)''', '''בצלאל דרורי''', '''יהושוע רביד''' ו"הגדעוני" '''אריה חייקין'''.
הרכב המעפילים בספינה זו היה דומה להרכבם בספינות האחרות שיצאו באותה תקופה מאיטליה. רובם אנשים צעירים ומאורגנים בתנועות נוער, מיעוטם משפחות עם ילדים. ביניהם היתה פלוגה מאורגנת של 130 חברי "הגנה" שאומנו באירופה במסגרת התוכנית לקראת האפשרות של "עלייה ג'", שבה הכשירו כוח לוחם של מעפילים על מנת לפרוץ לארץ בכוח הנשק, תוך שיתוף פעולה עם כוחות ה"הגנה" בארץ. התוכנית כידוע בוטלה והפלוגה עלתה ארצה במאורגן בעלייה ב', אחרי שערב ההפלגה הושבעו אנשיה לפלמ"ח באיטליה, במעמדו של מפקד הפלמ"ח '''יגאל אלון''', שביקר אז באירופה. כדי להקל על הצפיפות בספינה, לפחות בחלק מהדרך, הועלו עליה תחילה רק 650 איש. עוד 173 הפליגו בעקבותיה בספינה הקטנה "פיטרו". אחרי חמישה ימי הפלגה ביחד, הועברו בלב ים ליד חופי תורכיה נוסעי "פיטרו" ל"שבתאי לוז'ינסקי" וזו פנתה ארצה.

[[תמונה:Luzinski_Mirdaf.jpg|450px|thumb|חיילים בריטיים במרדף אחרי מעפילי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

בניגוד לרוב ספינות המעפילים שעשו את דרכן לארץ באותה עת במסלול הצפוני, בחר מפקדה של "שבתאי לוז'ינסקי", דוד מימון, את המסלול הדרומי הפחות שכיח. דהיינו, מהחוף התורכי דרך צפון רודוס לעבר פורט סעיד שבמצרים ומשם צפונה לאורך החוף לעבר עזה ואשקלון. העוסקים בהעפלה ידעו, שבגלל דלילות הישובים היהודיים באזור זה השמירה על החוף כאן פחות קפדנית ופחות תדירה, הן מהים והן מהיבשה. בגיזרת החוף הזו היו לכן אולי יותר סיכויים לחמוק מבעד לסיורי המשחתות מאשר בגיזרת החוף שמתל-אביב וצפונה.
מסעה של"שבתאי לוז'ינסקי" נערך בעיצומו של החורף וחלק מהדרך עשתה הספינה בים סוער. אך הוא לא היה קשה משל הספינות האחרות שהפליגו באותה העונה. מפקד הספינה הקפיד במשך כל הדרך על תנאי הסוואה חמורים. בימי ההפלגה הראשונים, כל עוד שתי הספינות הפליגו יחד והיו רחוקות מהארץ, קיימה "שבתאי לוז'ינסקי" קשר עם שולחיה באיטליה. אחרי שהועברו אליה האנשים מהספינה הקטנה, היא נכנסה לדממה אלחוטית והיתה רק בהאזנה. ויעיד על כך יומן הספינה, שיש בו סך-הכל שני מברקים יוצאים. האנשים הוחזקו כל הדרך מתחת לסיפון במחסנים פתוחים, תוך כוננות מתמדת לכסותם כל רגע מפני עינא בישא. הסיפון פונה מכל דבר מחשיד והספינה התנהגה כספינת סוחר לכל דבר. למרות התנאים הקשים ששררו בבטן הספינה, האנשים היו ממושמעים כל הדרך ולא עוררו שום בעיות מיוחדות. לכל אורך הדרך לא נתקלה הספינה לא במשחתת בריטית ולא במטוסי סיור.

מקום ההורדה נקבע בחוף אשדוד, לא הרחק ממחנה מס' 511 של הצבא הבריטי שחנה שם באותם ימים. אחרי שמונה ימי הפלגה, אור ליום 12 במרס, חצתה "שבתאי לוז'ינסקי" את קו הפטרולים של המשחתות צפונית מעזה, וב-03.00 לפנות בוקר, הטילה עוגן כמה מאות מטרים מהחוף, ממקום הנחיתה המוסכם, והחלה בהכנות להורדת האנשים. במקום חיכו כבר אנשי הגדוד הרביעי בפיקודם של '''אורי יפה''', מפקד הגדוד, ו'''דוד נמרי''' האיש שעל ההורדות במוסד לעלייה ב'. קשיים התגלו כבר מהתחלה. הורדת האנשים מהספינה במרחק של מאות מטרים מהחוף חייבת היתה להתבצע באמצעות סירות.

האוניה היתה מצוידת במספר סירות גומי להצלה, שכל אחת מהן יכלה להכיל עד 25 איש. הסירות הורדו ואנשי הספינה באו לתוכן, אולם החתירה לחוף היתה בלתי-אפשרית. הים היה סוער וגלים גבוהים טילטלו את הסירות והפכו אותן והאנשים החלו טובעים. ניסיון למתוח חבל בין החוף לספינה כדי להקל על העברת האנשים בים הסוער אף הוא נכשל והיה חשש לקורבנות מטביעה. חיש מהר התברר שבתנאים הקיימים הורדת האנשים לחוף בסירות ממרחק שבו עגנה הספינה הוא דבר בלתי-אפשרי. היתה אפשרות לשוב אל הים ולגשת שנית לחוף בלילה שלמחרת, מתוך תקוה כי הים ישקוט עד אז. אולם בינתיים אבד כבר זמן יקר והשחר החל מפציע ומהחוף הבחינו באופק בצללית של משחתת, הוחלט לבצע את ההורדה מיד ויהי מה.

מהחוף הורו לספינה להרים עוגן ולעשות כל שאפשר כדי להתקרב יותר אל החוף. וזו אמנם עשתה כפי שצוותה. היא התרחקה מעט ממקום עגינתה, שינתה כיוון ובמלוא המהירות החלה לחתור אל החוף עד שעלתה על שרטון במרחק של כ-120 מטר ממנו. מרחק זה - חלקו היה מים עמוקים וחלקו רדודים. בינתיים האיר היום והיה הכרח לפעול במהירות ובהעזה. נמתח חבל ארוך מן הספינה לחוף והסירות החלו שטות לאורכו כשהמעפילים היושבים בתוכן מחזיקים בחבל בידיהם ומושכים עצמם לעבר החוף. בנוסף לכך נצטוו מעפילים שהיו חגורים בחגורות הצלה לקפוץ מהספינה לים ולנסות להגיע בכוחות עצמם לחוף בשחיה, כשיחידה מיוחדת המופקדת על הצלת הנסחפים בזרם עוקבת אחרי השוחים.

כשלוש שעות ברציפות נמשכה הורדת המעפילים, ממש באפס טווח מן החיילים הבריטים שבמחנה הצבאי הסמוך, מבלי שאיש מהם הרגיש בדבר. הם כבר הצליחו להוריד את רוב האנשים מהספינה לחוף, אך רק את חלקם הספיקו לפזר ולהעלים בישובים. כשהצבא הבריטי הקיף את המקום נשארו עדיין בספינה כ-125 מעפילים קשישים וחולים.

הצבא גילה את ההורדה לגמרי באקראי. ומעשה שהיה כך היה:
מוקדם בבוקר הגיע למחנה הצבאי הסמוך לאתר ההורדה שוטר ערבי וסיפר לקצין התורן, כי בעשותו את הדרך מביתו לאורך החוף לתחנת המשטרה באשדוד שבה הוא משרת, ראה ספינה בים המורידה עולים לחוף. הוא נעצר על-ידי קבוצת יהודים מזוינים שהחזיקו בו במשך מספר שעות, לבל ימסור את שראה, ורק לפנות בוקר שיחררו אותו. הקצין הבריטי ששמע את השוטר התייחס לדבריו בספקנות. אך אחר כך דיווח על כך למפקד המחנה. זה התקשר למשטרה ומשם ענו לו שהעד איננו מהימן. בשעה 08.00 בבוקר יצאה מאותו מחנה כיתת חיילים כדי להציב מחסום ביקורת על כביש החוף המוביל מעזה ליפו. דקות מספר לאחר שהגיעו למקום עצרו שיירה של שלוש משאיות ואוטובוס מלאים נוסעים. תוך כדי הבדיקה השגרתית התברר להם כי אלה עולים בלתי-לגאלים שזה רק ירדו לחוף. עתה הוזעקו כוחות הביטחון הבריטיים, שהחלו בסגירת האזור על-ידי הצבת מחסומים בדרכים. מטוס סיור שהוזנק איתר את מקום הנחיתה וראה את הנעשה בו, ומיהר להזעיק את הצבא והצי למקום. מצד היבשה כותר האזור על-ידי יחידות צבא. מצד הים ניסו שתי סירות משטרה להגיע לספינה, אך בגלל הים הסוער והגלים הגבוהים התהפכו ושלושה אנשי צוות של אחת מהן טבעו בים הסוער.

במקביל הזעיקה ה"הגנה" לאתר הנחיתה מאות יהודים מישובי הסביבה כדי להפריע במעצר המעפילים שבחוף. הצבא פעל בתקיפות ועצר את כל היהודים שהיו בחוף במהנה הצבאי הסמוך. כדי להכביד על הפרדת המעפילים מהתושבים, ניתנה הוראה לתושבים להשמיד את תעודות הזהות במקום ולהשיב על שאלות אנשי הבולשת תשובה אחת בלבד: "אני יהודי מארץ-ישראל". עד הערב נמשך הניסיון במחנה הצבאי להפריד בין המעפילים לבין הארצישראלים. לבסוף, כשלא הצליחו, העלו למעלה מ-900 איש שהיו בידיהם על משאיות והובילום בשיירה לנמל חיפה. כאן נעשה ניסיון זיהוי נוסף וכ-240 איש זוהו כארצישראלים ונשארו בארץ. כל השאר, כ-700 איש ביניהם כ-170 מבני הארץ הועלו אחרי התנגדות פסיבית לאוניית הגירוש "אמפייר רייבל" והוגלו לקפריסין. קרוב ל-300 מהם הוחזרו ארצה אחרי ששהו כשבועיים ימים במחנות המעצר עם המעפילים בקפריסין. כמחצית מאלה היו מעפילים שהצליחו להערים על השוטרים הבריטים ולהגיע בדרך זו לארץ ישראל. הערכת השלטונות הבריטיים היתה שלמרות הסריקות שעשו באזור הנחיתה ומעצר הארצישראלים שתפסו במקום הצליחו בכל זאת כ-400 מן המעפילים לחדור ארצה באופן בלתי-לגאלי.

"שבתאי לוז'ינסקי" הצליחה לפרוץ את ההסגר ולהוריד את רוב נוסעיה לחוף מבלי שהדבר התגלה לשלטונות הביטחון הבריטיים במשך שעות ארוכות. אין ספק שלמפקד הספינה דוד מימון חלק גדול בהצלחה זו, בכך שהקפיד שהספינה תיראה ותתנהג לכל אורך הדרך כספינת משא רגילה ולא תמשוך תשומת לב ולא תעורר חשד שבמחסניה מאות עולים בלתי-לגאלים. גם בחירת נתיב ההתקרבות לחוף נעשתה תוך הערכת מצב נכונה, שככל שמקום הנחיתה ידרים ממרכז הארץ הסיכויים להנחית בו אנשים מבלי שאונייתם תתגלה מהים גדולים יותר. ואם תצליח הספינה לחצות את מסלול הפטרולים של המשחתות מבלי להתגלות יש סיכוי שתתמזג עם החוף וקשה יהיה להבחין בה מהים.

עם זאת מן הראוי לציין ש"שבתאי לוז'ינסקי" הגיעה ארצה בעת שצומצמו במיוחד כוחות הצי והאוויר שנועדו לשמור על חופי הארץ בפני חדירת ספינות המעפילים. בדיון ביטחוני שהתקיים אצל הנציב העליון שבוע לפני בואה של "שבתאי לוז'ינסקי" טענו מפקדי הצי וחיל האוויר, כי הכוחות העומדים לרשותם אינם מספיקים כדי למנוע את פריצת ההסגר. כבר הוזכר, שההצלחה ביירוט ספינות מעפילים קרוב לחוף היתה מותנית בגילויין המוקדם על-ידי מטוסי הסיור. בימים ההם סבלו יחידות חיל האוויר המלכותי שהיו מוצבות בארץ ממחסור באנשי תחזוקה שהשתחררו מהשירות, והדבר פגע במספר הגיחות שחיל האוויר יכול היה להקצות לגילוי הספינות בלב ים. למרות העדיפות הגבוהה שניתנה למלחמה בעלייה הבלתי-לגאלית, הוקצו למטרה זו רק 7-6 גיחות תצפית לחודש במקום גיחה יומית כנדרש.

בדוחות המלווים המסכמים את מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" צוין, שמספר שעות אחרי שהספינה הפליגה מהחוף האיטלקי חלף מעליה מטוס שזהותו לא הובררה. אילו היה זה מטוס סיור בריטי החושד בספינה שהיא מובילה עולים בלתי-לגאלים מאיטליה לארץ-ישראל, הוא היה לבטח חוזר ופוקד אותה בהמשך מסעה בים ושולח לעברה את אחת המשחתות כדי לזהותה מקרוב וליירט אותה. הואיל והדבר לא קרה, סביר להניח שהבריטים אומנם לא ידעו על מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" בים ולכן לא גילו אותה במועד. כך סברו גם אנשי המוסד בארץ באותם ימים. לדעתם אילו הקדימה הספינה להגיע לחוף בשעתיים, היו מצליחים להוריד ממנה את כל המעפילים ולפזרם מבלי שייתפסו, וההצלחה היתה מלאה

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

==ראו גם==
*'''[[שבתאי לוז'ינסקי]]'''

סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי

2007-12-13T13:49:47Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Luzinski_Nizanim.jpg|450px|thumb|"'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים אחרי שרוב מעפיליה ירדו ממנה. ברקע משחתת בריטית סוגרת עליה. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

'''ספינות המרי'''<br/>
נחום בוגנר.

'''"שבתאי לוז'ינסקי"'''

הגדולה בין ספינות המעפילים המעטות שהצליחו להבקיע את ההסגר היתה "שבתאי לוז'ינסקי", אם כי הצלחתה היתה חלקית בלבד, ורק כמחצית ממעפיליה הצליח להיכנס ארצה. היתר נתפסו בחוף והוגלו לקפריסין. שלטונות המנדט גם דאגו לנכות מיד ממכסת העלייה הלגאלית 350 סרטיפיקטים על חשבון מספר המעפילים המשוער שהצליחו לחדור ארצה מאוניה זו.

פרשת האוניה "שבתאי לוז'ינסקי" קנתה לה מקום בעלילות ההעפלה בעיקר בגלל מה שאירע באתר הנחיתה אחרי שהשלטונות הבחינו בהורדה והצבא הקיף את המקום. אז הוזעקו ובאו מאות תושבים יהודים מישובי הסביבה, התערבו בין המעפילים בחוף וניסו להעלים אותם בתוכם על-ידי סירובם להזדהות בפני השלטונות כי הם תושבי הארץ. חלק מהנזעקים, יחד עם אנשי הפלמ"ח שעסקו בהורדה, גורשו לקפריסין יחד עם המעפילים שנתפסו ושהו שם כשבועיים ימים, עד שזוהו על-ידי אנשי משטרת המנדט שנשלחו לשם במיוחד למטרה זו, והוחזרו ארצה. פרשת האוניה הזו מלמדת גם על הקשיים המיוחדים שהיו כרוכים בהורדה חשאית של מספר גדול של מעפילים לחוף, גם כשספינה הצליחה להגיע אליו מבלי להתגלות.

"שבתאי לוז'ינסקי" ששמה המקורי היה "Susanna" "שושנה" או "רוזה" בעגת אנשי המוסד), נרכשה באיטליה אצל האחים דמיני. היא היתה ספינה בת כ-670 טונות, בנויה עץ, ותוכננה להובלת למעלה מ-800 איש. במושגי ההעפלה היתה זו ספינה בגודל בינוני. עד שיצאה להפלגתה האחרונה לארץ היא ידעה הרפתקאות רבות באיטליה. '''עדה סרני''', שטיפלה רבות בבעיותיה של ספינה פרובלמטית זו כותבת עליה: "'רוזה' היתה חסרת המזל ביותר באותה שנה, ואילו 'שבתאי לוז'ינסקי' היתה בת-המזל של השנה, היחידה שהגיעה לחוף ארץ ישראל". ואכן, מזל וחוסר מזל שימשו בערבוביה בקורותיה של ספינה זו לכל אורך שירותה בהעפלה ובמיוחד במסעה האחרון לארץ. השם העברי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" ניתן לה ערב ההפלגה, על שמו של אחד מפעילי המוסד המסורים, שנספה בתאונת דרכים באיטליה לפני שהספינה יצאה לדרכה.

"שבתאי לוז'ינסקי" הפליגה לארץ ב-4 במרס 1947 ממטפונטו, אחד מבסיסי ההעפלה שבדרום איטליה, בפיקודו של צוות מלווים שמנה חמישה אנשים. מפקד הספינה היה '''דוד מימון''', מהמנוסים בימאי הפלמ"ח. עמו בצוות היו '''אברהם ריקמן (קרני)''', '''בצלאל דרורי''', '''יהושוע רביד''' ו"הגדעוני" '''אריה חייקין'''.
הרכב המעפילים בספינה זו היה דומה להרכבם בספינות האחרות שיצאו באותה תקופה מאיטליה. רובם אנשים צעירים ומאורגנים בתנועות נוער, מיעוטם משפחות עם ילדים. ביניהם היתה פלוגה מאורגנת של 130 חברי "הגנה" שאומנו באירופה במסגרת התוכנית לקראת האפשרות של "עלייה ג'", שבה הכשירו כוח לוחם של מעפילים על מנת לפרוץ לארץ בכוח הנשק, תוך שיתוף פעולה עם כוחות ה"הגנה" בארץ. התוכנית כידוע בוטלה והפלוגה עלתה ארצה במאורגן בעלייה ב', אחרי שערב ההפלגה הושבעו אנשיה לפלמ"ח באיטליה, במעמדו של מפקד הפלמ"ח '''יגאל אלון''', שביקר אז באירופה. כדי להקל על הצפיפות בספינה, לפחות בחלק מהדרך, הועלו עליה תחילה רק 650 איש. עוד 173 הפליגו בעקבותיה בספינה הקטנה "פיטרו". אחרי חמישה ימי הפלגה ביחד, הועברו בלב ים ליד חופי תורכיה נוסעי "פיטרו" ל"שבתאי לוז'ינסקי" וזו פנתה ארצה.

[[תמונה:Luzinski_Mirdaf.jpg|450px|thumb|חיילים בריטיים במרדף אחרי מעפילי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

בניגוד לרוב ספינות המעפילים שעשו את דרכן לארץ באותה עת במסלול הצפוני, בחר מפקדה של "שבתאי לוז'ינסקי", דוד מימון, את המסלול הדרומי הפחות שכיח. דהיינו, מהחוף התורכי דרך צפון רודוס לעבר פורט סעיד שבמצרים ומשם צפונה לאורך החוף לעבר עזה ואשקלון. העוסקים בהעפלה ידעו, שבגלל דלילות הישובים היהודיים באזור זה השמירה על החוף כאן פחות קפדנית ופחות תדירה, הן מהים והן מהיבשה. בגיזרת החוף הזו היו לכן אולי יותר סיכויים לחמוק מבעד לסיורי המשחתות מאשר בגיזרת החוף שמתל-אביב וצפונה.
מסעה של"שבתאי לוז'ינסקי" נערך בעיצומו של החורף וחלק מהדרך עשתה הספינה בים סוער. אך הוא לא היה קשה משל הספינות האחרות שהפליגו באותה העונה. מפקד הספינה הקפיד במשך כל הדרך על תנאי הסוואה חמורים. בימי ההפלגה הראשונים, כל עוד שתי הספינות הפליגו יחד והיו רחוקות מהארץ, קיימה "שבתאי לוז'ינסקי" קשר עם שולחיה באיטליה. אחרי שהועברו אליה האנשים מהספינה הקטנה, היא נכנסה לדממה אלחוטית והיתה רק בהאזנה. ויעיד על כך יומן הספינה, שיש בו סך-הכל שני מברקים יוצאים. האנשים הוחזקו כל הדרך מתחת לסיפון במחסנים פתוחים, תוך כוננות מתמדת לכסותם כל רגע מפני עינא בישא. הסיפון פונה מכל דבר מחשיד והספינה התנהגה כספינת סוחר לכל דבר. למרות התנאים הקשים ששררו בבטן הספינה, האנשים היו ממושמעים כל הדרך ולא עוררו שום בעיות מיוחדות. לכל אורך הדרך לא נתקלה הספינה לא במשחתת בריטית ולא במטוסי סיור.

מקום ההורדה נקבע בחוף אשדוד, לא הרחק ממחנה מס' 511 של הצבא הבריטי שחנה שם באותם ימים. אחרי שמונה ימי הפלגה, אור ליום 12 במרס, חצתה "שבתאי לוז'ינסקי" את קו הפטרולים של המשחתות צפונית מעזה, וב-03.00 לפנות בוקר, הטילה עוגן כמה מאות מטרים מהחוף, ממקום הנחיתה המוסכם, והחלה בהכנות להורדת האנשים. במקום חיכו כבר אנשי הגדוד הרביעי בפיקודם של '''אורי יפה''', מפקד הגדוד, ו'''דוד נמרי''' האיש שעל ההורדות במוסד לעלייה ב'. קשיים התגלו כבר מהתחלה. הורדת האנשים מהספינה במרחק של מאות מטרים מהחוף חייבת היתה להתבצע באמצעות סירות.

האוניה היתה מצוידת במספר סירות גומי להצלה, שכל אחת מהן יכלה להכיל עד 25 איש. הסירות הורדו ואנשי הספינה באו לתוכן, אולם החתירה לחוף היתה בלתי-אפשרית. הים היה סוער וגלים גבוהים טילטלו את הסירות והפכו אותן והאנשים החלו טובעים. ניסיון למתוח חבל בין החוף לספינה כדי להקל על העברת האנשים בים הסוער אף הוא נכשל והיה חשש לקורבנות מטביעה. חיש מהר התברר שבתנאים הקיימים הורדת האנשים לחוף בסירות ממרחק שבו עגנה הספינה הוא דבר בלתי-אפשרי. היתה אפשרות לשוב אל הים ולגשת שנית לחוף בלילה שלמחרת, מתוך תקוה כי הים ישקוט עד אז. אולם בינתיים אבד כבר זמן יקר והשחר החל מפציע ומהחוף הבחינו באופק בצללית של משחתת, הוחלט לבצע את ההורדה מיד ויהי מה.

מהחוף הורו לספינה להרים עוגן ולעשות כל שאפשר כדי להתקרב יותר אל החוף. וזו אמנם עשתה כפי שצוותה. היא התרחקה מעט ממקום עגינתה, שינתה כיוון ובמלוא המהירות החלה לחתור אל החוף עד שעלתה על שרטון במרחק של כ-120 מטר ממנו. מרחק זה - חלקו היה מים עמוקים וחלקו רדודים. בינתיים האיר היום והיה הכרח לפעול במהירות ובהעזה. נמתח חבל ארוך מן הספינה לחוף והסירות החלו שטות לאורכו כשהמעפילים היושבים בתוכן מחזיקים בחבל בידיהם ומושכים עצמם לעבר החוף. בנוסף לכך נצטוו מעפילים שהיו חגורים בחגורות הצלה לקפוץ מהספינה לים ולנסות להגיע בכוחות עצמם לחוף בשחיה, כשיחידה מיוחדת המופקדת על הצלת הנסחפים בזרם עוקבת אחרי השוחים.

כשלוש שעות ברציפות נמשכה הורדת המעפילים, ממש באפס טווח מן החיילים הבריטים שבמחנה הצבאי הסמוך, מבלי שאיש מהם הרגיש בדבר. הם כבר הצליחו להוריד את רוב האנשים מהספינה לחוף, אך רק את חלקם הספיקו לפזר ולהעלים בישובים. כשהצבא הבריטי הקיף את המקום נשארו עדיין בספינה כ-125 מעפילים קשישים וחולים.

הצבא גילה את ההורדה לגמרי באקראי. ומעשה שהיה כך היה:
מוקדם בבוקר הגיע למחנה הצבאי הסמוך לאתר ההורדה שוטר ערבי וסיפר לקצין התורן, כי בעשותו את הדרך מביתו לאורך החוף לתחנת המשטרה באשדוד שבה הוא משרת, ראה ספינה בים המורידה עולים לחוף. הוא נעצר על-ידי קבוצת יהודים מזוינים שהחזיקו בו במשך מספר שעות, לבל ימסור את שראה, ורק לפנות בוקר שיחררו אותו. הקצין הבריטי ששמע את השוטר התייחס לדבריו בספקנות. אך אחר כך דיווח על כך למפקד המחנה. זה התקשר למשטרה ומשם ענו לו שהעד איננו מהימן. בשעה 08.00 בבוקר יצאה מאותו מחנה כיתת חיילים כדי להציב מחסום ביקורת על כביש החוף המוביל מעזה ליפו. דקות מספר לאחר שהגיעו למקום עצרו שיירה של שלוש משאיות ואוטובוס מלאים נוסעים. תוך כדי הבדיקה השגרתית התברר להם כי אלה עולים בלתי-לגאלים שזה רק ירדו לחוף. עתה הוזעקו כוחות הביטחון הבריטיים, שהחלו בסגירת האזור על-ידי הצבת מחסומים בדרכים. מטוס סיור שהוזנק איתר את מקום הנחיתה וראה את הנעשה בו, ומיהר להזעיק את הצבא והצי למקום. מצד היבשה כותר האזור על-ידי יחידות צבא. מצד הים ניסו שתי סירות משטרה להגיע לספינה, אך בגלל הים הסוער והגלים הגבוהים התהפכו ושלושה אנשי צוות של אחת מהן טבעו בים הסוער.

במקביל הזעיקה ה"הגנה" לאתר הנחיתה מאות יהודים מישובי הסביבה כדי להפריע במעצר המעפילים שבחוף. הצבא פעל בתקיפות ועצר את כל היהודים שהיו בחוף במהנה הצבאי הסמוך. כדי להכביד על הפרדת המעפילים מהתושבים, ניתנה הוראה לתושבים להשמיד את תעודות הזהות במקום ולהשיב על שאלות אנשי הבולשת תשובה אחת בלבד: "אני יהודי מארץ-ישראל". עד הערב נמשך הניסיון במחנה הצבאי להפריד בין המעפילים לבין הארצישראלים. לבסוף, כשלא הצליחו, העלו למעלה מ-900 איש שהיו בידיהם על משאיות והובילום בשיירה לנמל חיפה. כאן נעשה ניסיון זיהוי נוסף וכ-240 איש זוהו כארצישראלים ונשארו בארץ. כל השאר, כ-700 איש ביניהם כ-170 מבני הארץ הועלו אחרי התנגדות פסיבית לאוניית הגירוש "אמפייר רייבל" והוגלו לקפריסין. קרוב ל-300 מהם הוחזרו ארצה אחרי ששהו כשבועיים ימים במחנות המעצר עם המעפילים בקפריסין. כמחצית מאלה היו מעפילים שהצליחו להערים על השוטרים הבריטים ולהגיע בדרך זו לארץ ישראל. הערכת השלטונות הבריטיים היתה שלמרות הסריקות שעשו באזור הנחיתה ומעצר הארצישראלים שתפסו במקום הצליחו בכל זאת כ-400 מן המעפילים לחדור ארצה באופן בלתי-לגאלי.

"שבתאי לוז'ינסקי" הצליחה לפרוץ את ההסגר ולהוריד את רוב נוסעיה לחוף מבלי שהדבר התגלה לשלטונות הביטחון הבריטיים במשך שעות ארוכות. אין ספק שלמפקד הספינה דוד מימון חלק גדול בהצלחה זו, בכך שהקפיד שהספינה תיראה ותתנהג לכל אורך הדרך כספינת משא רגילה ולא תמשוך תשומת לב ולא תעורר חשד שבמחסניה מאות עולים בלתי-לגאלים. גם בחירת נתיב ההתקרבות לחוף נעשתה תוך הערכת מצב נכונה, שככל שמקום הנחיתה ידרים ממרכז הארץ הסיכויים להנחית בו אנשים מבלי שאונייתם תתגלה מהים גדולים יותר. ואם תצליח הספינה לחצות את מסלול הפטרולים של המשחתות מבלי להתגלות יש סיכוי שתתמזג עם החוף וקשה יהיה להבחין בה מהים.

עם זאת מן הראוי לציין ש"שבתאי לוז'ינסקי" הגיעה ארצה בעת שצומצמו במיוחד כוחות הצי והאוויר שנועדו לשמור על חופי הארץ בפני חדירת ספינות המעפילים. בדיון ביטחוני שהתקיים אצל הנציב העליון שבוע לפני בואה של "שבתאי לוז'ינסקי" טענו מפקדי הצי וחיל האוויר, כי הכוחות העומדים לרשותם אינם מספיקים כדי למנוע את פריצת ההסגר. כבר הוזכר, שההצלחה ביירוט ספינות מעפילים קרוב לחוף היתה מותנית בגילויין המוקדם על-ידי מטוסי הסיור. בימים ההם סבלו יחידות חיל האוויר המלכותי שהיו מוצבות בארץ ממחסור באנשי תחזוקה שהשתחררו מהשירות, והדבר פגע במספר הגיחות שחיל האוויר יכול היה להקצות לגילוי הספינות בלב ים. למרות העדיפות הגבוהה שניתנה למלחמה בעלייה הבלתי-לגאלית, הוקצו למטרה זו רק 7-6 גיחות תצפית לחודש במקום גיחה יומית כנדרש.

בדוחות המלווים המסכמים את מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" צוין, שמספר שעות אחרי שהספינה הפליגה מהחוף האיטלקי חלף מעליה מטוס שזהותו לא הובררה. אילו היה זה מטוס סיור בריטי החושד בספינה שהיא מובילה עולים בלתי-לגאלים מאיטליה לארץ-ישראל, הוא היה לבטח חוזר ופוקד אותה בהמשך מסעה בים ושולח לעברה את אחת המשחתות כדי לזהותה מקרוב וליירט אותה. הואיל והדבר לא קרה, סביר להניח שהבריטים אומנם לא ידעו על מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" בים ולכן לא גילו אותה במועד. כך סברו גם אנשי המוסד בארץ באותם ימים. לדעתם אילו הקדימה הספינה להגיע לחוף בשעתיים, היו מצליחים להוריד ממנה את כל המעפילים ולפזרם מבלי שייתפסו, וההצלחה היתה מלאה.

קול בארי

2007-12-13T13:43:41Z

212.116.164.7:

'''קול בארי''' - תחנת שידור מקומית שהוקמה בראשית שנות ה–60 בבארי, ביוזמתו ובביצועו של לזר זורע. השידורים החלו ב–12 במרץ 1961 ונעשו באמצעות משדר ישן, משופץ, שנותר מ[[מלחמת העצמאות]]. במשך מספר חודשים שודרו ב"קול בארי" כתבות על הנעשה במשק ובחברה וכמו כן, חידונים ושעשועונים. השידורים נפסקו ביוני 1961.

[[מדיה:Laza63.mp3|להשמעת כתבה ב'''"קול בארי"''' ב-1963: על קניית מכונה חדשה לדפוס]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:תרבות]]

קול בארי

2007-12-13T13:43:16Z

212.116.164.7:

'''קול בארי''' - תחנת שידור מקומית שהוקמה בראשית שנות ה–60 בבארי, ביוזמתו ובביצועו של לזר זורע. השידורים החלו ב–12 במרץ 1961 ונעשו באמצעות משדר ישן, משופץ, שנותר מ[[מלחמת העצמאות]]. במשך מספר חודשים שודרו ב"קול בארי" כתבות על הנעשה במשק ובחברה וכמו כן, חידונים ושעשועונים. השידורים נפסקו ביוני 1961.

[[מדיה:Laza63.mp3|להשמעת כתבה ב'''קול בארי"''' ב-1963: על קניית מכונה חדשה לדפוס]]

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:תרבות]]

פרימוס (חבר נוסף בחדר)

2007-12-02T16:19:27Z

212.116.164.7:

'''פרימוס''' - כינוי לחבר (רווק) שהוכנס לגור "באופן זמני" בחדרה של משפחה. הדבר היה מקובל עד מחצית שנות ה–50 בגלל המחסור החמור בשיכון.

*'''[[יש לנו פרימוס]]''' - מפזמוני הקבוצה

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

יש לנו פרימוס

2007-12-02T16:18:27Z

212.116.164.7:

'''יש לנו [[פרימוס (חבר נוסף בחדר)|פרימוס]]'''<br />
מלים : בוריס בר-סיני<br />
לחן עממי<br />

יש לנו פרימוס,<br />
הפרימוס הוא קטן.<br />
לרדת הוא יודע,<br />
לחייו של כל אדם.<br />

::היי היי פרימוסון -<br />
::כולך פגע ואסון!<br />

אך בבוא היום תגדל<br />
ותהיה לאיש.<br />
יום כלולות לך נערוך<br />
והרמון נקדיש.<br />
וראו נא בפינה אל הכלים נחבא,<br />
כה צנוע ענוותן - פרימוסון קטן!<br />

::היי היי פרימוסון - כולך פגע ואסון!<br />

'''מוקדש לחבר השלישי שצורף לזוג הנשוי באין מספיק חדרים לשיכון'''<br />
גדרה, 1945

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:פזמונים]]
[[קטגוריה:תרבות]]

עליית י"א הנקודות

2007-11-29T00:32:50Z

212.116.164.7:

מלחמת העצמאות

2007-11-28T13:31:08Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Milhemet48_Kita.jpg|300px|thumb|כיתת לוחמים בתידרוך באזור נחביר, 1948]]
[[תמונה:Kruz48.jpg|300px|thumb|כרוז שהוטל ממטוס מצרי על ישובי הנגב הנצור ב-1948]]

'''מלחמת העצמאות''' - בפברואר 1948 החלו בנגב המאורעות שקדמו למלחמה. קבוצת "[[הצופים ב'–בארות]]" היתה מפוצלת באותה עת לשלושה מקומות - [[גדרה]], [[נחאביר]] ו[[סדום]]. בגדרה נשארו הילדים ומספר חברים וחברות שהחזיקו את המשק. בסדום נשארו מעטים ובנחאביר היו כ–25 ח"ח. גם בגדרה וגם בנחאביר החלו בעבודות ביצורים. לאחר זמן לא רב צורפה לנחאביר קבוצת רזרבה מהפלמ"ח - "[[מחלקת בארי]]". בתחילה היה המאבק נגד התנכלויות של ערבים מקומיים ("האחים המוסלמים") ועם ההכרזה על הקמת המדינה התנהלה המלחמה נגד הצבא המצרי שפלש לנגב והתקדם צפונה. תחת הפגזות והפצצות של הצבא המצרי, נחפרו עמדות, תעלות קשר ומקלטים. הצריפים, רובם נשרפו או נהרסו ונגרם נזק לרכוש. הישוב הפך למשלט. לאחר כיבוש יד–מרדכי ופינוי כפר–דרום, התרופף הקשר עם הישובים האחרים. הצבא המצרי ניסה לכבוש את [[בארות יצחק]] ואף חדר לתוך המשק. תותח יחיד שהוצב בקיבוץ סעד פגע במשוריינים של הצבא המצרי וגרם להם לסגת עם אבידות כבדות. משלט נחאביר היה מוקף משלושת צדדיו והורגש מחסור במזון טרי. המצור, ניתוק הנגב ואי הוודאות לגבי העתיד, גרמו למצב רוח קשה.

בהפוגה השניה הגיעה תגבורת מגדרה לנחאביר ועם תום הקרבות נקראו כל שלוחות הקבוצה לכנס בנחאביר לשם התארגנות מחדש, עם הסיסמא: "ממשלט לישוב". במהלך המלחמה נפלו 6 חברי בארי: רפא פראנק ז"ל ויצחק בן–יהודה ז"ל - בהגנה על המקום; חיים טייבלום ז"ל וגרישה ברנשטיין ז"ל - בלווי שיירות לנגב; גדעון בן–דוד ז"ל - בפעילות מודיעינית מאחורי קווי האויב; יצחק גראופה ז"ל - בהגנה על בארות יצחק וכן, שולה אנגלסברג ז"ל, שנפלה מכדור מסתננים, עם תום המלחמה.

==ישובי הנגב במערכה ובמצור==

*'''9.12.47''' - התקלות חוליה ממחלקת גבולות עם תושבי הכפר שהוט. 6 קרבנות ראשונים.

*'''16.12.47''' - סיור מפקדים מותקף מן המארב בדרך מחלוצה לרביבים, אהרון שטולץ נהרג.

*'''17.12.47''' - התקפה על נבטים, הישוב המזרחי ביותר, על ידי כנופיה גדולה מאנשי חברון. תחילתה - מארב, בחסות החשיכה, ליוצאים להניע את המשאבה בוואדי הסמוך. שני חברים נפצעים ולחילוצם נשלח "פרימוס". בישוב 25 איש בלבד. ה"פרימוס" שנחת בבית-אשל הסמוכה, המריא ממנה מצויד במקלע ברן וברימונים. "הפצצת" ההמון חוללה מפנה. הכנופיה התפזרה ונבטים ניצלה.

*'''26.12.47''' - סיור שיצא מצאלים להבטחת קו המים הותקף. בין אנשינו נפגעים. התחמושת כמעט אזלה. כוחות משטרה וצבא בריטי שהגיעו למקום אסרו את... אנשי הסיור. נשקם הוחרם.

*'''10.4.48''' - התקפה על כפר-דרום. מאות התוקפים, לבושי מדי קרב, נהדפים.

*'''22.4.48''' - מבטחים. הצבא הבריטי, שנתקל בסרוב לאסור שניים מאנשי המקום, הפגיז את הישוב. חבר אחד נהרג.

*'''11.5.48''' - הרעשה קשה על כפר-דרום. 4 הרוגים ו-4 פצועים. אנשינו משיבים אש ולאויב אבידות רבות.

*'''13.5.48''' - כפר דרום, מותקפת שוב. טנקים מצטרפים לתוקפים.תגבורת של כוחותינו לא הצליחה להגיע ליעדה.

*'''15.5.48''' - נירים מותקפת קשה, הסתערות של חיל רגלים, שריון ומטוסים. בישוב 39 מגינים חמושים בנשק קל. מחצית מאנשינו נפגעו. 7 הרוגים. כפר-דרום מותקף ללא הפוגה. ניר-עם מופגזת ומופצצת ממטוסים. בארי מופגזת בתותחים.

*'''16.5.48''' - נירים מותקפת בתותחים ומפציצים. לתגבורת המגיעה לישוב 5 הרוגים. כפר-דרום מורעשת בהתמדה. לנו נפגעים רבים.

*'''17.5.48''' - בית אשל הופגזה. המשק נהרס.
*'''18.5.48''' - גברעם - ילדי יד-מרדכי המפונים עוברים דרך גברעם בדרכם לרוחמה.
*'''22-19.5.48''' - קרבות ביד מרדכי.
*'''21.5.48''' - בית אשל הותקפה במרגמות ובתותחים. עמדות נהרסו. מפקד הפלוגה נהרג.
*'''22.5.48''' - דורות - הפצצה בפצצות נפץ ותבערה.
*'''24-23.5.48''' - קרב ופינוי יד מרדכי.
*'''11.6.48''' - יחידה של הגדוד ה-8 כבשה את ביר-עסלוג'. לכוחותינו 15 הרוגים ופצועים רבים.
*'''7.7.48''' - פינוי כפר דרום.
*'''15.7.48''' - הקרב על בארות-יצחק. התקפה בכוחות גדולים של רגלים ושריון שחלקם הצליחו לחדור למשק. אבידותינו - 17 הרוגים ו-15 פצועים. המצרים נהדפים.
*'''18.7.48''' - סעד מורעשת.
*'''18.7.48''' - רביבים מופגזת בתותחים. מוצב ביר-עסלוג' מותקף. האויב נסוג.
*'''19.8.48''' - רוחמה נחיתת מטוס ה"קומנדו" הראשון בשדה "אבק", ממזרח למשק.

(מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)

==מפנקס המברקים היוצאים - בארי 1948==

*'''6.1.48''' - הותקפו שיירות שלנו ביד-מרדכי, בין גבולות לנירים, על כביש הבטון ליד בארי.

*'''29.1.48''' - פטרול קו המים שבין בארי לסעד נתקל במכונית ערבית ובה 15 מזויינים. אנשינו פתחו עליהם באש והם הצליחו להתחמק.

*'''31.1.48''' - הפטרולים המשוריינים שלנו בין בארי לתקומה, לאורך קו המים, נפגשו במשורייני הצבא הבריטי. ממשורין אחד שלנו פורקו 12 מחסניות ברן ו-26 רימונים.

*'''1.2.48''' - הנשק שהוחרם הוחזר היום לבארי.

*'''28.2.48''' - משורין שחזר מכפר-דרום נתקל במחסומים ואש לאחר הסיבוב לכביש בארי. המחסומים נפרצו והושבה אש.

*'''מאי 1948''' - למטה גדוד 3, ממא"ז בארי: מפגיזים את המשק והמשלט בתותחים בני 17 ו-100 ליטראות. משוריינים ניסו להסתער על התותחים שלנו ונהדפו. אמבולנס שבא אלינו והמשורין של המשלט עלו על מוקשים על יד המשק.

(מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.palmach.org.il/items/6271/show_map.asp?map=8425'''מבצע יואב'''] מפה דינמית מעניינת של הקרבות לשחרור הנגב הנצור באתר הפלמ"ח

==בארי במערכה 1948==
{{תמונה רחבה|Beeri_48.jpg|1400px|'''בארי במלחמת העצמאות'''}} מפה מאויירת , מתוך תערוכה בוועידת הקבה"מ הט"ז בגבעת ברנר

==בארי אחרי שביתת הנשק 1949==
{{תמונה רחבה|Beeri_49.jpg|1000px|'''בארי במלחמת העצמאות'''}} מפה מאויירת , מתוך תערוכה בוועידת הקבה"מ הט"ז בגבעת ברנר

==תיפקודם הצבאי של הישובים בנגב הנצור==
[[תמונה:Negev_48.jpg|right|800px|thumb|'''סה"כ אוכלוסיה בישובינו''' - כאלף נפש. '''מפקדה''' - ניר-עם, רוחמה, צאלים. '''בית חולים''' - ניר-עם. '''בסיס אימונים''' - רוחמה. '''מסלולי נחיתה למטוסים קלים''' - ניר-עם, משמר-הנגב, צאלים, רביבים, נבטים, אורים. '''מסלולי נחיתה למטוסים כבדים''' - רוחמה, אורים. (מתוך "עד הנגב" בעריכת רנה הברון, 1985)]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

חט של פיל

2007-10-18T16:11:20Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Het_Pil.jpg|300px|thumb|חט של פיל קדמון בואדי פילים, 1975]]

'''חט של פיל''' - בסוף ינואר 1975, הגיע לבארי אדם בשם הנדריק, שעסק בחקר קרקעות הלס באזורנו. באחד הוואדיות המובילים ל[[בתרונות בארי|מכתש]] הוא גילה חט של פיל באורך 130 ס"מ. ממציאת חט הפיל באזור, ניתן ללמוד על תנאי האקלים והנוף ששררו בימי קדם ועל השינויים שחלו בהם. החט הועבר לבדיקות בירושלים וגילו הוערך בעשרות אלפי שנים. (מסתבר שהשם "[[ואדי פילים]]" יש לו על מה להסתמך).

מאז החט שוכנת כבוד במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמצינו להחזיר אותה על-מנת להציגה באוסף שלנו, לא צלחו. נותרו רק תצלומים...

באוקטובר 2007 בעת שיטוטיו של חנן בשטח, הוא גילה חט נוספת שתועבר, לאחר טיפול וניקוי, לתצוגה.

עד לפני כמאה-אלף שנים, חיו פילים במישור החוף. האקלים היה שונה ובאזור בארי היתה, בין היתר, בִּיצה, שמִשקעים אופייניים מעידים על קיומה. האם החט שנתגלתה היא אכן בת-זוג לקודמת, או שייכת לפיל אחר – עדיין לא ברור. (רינה הברון, מתוך יומון בארי, 18.10.2007}

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:סביבה]]

נחאביר (בארי הישנה)

2007-10-18T15:44:55Z

212.116.164.7:

רשימת ערכים חדשים

2007-10-13T05:39:18Z

212.116.164.7:

'''כאן''' תוכלו להוסיף <span style="font-weight:bold; color:red;">ערכים חדשים</span>
שלדעתכם חסרים לעידכון '''[[ויקיבוץ בארי]]'''.<br />
לערכים שיופיעו ברשימה - אתם מוזמנים לכתוב '''הגדרות'''.<br />
אין מה לחשוש, תמיד ניתן לתקן ולערוך את הגדרותיכם, כדי שיהיו מדויקות ומעודכנות ככל האפשר!

=='''רשימת ערכים חדשים:'''==
ערכים שנוספו על הספר "דברי ערך" (רובם לוקטו ונערכו ע"י בוריס בר-סיני)
<table align=right width=50%>
<tr align=right>
<td align=right>
* [[אופל]]
* [[אופני הרים]]
* [[אלה]]
* [[איריס]]
* [[ארכיון בארי (החדש)]]
* [[אוטו אפי]]
* [[אוניברסיטת הדפוס]]
* [[האגף החברתי (צרכני)]]
* [[אנפות]]
* [[אשלים]]
* [[האגף היצרני]]

* [[בארי בפרופיל]]
* [[ביתן השמירה החדש]]
* [[בור בארי]]
* [[בית המנהלה החדש]]
* [[בית איריס]]
* [[ברנ"ע]] מרפאה
* [[בית כנסת]]

* [[גינון 60]]
* [[הגיל השלישי]]
* [[גן ה-60]]

* [[דאלאס]]
* [[דברי ערך]]
* [[דובדבן]]
* [[דזרט אויל]]
* [[דרך הבנים]]
* [[דרך הפסלים]]

* [[הדרים]]
* [[המתוקים של פרולה]]
* [[הנהלת המגזר הצרכני]]
* [[הפרטות]]
* [[הסדר ימי עבודה]]
* [[הקרקס]]
* [[הרדוף]]
* [[התנתקות]]

* [[ואדיות בארי]]
* [[וילות]] (בתי נעורים)
* [[וילות בבארי]]
* [[ויקיבוץ בארי]]
* [[ועדת חברים]]
* [[ועדת ייעוץ]]
* [[ועידת התק"מ ה-4]]

* [[הזולה]]
* [[חדר זכרון]]
* [[חד"ש]] (חבר-דירה-שכונה)
* [[חוחובה ישראל]]
* [[חנות יד שנייה]]
* [[חפוז]]
* [[חדר כושר]]
* [[חג ה-50]]
* [[חג ה-60]]
* [[חדר כושר]]

* [[טלפונים ניידים]]
* [[טעימים - קיטרינג]]

* [[יזמויות]]
* [[יסמין]]

* [[כספומט]]
* [[לה מדווש]]
* [[לינה משותפת בנעורים]]
* [[לונה גל]]
* [[לימון הפקות]]

* [[מבצע חברתי]]
* [[מגזר צרכני]]
* [[מגרשי משחקים]] (ע"ש "בארות" / ע"ש ירדנה)
* [[מדפסת צבע דיגיטלית]] (וריקולור)
* [[המודל החדש]]
* [["מונית" בארי]]
* [[מועדון הגיל השלישי]]

</td>
<td align=right>
* [[מועדון הסבים הסבתות]]
* [[מיגון מבנים]]
* [[מים חמים]] (גז)
* [[מכון פזיוטרפיה]]
* [[מכון קוסמטיקה]]
* [[מכרזים]] (בעלי תפקידים)
* [[מסל"ן]]
* [[מסע השלום]] (י"ב)
* [[מסר]]
* [[מעבר קרני]]
* [[מפעל תיקים]]
* [[מצובה]] (אימוץ)
* [[מעלה הבשור]]
* [[מערכת הרווחה]]
* [[מרפאה מאוחדת]]
* [[מתמיד]]

* [[נווה אשכול]]
* [[נורית]]
* [[נחאביר 1946-1949]] גלריית תמונות
* [[נחאביר - מפות וצילומי אוויר]]
* [[נחל-עוז (שיתוף)]]
* [[ניצני אשכול]]
* [[נתיבי בארי]]
* [[ניר שיתופי]]

* [[סובארו]]
* [[ספורט]] (טאי צ'י, צ'י קונג, פלדנקרייז)
* [[ספינינג]]
* [[הספר הכתום]]

* [[עוטף עזה]]
* [[ענף המזון]]
* [[ענף הרווחה]]
* [[עצמאות כלכלית]]
* [[עתיקות האזור]]

* [[פטל]]
* [[פיליפיניות]]
* [[פסיפס גררית]]
* [[פרגולה]]
* [[פר"ח]] (פרוייקט חברתי)
* [[פר"ש 2000]] (פרוייקט שיכון)

* [[צבע אדום]]
* [[צבעוני]]
* [[צמ"ח]]
* [[צל"ש]] (צוות לענייני שיכון)
* [[צריף הנוסטלגיה]]

* [[קוקוס]] (כיתה)
* [[קסאמים]]
* [[קפה בריכה]]

* [[רכב גז]]

* [[שי-לי]]
* [[שירותי רכב]]
* [[שביל החלב]]
* [[שכונת הזיתים]]
* "[[שקוף]]" - ויטראז'

* [[תות]]
* [[תורנות שינה]]
* [[תותח גז נגד אנפות]]
* [[תחביבים]]
* [[תימחור יום עבודה]]
* [[תלתן]]
* [[תפוח]]
* [[תקנון בנים]] (חדש)
* [[תרומת דם]]

</td>
</tr>

הביצורים

2007-10-13T05:36:27Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Habizurim.jpg|400px|thumb|הביצורים: מבנים של הצבא הבריטי שנועדו להפריע לפלחים לעבד את השדות]]

'''הביצורים''' (מתחם התחמושת) - קירות בטון ואבן בנויים בצורת האות ח' ונתמכים בתלוליות עפר מבחוץ, כ–3 ק"מ ממערב למשק. נבנו ע"י הבריטים בשלהי מלחמת העולם השניה ואמורים היו לשמש לאיחסון תחמושת של חיל האויר הבריטי. עד כמה שידוע, הם אף פעם לא היו בשימוש. במאה ה-21 עוטרו חלק מהביצורים בעבודות פיסוליות של בוריס בר-סיני.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3372257,00.html '''מסע בארץ חמדת פלאות''': קברי ענקים השוכבים על צדם - החצר האחורית של בארי] על ספרו של יובל בן עמי באתר ynet

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]]

צבעוני

2007-09-19T18:33:43Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Tsivoni.jpg|500px|thumb|"'''צבעוני'''", מחזור ל"א, 1997. '''עומדים מימין לשמאל''': שירה חצרוני, יפתח בריל, משה קלדרון ז"ל (מדריך), רותם מאיר (קליין), אלעד קידר, מיכל וייס, גולן אבוטבול, אבנר קלמר, אביב פריקר (עזר), איתי זורע, אלעד נווה, שירה שגב, ליאורה בונה, עדי אפטלון (פקציארז), מור עוז.
'''יושבים מימין לשמאל:''' אמרי מלמן, רן וייס, לימור הקר (חקק), דנה מגיד, ארז גתי, קורין סויס.]]

'''צבעוני''' - מחזור ל"ב בביה"ס. סיימו ללמוד ב-1997.

[[תמונה:Tsivoni_f.jpg|right|140px|thumb|"צבעוני" - דגל הכיתה]]

מתוך '''[http://212.116.164.25/Mahzorim2006.pdf ספר המחזורים] ל[[חג ה-60]]:'''
מי אנחנו בני ובנות צבעוני? האם ניתן לאפיין אותנו, או לומר שהשארנו
חותם, או תרומה משמעותית לקיבוץ? לא ממש, וזאת על–אף היותנו
אחת הכיתות הגדולות בהיסטוריה, כל כך גדולה, עד שלא נותרו שמות
בקיבוץ, ומצאנו עצמנו עם פעמיים שירה ופעמיים אלעד.

נוכל למנות ולבדוק מה עושה כל אחד, עפ"י מספר הבגדים (ירוק לבן) שכולנו
זוכרים עד היום, אך ספק אם נגיע למסקנות נחרצות: אף אחד לא יצא לקצונה,
2 בדרכם להשתקעות בחו"ל (מי בכפר + שני ילדים וסוס, ומי בעיר + ויזה
ו port tax ). חלק התחתנו, חלק מבשלים משהו, 4 כבר מצאו את התשובה, והרוב
עוד לא יודעים אפילו מה השאלה.
אבל זה בסדר, אנחנו רק בני 27, עוד מותר לנו, בעיקר בהתחשב בעובדה שעד כתה ג' - יעל דאלי דיברה איתנו בעזרת בובות של ציפור ואוגרים למיניהם, בערך בתקופה בה הפסיקו להגיש פלייצלך בחד"א. היעלמות
הפלייצלך, שהיה מהמאכלים האהובים בכיתת צבעוני (דורג איפשהו בין אורז עם קטשופ לבין "דני כפית", שהיה כמובן, הרבה יותר טעים מ"דני כתוב"), היוותה נקודת מפנה, בה מצאו עצמן
רוב הבנות עובדות על כוריאוגרפיות חדשות לשיר "חי" של עפרה חזה, בעוד הבנים העדיפו לבנות מסלולים לגולה, ליד המקלט מאחורי הכיתה, ולפתח משחק בשם "גרימלוק וחמש הנקודות", משחק שגדולי האסטרטגים עד היום מנסים לפענח מה פשרו.
ואז ירד לנו גשם בבר–מצווה, וביום אחד איבדנו את התמימות, והבנו שלא נהיה בני 12 יותר (חוץ מארז, שהיה
וישאר תמיד הכי קטן בכיתה).
וכך עבר עוד חורף, ועוד קיץ, מוטי זיק הפך לדני גספר, בן סוכמן הוחלף ביובל בר, והופס, מצאנו את עצמנו
במעלה הבשור. בנקודה זו איבדנו את התמימות (ביום אחד), ואז נזכרנו שכבר איבדנו אותה, אז לא התרגשנו
במיוחד. לאחר שהבנו שיש חיים מעבר לנחל גרר, כבר היה מאוחר מדי, והגיע הזמן לנסוע לקפריסין, ושם בדרך,
על הסיפון, בין אכילת מנה חמה לבמבה, כשאנו בורחים מכל מי שנעלב מאיתנו יום קודם בחג
מחזור, הבנו שזה הטיול הכיתתי האחרון שלנו,
ושמנקודה זו ואילך, כל אחד הוא יישות עצמאית,
וביום אחד איבדנו את התמימות, וקנינו במקומה
אוזו ופונגימון.
וכך חלפו להם 12 שנה של ביחד בלתי נמנע, ועוד
9 שנים של "חיפוש עצמי", והזכרונות הקולקטיביים
הטובים והרעים יישארו אצל כולנו בלב, יישות
עצמאית או לא. כיתה בקיבוץ, גם ללא לינה משותפת,
זה הדבר הכי קרוב למשפחה, וכולנו נזכור ערימה של
חבר'ה על הדשא בנעורים, או ערימה של חלוקים
ורודים וכחולים תלויים לייבוש כשחוזרים מהבריכה
בכיתה ב'. ואם נשכח, תמיד יהיה איזה כנס מחזורים
שיזכיר לנו.

'''מתוך "מאז ועד היום", ספר המחזורים של קיבוץ בארי'''

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

הדס

2007-09-14T08:18:42Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Hadas.jpg|480px|thumb|"'''הדס'''" מחזור ו' 1970. '''מימין לשמאל:''' נירה וקסלר, אורי חוטר–ישי ז"ל, ארנון שזר, אורי לב, טלי פלד, יהודה מדינה, חנה פנסו, נועה (רפופורט) בריל, יוסי פנסו, דרור מנור, איה מורצקי. (חסרים בתמונה: עשירה ערוסי, יונתן בכור, גיורא שורק ז"ל)]]

[[תמונה:Hadas_f.jpg|right|116px|thumb|"הדס" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Hadas_s.jpg|right|115px|thumb|"הדס" - סיכת הכיתה]]

'''הדס''' - מחזור ו' בביה"ס בבארי. 14 חניכים וחניכות (מהם 4 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בתש"ל (1970). עד 1995 נשארו בבארי 4 ח"ח (יונתן בכור, אורי לב, נועה (רפופורט) בריל וארנון שזר). נפל במלחמת יום–הכיפורים - אורי חוטר–ישי ז"ל, נפטר - גיורא שורק ז"ל. מחנכי המחזור - בוריס בר–סיני ועליזה גורל.
ב-2007 חיים בבארי - אורי לב, נועה (רפופורט) בריל וארנון שזר.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

תקציב סוכנות

2007-09-14T08:14:54Z

212.116.164.7:

'''תקציב סוכנות''' - הלוואות בתנאים נוחים, שניתנו לקיבוץ [[בארי]], כמו לקיבוצים אחרים, ע"י המחלקה להתיישבות של [[הסוכנות]] היהודית, מאז העליה על הקרקע. התקציב ניתן לשם הקמת תשתית כלכלית לקיבוץ (בניית בתי מגורים, מבני משק, הקמת ענפי משק, ורכישת ציוד חקלאי ותעשייתי), נמשך כל שנות ה–50 ובשלוש השנים האחרונות הוגדר כ[[תקציב ביסוס]]. החוזה על סיום קבלת התקציב נחתם בראשית שנות ה–60 והתשלומים להחזרתו אמורים היו להתפרש על 47 שנים. בפועל הסתיימו כל תשלומי ההלוואות לסוכנות בראשית שנות ה–80.

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:כלכלה]]

כבישים פנימיים

2007-09-11T18:45:03Z

212.116.164.7:

'''כבישים פנימיים''' - עד 1996 נסללו בבארי כבישים פנימיים באורך כולל של כ–4000 מ'. לאחרונה הוסיפו פסי האטה כדי למנוע נסיעה מהירה של כלי רכב ממונעים. כמו כן הוצבו [[מחסומים אלקטרוניים]] למניעת כניסתן של מכוניות לאזור השיכון.

החל משנת 2006, במסגרת [[חג ה-60]] ויחד עם תוכנית [[גינון 60]], הוחל בשיפוץ הכבישים הפנימיים וסביבתם. הכבישים הורחבו וצופו ב[[אבן משתלבת]], ובסמוך אליהם שופץ ה[[נוי]].

<html>
<div class="thumb tright">
<div style="width:460px;">
<embed style="width:400px; height:300px;" id="VideoPlayback" type="application/x-shockwave-flash"
allowfullscreen="true"
allowscriptaccess="always"
src="http://212.116.164.25/flashplayer/flvplayer.swf" width="400" height="300"
flashvars="file=http://212.116.164.25/flv/Road2006.flv&image=http://212.116.164.25/flv/Road2006.jpg&displayheight=300"
pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer"/>
<div class="thumbcaption" > <p align="center"><font size='2' color='black' face = 'arial'
</div>
</div>
</div>
</html>
טקס חנוכת כביש הגישה ומגרש החניה במסגרת פרויקט '''"גינון 60"'''

[[קטגוריה:כ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

צבר

2007-09-07T16:52:31Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Zabar2.jpg|480px|thumb|"'''צבר'''" - מחזור ח' 1973. '''עומדים, מימין לשמאל''': אשל גת, אודי בר–סיני (מדריך), עדי דגן, ארק'ה פרומקין (מחנך), אביה חצרוני, צפריר קריצמן (קרן),רינה מזרחי
(גלמור) (מטפלת), דניאל אלון. '''יושבים מימין לשמאל:''' שושן הברון (הרן), אורי עברי, ישראל נטע, עידית שלוי (להב), ישי אדמתי, גדעון בר–סיני, מיקי בר–לב (אילן), דני סלע, זהבה זרביב (הקר), נילי הן, תמר צרניק (בן–צבי). חסר: אריה גרפונקל.]]

[[תמונה:Tsabar_f.jpg|right|110px|thumb|"צבר" - הדגל]]
[[תמונה:Zabar_s.jpg|right|135px|thumb|"צבר" - סיכת הכיתה]]

'''צבר''' - מחזור ח' בביה"ס בבארי. 17 חניכים וחניכות (מהם ילד חוץ אחד), סיימו את לימודיהם בתשל"ג (1973). עד 1995 נשארו בבארי 10 ח"ח - מיקי (בר–לב) אילן, תמר (צרניק) בן–צבי, שושן (הברון) הרן, דניאל אלון, ישראל נטע, אביה חצרוני, זהבה (זרביב) הקר, ישי אדמתי, אשל גת ועדי דגן. מחנכי המחזור - ארק'ה פרומקין ורנה מזרחי.

[[מדיה:Zabar.pps|לצפיה במצגת '''צברים בני 50''']]

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

נורית

2007-08-24T20:08:22Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Nurit2.jpg|470px|thumb|"'''נורית'''", מחזור מ"א, 2007. '''מימין לשמאל שורה עליונה''': נופר פריקר, טלי בן יעקוב, מיכל פלוטקין, שקד הרן, עדי ילין, סתיו רחום, דותן נווה, תום קרבונה, דן דן אבני, יובל סבירסקי, דן זוהר, אלון בן-צבי, עדן אסקפה. '''שורה תחתונה''': קטיה לוסב, לי לינגווד, בני שורק, אור גת, איתי צמח, זיו פרייליך. צילום: עופר גתי. עריכה: דותן נווה.]]

[[תמונה:Nurit_f.jpg|right|112px|thumb|"נורית" - דגל הכיתה]]

'''נורית''' - מחזור מ"א בביה"ס. סיימו ללמוד ב-2007. 19 חניכים, 7 בנות ו-12 בנים. נורית היא הכיתה האחרונה שסיימה שש שנים בביה"ס היסודי בבארי "נופים" לפני פירוקו ומחזיקה בתואר הכתובת הכי גדולה על מגדל המים.
[[תמונה:Nuritgraphity.JPG|right|300px|thumb|"נורית" - גרפיטי]]

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

פנורמות של בארי

2007-08-24T14:59:14Z

212.116.164.7: /* 1970 */

'''פנורמות של בארי מכל התקופות'''
==1949==
{{תמונה רחבה|Beeri_1949c.jpg|1200px|'''בארי''', מראה מכיוון איזור הרפת, 1949}}

==1950==
{{תמונה רחבה|Panorama 1950.jpg|2000px|'''פנורמה של בארי''', 1950}}

==1954==
{{תמונה רחבה|pan1954_B.jpg|1500px|'''פנורמה מצוירת של בארי''' שצייר ב-1954 '''אודי בר סיני''', בן 9 }}

==1970==
{{תמונה רחבה|Panorama_1970.jpg|2000px|'''פנורמה של בארי''', 1970}}
זה לא הדפוס הראשון אלא "המכון הביבליוגרפי של בוכסי"

==שנות ה-70==
{{תמונה רחבה|Beeri_avir_70s.jpg|1251px|'''צילום אוויר אלכסוני של בארי''', שנות ה-70}}

==1996==
{{תמונה רחבה|PanoramaG_50.jpg|1500px|'''פנורמה מצוירת של בארי''' שצייר ב-1996'''[[ הג'ינג'י]]''', לחג ה-50 }}

==2002==
{{תמונה רחבה|Panorama_dfus.jpg|4890px|'''פנורמה של הנוף מסביב לבארי''' כפי שצולם בינואר 2002, ממגדל התצפית על גג בנין המשרדים החדש של ה[[דפוס בארי|דפוס]], ע"י [[משתמש:סמדר|סמדר]] (בהזדמנות נשפר את החיבורים החובבניים) }}

חג ה-50

2007-08-24T09:20:41Z

212.116.164.7: דף חדש: '''חג ה-50 לבארי'''

'''חג ה-50 לבארי'''

Shadows

2007-08-22T01:12:12Z

212.116.164.7: דף חדש: שמה של חבורת נערים ונערות בתל-אביב. בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 היו חבורות נוער שלא היו במסגרת של תנו...

שמה של חבורת נערים ונערות בתל-אביב.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 היו חבורות נוער שלא היו במסגרת של תנועות-נוער. לאלה קראו חברות סלוניות. כל קבוצה כזו נקראה בשם כלשהוא (רצוי לועזי - על שם להקת קצב או זמר) כדי להבדילה מהאחרת.

עיקר עיניינן של החברות הסלוניות היה מסיבת הריקודים של יום השישי שנערכה באחד מהבתים (את ההורים שלחו מהבית...)

בקיץ בילו את היום השבת ביום משעה 10:00 בערך עד 14:00-15:00 (בלי קרם הגנה ובלי כובעים) ובמוצאי-שבת הולכים לסרט.

רוצים לדעת עוד? תשאלו את [[רוני אפטלון]]

אנשי בארי בארץ ובעולם

2007-08-21T16:43:35Z

212.116.164.7:

במדור זה יופיעו '''אתרים''' שהקימו אנשי בארי בארץ ובעולם.

אנשים המעוניינים להוסיף אתרים כאלה - יכולים להוסיף '''כאן''' בכוחות עצמם (רק אתרים אישיים של '''אנשי בארי''', ובהסכמתם, כמובן) או לשלוח את כתובת האתר ומפעילו ל[[שיחת משתמש:Admin|מדור התגובות]].

==אתרים שכדאי לראות==
[[תמונה:Yohanan_paint.jpg|left|140px]]
* [http://www.iohanan.co.il/index.html '''האתר של יוחנן דרוקר'''] - אתר מרשים של '''יוחנן דרוקר''' ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95 מונטווידאו], [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C עין כרמל,] [[בארי]]), ציורים עזי צבע ואקספרסיביים של נופי בארי בפרשנות ייחודית של האמן, החי בתוכנו!

[[תמונה:kfir_Sivan2.jpg|left|120px]]
* [http://www.photolight.co.il/author.php?author_id=603 '''האתר של כפיר'''] - אתר מעניין של '''כפיר סיוון''' ("[[סביון-יערה|סביון]]", תל-אביב), צילומי עיתונות עכשווים!

[[תמונה:Lior_bar2.jpg|left|150px]]
* [http://www.liorbellydance.com/ '''האתר של ליאור בר'''] - אתר מרתק של '''ליאור בר''' ("[[רקפת]]", תל-אביב), מחול מזרחי קסום - כולל תמונות מהממות!

[[תמונה:Udi_Peled.jpg|left|60px]]
* [http://www.zhibit.org/ehoudpeled '''אתר הציורים של אודי פלד'''] - ציורים נפלאים של '''אודי פלד''' ("[[גפן]]", אוקלנד-קליפורניה), כולל כמה ציורים של דמויות מבארי

[[תמונה:Beeri_Godard.jpg|left|100px]]
* [http://www.goddard.co.il '''האתר של גודארד'''] - אתר דינמי ומלא תוכן שמפעיל '''אלי גודארד''' ("[[שיבולים]]", רמת אפעל) ובו כל עלילותיה של שושלת גודארד, כולל עדכונים חמים וגם '''תמונות מדהימות של בארי מהאוויר''' (ממעוף הגלשן או משהו)

[[תמונה:erez_gati.jpg|left|70px]]
* [http://www.erezgati.com''' האתר של ארז גתי'''] - אתר מעניין של '''ארז גתי''' ("[[צבעוני]]", ניו-יורק), כולל גם צילומים יפים מבארי

[[תמונה:Banana.jpg|left|100px]]
* [http://www.bananafamily.get.to '''אתר חוות ברק של משפחת בננה, בוליוויה'''] - האתר של '''דנה מגיד-בננה''' ("[[צבעוני]]", בוליוויה), כולל תמונות וכתובת להזמנת מקומות אירוח (למי שמזדמן במקרה לבוליוויה)

חג ה-60

2007-08-19T16:23:46Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Logo_60.jpg|90px|thumb|לוגו חג ה-60]]

'''חג ה-60 לבארי''' – שנת 2006 לכל אורכה, הייתה גדושה אירועים וחגיגות שהוקדשו לנושא שישים שנה לעליית קיבוץ בארי על הקרקע. טקס פתיחת החגיגות בנחאביר, משחק לילדים - "מגלים את בארי", מסיבת פרידה לרפת שעברה ל'''[[רפת הנגב]]'''. הוקדש ערב לכבוד הגרעין והפולקלור הבבלי וערב – לכבוד העליה מרוסיה. נערך סיור נוסטלגי ב[[גדרה]] (בארות) וב[[קדמה]], לחברים הותיקים. החלו בביצוע ה[[גינון 60|תכנית לשיפור פני בארי]] ושידרוג הכבישים ומגרשי החנייה. כנס מחזורים של בני בארי. '''צילום משותף''' של כל תושבי בארי (ראו למטה) באמפיתיאטרון וקישוט רחבת חדר האכילה בפרחים ובחתולים מקרטון, במסגרת "יום הפוך". לקראת ראש השנה הודפסה גלוית 4 דורות של ציירים ומעטפה עם חותמת דואר ודף מזכרת לכבוד יום העלייה להתיישבות. לסיום, נערכה מסיבת יום הולדת פנימית לכבוד חג ה-60, ערב נוסטלגי של הופעות על הבמה והופעה של שירה ונגינה בפאב. את אירועי החג ארגנה קמליה חוטר-ישי, בסיועם של כל חברי בארי.

{{תמונה רחבה|Beeri_Amfi.jpg|1910px|'''תמונת רוב אנשי בארי בתצלום מיוחד באמפי לכבוד חג ה-60'''. 2.9.2006. רביעי מימין בשורה הרביעית מלמטה: '''צחי דבורי''', מיוזמי ומתכנני הצילום ההיסטורי. }}

==ראו גם==
* '''[[בארי בפרופיל]]''', הפוסטר ההיסטורי מחג ה-40, עם גירסה בגודל טבעי.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:תרבות]]

חג ה-60

2007-08-19T16:22:40Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Logo_60.jpg|100px|thumb|לוגו חג ה-60]]

'''חג ה-60 לבארי''' – שנת 2006 לכל אורכה, הייתה גדושה אירועים וחגיגות שהוקדשו לנושא שישים שנה לעליית קיבוץ בארי על הקרקע. טקס פתיחת החגיגות בנחאביר, משחק לילדים - "מגלים את בארי", מסיבת פרידה לרפת שעברה ל'''[[רפת הנגב]]'''. הוקדש ערב לכבוד הגרעין והפולקלור הבבלי וערב – לכבוד העליה מרוסיה. נערך סיור נוסטלגי ב[[גדרה]] (בארות) וב[[קדמה]], לחברים הותיקים. החלו בביצוע ה[[גינון 60|תכנית לשיפור פני בארי]] ושידרוג הכבישים ומגרשי החנייה. כנס מחזורים של בני בארי. '''צילום משותף''' של כל תושבי בארי (ראו למטה) באמפיתיאטרון וקישוט רחבת חדר האכילה בפרחים ובחתולים מקרטון, במסגרת "יום הפוך". לקראת ראש השנה הודפסה גלוית 4 דורות של ציירים ומעטפה עם חותמת דואר ודף מזכרת לכבוד יום העלייה להתיישבות. לסיום, נערכה מסיבת יום הולדת פנימית לכבוד חג ה-60, ערב נוסטלגי של הופעות על הבמה והופעה של שירה ונגינה בפאב. את אירועי החג ארגנה קמליה חוטר-ישי, בסיועם של כל חברי בארי.

{{תמונה רחבה|Beeri_Amfi.jpg|1910px|'''תמונת רוב אנשי בארי בתצלום מיוחד באמפי לכבוד חג ה-60'''. 2.9.2006. רביעי מימין בשורה הרביעית מלמטה: '''צחי דבורי''', מיוזמי ומתכנני הצילום ההיסטורי. }}

==ראו גם==
* '''[[בארי בפרופיל]]''', הפוסטר ההיסטורי מחג ה-40, עם גירסה בגודל טבעי.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:תרבות]]

הקרן לנזקי טבע

2007-08-19T16:15:48Z

212.116.164.7:

ה'''קרן לנזקי טבע''' - קרן ממשלתית במסגרת האגף למס רכוש, שמתפקידה לבטח את החקלאים בישראל מפגיעות של נזקי טבע. נזקי הטבע השכיחים ביותר בבארי היו נזקי ה[[בצורת]], נזקים מ[[ארבה]], פגיעות מברד, קרה ושלג. בדצמבר 1958 השתוללה סופה באזור [[בארי]] וגרמה נזקים ב[[פרדס]], ב[[פלחה]] ולמבני משק (לולים וסככת טרקטורים). נזקים נוספים נגרמו כתוצאה ממחלות בענפי החי (פרות ועופות) ומחלות ונזקים ביבולים ב[[שלחין]] (גזר, תירס וכותנה). כנגד נזקי בצורת, הוקמה קרן נוספת. הפיצויים עבור נזקי טבע מכסים רק חלק מהנזקים ונזקי הבצורת משולמים רק לחקלאים שמצפון ל[[קו הבצורת]].

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:מוסדות]]
[[קטגוריה:מזג אוויר]]

קו הבצורת

2007-08-19T16:15:09Z

212.116.164.7:

'''קו הבצורת''' - קו דמיוני בין נירים לב"ש, שנקבע ע"י משרד החקלאות. כל בעלי השטחים שמצפון לקו זה זכאים לקבל פיצויים במקרה של בצורת חלקית או מלאה. הערכת נזקי הבצורת נעשית ע"י מומחים של משרד החקלאות והתשלום בא מ[[הקרן לנזקי טבע]].

[[קטגוריה:ק]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מזג אוויר]]

גשמים

2007-08-19T16:14:55Z

212.116.164.7:

'''גשמים''' - מבחינת הגשמים נמצא קיבוץ בארי מצפון ל[[קו הבצורת]]. כמות הגשמים הממוצעת הרב שנתית היא כ–340 מ"מ גשם בשנה. החודשים הגשומים ביותר בשנה (בממוצע) הם דצמבר וינואר. השנים בהן נרשמה הכמות הקטנה ביותר של גשם הן - תש"ז (90 מ"מ), תש"ך (95 מ"מ) ותשכ"ג (98 מ"מ). השנים הגשומות ביותר היו - תשנ"ב (750 מ"מ) ותשנ"ה (720 מ"מ). חישוב ממוצע הגשמים לפי עשורים, מראה מגמה ברורה של עליה בכמות הגשמים הממוצעת מ–280 מ"מ בעשור הראשון ל–510 מ"מ בעשור החמישי. מודדי הגשם בקיבוץ בארי מאז הקמתו - רנה הברון, אביגדור אלון ז"ל, הושע לב ז"ל, מיכאל גדיש ז"ל ועמירי ("כמה ירד?") לב.

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מזג אוויר]]

בצורת

2007-08-19T16:14:25Z

212.116.164.7:

'''בצורת''' - שנה של מיעוט [[גשמים]] (ר' לוח גשמים) ויבולים נמוכים בפלחה. שנות בצורת בבארי היו - תש"ז (46/47), תשי"ח (57/58), תשי"ט (58/59), תש"ך (59/60), תשכ"ב (61/62), תשכ"ג (62/63), תשל"ט (78/79), תשמ"ד (83/84) ותשנ"ג (92/93). מלבד זאת היו שנים של בצורת חלקית, בהן היבולים לא כיסו את הוצאות הייצור. החל מ–1953 הונהג ביטוח ממשלתי, המאפשר קבלת פיצויים עבור נזקי הבצורת, למעבדי שטחים שמצפון ל[[קו הבצורת]]. סך הפיצויים מסתכמים בהוצאות הישירות בלבד. ככל שהרחיבו את השקיית העזר בשדות - נזקי הבצורת פחתו והלכו.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מזג אוויר]]

קטגוריה:מזג אוויר

2007-08-19T16:13:24Z

212.116.164.7: דף חדש: מזג אוויר

מזג אוויר

אוהל

2007-08-19T16:12:50Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Beerot_Ohalim.jpg|350px|thumb|אוהלים בבארות (גדרה), שיכון לזוגות צעירים]]

'''אוהל''' - שיכון ששימש את חברי קיבוץ [[בארי]] בשנותיו הראשונות. עשוי מברזנט מתוח על גבי תורן מרכזי וקשור ליתדות סביב סביב. קוטרו לא עלה על 3 מ' ורק במרכזו אפשר היה לעמוד בקומה זקופה. בגדרה היו מספר אוהלים שנועדו לזוגות צעירים. בבארי, בראשית שנות ה–50, היו כ–10 אוהלים מלבניים (2 מ' על 2.5 מ'), שהולבשו על מסגרות עץ. כשהאוהל שלם, הוא עמיד בפני גשם, אבל מפני סופות אבק - לאו דוקא. בלילות סערה, לא פעם, היו האוהלים קורסים תחתיהם ודייריהם נאלצו לחפש להם שיכון חליפי באותו לילה.

[[תמונה:Beeri_1950_Mahane.jpg|right|400px|thumb|אוהלים בבארי, 1950]]

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ממתקיה

2007-08-19T16:08:22Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Mamtakia.jpg|440px|thumb|הממתקיה: מוסד שניסה להמתיק את החיים פה,
בשנות ה-60, עם מרים מ' ולקוח סקרן]]

'''ממתקיה''' - מוסד לאספקת משקאות ודברי מתיקה שבשנות ה–60 היה ממוקם בצריף, בנפרד ממחסן האספקה הכללי. המצרכים, חלקם ניתנו בקיצוב וחלקם סופקו "[[חופשי]]". את הממתקיה ריכזה מרים מאיר. ב–1972 אוחדה הממתקיה עם ה[[כלבו]].

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

ממתקיה

2007-08-19T16:08:04Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Mamtakia.jpg|430px|thumb|הממתקיה: מוסד שניסה להמתיק את החיים פה,
בשנות ה-60, עם מרים מ' ולקוח סקרן]]

'''ממתקיה''' - מוסד לאספקת משקאות ודברי מתיקה שבשנות ה–60 היה ממוקם בצריף, בנפרד ממחסן האספקה הכללי. המצרכים, חלקם ניתנו בקיצוב וחלקם סופקו "[[חופשי]]". את הממתקיה ריכזה מרים מאיר. ב–1972 אוחדה הממתקיה עם ה[[כלבו]].

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

מה חדש בוויקיבוץ?

2007-08-18T10:53:17Z

212.116.164.7:

==דפי חבר==
לפי בקשת הציבור נפתח מדור '''[[:קטגוריה:דפי חבר|דפי חבר]]''' בו יכול כל חבר (ואפילו מועמד ותושב וילד) להכניס את פרטיו ותמונתו. ראו בדוגמאות שכבר הוכנסו. במשך הזמן נשכלל את המנגנון ואולי נוסיף סעיפים.
בינתיים כדי להכניס פרטים - עליכם לפתוח ערך חדש אחרי הקלדת שמכם בשדה "חיפוש", להעתיק את הטבלה המופיעה ב'''[[חבר לדוגמא]]''' לחלון העריכה של הערך הנקרא בשמכם - ולמלא פרטים לפי הסעיפים.

נשמע מסובך?! '''[[אורי בן-צבי]]''' הצליח בקלות! וגם '''[[רוני אפטלון]]'''...
לחובבי היסטוריה, טריוויה ואישים מרכזיים: '''[[בעלי תפקידים בכל הזמנים|טבלת ממלאי התפקידים המרכזיים בבארי]]''' (בינתיים מעודכנת עד 1995 - השלמות בעתיד...)

==התמונות שבאלבום==
לחובבי תמונות היסטוריות: נפתח '''[[10 השנים הראשונות - אלבום|אלבום השנים הראשונות]]''' - בו יועלו תמונות שטרם ראו אור של בארי בשנותיה הראשונות. התמונות מאוצר [[ארכיון בארי]] ובאדיבותו. תמונות ראשונות כבר אפשר לראות (כולל הקמת חדר אוכל הישן - מקרשים לצריף מפואר).

==ואדיות בארי==
* '''[[ואדיות בארי]]''' (עם אפשרויות גלילה) - צילום אוויר עם סימוני '''הואדיות המרכזיים של בארי'''. לטובת הדורות הראשונים, וגם עבור הדור שלא ידע את ואדי פלמ"ח וחושב שואדי פילים זה אגדה מקומית בלבד.

==פנורמות של בארי==
* '''[[פנורמות של בארי|פנורמות רחבות]]''' (עם אפשרויות גלילה) של בארי וסביבתה, מהשנים 1950-2002. מצולמות ומצוירות ע"י מיטב האמנים המקומיים מכל הדורות.

==תמונות ענק חדשות באתר==
* '''[[בארי בפרופיל]]''' הפוסטר ההיסטורי מחג ה-40 (492 אנשים בערך), 1986. חדי עין יכולים לזהות את הדמויות בגירסה המוצגת בגודל טבעי (של הפוסטר).
* '''[[חג ה-60|תמונת כל אנשי בארי]]''' באמפי מחג ה-60 (599 אנשים''' בדיוק'''!), 2.9.2006. רביעי מימין בשורה הרביעית מלמטה: '''צחי דבורי''', מיוזמי ומתכנני הצילום ההיסטורי.
* '''[[צילומי אוויר של קיבוץ בארי|צילום אוויר ענק של בארי]]''' (כולל שכונת הזיתים!) - יותר מעודכן מ [http://maps.google.com/maps?z=15&ll=31.4238,34.4898&t=k&q=Israel Google Earth], עם אפשרות גלילה בעזרתה תוכלו להתמקד בבית שלכם.<br />
* <span style="font-weight:bold; color:red;">ועוד '''[[צילומי אוויר של קיבוץ בארי|צילומי אוויר היסטוריים של בארי]]''' מהשנים 1968-1994,</span> בעזרתם תוכלו לעקוב אחרי התפתחות היישוב בעת החדשה.

==מחזורים בביה"ס==
* [http://212.116.164.25/MahzorPoster.pdf'''תמונת כל המחזורים מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי

* [http://212.116.164.25/Mahzorim2006.pdf'''ספר המחזורים המלא מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי

* '''[[תבנית:מחזורים|הטבלה המחזורית]]''' - בכל מחזור הוכנסה טבלת '''סדר המחזורים'''. כך תוכלו תמיד לדעת מי עומד לפניכם, אחריכם ומכל צדדיכם...

* <span style="font-weight:bold; color:red;">נוספו שמות כל המופיעים בתמונה בכל המחזורים. '''הגולשים מוזמנים להכניס תיקונים''' בשמות ובשמות המשפחה השגויים!</span>

* [[מדיה:Zabar.pps|מצגת '''צברים בני 50''']] (ראה גם בערך '''[[צבר]]'''). הועלה ע"י תמר בן-צבי

==ערכים חדשים==
* הערך החדש(!) '''[[12 אינטש]]''' כולל קישור לאתר עם כל הגיליונות שיצאו!
* '''[[גינון 60]]''' - הפרויקט שכולם מדברים עליו (לטוב או לרע...) בצירוף מפה וחזון, והלצה...

==בארץ ובעולם==
* '''[[יוצאי בארי בארץ ובעולם]]''' - מדור חדש ובו לינקים ל'''אתרים אישיים''' של יוצאי בארי בארץ ובתפוצות, כולל (לפעמים) תמונות מעניינות של בארי

==הבתים שהיו==
'''סופם של מבנים היסטוריים'''
* תמונות בלעדיות לויקיבוץ - ראו בערכים '''[[מועדון החטיבה]]''', '''[[צריפים בבארי]]''' ו'''[[בית השייח']]'''

* '''[[מה נשאר מהרפת בבארי]]''' - צילומים מעודכנים מהשטח

==אמרו עלינו (וצילמו אותנו...)==
* [http://www.mof.gov.il/pictures/ '''תמונות מבארי 2007-1947'''] באתר '''אוסף התצלומים הלאומי''' (כולל נחביר 1947 וביקור אולמרט 2007) - לחץ על "'''חיפוש תמונות'''" והקלד '''קיבוץ בארי''' בתיבת '''מלל לחיפוש'''

שבועות בבארי

2007-08-17T05:12:57Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Shavuot_Falhim.jpg|260px|thumb|שבועות של פעם: עלו ובואו היוגבים...]]
[[תמונה:ASif_Eshkol.jpg|260px|thumb|יעלו ויבואו אנשי המטעים, נושאים פרי הגפן]]
[[תמונה:Shavuot_1957.jpg|260px|thumb|...ואתם הנוקדים הביאו את צאנכם]]

'''שבועות בבארי''' - חג שבמרכזו טקס הבאת הביכורים. קודם לטקס מוקמים ביתנים ע"י ענפי המשק השונים, בהם הם מציגים את תוצרתם והישגיהם. בכל ביתן מוגש כיבוד או שי לחוגגים, בהתאם לענף. בטקס עצמו מביא כל ענף, כולל משק הילדים, את ביכוריו, בליווי שירה ומחול של קבוצות ילדים וקריאה ממסכת החג, פרי עטו של אנדד אלדן. מדי שנה נמסר סיכום קצר על התפתחות ענפי המשק בבארי ומכריזים על הענף המצטיין באותה שנה ועל הביתן המצטיין. לאחר הטקס נערכת סעודה חגיגית (חלבית) על הדשא.

[[תמונה:Shavuaot_Old.jpg|right|480px|thumb|שבועות בשנות החמישים: סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים... פנו דרך לנו, ביכורים איתנו]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:תרבות]]

שבועות בבארי

2007-08-17T05:12:07Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Shavuot_Falhim.jpg|260px|thumb|שבועות של פעם: עלו ובואו היוגבים...]]
[[תמונה:ASif_Eshkol.jpg|260px|thumb|יעלו ויבואו אנשי המטעים, נושאים פרי הגפן]]
[[תמונה:Shavuot_1957.jpg|260px|thumb|...ואתם הנוקדים הביאו את צאנכם]]

'''שבועות בבארי''' - חג שבמרכזו טקס הבאת הביכורים. קודם לטקס מוקמים ביתנים ע"י ענפי המשק השונים, בהם הם מציגים את תוצרתם והישגיהם. בכל ביתן מוגש כיבוד או שי לחוגגים, בהתאם לענף. בטקס עצמו מביא כל ענף, כולל משק הילדים, את ביכוריו, בליווי שירה ומחול של קבוצות ילדים וקריאה ממסכת החג, פרי עטו של אנדד אלדן. מדי שנה נמסר סיכום קצר על התפתחות ענפי המשק בבארי ומכריזים על הענף המצטיין באותה שנה ועל הביתן המצטיין. לאחר הטקס נערכת סעודה חגיגית (חלבית) על הדשא.

[[תמונה:Shavuaot_Old.jpg|right|420px|thumb|שבועות בשנות החמישים: סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים... פנו דרך לנו, ביכורים איתנו]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:תרבות]]

יד אנז"ק

2007-08-17T05:06:22Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Anzc_tekes.jpg|380px|thumb|טקס חנוכת יד אנז"ק בהשתתפות נציגים מאוסטרליה, 1968]]
[[תמונה:Anzc_tekes2.jpg|380px|thumb|הנציגים האוסטרליים ליד האנדרטה]]

'''יד אנז"ק''' - אנדרטה לזכר החיילים האוסטרלים והניו–זילנדים, שנפלו בקרבות על כיבוש עזה במלחמת העולם הראשונה. הוקמה באפריל 1968, ב[[יער בארי]], על גבול רצועת עזה. היא מהווה אתר תיירות ונקודת תצפית על האזור. באפריל 1968 נערך טקס לגילוי המצבה שליד האנדרטה.

[[תמונה:Yad_Anzc.jpg|right|390px|thumb|יד אנז"ק: הקשר בין נחביר לאוסטרליה]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%90%22%D7%A7 '''אנז"ק'''] בויקיפדיה עברית

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:אתרים היסטוריים]]
[[קטגוריה:סביבה]]

חדרי אכילה בבארי

2007-08-17T05:00:02Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Hadar_Ochel_Gedera.jpg|250px|thumb|חדר אוכל ב[[בארות]] שב[[גדרה]]]]
[[תמונה:Hadar_Ochel1.jpg|250px|thumb|חדר אוכל הראשון בבארי]]
[[תמונה:Hadar_Ochel_Old_in.jpg|250px|thumb|חדר אוכל הישן: כך אכלו פעם]]

'''חדרי–אכילה בבארי''' - ב[[בארות]] ([[גדרה]]) הוקם חדר–האכילה על יסודות קיימים. ב[[נחאביר]] נכלל צריף חדר–האכילה בין יתר הצריפים שהוקמו ב[[העליה לנחאביר|יום העליה על הקרקע]].

עם המעבר למקום החדש, הוקם חדר–האכילה בצריף שנרכש ממחנה צבאי בריטי ישן ליד רחובות. שולחנות עץ ארוכים ל–8 אוכלים, עם ספסלים, סיפקה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

בשנת 1956 נחנך חדר–אכילה חדש בצריף טרומי (500 מ"ר) ואליו הוצמד מטבח בנוי (כ–200 מ"ר). ב–1973 הורחב חדר–האכילה ב–120 מ"ר נוספים ובראשית שנות ה–80, כאשר הוא היה צר מהכיל את כל הסועדים, החלו בבניית [[חדר-האכילה החדש|חד"א חדש]]. חדרי–האכילה שימשו בכל הזמנים, בנוסף לארוחות, גם כמקום התכנסות לאסיפות, למסיבות ול[[חגים בבארי|חגים]].

[[תמונה:Hadar_Ochel_Old1.jpg|right|225px|thumb|חדר אוכל הישן הראשון: צריף שחור עם ספסלים, נסורת בחורף וחרצני זיתים בין הבלטות]]
[[תמונה:Hadar_Ochel_Old2.jpg|right|250px|thumb|"חדר-אוכל-הישן": צריף בצורת מחומש שהפך למתפרה, קניון וגלריה]]
[[תמונה:Hadar_Ochel_old2.jpg|228px|right|thumb|חדר אוכל הישן: מראה כללי]]
[[תמונה:Hagasha_Old.jpg|250px|right|thumb|הגשה בחדר אוכל הישן]]

==ראו גם==
* [[חדר-האכילה החדש]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

הדשא הגדול

2007-08-16T16:13:02Z

212.116.164.7:

[[תמונה:Hadeshe_Hagadol.jpg|500px|thumb|הדשא הגדול: דונם של דשא שנועד לחתונות ואסור לשחק עליו כדורגל]]

'''הדשא הגדול''' - חלקת הדשא ממערב ל[[חדר–האכילה]], ששטחה כדונם אחד. לאחר בניית מקלט בצידו ומעליו במה רחבה, הפך להיות הדשא המרכזי בבארי. בחודשי הקיץ נערכו עליו מסיבות וחגיגות לרוב - חגי מחזור, חגיגות בר–מצווה, חתונות, חג העליה ורבים מחגי ישראל. בשנת 2007 נעקר הדשא ועליו הוקם "[[גן ה-60]]".

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:סביבה]]