Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

דפוס בארי עבודות ישנות

2011-01-18T14:40:30Z

212.116.164.2:

דפוס בארי - השנים הראשונות

2011-01-18T14:39:35Z

212.116.164.2:

מה חדש בוויקיבוץ?

2010-12-03T06:35:31Z

212.116.164.2: /* מצגות חיי עבר */

==תעודת זהות==
[[תמונה:Calanit.jpg|thumb|80px]]
'''[[מדיה:100323_bmakom14b.pdf |תעודת זהות קיבוצית:]]''' 
בארי ב"במקום", עיתון הקיבוץ השיתופי 
הביא לדפוס והוסיף הלצה: צחי דבורי 

==עיתונות מקומית 1971-2006==
[[תמונה:itonut2006.jpg|thumb|180px|'''המבחר''']]
"'''[[מדיה:Local_Magazins_96.pdf|עיתון לכל חבר]]'''", לחובבי נוסטלגיה כתובה: לקט קטעים מהעיתונים המקומיים: '''"[[פי הבאר]]"''', '''"[[אשקוביתון]]"''', '''"[[תוספתן]]"''', '''"[[כאן]]"''' ו-'''"[[12 אינטש]]"''' יבל"א בחוברת פיילוט שכמעט יצאה לאור לקראת חגיגות ה-60, בעריכת '''סמדר זורע ברמק''', עיצוב: '''אודי יצחקי'''.

==בארי מהאוויר הקרוב 1974==
'''[[צילומי אוויר 1974]]'''. צילם: '''בודא דגן'''. מצא וסרק: '''עופר גתי'''.

==בארי מהאוויר הקרוב 2008==
[[בארי מהאוויר הקרוב|'''צילומי בארי''']] ממעוף האולטרלייט, 2008. טס וצילם: '''אלי גודארד''' [[שיבולים]].

==אלבומי רשת עם תמונות מפרויקט סריקות הארכיון ==
[[תמונה:Albums4.jpg|thumb|180px|'''אלבומי רשת''']]
עם אפשרויות זיהוי אנשים והוספת הערות 
[http://picasaweb.google.com/kibbutzbeeri '''אלבום 1'''] |
[http://picasaweb.google.com/beerialbum2 '''אלבום 2''']

==מצגות חיי עבר==
למי שפיספס: '''מצגות מזמרות של חגי העבר בבארי''' [http://212.116.164.25/index.files/Page363.htm קישור לאתר הפנימי של בארי.]

==סיפורי חברים==
'''לחובבי היסטוריה וסיפורים:''' סיפורי חברים הקשורים לערכים בוויקיבוץ. (מופיעים במסגרת צהובה בולטת). 
ראו לדוגמא בערכים: '''[[אבו מועליק]], [[אוהל]], [[אורוות]], [[איזולציה]], [[אמבושים]], [[בארות (הקבוצה בגדרה)]], [[הפגזות על בארי]], [[מגדל המים (בנחביר)]], [[מנדוש]], [[משלט הגפרית]], [[הסליק]], [[פרדס]]'''

==20 שנות התנחלות==
[[תמונה:Hoveret20_Cover.jpg|180px|thumb]]

* [http://212.116.164.25/wikibbutz/images/9/90/Beeri20_all3.pdf '''חוברת צנועה ויפהפיה מחג ה-20''']

* [http://212.116.164.25/wikibbutz/images/6/6f/Beeri20_all5.pdf '''החוברת בגירסה לדפדוף''']

נסו לזהות את המקומות, האנשים והילדים בתמונות הישנות מלפני יותר מ-40 שנה...

==פזמוני הקבוצה==
נוספו מילות השירים לכמה מ[[:קטגוריה:פזמונים|'''פזמוני בארי''']], כפי שפורסמו בחוברת "לקט פזמוני הקבוצה", שיצאה בשנות ה-70 בעריכת בוריס בר-סיני ואהרון יצחקי.

==דפי חבר==
לפי בקשת הציבור נפתח מדור '''[[:קטגוריה:דפי חבר|דפי חבר]]''' בו יכול כל חבר (ואפילו מועמד ותושב וילד) להכניס את פרטיו ותמונתו. ראו בדוגמאות שכבר הוכנסו. במשך הזמן נשכלל את המנגנון ואולי נוסיף סעיפים.
בינתיים כדי להכניס פרטים - עליכם לפתוח ערך חדש אחרי הקלדת שמכם בשדה "חיפוש", להעתיק את הטבלה המופיעה ב'''[[חבר לדוגמא]]''' לחלון העריכה של הערך הנקרא בשמכם - ולמלא פרטים לפי הסעיפים.

נשמע מסובך?! '''[[אורי בן-צבי]]''' הצליח בקלות! וגם '''[[רוני אפטלון]]'''...

==בעלי תפקידים בכל הזמנים==
לחובבי היסטוריה, טריוויה ואישים מרכזיים: '''[[בעלי תפקידים בכל הזמנים|טבלת ממלאי התפקידים המרכזיים בבארי]]''' (בינתיים מעודכנת עד 1995 - השלמות בעתיד...)

==התמונות שבאלבום==
לחובבי תמונות היסטוריות: נפתח '''[[10 השנים הראשונות - אלבום|אלבום השנים הראשונות]]''' - בו יועלו תמונות שטרם ראו אור של בארי בשנותיה הראשונות. התמונות מאוצר [[ארכיון בארי]] ובאדיבותו. תמונות ראשונות כבר אפשר לראות (כולל הקמת חדר אוכל הישן - מקרשים לצריף מפואר).

==ואדיות בארי==
* '''[[ואדיות בארי]]''' (עם אפשרויות גלילה) - צילום אוויר עם סימוני '''הואדיות המרכזיים של בארי'''. לטובת הדורות הראשונים, וגם עבור הדור שלא ידע את ואדי פלמ"ח וחושב שואדי פילים זה אגדה מקומית בלבד.

==פנורמות של בארי==
* '''[[פנורמות של בארי|פנורמות רחבות]]''' (עם אפשרויות גלילה) של בארי וסביבתה, מהשנים 1950-2002. מצולמות ומצוירות ע"י מיטב האמנים המקומיים מכל הדורות.

==תמונות ענק חדשות באתר==
* '''[[בארי בפרופיל]]''' הפוסטר ההיסטורי מחג ה-40 (492 אנשים בערך), 1986. חדי עין יכולים לזהות את הדמויות בגירסה המוצגת בגודל טבעי (של הפוסטר).
* '''[[חג ה-60|תמונת כל אנשי בארי]]''' באמפי מחג ה-60 (599 אנשים''' בדיוק'''!), 2.9.2006. רביעי מימין בשורה הרביעית מלמטה: '''צחי דבורי''', מיוזמי ומתכנני הצילום ההיסטורי.
* '''[[צילומי אוויר של קיבוץ בארי|צילום אוויר ענק של בארי]]''' (כולל שכונת הזיתים!) - יותר מעודכן מ [http://maps.google.com/maps?z=15&ll=31.4238,34.4898&t=k&q=Israel Google Earth], עם אפשרות גלילה בעזרתה תוכלו להתמקד בבית שלכם. 
* ועוד '''[[צילומי אוויר של קיבוץ בארי|צילומי אוויר היסטוריים של בארי]]''' מהשנים 1968-1994, בעזרתם תוכלו לעקוב אחרי התפתחות היישוב בעת החדשה.

==מחזורים בביה"ס==
* [http://212.116.164.25/MahzorPoster.pdf'''תמונת כל המחזורים מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי

* [http://212.116.164.25/Mahzorim2006.pdf'''ספר המחזורים המלא מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי

* '''[[תבנית:מחזורים|הטבלה המחזורית]]''' - בכל מחזור הוכנסה טבלת '''סדר המחזורים'''. כך תוכלו תמיד לדעת מי עומד לפניכם, אחריכם ומכל צדדיכם...

* נוספו שמות כל המופיעים בתמונה בכל המחזורים. '''הגולשים מוזמנים להכניס תיקונים''' בשמות ובשמות המשפחה השגויים!

* [[מדיה:Zabar.pps|מצגת '''צברים בני 50''']] (ראה גם בערך '''[[צבר]]'''). הועלה ע"י תמר בן-צבי

==ערכים חדשים==
* הערך החדש(!) '''[[12 אינטש]]''' כולל קישור לאתר עם כל הגיליונות שיצאו!
* '''[[גינון 60]]''' - הפרויקט שכולם מדברים עליו (לטוב או לרע...) בצירוף מפה וחזון, והלצה...

==בארץ ובעולם==
* '''[[יוצאי בארי בארץ ובעולם]]''' - מדור חדש ובו לינקים ל'''אתרים אישיים''' של יוצאי בארי בארץ ובתפוצות, כולל (לפעמים) תמונות מעניינות של בארי

==הבתים שהיו==
'''סופם של מבנים היסטוריים'''
* תמונות בלעדיות לויקיבוץ - ראו בערכים '''[[מועדון החטיבה]]''', '''[[צריפים בבארי]]''' ו'''[[בית השייח']]'''
* '''[[מה נשאר מהרפת בבארי]]''' - צילומים מעודכנים מהשטח

==אמרו עלינו (וצילמו אותנו...)==
* [http://www.gpo.gov.il/ '''תמונות מבארי 2007-1947'''] באתר '''אוסף התצלומים הלאומי''' (כולל נחביר 1947 וביקור אולמרט 2007) - לחץ על "'''חיפוש תמונות'''" והקלד '''קיבוץ בארי''' בתיבת '''מלל לחיפוש'''

שביל החלב

2010-11-18T13:15:58Z

212.116.164.2:

[[תמונה:shvil_pack2.JPG|250px|thumb|האריזות החדשות לשיווק גם מחוץ לבארי]]
[[תמונה:Shvil_Logo.jpg|right|100px|thumb|לוגו '''שביל החלב''']]
'''שביל החלב''' - מפעל קטן לייצור מאכלי חלב מעודפי הייצור של ה[[רפת]]. בראשית דרכו היה מיועד לצריכה פנימית בלבד. המחלבה הוקמה בסוף 1992 ע"י פנינה אבני וייצרו בה חלב מפוסטר, חמאה, סוגים שונים של גבינה, לבן, שמנת ועוד. עבדו בו דרך קבע, חברה ועוזר (מתנדב).

בשנים האחרונות מנהל את "שביל החלב" דגן פלג, שהתמחה בייצור גבינות קשות ואחרות ברמה גבוהה וגם בייצור גלידות בטעמים שונים ומפתיעים (ריבת חלב, פיסטוק, רום-תמרים, בננה ודבש ועוד).
בשנת 2007 קיבלה המחלבה אישורים לשיווק גבינותיה מחוץ לבארי, ולחלק מהגבינות נוספו שמות מותג חדשים המבוססים על מקומות באיזור: גררית, בשור, סחף אשכול וכלנית.

בפברואר 2009 זכו גבינות "שביל החלב" בשלוש מדליות בתחרות הגבינות של ישראל שהתקיימה במקווה ישראל, בחסות ובניהול מועצת החלב. בתחרות השתתפו עשרות מחלבות מרחבי הארץ ושפטו בה מיטב השפים וכתבי האוכל בארץ. הגבינות של מחלבת "שביל החלב" זכו במדליית זהב בקטגורית גבינות בסגנון ספרדי עם הגבינה "סחף".
בקטגורית גבינה כחולה זכתה במדליית כסף הגבינה "בשור" ובקטגוריה של גבינה בסגנון בינלאומי זכתה במדליית ארד הגבינה "גררית".

* [http://www.milkyway.lanegev.co.il/index.html '''שביל החלב'''] - האתר הרשמי
* [http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?ArticleID=11940&CategoryID=59&Page=1 '''דגן גדול גיבן בגן'''] - כתבה על "שביל החלב" באתר "'''על השולחן'''"
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014027&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=5 '''מדרום תיפתח הטובה'''] - כתבה על "שביל החלב" ב'''מוסף "הארץ"'''
[[תמונה:Gvinot.jpg|right|440px|thumb|'''שביל החלב''': מבחר גבינות משובחות ומיושנות]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:יזמויות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

לוטם

2010-08-30T15:43:19Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Lotem.jpg|right|150px|thumb|"לוטם" - סמל הכיתה]]
'''לוטם''' - מחזור מ"ב בביה"ס. סיימו ללמוד ב-2008. 12 חניכים, 6 בנות ו-6 בנים.

רותם חרובי (שאול על תקן עציץ-די נווו),
תומר מור,
אדם קינג (החבר של...),
ניב יצחקי, (ניבי)
אורן וייס,
דקל רענן,
אביטל שלו,
שביט ויזל (מלכת היופי 2010 וועעהה),
אורי אבני,
נוי בר (תכלס הכי יפה...),
עינת אלון (עיני),
ודניאל כהן.(דוני)

'''אם כבר נכנסתם ואם יש לכם מלכה, אז תביאו תמונת מחזור!!!''' אפשר להעלות בסעיף "העלאת קובץ" מימין.

[[תמונה:Lotem2.jpg|right|300px|thumb|"לוטם", מחזור מ"ב - מוזמנים להעלות תמונות! ]]

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ל]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

פנים-טררם

2010-08-14T16:37:43Z

212.116.164.2:

[[תמונה:PnimTrrm.jpg|500px|thumb|פנים-טררם: ארוע פנימי עם טררם כמו בפרינטררם הגדול]]

'''פנים–טררם''' - אירוע חגיגי שנערך ע"י עובדי ה[[דפוס בארי|דפוס]], בספטמבר 1995, לציון הישגי הדפוס באותה שנה. החגיגה נערכה לכבוד חברי בארי בלבד (בניגוד ל"[[פרינטררם]]" שהיה מיועד ללקוחות הדפוס). בתכנית - "אוכל עוצר נשימה, סיור מאלף בבית הדפוס, הגרלות מורטות עצבים, סרט וידיאו באורך 12 אינטש, הופעות ופזמונים".

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:ארועים]]
[[קטגוריה:דפוס]]

השברולט

2010-08-07T18:05:45Z

212.116.164.2:

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:300px; margin: 0px 8px;">

'''במשלט הגופרית''' 
עם פריצת הדרך לנגב וכיתור הצבא המצרי בעיראק-אל-סוידן, ירדה חטיבת יפתח של הפלמ"ח, למנוחה ונשלחה להקים משלטים לאורך הקו עם הצבא המצרי. מחלקה אחת הגיעה אל מכרות הגופרית. את אספקת המים וכן שירותי מקלחת קיבלו אצלנו. אולם, באחד הימים עלה השברולט שלהם על מוקש, במפגש כביש הבטון עם דרך העפר לנחביר. מכיוון שלא היה להם רכב חלופי, הובלנו להם מים בכדים ב"פורד" המשוריין שלנו, שכידוע שוריין על-מנת להביא אספקה לנחביר מהצפון. אולם, כמה ימים לאחר מכן, עלה אף הוא על מוקש ולמזלנו לא נגרמו לנו פגיעות בגוף ובנפש. הנהג היה דן אבנד, שקיבל לאחר מכן חופשה מיוחדת, לצורך תיקון משקפיו שנפגעו. 
השברולט של הפלמ"ח "אומץ" ע"י בארי לאחר המלחמה. תוקן ושופץ ושימש להובלת אספקה לנחביר ולבארי. לימים, הרכיבו עליו מיכל צהוב והוא שימש להובלת תערובות ללול. 
'''מוטי חיות'''</div>

ה'''שברולט''' - טנדר משוריין ("פרפר") מתקופת [[מלחמת העצמאות]]. היה שייך ל[[מחלקת בארי|מחלקת הפלמ"ח]] שישבה ב[[מכרות הגופרית]]. באחת הנסיעות שלו, כאשר ירד מכביש הבטון בכוון ל[[נחאביר]], עלה עם גלגל קדמי על מוקש ונעזב שם. עובדי המוסך תיקנו אותו והוא שימש לאחר המלחמה להובלת מצרכים מת"א לבארי. נהגו הקבוע היה צדוק זליכה. משיצא ה"שברולט" מהשירות, הרכיבו עליו מיכל צהוב עם מעמיס חלזוני והוא שימש להובלת תערובות מהמחסן ל[[לול]] ול[[רפת]].

[[תמונה:Shevro.jpg|450px|right|thumb|השברולט בשנות ה-50 בתהלוכה ציונית חגיגית]]
[[תמונה:Shevro30.jpg|310px|thumb|השברולט בסוף ימיו בתערוכה נוסטלגית בחג ה-30]]

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

בארי

2010-08-07T15:19:58Z

212.116.164.2:

'''בארי''' - קיבוץ על שם [[כצנלסון ברל|ברל (בארי) כצנלסון]]. מקיבוצי התק"ם, (לפנים - בתנועת [[הקיבוץ המאוחד]]). מייסדיו היו יוצאי [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]], גרעין [[הצופים ב']] ו[[הגרעין הבבלי]]. הקיבוץ עלה להתישבות באדמות [[נחאביר]], במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), במסגרת [[עלית 11 הנקודות]]. לאחר [[מלחמת העצמאות]] העתיק את מקומו מזרחה לאדמות ה[[ווחידאת]]. במשך השנים הצטרפו אליו [[הכשרות|קבוצות הכשרה]], [[:קטגוריה:גרעינים|גרעינים]], משפחות ובודדים. 
ב–1.1.1996 מנתה אוכלוסיית בארי 938 נפשות. שטח אדמות הקיבוץ כ–13,000 ד', מהם 4,200 ד' בחכירה זמנית המתחדשת מדי 3 שנים. ענפיו העיקריים הם - [[גד"ש]], [[פרדס]], [[רפת]] ו[[דפוס בארי]]. עד 1995 היה קיים בבארי [[ביה"ס הממלכתי בארי|בית–ספר]] מקומי, מכיתה ב' עד כיתה י"ב.

בראש השנה תשס"ח, ספטמבר 2007, מנתה אוכלוסיית בארי 1,003 נפשות. 
בתחילת תש"ע (ספטמבר 2009) מונה אוכלוסיית בארי '''1,037 נפש''', מהם 246 ילדים ו-634 חברים, מועמדים ובנים במסלול.

* '''[[איך נבחר השם בארי?]]''' מתוך '''"[[שיחת קיבוץ]]"'''

[[תמונה:Beeri_1951b.jpg|ימין|ממוזער|800px|קיבוץ בארי ב-1951 מראה מכיוון הרפת (שער הפלחה)]]
[[תמונה:PanoramaG.jpeg|ימין|ממוזער|800px|פנורמה של בארי כפי שצוירה ע"י [[הג'ינג'י]] לחג ה-50]]
{{תמונה רחבה|Beeri_2000_tza_s.jpg|1400px|צילום אוויר של בארי, 2005}}

== קישורים חיצוניים ==
* [http://maps.google.com/maps?z=15&ll=31.4238,34.4898&t=k&q=Israel קיבוץ בארי מהלוויין ב-'''google''']
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99_(%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5) קיבוץ בארי ב'''וויקיפדיה''']
[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:ישובים]]

גטו

2010-08-07T08:16:09Z

212.116.164.2:

'''גטו''' - כינוי לחלק המזרחי של [[חדרי אכילה בבארי|חדר–האכילה הישן]], שנועד לחברת הנוער "[[בארות]]", עם בואם לבארי. עם גיוסם לצה"ל "נכבש" ה"גטו" ע"י ה[[מתנדבים]]. לימים הועתק השם גם למחנה הנח"ל, בו שוכנו המתנדבים.

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:אתרים מקומיים]]

גוואד

2010-08-07T08:14:14Z

212.116.164.2:

'''גוואד''' - סרסור (בערבית עירקית תיקנית). הכוונה לאחד היודע להסתדר או לתחמן (מקביל לביטוי - "ממזר"). חברי בארי הירבו להשתמש בביטוי זה מאז האיחוד עם [[הגרעין הבבלי]].

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:ביטויים מקומיים]]

ביתן השמירה החדש

2010-08-06T08:49:15Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Shaar_2006.jpg|450px|thumb|ביתן השמירה ליד שער הקיבוץ, 2006]]

'''ביתן השמירה החדש''' - בעקבות התכנית להקמת מרפאת [[ברנ"ע]], נבנה ביתן שמירה חדש בכניסה לבארי. עם ביטול תכנית ברנ"ע, הועבר הביתן החדש והוצב במקום הביתן הישן.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ביתן השמירה

2010-08-06T08:48:51Z

212.116.164.2:

'''ביתן השמירה''' - הוקם בסמוך לשער הכניסה למשק. מאוייש ע"י שומר (שכיר) במשך כל שעות היום והלילה. הביתן מצויד במקרר, מכשיר רדיו, טלויזיה, טלפון ומכשיר אלחוט. יש בו חלונות לארבע רוחות השמים, מה שמאפשר לשומר לראות את הנעשה בחוץ ולזהות מי נכנס ומי יוצא. בעבר, כשחברי הקבוץ היו עדיין שומרים, היו מגיעים לפעמים לביתן השמירה גם בניהם של השומרים, לבילוי סביב מדורה וצליית תפו"א ובצל.

הביתן הוחלף ב-2006 ב[[ביתן השמירה החדש]].

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

ביתן השמירה

2010-08-06T08:48:18Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Shaar_2006.jpg|450px|thumb|ביתן השמירה ליד שער הקיבוץ, 2006]]

'''ביתן השמירה''' - הוקם בסמוך לשער הכניסה למשק. מאוייש ע"י שומר (שכיר) במשך כל שעות היום והלילה. הביתן מצויד במקרר, מכשיר רדיו, טלויזיה, טלפון ומכשיר אלחוט. יש בו חלונות לארבע רוחות השמים, מה שמאפשר לשומר לראות את הנעשה בחוץ ולזהות מי נכנס ומי יוצא. בעבר, כשחברי הקבוץ היו עדיין שומרים, היו מגיעים לפעמים לביתן השמירה גם בניהם של השומרים, לבילוי סביב מדורה וצליית תפו"א ובצל.

הביתן הוחלף ב-2006 ב[[ביתן השמירה החדש]].

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

שער

2010-08-06T08:47:36Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Shaar_2006.jpg|450px|thumb|שער הקיבוץ, 2006]]

'''שער הקיבוץ''' - הוא הכניסה לבארי. ליד השער נמצא ביתן השומר המאוייש 24 שעות. השער הנוכחי הוא חשמלי ונפתח ע"י השומר. מיקום השער שונה פעמים מספר בהתאם להרחבת הקיבוץ. ה[[שערים בבארי|שערים]] בעבר היו פשוטים וידניים וגם [[ביתן השמירה]] עבר שידרוג בשנים האחרונות.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

אינפורמציה

2010-08-06T08:38:29Z

212.116.164.2:

[[תמונה:info.jpg|500px|thumb|אינפורמציה]]

'''אינפורמציה''' - מדי יום שישי בשעה 10:00, מתכנסים מרבית עובדי ה[[דפוס בארי|דפוס]], לשמיעת דו"ח על הנעשה בענף. פעם נהגו להתכנס ב[[הקרון|קרון]] והתורן היה מכין קריקרים עם גבינה לבנה לכולם. בתקופה מאוחרת יותר היו נפגשים העובדים בחדר–האוכל המהודר של הדפוס ומסתפקים בוופלות ואובלטים שמכינה להם אם הבית.

כיום נפגשים העובדים אחת לחודש ב[[מועדון לחבר]] ושומעים מידע ממנהל הדפוס, וגם צופים בסרט המופק במיוחד לכל אינפורמציה.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://10.1.251.25/index.files/Page558.htm '''סרטי ועדת קישוט מהאינפורמציה'''] באתר הפנימי של בארי

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:דפוס]]

דף קרבי

2010-05-17T15:17:51Z

212.116.164.2: הפניה לדף הדף הקרבי

#הפניה [[הדף הקרבי]]

הדף הקרבי

2010-05-17T15:17:01Z

212.116.164.2:

'''הדף הקרבי''' - חולק ליחידות הקרביות של צה"ל, במהלך [[מלחמת סיני]]. 5 גליונות הודפסו ב[[דפוס בארי]], במסגרת המאמץ המלחמתי הכולל. גם ב[[מלחמת ששת הימים]] הודפס דף קרבי בדפוס בארי, עבור עוצבת השריון.

<gallery widths="220px" heights="290px" perrow="3">
תמונה:DafKravi1.jpg|דף קרבי מס' 1, 29.10.1956
תמונה:DafKravi2.jpg|דף קרבי מס' 2, 1.11.1956
תמונה:DafKravi3.jpg|דף קרבי מס' 3, 3.11.1956
תמונה:DafKravi4.jpg|דף קרבי מס' 4, 3.11.1956
תמונה:DafKravi5.jpg|דף קרבי מס' 5, 5.11.1956
תמונה:DafKravi_2b.jpg|דף קרבי מס' 2 שהופץ במבצע "עופרת יצוקה"
</gallery>

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:דפוס]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

הדף הקרבי

2010-05-17T15:14:02Z

212.116.164.2:

'''הדף הקרבי''' - חולק ליחידות הקרביות של צה"ל, במהלך [[מלחמת סיני]]. 5 גליונות הודפסו ב[[דפוס בארי]], במסגרת המאמץ המלחמתי הכולל. גם ב[[מלחמת ששת הימים]] הודפס דף קרבי בדפוס בארי, עבור עוצבת השריון.

<gallery widths="220px" heights="290px" perrow="3">
תמונה:DafKravi1.jpg|דף קרבי מס' 1
תמונה:DafKravi2.jpg|דף קרבי מס' 2
תמונה:DafKravi3.jpg|דף קרבי מס' 3
תמונה:DafKravi4.jpg|דף קרבי מס' 4
תמונה:DafKravi5.jpg|דף קרבי מס' 5
תמונה:DafKravi_2b.jpg|דף קרבי מס' 2 שהופץ במבצע "עופרת יצוקה"
</gallery>

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:דפוס]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

טרקטורים בבארי

2010-05-14T12:42:01Z

212.116.164.2:

'''טרקטורים בבארי''' - ב–1947 נרכש הטרקטור הראשון על גלגלים - ה"[[האוליבר|אוליבר]]". מיד אחריו - שני טרקטורים על שרשראות [[טרקטורים TD6 ו–TD14|TD6 ו–TD14]]. מאז, נקנו טרקטורים רבים וישנים הוחלפו בחדשים. ב-1996 היו בבארי 19 טרקטורים בינוניים וקטנים, 5 טרקטורים גדולים ו–3 טרקטורונים (כולם על גלגלים). הם משמשים את ענפי העזר והשרותים ([[בנין]], [[שרברבות]], חצר, ו[[משק הילדים]]) ואת הענפים החקלאיים ([[רפת]], [[פרדס]], ובעיקר - [[גד"ש]]).

<gallery widths="155px" heights="100px" perrow="4">
תמונה:Oliver_Nostalgy_2007.jpg|האוליבר
תמונה:Tractor_FarmelC.jpg|טרקטור פרמל סי
תמונה:Tractor_2470.jpg|טרקטור 2470
תמונה:Tractor_Zahal.jpg|טרקטור זחל
תמונה:Tractor_Ford.jpg|טרקטור פורד
תמונה:Tractor_JohnDeer.jpg|טרקטור ג'ון דיר 7020
תמונה:Tractor_JD7020.jpg|ועוד טרקטור 7020 מזווית אחרת
תמונה:DavidBrown.jpg|טרקטור דיוויד בראון
</gallery>

[[קטגוריה:ט]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

טרקטורים בבארי

2010-05-14T09:51:34Z

212.116.164.2:

'''טרקטורים בבארי''' - ב–1947 נרכש הטרקטור הראשון על גלגלים - ה"[[האוליבר|אוליבר]]". מיד אחריו - שני טרקטורים על שרשראות [[טרקטורים TD6 ו–TD14|TD6 ו–TD14]]. מאז, נקנו טרקטורים רבים וישנים הוחלפו בחדשים. ב-1996 היו בבארי 19 טרקטורים בינוניים וקטנים, 5 טרקטורים גדולים ו–3 טרקטורונים (כולם על גלגלים). הם משמשים את ענפי העזר והשרותים ([[בנין]], [[שרברבות]], חצר, ו[[משק הילדים]]) ואת הענפים החקלאיים ([[רפת]], [[פרדס]], ובעיקר - [[גד"ש]]).

<gallery widths="220px" heights="160px" perrow="3">
תמונה:Oliver_Nostalgy_2007.jpg|האוליבר
תמונה:Tractor_FarmelC.jpg|טרקטור פרמל סי
תמונה:Tractor_2470.jpg|טרקטור 2470
תמונה:Tractor_Zahal.jpg|טרקטור זחל
תמונה:Tractor_Ford.jpg|טרקטור פורד
תמונה:Tractor_JohnDeer.jpg|טרקטור ג'ון דיר 7020
תמונה:Tractor_JD7020.jpg|ועוד טרקטור 7020 מזווית אחרת
תמונה:DavidBrown.jpg|טרקטור דיוויד בראון
</gallery>

[[קטגוריה:ט]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

טרקטורים בבארי

2010-05-14T09:50:49Z

212.116.164.2:

'''טרקטורים בבארי''' - ב–1947 נרכש הטרקטור הראשון על גלגלים - ה"[[האוליבר|אוליבר]]". מיד אחריו - שני טרקטורים על שרשראות [[טרקטורים TD6 ו–TD14|TD6 ו–TD14]]. מאז, נקנו טרקטורים רבים וישנים הוחלפו בחדשים. כיום יש בבארי 19 טרקטורים בינוניים וקטנים, 5 טרקטורים גדולים ו–3 טרקטורונים (כולם על גלגלים). הם משמשים את ענפי העזר והשרותים ([[בנין]], [[שרברבות]], חצר, ו[[משק הילדים]]) ואת הענפים החקלאיים ([[רפת]], [[פרדס]], ובעיקר - [[גד"ש]]).

<gallery widths="220px" heights="160px" perrow="3">
תמונה:Oliver_Nostalgy_2007.jpg|האוליבר
תמונה:Tractor_FarmelC.jpg|טרקטור פרמל סי
תמונה:Tractor_2470.jpg|טרקטור 2470
תמונה:Tractor_Zahal.jpg|טרקטור זחל
תמונה:Tractor_Ford.jpg|טרקטור פורד
תמונה:Tractor_JohnDeer.jpg|טרקטור ג'ון דיר 7020
תמונה:Tractor_JD7020.jpg|ועוד טרקטור 7020 מזווית אחרת
תמונה:DavidBrown.jpg|טרקטור דיוויד בראון
</gallery>

[[קטגוריה:ט]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

הגלריה

2010-05-12T15:52:47Z

212.116.164.2: /* תערוכות בעבר */

[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]

=='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''==
'''4.2010'''
[[תמונה:Alima.jpg|thumb|250px|'''אלימה''': שחור על לבן]]
[[תמונה:N_Agasi.jpg|thumb|250px|'''נלי אגסי''']]

בשבת ה-17.4 תפתח תערוכה חדשה בגלריה בבארי, של שתי אמניות ישראליות ידועות: '''אלימה''' היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה '''נלי אגסי''' היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005. 
'''אלימה''' התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת. 
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם. 
'''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים. 

'''הפתיחה משעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמניות יערך בשעה 13:15. 
שעות הפתיחה: חמישי - 9:00-12:00, 17:00-19:00, שישי - 11:00-12:30, 19:30-20:30,
שבת - 11:30-14:30'''

==תערוכות בעבר==
'''2008'''
*'''[[מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי]]''', מרץ 2008
*'''[[לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה]]''', מרץ 2008
*'''[[חיים גל און – אביב 2008]]''', אפריל 2008
*'''[[אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006]]''', אפריל 2008
*'''[[בטון ומלט - על חזור|מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור]]''', מאי 2008
*'''[[אלעד קופלר: ספינת השוטים]]''', יוני 2008
*'''[[קרן גלר: מיצב וידיאו]]'''
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008]]'''
*'''[[מדיה:Regia.pdf|רגיעה, תערוכת אמני אשכול]]''', חול המועד סוכות, 14.10.2008
*'''[[אדם קלדרון: דבורים]]''', נובמבר 2008
*'''[[נעמי בריקמן וקוקן ארגון]]''', דצמבר 2008

'''2009'''
*'''[[פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ]]''', ינואר 2009
*'''[[ורד ואילי לוי: סט קומפלט]]''', מרץ 2009
*'''[[ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק]]''', אפריל 2009
*'''[[פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ]]''', מאי 2009
*'''[[רועי דרסטין וירון אתר]]''', יוני 2009
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009]]''', יולי 2009
*'''[[בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009]]''', אוגוסט 2009
*'''[[אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא]]''', ספטמבר 2009
*'''[[סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין]]''', אוקטובר 2009

'''2010'''
*'''[[Elsewhere, מקום אחר]]''', מרץ 2009
*'''[[אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"]]''', אפריל 2009
"

==ראו גם==
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.

אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"

2010-05-12T15:50:05Z

212.116.164.2: דף חדש: =='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''== '''4.2010''' [[תמונה:Alima.jpg|thumb|250px|'''אלימה''': שחור ...

=='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''==
'''4.2010'''
[[תמונה:Alima.jpg|thumb|250px|'''אלימה''': שחור על לבן]]
[[תמונה:N_Agasi.jpg|thumb|250px|'''נלי אגסי''']]

'''אלימה''' היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה '''נלי אגסי''' היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005. 
'''אלימה''' התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת. 
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם. 
'''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים.

מדפסת צבע דיגיטלית

2010-05-04T15:00:59Z

212.116.164.2:

[[תמונה:VariColor.jpg|thumb|350px|'''VariColor''' - מדפסת הצבע המהירה בעולם, 2000]]

ה-'''Varicolor''' (בקיצור: VC) הוא כינוי מקומי (ב[[דפוס בארי]]) למדפסת צבע דיגיטלית ‏(Versamark BCP (Business Color Printers , שפותחה על ידי חברת SDP של סאיטקס, בשיתוף עם דפוס בארי. הטכנולוגיה שלה מאפשרת הדפסת נתונים אישיים בצבע מלא המשתנים מדף לדף, במהירות גבוהה יותר מכל מדפסת דיגיטלית אחרת שהיתה קיימת בעולם בזמן רכישתה.

המדפסת פועלת בטכניקת הזרקת דיו. מדפיסה צבע פרוצס מלא במהירות של עד 500 מערכות בדקה. קיבוע (יבוש) הדיו מתבצע בעזרת תנור הבנוי כתוף חם + מפוח אוויר. רזולוצית ההדפסה היא 600x300 DPI. המדפסת יכולה להדפיס סימפלקס, דופלקס, 1up או 2up (תשאלו את אנשי הדפוס מה כל זה אומר...) הזנת הנייר היא מגליל בלבד.

בדפוס בארי 3 מכונות Varicolor: ‏VC3 ,VC1 (עם 8 ראשי הדפסה), כשהבכורה הותקנה בשנת 2000.
בפברואר 2009 הותקנה מכונה חדשה שלה 10 ראשי הדפסה והיא קיבלה את שמה VC10. עם התקנתה הוצאה VC2 משימוש.

[[תמונה:VC_2000.jpg|right|thumb|450px|'''חנוכת ה-VC''', מדפסת הצבע המהירה בעולם, במאי 2000 בהשתתפות בנימין בן אליעזר, שר התקשורת, יואב שלוש, מנכ"ל סאיטקס, גיורא, מנכ"ל דפוס בארי ו[[מנצ'ר]], ראש המועצה]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:דפוס]]

מיחזור

2010-04-27T16:01:00Z

212.116.164.2:

'''מיחזור''' - משנת 2008 נעשים מאמצים רבים לשפר את איכות הסביבה בבארי. 
הוקמו פינות אשפה מסודרות עם מיון האשפה לפי סוגיה: קרטונים, נייר, בקבוקים עם או בלי פיקדון, גזם, ברזל, פלסטיק, ריהוט, מכשירי חשמל ועץ. 
שלוש מטרות עיקריות למהלכים: 
1. קיבוץ יפה ומטופח יותר. 
2. מיחזור מקסימלי למען כדור הארץ ולמען עצמנו. 
3. הקטנת עלויות תוך כדי התהליך. 
את המהלכים בנושא מרכז ומוביל (וגם מסקר לעיתונות המקומית) יובל בר בעזרת עובדים צעירים, מסורים וחרוצים, המתחלפים מעת לעת.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:אוצרות טבע]]
[[קטגוריה:סביבה]]

בשב"מ

2010-04-27T16:00:42Z

212.116.164.2:

'''בשב"מ''' - "בן שאינו בן משק". הגדרה מתוך [[תקנון בנים|תקנוני בנים]] לאותם בוגרים ובוגרות שסיימו לימודיהם בבארי כ"[[ילדי חוץ]]" ובחרו להישאר בבארי עד קבלתם לחברות. ההתיחסות לבשב"מ דומה למדי לזו של בני הקבוץ, תוך צמצום מסויים בזכויות המוקנות להם.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:חברה]]

מיחזור

2010-04-27T16:00:03Z

212.116.164.2: דף חדש: '''מיחזור''' - משנת 2008 נעשים מאמצים רבים לשפר את איכות הסביבה בבארי. הוקמו פינות אשפה מסודרות עם מיון ה...

'''מיחזור''' - משנת 2008 נעשים מאמצים רבים לשפר את איכות הסביבה בבארי. 
הוקמו פינות אשפה מסודרות עם מיון האשפה לפי סוגיה: קרטונים, נייר, בקבוקים עם או בלי פיקדון, גזם, ברזל, פלסטיק, ריהוט, מכשירי חשמל ועץ. 
שלוש מטרות עיקריות למהלכים: 
1. קיבוץ יפה ומטופח יותר. 
2. מיחזור מקסימלי למען כדור הארץ ולמען עצמנו. 
3. הקטנת עלויות תוך כדי התהליך. 
את המהלכים בנושא מרכז ומוביל (וגם מסקר לעיתונות המקומית) יובל בר בעזרת עובדים צעירים, מסורים וחרוצים, המתחלפים מעת לעת.

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:אוצרות טבע]]
[[קטגוריה:סביבה]]

בעלי תפקידים בכל הזמנים

2010-04-27T15:40:36Z

212.116.164.2: /* בעלי תפקידים 2 */

'''טבלת ממלאי התפקידים המרכזיים בבארי בכל הזמנים:'''
(בינתיים רק עד 1995 - ההשלמות בעתיד)

==בעלי תפקידים 1==
{| align="none" border="1" bgcolor="#cedff2" cellspacing="0" cellpadding="5"
|- bgcolor=#cedff2
!שנה !! מזכיר פנים !! מרכז משק !! גזבר !! רכז קניות !! רכז עבודה !! אקונומיה !! מחסנאית
|-
| 1946 || [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9F אהרן ידלין] || בודא דגן || שמואל אבני || ארק'ה פרומקין || - || יונה וכסלר || גנוסיה דגן
|-
| 1947 || " || זאב רפופורט || ברנדי בר–לב || רפי מנדלמן || - || " || "
|-
| 1948 || גדעון לב/בוכסי || בודא דגן || " || " || - || לילי שפיץ || מלכה ורונה
|-
| 1949 || רפי לפיד || [[הפרוסי|אברהם הברון]] || בודא דגן || ארק'ה פרומקין || - || מנוחה קלמר || "
|-
| 1950 || " || בודא דגן || ברנדי בר–לב || " || - || יהודית רפופורט || "
|-
| 1951 || אהרן יצחקי || שמואל אבני || בוכסי || איזי רייך || - || " || תקוה גרוספלד
|-
| 1952 || " || " || " || " || - || אשתי אפרת || אהובה שלו
|-
| 1953 || ארק'ה פרומקין || " || איז'ב || יעקב חרובי || - || " || "
|-
| 1954 || יוקי גרוספלד/מנוחה קלמר || דן אבנד || בוריס בר–סיני || " || - || חיהל'ה לב || גנוסיה דגן
|-
| 1955 || לזר זורע || בודא דגן || " || " || - || " || "
|-
| 1956 || שלמה גביש/איציק רותם || במיק סלע || איז'ב || " || - || אשתי אפרת || דיתה סנה
|-
| 1957 || לזר זורע || " || " || חיים רענן || - || " || "
|-
| 1958 || [[הצעיר|אליהו גת]] || " || דן אבנד || " || - || גנוסיה דגן || רחל צייג
|-
| 1959 || " || בבל לב || " || יוסף שזר || - || אברהם שורק || "
|-
| 1960 || בוריס בר–סיני || " || " || " || - || " || שרה רייך
|-
| 1961 || " || " || שמואל אבני || שלמה גביש || - || לילי שפיץ || "
|-
| 1962 || במיק סלע || זאב רפופורט || " " || - || - || רותה גת || "
|-
| 1963 || " || " || יעקב חרובי || [[מנדוש]] דוד || - || חיהל'ה לב || "
|-
| 1964 || אבינעם סיון || " || " || " || - || " || "
|-
| 1965 || לזר זורע || הושע לב || " || יעקב חרובי || - || " || יונה וכסלר
|-
| 1966 || " || בודא דגן || דן אבנד || " || - || " || "
|-
| 1967 || ארק'ה פרומקין || " || " || אברהם שורק || - || יוסל'ה כפרי || צפרירה שומרוני
|-
| 1968 || " || " || " || " || - || " || "
|-
| 1969 || ברנדי בר–לב || ספי כהן || חיים רענן || אפי צורף || - || " || "
|-
| 1970|| " || " || " || " || יואב גורל || אבא ברמק || חיהל'ה לב
|-
| 1971 || תמר שלוי || " || איציק רותם || יעקב חרובי || " || " || "
|-
| 1972 || " || זאב רפופורט || " || " || לילי שפיץ || שמואל אבני || רותה גת
|-
| 1973 || חנה ברמק || " || " || אבא ברמק || " || " || "
|-
| 1974 || " || " || ספי כהן || " || ברוך בהיר || ציקי קריצמן || "
|-
| 1975 || חיים רענן || ברוך בהיר || " || " || בבל לב || " || לאהל'ה הלמן
|-
| 1976 || " || " || " || איציק קוזין || " || משה אבוטבול || "
|-
| 1977 || [[מנצ'ר]] דבורי || " || בוריס קפיטנוב || " || בוריס בר–סיני || " || "
|-
| 1978 || " || " || " || ברוך מאיר || זאב עופר || אביגדור אלון || חוה בן–עמי
|-
| 1979 || חנן בשוראי || זאב רפופורט || " || " || חזי יחזקאל || אברהם שני || חסיה דר
|-
| 1980 || " || " || " || גדעל'ה הלמן || יובל גדיש || " || "
|-
| 1981 || " || " || עמרי קלמר || " || ספי כהן || " || "
|-
| 1982 || אלון כסלו || רן לב || " || " || עמירי לב || משה אבוטבול || "
|-
| 1983 || " || " || " || " || בודא דגן || " || מימי שלוי
|-
| 1984 || מרים חרובי || " || צביקה גתי || משה שגב || אליהו גת || " || "
|-
| 1985 || אסתר בר–לב || " || " || " || לאהק'ה קפיטנוב || עדה שזר || "
|-
| 1986 || " || עמית שלוי || " || ז'קו בן–יעקב || ארנון שזר || אביה חצרוני || "
|-
| 1987 || לזר זורע || " || " || ברוך מאיר || בוריס בר–סיני || " || "
|-
| 1988 || " || " || רפי סבירסקי || " || חנן בשוראי || מני גודארד || מיכל כהן
|-
| 1989 || תמר שלוי || אבי צור || " || " || דוד כהן || " || "
|-
| 1990 || " || " || " || גדעל'ה הלמן || צבי סוכמן || " || "
|-
| 1991 || מנצ'ר דבורי || " || " || איציק רותם || ענת גתי || " || "
|-
| 1992 || " || עדי דגן || צבי סוכמן || משה אבוטבול || " || " || לאהק'ה קפיטנוב
|-
| 1993 || " || " || " || גדעל'ה הלמן || זאב הקר || " || "
|-
| 1994 || ניר אילן || " || " || " || " || חזי יחזקאל || "
|-
| 1995 || " || " || " || " || אשל גת || " || "
|-
| 1996 || " || יובל בר || [http://www.yalin.co.il חיים ילין] || - || - || - || -
|-
| 1997 || יואל מגיד || " || " || - || - || - || -
|-
| 1998 || " || - || " || - || - || - || -
|-
| 1999 || " || - || " || - || - || - || -
|-
| 2000 || ניר אילן || רפי סבירסקי || צביקה גתי || - || - || - || -
|-
| 2001 || " || " || " || - || - || - || -
|-
| 2002 || " || " || " || - || - || - || -
|-
| 2003 || [[אורי בן-צבי]] || אבשלום הרן || " || - || - || - || -
|-
| 2004 || " || " || " || - || - || - || -
|-
| 2005 || " || " || אשל || - || - || - || -
|-
| 2006 || צבי אלון || " || " || - || - || - || -
|-
| 2007 || " || יניב גלברד || " || - || - || - || -
|-
| 2008 || " || " || " || - || - || - || -
|-
| 2009 || [[עמית שלוי]] || " || אלי שרעבי || - || - || - || -
|}

==בעלי תפקידים 2==
{| align="none" border="1" bgcolor="#cedff2" cellspacing="0" cellpadding="5"
|- bgcolor=#cedff2
! שנה !! מרכז ו. חברה !! רכז תרבות !! מנהל ביה"ס !! מרכז גר"ג !! מנהל הדפוס
|-
| 1951 || - || - || - || - || לזר זורע
|-
| 1952 || - || - || - || - || בבל לב
|-
| 1953 || - || - || - || - || יוקי גרוספלד
|-
| 1954 || - || - || - || - || בבל לב
|-
| 1955 || - || - || יהודה אילן || יהודה אילן || צבי פרץ
|-
| 1956 || - || - || " || " || אברהם שורק
|-
| 1957 || שמואל אבני || - || אהרן יצחקי || אהרן יצחקי || "
|-
| 1958 || " || - || " || " || "
|-
| 1959 || - || - || ארק'ה פרומקין || ארק'ה פרומקין || לזר זורע
|-
| 1960 || חנן בשוראי || - || " || אהובה אדמתי || איצ'ה לוי
|-
| 1961 || " || - || זאב וכסלר || חנה רענן || לזר זורע
|-
| 1962 || אבינעם סיון || לזר זורע || " || בבל לב || איזי רייך
|-
| 1963 || " || אהרן יצחקי || " || שלומית יצחקי || "
|-
| 1964 || " || " || אסף שלוי || " || "
|-
| 1965 || יהודית הן || יאיר חצרוני || שרה רייך || דן אבנד || בבל לב
|-
| 1966 || " || " || אביבה סלע || חנה ברמק || "
|-
| 1967 || אהרן יצחקי || גדעל'ה הלמן || לילי שפיץ || " || "
|-
| 1968 || " || " || ארק'ה פרומקין || " || "
|-
| 1969 || אברהם הן || רנה הברון || " || עתליה אבנד || "
|-
| 1970 || " || אודי בר–סיני || מנוחה קלמר || אסתר בר–לב || במיק סלע
|-
| 1971 || " || דוד עברי || אביבה סלע || " || "
|-
| 1972 || יאיר חצרוני || " || שוש פלד || " || "
|-
| 1973 || בודא דגן || עמרי קלמר || זאב וכסלר || " || "
|-
| 1974 || " || " || אילה נטע || מרים חרובי || "
|-
| 1975 || תמר שלוי || יגאל זורע || מנוחה קלמר || " || "
|-
| 1976 || " || לזר זורע || " || חוה בן–עמי || "
|-
| 1977 || אברהם הן || רותי פרומקין || " || אילה נטע || "
|-
| 1978 || " || חנן בשוראי || אילה נטע || סגולה מנור || "
|-
| 1979 || מרים חרובי || איציק רותם || " || " || "
|-
| 1980 || צפי סיון || חנהל'ה קריצמן || מנוחה קלמר || נעמי נגלר || גיורא עוז
|-
| 1981 || שמואל אבני || " || אילה נטע || חסידה בוכסוילר || "
|-
| 1982 || " || גיל חוטר–ישי || לזר זורע || אילה חצרוני || "
|-
| 1983 || חנה רענן || יואל מגיד || מנצ'ר דבורי || רותי לב || "
|-
| 1984 || " || חנהלה קריצמן || " || נמרוד בריל || "
|-
| 1985 || " || אפרים לוי || " || " || ברוך בהיר
|-
| 1986 || יורם בר–סיני || רנה הברון || " || תמר בן–צבי || "
|-
| 1987 || " || ציפי משא || חסידה בוכסוילר || " || אלון כסלו
|-
| 1988 || יואל מגיד || סמדר חוטר–ישי || " || הדס דגן || "
|-
| 1989 || " || יהודית מגיד || " || " || "
|-
| 1990 || אילה חצרוני || " || שושק'ה שטינהרדט || רונית פלוטקין || גיורא עוז
|-
| 1991 || " || רותי פרומקין || " || " || "
|-
| 1992 || תמר בן–צבי || " || " || [http://www.yalin.co.il חיים ילין]|| "
|-
| 1993 || " || פרח פילו || " || צביה מאיר/מעיינה הרשקוביץ || הראל יצחקי
|-
| 1994 || רונית פלוטקין || גבי צ'ריקובר || מתי וויס || דלית יצחקי || "
|-
| 1995 || " || גיל חוטר–ישי || " || " || "
|-
| 1996 || - || - || - || - || -
|-
| 1997 || - || - || - || - || -
|-
| 1998 || - || - || - || - || -
|-
| 1999 || - || - || - || - || -
|-
| 2000 || - || - || - || - || גיורא עוז
|-
| 2001 || אביה חצרוני || - || - || - || "
|-
| 2002 || " || - || - || - || "
|-
| 2003 || רן לב || - || - || - || "
|-
| 2004 || " || - || - || - || הראל יצחקי
|-
| 2005 || " || - || - || - || "
|-
| 2006 || ערן אבני || - || - || מדי אסקפה || "
|-
| 2007 || " || מאיה עצמוני || " || " || "
|-
| 2008 || " || " || - || " || "
|-
| 2009 || " || עדה שזר || - || ניצן פלד || "

|}

גר"ג

2010-04-27T15:37:51Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Grg_Yldim.jpg|400px|thumb|ילדים בגר"ג]]

'''גר"ג''' (גיל–רך–גנים) - בקיבוץ בארי, מיום היווסדו, היה נהוג [[החינוך המשותף]]. הפעוטונים, הגנים והחצרות שמסביבם היוו עבור הילדים את הבית הכולל, בו הם בילו את שנותיהם הראשונות באכילה, שינה ומשחק. טיפלו בהם מטפלות וגננות שעברו הכשרה או קורסים מתאימים. הקשר של הילדים עם הוריהם היה בשעות אחה"צ עד לשעת ה[[השכבה]], עם ביקורים קצרים בשעות הבוקר. ההשכבה בלילות נעשתה ע"י ההורים בליווי הגננת או המטפלת. [[שומרת לילה]] היתה עוברת בין הבתים בתורנות של שבוע. כמו כן, הונהגה בבתי הילדים תורנות שינה של הורי הילדים. ב–1964 הותקן [[שמרטף]] אלקטרוני, שהקל במידה רבה על השומרות. בתקופת השיא, היו בבארי 7 בתי פעוטים ("[[אורנים]]", "[[צפרירים]]", "[[ענבלים]]", "[[ארזים]]", "[[עופרים]]", "[[יובלים]]" ו"[[ניצנים]]"), ו–3 גנים (גן "כלנית", גן "שקד" וגן "חצב"). ב–1968 הוחלט לאפשר לאמהות להחזיק את תינוקן בחדרן בתקופת ההנקה. ב–1970 עלה לראשונה דיון על לינת ילדים בחדרי ההורים. ב–1980 התקבלה ההחלטה לעבור ל[[לינה משפחתית]] והיא בוצעה ב–1985. ב–1990 נערכה [[רפורמה בגר"ג]]. 
מרכזת הגר"ג עד 2009 - מדי אסקפה. 
מרכזת הגר"ג מיוני 2009 - ניצן פלד. 

('''רשימת מרכזי הגר"ג בעבר''', [[בעלי תפקידים בכל הזמנים|ראה נספח]]).

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:חינוך]]

במב"ח

2010-04-27T15:30:13Z

212.116.164.2: הפניה לדף במב"חים

#הפניה [[במב"חים]]

בשב"מ

2010-04-27T15:28:50Z

212.116.164.2:

סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי

2010-04-20T05:21:43Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Luzinski_Nizanim.jpg|450px|thumb|"'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים אחרי שרוב מעפיליה ירדו ממנה. ברקע משחתת בריטית סוגרת עליה. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

'''ספינות המרי''' 
נחום בוגנר

'''"שבתאי לוז'ינסקי"'''

הגדולה בין ספינות המעפילים המעטות שהצליחו להבקיע את ההסגר היתה "שבתאי לוז'ינסקי", אם כי הצלחתה היתה חלקית בלבד, ורק כמחצית ממעפיליה הצליח להיכנס ארצה. היתר נתפסו בחוף והוגלו לקפריסין. שלטונות המנדט גם דאגו לנכות מיד ממכסת העלייה הלגאלית 350 סרטיפיקטים על חשבון מספר המעפילים המשוער שהצליחו לחדור ארצה מאוניה זו.

פרשת האוניה "שבתאי לוז'ינסקי" קנתה לה מקום בעלילות ההעפלה בעיקר בגלל מה שאירע באתר הנחיתה אחרי שהשלטונות הבחינו בהורדה והצבא הקיף את המקום. אז הוזעקו ובאו מאות תושבים יהודים מישובי הסביבה, התערבו בין המעפילים בחוף וניסו להעלים אותם בתוכם על-ידי סירובם להזדהות בפני השלטונות כי הם תושבי הארץ. חלק מהנזעקים, יחד עם אנשי הפלמ"ח שעסקו בהורדה, גורשו לקפריסין יחד עם המעפילים שנתפסו ושהו שם כשבועיים ימים, עד שזוהו על-ידי אנשי משטרת המנדט שנשלחו לשם במיוחד למטרה זו, והוחזרו ארצה. פרשת האוניה הזו מלמדת גם על הקשיים המיוחדים שהיו כרוכים בהורדה חשאית של מספר גדול של מעפילים לחוף, גם כשספינה הצליחה להגיע אליו מבלי להתגלות.

"שבתאי לוז'ינסקי" ששמה המקורי היה "Susanna" ("שושנה" או "רוזה" בעגת אנשי המוסד), נרכשה באיטליה אצל האחים דמיני. היא היתה ספינה בת כ-670 טונות, בנויה עץ, ותוכננה להובלת למעלה מ-800 איש. במושגי ההעפלה היתה זו ספינה בגודל בינוני. עד שיצאה להפלגתה האחרונה לארץ היא ידעה הרפתקאות רבות באיטליה. '''עדה סרני''', שטיפלה רבות בבעיותיה של ספינה פרובלמטית זו כותבת עליה: "'רוזה' היתה חסרת המזל ביותר באותה שנה, ואילו 'שבתאי לוז'ינסקי' היתה בת-המזל של השנה, היחידה שהגיעה לחוף ארץ ישראל". ואכן, מזל וחוסר מזל שימשו בערבוביה בקורותיה של ספינה זו לכל אורך שירותה בהעפלה ובמיוחד במסעה האחרון לארץ. השם העברי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" ניתן לה ערב ההפלגה, על שמו של אחד מפעילי המוסד המסורים, שנספה בתאונת דרכים באיטליה לפני שהספינה יצאה לדרכה.

"שבתאי לוז'ינסקי" הפליגה לארץ ב-4 במרס 1947 ממטפונטו, אחד מבסיסי ההעפלה שבדרום איטליה, בפיקודו של צוות מלווים שמנה חמישה אנשים. מפקד הספינה היה '''דוד מימון''', מהמנוסים בימאי הפלמ"ח. עמו בצוות היו '''אברהם ריקמן (קרני)''', '''בצלאל דרורי''', '''יהושוע רביד''' ו"הגדעוני" '''אריה חייקין'''.
הרכב המעפילים בספינה זו היה דומה להרכבם בספינות האחרות שיצאו באותה תקופה מאיטליה. רובם אנשים צעירים ומאורגנים בתנועות נוער, מיעוטם משפחות עם ילדים. ביניהם היתה פלוגה מאורגנת של 130 חברי "הגנה" שאומנו באירופה במסגרת התוכנית לקראת האפשרות של "עלייה ג'", שבה הכשירו כוח לוחם של מעפילים על מנת לפרוץ לארץ בכוח הנשק, תוך שיתוף פעולה עם כוחות ה"הגנה" בארץ. התוכנית כידוע בוטלה והפלוגה עלתה ארצה במאורגן בעלייה ב', אחרי שערב ההפלגה הושבעו אנשיה לפלמ"ח באיטליה, במעמדו של מפקד הפלמ"ח '''יגאל אלון''', שביקר אז באירופה. כדי להקל על הצפיפות בספינה, לפחות בחלק מהדרך, הועלו עליה תחילה רק 650 איש. עוד 173 הפליגו בעקבותיה בספינה הקטנה "פיטרו". אחרי חמישה ימי הפלגה ביחד, הועברו בלב ים ליד חופי תורכיה נוסעי "פיטרו" ל"שבתאי לוז'ינסקי" וזו פנתה ארצה.

[[תמונה:Luzinski_Mirdaf.jpg|450px|thumb|חיילים בריטיים במרדף אחרי מעפילי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

בניגוד לרוב ספינות המעפילים שעשו את דרכן לארץ באותה עת במסלול הצפוני, בחר מפקדה של "שבתאי לוז'ינסקי", דוד מימון, את המסלול הדרומי הפחות שכיח. דהיינו, מהחוף התורכי דרך צפון רודוס לעבר פורט סעיד שבמצרים ומשם צפונה לאורך החוף לעבר עזה ואשקלון. העוסקים בהעפלה ידעו, שבגלל דלילות הישובים היהודיים באזור זה השמירה על החוף כאן פחות קפדנית ופחות תדירה, הן מהים והן מהיבשה. בגיזרת החוף הזו היו לכן אולי יותר סיכויים לחמוק מבעד לסיורי המשחתות מאשר בגיזרת החוף שמתל-אביב וצפונה.
מסעה של"שבתאי לוז'ינסקי" נערך בעיצומו של החורף וחלק מהדרך עשתה הספינה בים סוער. אך הוא לא היה קשה משל הספינות האחרות שהפליגו באותה העונה. מפקד הספינה הקפיד במשך כל הדרך על תנאי הסוואה חמורים. בימי ההפלגה הראשונים, כל עוד שתי הספינות הפליגו יחד והיו רחוקות מהארץ, קיימה "שבתאי לוז'ינסקי" קשר עם שולחיה באיטליה. אחרי שהועברו אליה האנשים מהספינה הקטנה, היא נכנסה לדממה אלחוטית והיתה רק בהאזנה. ויעיד על כך יומן הספינה, שיש בו סך-הכל שני מברקים יוצאים. האנשים הוחזקו כל הדרך מתחת לסיפון במחסנים פתוחים, תוך כוננות מתמדת לכסותם כל רגע מפני עינא בישא. הסיפון פונה מכל דבר מחשיד והספינה התנהגה כספינת סוחר לכל דבר. למרות התנאים הקשים ששררו בבטן הספינה, האנשים היו ממושמעים כל הדרך ולא עוררו שום בעיות מיוחדות. לכל אורך הדרך לא נתקלה הספינה לא במשחתת בריטית ולא במטוסי סיור.

מקום ההורדה נקבע בחוף אשדוד, לא הרחק ממחנה מס' 511 של הצבא הבריטי שחנה שם באותם ימים. אחרי שמונה ימי הפלגה, אור ליום 12 במרס, חצתה "שבתאי לוז'ינסקי" את קו הפטרולים של המשחתות צפונית מעזה, וב-03.00 לפנות בוקר, הטילה עוגן כמה מאות מטרים מהחוף, ממקום הנחיתה המוסכם, והחלה בהכנות להורדת האנשים. במקום חיכו כבר אנשי הגדוד הרביעי בפיקודם של '''אורי יפה''', מפקד הגדוד, ו'''דוד נמרי''' האיש שעל ההורדות במוסד לעלייה ב'. קשיים התגלו כבר מהתחלה. הורדת האנשים מהספינה במרחק של מאות מטרים מהחוף חייבת היתה להתבצע באמצעות סירות.

האוניה היתה מצוידת במספר סירות גומי להצלה, שכל אחת מהן יכלה להכיל עד 25 איש. הסירות הורדו ואנשי הספינה באו לתוכן, אולם החתירה לחוף היתה בלתי-אפשרית. הים היה סוער וגלים גבוהים טילטלו את הסירות והפכו אותן והאנשים החלו טובעים. ניסיון למתוח חבל בין החוף לספינה כדי להקל על העברת האנשים בים הסוער אף הוא נכשל והיה חשש לקורבנות מטביעה. חיש מהר התברר שבתנאים הקיימים הורדת האנשים לחוף בסירות ממרחק שבו עגנה הספינה הוא דבר בלתי-אפשרי. היתה אפשרות לשוב אל הים ולגשת שנית לחוף בלילה שלמחרת, מתוך תקוה כי הים ישקוט עד אז. אולם בינתיים אבד כבר זמן יקר והשחר החל מפציע ומהחוף הבחינו באופק בצללית של משחתת, הוחלט לבצע את ההורדה מיד ויהי מה.

מהחוף הורו לספינה להרים עוגן ולעשות כל שאפשר כדי להתקרב יותר אל החוף. וזו אמנם עשתה כפי שצוותה. היא התרחקה מעט ממקום עגינתה, שינתה כיוון ובמלוא המהירות החלה לחתור אל החוף עד שעלתה על שרטון במרחק של כ-120 מטר ממנו. מרחק זה - חלקו היה מים עמוקים וחלקו רדודים. בינתיים האיר היום והיה הכרח לפעול במהירות ובהעזה. נמתח חבל ארוך מן הספינה לחוף והסירות החלו שטות לאורכו כשהמעפילים היושבים בתוכן מחזיקים בחבל בידיהם ומושכים עצמם לעבר החוף. בנוסף לכך נצטוו מעפילים שהיו חגורים בחגורות הצלה לקפוץ מהספינה לים ולנסות להגיע בכוחות עצמם לחוף בשחיה, כשיחידה מיוחדת המופקדת על הצלת הנסחפים בזרם עוקבת אחרי השוחים.

כשלוש שעות ברציפות נמשכה הורדת המעפילים, ממש באפס טווח מן החיילים הבריטים שבמחנה הצבאי הסמוך, מבלי שאיש מהם הרגיש בדבר. הם כבר הצליחו להוריד את רוב האנשים מהספינה לחוף, אך רק את חלקם הספיקו לפזר ולהעלים בישובים. כשהצבא הבריטי הקיף את המקום נשארו עדיין בספינה כ-125 מעפילים קשישים וחולים.

הצבא גילה את ההורדה לגמרי באקראי. ומעשה שהיה כך היה:
מוקדם בבוקר הגיע למחנה הצבאי הסמוך לאתר ההורדה שוטר ערבי וסיפר לקצין התורן, כי בעשותו את הדרך מביתו לאורך החוף לתחנת המשטרה באשדוד שבה הוא משרת, ראה ספינה בים המורידה עולים לחוף. הוא נעצר על-ידי קבוצת יהודים מזוינים שהחזיקו בו במשך מספר שעות, לבל ימסור את שראה, ורק לפנות בוקר שיחררו אותו. הקצין הבריטי ששמע את השוטר התייחס לדבריו בספקנות. אך אחר כך דיווח על כך למפקד המחנה. זה התקשר למשטרה ומשם ענו לו שהעד איננו מהימן. בשעה 08.00 בבוקר יצאה מאותו מחנה כיתת חיילים כדי להציב מחסום ביקורת על כביש החוף המוביל מעזה ליפו. דקות מספר לאחר שהגיעו למקום עצרו שיירה של שלוש משאיות ואוטובוס מלאים נוסעים. תוך כדי הבדיקה השגרתית התברר להם כי אלה עולים בלתי-לגאלים שזה רק ירדו לחוף. עתה הוזעקו כוחות הביטחון הבריטיים, שהחלו בסגירת האזור על-ידי הצבת מחסומים בדרכים. מטוס סיור שהוזנק איתר את מקום הנחיתה וראה את הנעשה בו, ומיהר להזעיק את הצבא והצי למקום. מצד היבשה כותר האזור על-ידי יחידות צבא. מצד הים ניסו שתי סירות משטרה להגיע לספינה, אך בגלל הים הסוער והגלים הגבוהים התהפכו ושלושה אנשי צוות של אחת מהן טבעו בים הסוער.

במקביל הזעיקה ה"הגנה" לאתר הנחיתה מאות יהודים מישובי הסביבה כדי להפריע במעצר המעפילים שבחוף. הצבא פעל בתקיפות ועצר את כל היהודים שהיו בחוף במהנה הצבאי הסמוך. כדי להכביד על הפרדת המעפילים מהתושבים, ניתנה הוראה לתושבים להשמיד את תעודות הזהות במקום ולהשיב על שאלות אנשי הבולשת תשובה אחת בלבד: "אני יהודי מארץ-ישראל". עד הערב נמשך הניסיון במחנה הצבאי להפריד בין המעפילים לבין הארצישראלים. לבסוף, כשלא הצליחו, העלו למעלה מ-900 איש שהיו בידיהם על משאיות והובילום בשיירה לנמל חיפה. כאן נעשה ניסיון זיהוי נוסף וכ-240 איש זוהו כארצישראלים ונשארו בארץ. כל השאר, כ-700 איש ביניהם כ-170 מבני הארץ הועלו אחרי התנגדות פסיבית לאוניית הגירוש "אמפייר רייבל" והוגלו לקפריסין. קרוב ל-300 מהם הוחזרו ארצה אחרי ששהו כשבועיים ימים במחנות המעצר עם המעפילים בקפריסין. כמחצית מאלה היו מעפילים שהצליחו להערים על השוטרים הבריטים ולהגיע בדרך זו לארץ ישראל. הערכת השלטונות הבריטיים היתה שלמרות הסריקות שעשו באזור הנחיתה ומעצר הארצישראלים שתפסו במקום הצליחו בכל זאת כ-400 מן המעפילים לחדור ארצה באופן בלתי-לגאלי.

"שבתאי לוז'ינסקי" הצליחה לפרוץ את ההסגר ולהוריד את רוב נוסעיה לחוף מבלי שהדבר התגלה לשלטונות הביטחון הבריטיים במשך שעות ארוכות. אין ספק שלמפקד הספינה דוד מימון חלק גדול בהצלחה זו, בכך שהקפיד שהספינה תיראה ותתנהג לכל אורך הדרך כספינת משא רגילה ולא תמשוך תשומת לב ולא תעורר חשד שבמחסניה מאות עולים בלתי-לגאלים. גם בחירת נתיב ההתקרבות לחוף נעשתה תוך הערכת מצב נכונה, שככל שמקום הנחיתה ידרים ממרכז הארץ הסיכויים להנחית בו אנשים מבלי שאונייתם תתגלה מהים גדולים יותר. ואם תצליח הספינה לחצות את מסלול הפטרולים של המשחתות מבלי להתגלות יש סיכוי שתתמזג עם החוף וקשה יהיה להבחין בה מהים.

עם זאת מן הראוי לציין ש"שבתאי לוז'ינסקי" הגיעה ארצה בעת שצומצמו במיוחד כוחות הצי והאוויר שנועדו לשמור על חופי הארץ בפני חדירת ספינות המעפילים. בדיון ביטחוני שהתקיים אצל הנציב העליון שבוע לפני בואה של "שבתאי לוז'ינסקי" טענו מפקדי הצי וחיל האוויר, כי הכוחות העומדים לרשותם אינם מספיקים כדי למנוע את פריצת ההסגר. כבר הוזכר, שההצלחה ביירוט ספינות מעפילים קרוב לחוף היתה מותנית בגילויין המוקדם על-ידי מטוסי הסיור. בימים ההם סבלו יחידות חיל האוויר המלכותי שהיו מוצבות בארץ ממחסור באנשי תחזוקה שהשתחררו מהשירות, והדבר פגע במספר הגיחות שחיל האוויר יכול היה להקצות לגילוי הספינות בלב ים. למרות העדיפות הגבוהה שניתנה למלחמה בעלייה הבלתי-לגאלית, הוקצו למטרה זו רק 7-6 גיחות תצפית לחודש במקום גיחה יומית כנדרש.

בדוחות המלווים המסכמים את מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" צוין, שמספר שעות אחרי שהספינה הפליגה מהחוף האיטלקי חלף מעליה מטוס שזהותו לא הובררה. אילו היה זה מטוס סיור בריטי החושד בספינה שהיא מובילה עולים בלתי-לגאלים מאיטליה לארץ-ישראל, הוא היה לבטח חוזר ופוקד אותה בהמשך מסעה בים ושולח לעברה את אחת המשחתות כדי לזהותה מקרוב וליירט אותה. הואיל והדבר לא קרה, סביר להניח שהבריטים אומנם לא ידעו על מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" בים ולכן לא גילו אותה במועד. כך סברו גם אנשי המוסד בארץ באותם ימים. לדעתם אילו הקדימה הספינה להגיע לחוף בשעתיים, היו מצליחים להוריד ממנה את כל המעפילים ולפזרם מבלי שייתפסו, וההצלחה היתה מלאה.

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

==ראו גם==
*'''[[שבתאי לוז'ינסקי]]'''

שבתאי לוז'ינסקי

2010-04-20T05:19:29Z

212.116.164.2: /* ראו גם */

[[תמונה:Luzinski.jpg|400px|thumb|האניה "שבתאי לוזינסקי": מאות מעפילים הורדו בחוף ניצנים]]

'''שבתאי לוז'ינסקי''' - ב–11 במרץ 1947, עם ערב, הורה יצחק פונדק, מפקד גליל דרום של "ההגנה", שמפקדתו שכנה ב[[הבית האדום|בית–האדום]], על מא"ז הקבוצה לשלוח כיתת כוננות למושבה גדרה. בבואה למושבה התברר, שהמשימה היא הורדת מעפילים בחוף ניצנים. במקביל לכך, הועמדו רבים מחברי וחברות הקבוצה הכן לקראת הבאות. בשעות הקטנות של הלילה הם הועברו באוטובוס, דרך מחנה צבאי בריטי, אל קיבוץ ניצנים. הבנות נשארו לעזור בקליטת המעפילים שהחלו להגיע מן החוף. הבנים המשיכו לחוף הים, שם, במרחק 120 מ' מן החוף, היתה תקועה הספינה "שבתאי לוז'ינסקי" ועליה כ–850 מעפילים. על החוף אירגנה יחידת פלמ"ח את מבצע ההורדה: מהספינה נמתח חבל עד לחוף וחברי "הצופים ב'–בארות" התפזרו לאורכו וסייעו למעפילים לרדת מן הספינה ולהגיע לחוף. יחידת הפלמ"ח נאלצה להסתלק עם אור היום, אך בינתיים הגיעו מאות אנשי ישובים שהוזעקו מאיזור הדרום והצטרפו למבצע. עד שהגיעו החיילים הבריטיים מהמחנה הצבאי הסמוך, הצליחו להבריח כמה אוטובוסים עם מעפילים ולפזרם בישובי הדרום. מאות יהודים, תושבי הדרום ומעפילים, הוקפו ע"י הצבא הבריטי, רוכזו במחנה הצבאי, שם נחקרו שעות ארוכות. במהלך החקירה, הזדהה כל אחד מהעצורים כ"יהודי מארץ–ישראל". העצורים, חלקם שוחררו וחלקם הוסעו ב–30 משאיות לחיפה. כ–750 מעפילים, מעורבים עם תושבי הדרום, הועלו בכוח על אנית–גירוש בריטית וגורשו לפמגוסטה שבקפריסין. מאות הנותרים הוחזרו לדרום ושוחררו. מקבוצת "[[הצופים ב'-בארות]]" השתתפו במבצע 53 ח"ח. 12 מהם נשלחו לקפריסין. רובם הוחזרו כעבור זמן קצר ורק 3 (יענקל'ה חרובי, גנוסיה דגן ושאול שמאי ז"ל), נשארו שם כשליחים למספר חודשים.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

==ראו גם==
*'''[[סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי]]''', מתוך "ספינות המרי'''", מאת נחום בוגנר.

סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי

2010-04-20T05:18:59Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Luzinski_Nizanim.jpg|450px|thumb|"'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים אחרי שרוב מעפיליה ירדו ממנה. ברקע משחתת בריטית סוגרת עליה. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

'''ספינות המרי''' 
נחום בוגנר

'''"שבתאי לוז'ינסקי"'''

הגדולה בין ספינות המעפילים המעטות שהצליחו להבקיע את ההסגר היתה "שבתאי לוז'ינסקי", אם כי הצלחתה היתה חלקית בלבד, ורק כמחצית ממעפיליה הצליח להיכנס ארצה. היתר נתפסו בחוף והוגלו לקפריסין. שלטונות המנדט גם דאגו לנכות מיד ממכסת העלייה הלגאלית 350 סרטיפיקטים על חשבון מספר המעפילים המשוער שהצליחו לחדור ארצה מאוניה זו.

פרשת האוניה "שבתאי לוז'ינסקי" קנתה לה מקום בעלילות ההעפלה בעיקר בגלל מה שאירע באתר הנחיתה אחרי שהשלטונות הבחינו בהורדה והצבא הקיף את המקום. אז הוזעקו ובאו מאות תושבים יהודים מישובי הסביבה, התערבו בין המעפילים בחוף וניסו להעלים אותם בתוכם על-ידי סירובם להזדהות בפני השלטונות כי הם תושבי הארץ. חלק מהנזעקים, יחד עם אנשי הפלמ"ח שעסקו בהורדה, גורשו לקפריסין יחד עם המעפילים שנתפסו ושהו שם כשבועיים ימים, עד שזוהו על-ידי אנשי משטרת המנדט שנשלחו לשם במיוחד למטרה זו, והוחזרו ארצה. פרשת האוניה הזו מלמדת גם על הקשיים המיוחדים שהיו כרוכים בהורדה חשאית של מספר גדול של מעפילים לחוף, גם כשספינה הצליחה להגיע אליו מבלי להתגלות.

"שבתאי לוז'ינסקי" ששמה המקורי היה "Susanna" "שושנה" או "רוזה" בעגת אנשי המוסד), נרכשה באיטליה אצל האחים דמיני. היא היתה ספינה בת כ-670 טונות, בנויה עץ, ותוכננה להובלת למעלה מ-800 איש. במושגי ההעפלה היתה זו ספינה בגודל בינוני. עד שיצאה להפלגתה האחרונה לארץ היא ידעה הרפתקאות רבות באיטליה. '''עדה סרני''', שטיפלה רבות בבעיותיה של ספינה פרובלמטית זו כותבת עליה: "'רוזה' היתה חסרת המזל ביותר באותה שנה, ואילו 'שבתאי לוז'ינסקי' היתה בת-המזל של השנה, היחידה שהגיעה לחוף ארץ ישראל". ואכן, מזל וחוסר מזל שימשו בערבוביה בקורותיה של ספינה זו לכל אורך שירותה בהעפלה ובמיוחד במסעה האחרון לארץ. השם העברי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" ניתן לה ערב ההפלגה, על שמו של אחד מפעילי המוסד המסורים, שנספה בתאונת דרכים באיטליה לפני שהספינה יצאה לדרכה.

"שבתאי לוז'ינסקי" הפליגה לארץ ב-4 במרס 1947 ממטפונטו, אחד מבסיסי ההעפלה שבדרום איטליה, בפיקודו של צוות מלווים שמנה חמישה אנשים. מפקד הספינה היה '''דוד מימון''', מהמנוסים בימאי הפלמ"ח. עמו בצוות היו '''אברהם ריקמן (קרני)''', '''בצלאל דרורי''', '''יהושוע רביד''' ו"הגדעוני" '''אריה חייקין'''.
הרכב המעפילים בספינה זו היה דומה להרכבם בספינות האחרות שיצאו באותה תקופה מאיטליה. רובם אנשים צעירים ומאורגנים בתנועות נוער, מיעוטם משפחות עם ילדים. ביניהם היתה פלוגה מאורגנת של 130 חברי "הגנה" שאומנו באירופה במסגרת התוכנית לקראת האפשרות של "עלייה ג'", שבה הכשירו כוח לוחם של מעפילים על מנת לפרוץ לארץ בכוח הנשק, תוך שיתוף פעולה עם כוחות ה"הגנה" בארץ. התוכנית כידוע בוטלה והפלוגה עלתה ארצה במאורגן בעלייה ב', אחרי שערב ההפלגה הושבעו אנשיה לפלמ"ח באיטליה, במעמדו של מפקד הפלמ"ח '''יגאל אלון''', שביקר אז באירופה. כדי להקל על הצפיפות בספינה, לפחות בחלק מהדרך, הועלו עליה תחילה רק 650 איש. עוד 173 הפליגו בעקבותיה בספינה הקטנה "פיטרו". אחרי חמישה ימי הפלגה ביחד, הועברו בלב ים ליד חופי תורכיה נוסעי "פיטרו" ל"שבתאי לוז'ינסקי" וזו פנתה ארצה.

[[תמונה:Luzinski_Mirdaf.jpg|450px|thumb|חיילים בריטיים במרדף אחרי מעפילי "'''שבתאי לוז'ינסקי'''" בחוף ניצנים. (ארכיון ציוני מרכזי)]]

בניגוד לרוב ספינות המעפילים שעשו את דרכן לארץ באותה עת במסלול הצפוני, בחר מפקדה של "שבתאי לוז'ינסקי", דוד מימון, את המסלול הדרומי הפחות שכיח. דהיינו, מהחוף התורכי דרך צפון רודוס לעבר פורט סעיד שבמצרים ומשם צפונה לאורך החוף לעבר עזה ואשקלון. העוסקים בהעפלה ידעו, שבגלל דלילות הישובים היהודיים באזור זה השמירה על החוף כאן פחות קפדנית ופחות תדירה, הן מהים והן מהיבשה. בגיזרת החוף הזו היו לכן אולי יותר סיכויים לחמוק מבעד לסיורי המשחתות מאשר בגיזרת החוף שמתל-אביב וצפונה.
מסעה של"שבתאי לוז'ינסקי" נערך בעיצומו של החורף וחלק מהדרך עשתה הספינה בים סוער. אך הוא לא היה קשה משל הספינות האחרות שהפליגו באותה העונה. מפקד הספינה הקפיד במשך כל הדרך על תנאי הסוואה חמורים. בימי ההפלגה הראשונים, כל עוד שתי הספינות הפליגו יחד והיו רחוקות מהארץ, קיימה "שבתאי לוז'ינסקי" קשר עם שולחיה באיטליה. אחרי שהועברו אליה האנשים מהספינה הקטנה, היא נכנסה לדממה אלחוטית והיתה רק בהאזנה. ויעיד על כך יומן הספינה, שיש בו סך-הכל שני מברקים יוצאים. האנשים הוחזקו כל הדרך מתחת לסיפון במחסנים פתוחים, תוך כוננות מתמדת לכסותם כל רגע מפני עינא בישא. הסיפון פונה מכל דבר מחשיד והספינה התנהגה כספינת סוחר לכל דבר. למרות התנאים הקשים ששררו בבטן הספינה, האנשים היו ממושמעים כל הדרך ולא עוררו שום בעיות מיוחדות. לכל אורך הדרך לא נתקלה הספינה לא במשחתת בריטית ולא במטוסי סיור.

מקום ההורדה נקבע בחוף אשדוד, לא הרחק ממחנה מס' 511 של הצבא הבריטי שחנה שם באותם ימים. אחרי שמונה ימי הפלגה, אור ליום 12 במרס, חצתה "שבתאי לוז'ינסקי" את קו הפטרולים של המשחתות צפונית מעזה, וב-03.00 לפנות בוקר, הטילה עוגן כמה מאות מטרים מהחוף, ממקום הנחיתה המוסכם, והחלה בהכנות להורדת האנשים. במקום חיכו כבר אנשי הגדוד הרביעי בפיקודם של '''אורי יפה''', מפקד הגדוד, ו'''דוד נמרי''' האיש שעל ההורדות במוסד לעלייה ב'. קשיים התגלו כבר מהתחלה. הורדת האנשים מהספינה במרחק של מאות מטרים מהחוף חייבת היתה להתבצע באמצעות סירות.

האוניה היתה מצוידת במספר סירות גומי להצלה, שכל אחת מהן יכלה להכיל עד 25 איש. הסירות הורדו ואנשי הספינה באו לתוכן, אולם החתירה לחוף היתה בלתי-אפשרית. הים היה סוער וגלים גבוהים טילטלו את הסירות והפכו אותן והאנשים החלו טובעים. ניסיון למתוח חבל בין החוף לספינה כדי להקל על העברת האנשים בים הסוער אף הוא נכשל והיה חשש לקורבנות מטביעה. חיש מהר התברר שבתנאים הקיימים הורדת האנשים לחוף בסירות ממרחק שבו עגנה הספינה הוא דבר בלתי-אפשרי. היתה אפשרות לשוב אל הים ולגשת שנית לחוף בלילה שלמחרת, מתוך תקוה כי הים ישקוט עד אז. אולם בינתיים אבד כבר זמן יקר והשחר החל מפציע ומהחוף הבחינו באופק בצללית של משחתת, הוחלט לבצע את ההורדה מיד ויהי מה.

מהחוף הורו לספינה להרים עוגן ולעשות כל שאפשר כדי להתקרב יותר אל החוף. וזו אמנם עשתה כפי שצוותה. היא התרחקה מעט ממקום עגינתה, שינתה כיוון ובמלוא המהירות החלה לחתור אל החוף עד שעלתה על שרטון במרחק של כ-120 מטר ממנו. מרחק זה - חלקו היה מים עמוקים וחלקו רדודים. בינתיים האיר היום והיה הכרח לפעול במהירות ובהעזה. נמתח חבל ארוך מן הספינה לחוף והסירות החלו שטות לאורכו כשהמעפילים היושבים בתוכן מחזיקים בחבל בידיהם ומושכים עצמם לעבר החוף. בנוסף לכך נצטוו מעפילים שהיו חגורים בחגורות הצלה לקפוץ מהספינה לים ולנסות להגיע בכוחות עצמם לחוף בשחיה, כשיחידה מיוחדת המופקדת על הצלת הנסחפים בזרם עוקבת אחרי השוחים.

כשלוש שעות ברציפות נמשכה הורדת המעפילים, ממש באפס טווח מן החיילים הבריטים שבמחנה הצבאי הסמוך, מבלי שאיש מהם הרגיש בדבר. הם כבר הצליחו להוריד את רוב האנשים מהספינה לחוף, אך רק את חלקם הספיקו לפזר ולהעלים בישובים. כשהצבא הבריטי הקיף את המקום נשארו עדיין בספינה כ-125 מעפילים קשישים וחולים.

הצבא גילה את ההורדה לגמרי באקראי. ומעשה שהיה כך היה:
מוקדם בבוקר הגיע למחנה הצבאי הסמוך לאתר ההורדה שוטר ערבי וסיפר לקצין התורן, כי בעשותו את הדרך מביתו לאורך החוף לתחנת המשטרה באשדוד שבה הוא משרת, ראה ספינה בים המורידה עולים לחוף. הוא נעצר על-ידי קבוצת יהודים מזוינים שהחזיקו בו במשך מספר שעות, לבל ימסור את שראה, ורק לפנות בוקר שיחררו אותו. הקצין הבריטי ששמע את השוטר התייחס לדבריו בספקנות. אך אחר כך דיווח על כך למפקד המחנה. זה התקשר למשטרה ומשם ענו לו שהעד איננו מהימן. בשעה 08.00 בבוקר יצאה מאותו מחנה כיתת חיילים כדי להציב מחסום ביקורת על כביש החוף המוביל מעזה ליפו. דקות מספר לאחר שהגיעו למקום עצרו שיירה של שלוש משאיות ואוטובוס מלאים נוסעים. תוך כדי הבדיקה השגרתית התברר להם כי אלה עולים בלתי-לגאלים שזה רק ירדו לחוף. עתה הוזעקו כוחות הביטחון הבריטיים, שהחלו בסגירת האזור על-ידי הצבת מחסומים בדרכים. מטוס סיור שהוזנק איתר את מקום הנחיתה וראה את הנעשה בו, ומיהר להזעיק את הצבא והצי למקום. מצד היבשה כותר האזור על-ידי יחידות צבא. מצד הים ניסו שתי סירות משטרה להגיע לספינה, אך בגלל הים הסוער והגלים הגבוהים התהפכו ושלושה אנשי צוות של אחת מהן טבעו בים הסוער.

במקביל הזעיקה ה"הגנה" לאתר הנחיתה מאות יהודים מישובי הסביבה כדי להפריע במעצר המעפילים שבחוף. הצבא פעל בתקיפות ועצר את כל היהודים שהיו בחוף במהנה הצבאי הסמוך. כדי להכביד על הפרדת המעפילים מהתושבים, ניתנה הוראה לתושבים להשמיד את תעודות הזהות במקום ולהשיב על שאלות אנשי הבולשת תשובה אחת בלבד: "אני יהודי מארץ-ישראל". עד הערב נמשך הניסיון במחנה הצבאי להפריד בין המעפילים לבין הארצישראלים. לבסוף, כשלא הצליחו, העלו למעלה מ-900 איש שהיו בידיהם על משאיות והובילום בשיירה לנמל חיפה. כאן נעשה ניסיון זיהוי נוסף וכ-240 איש זוהו כארצישראלים ונשארו בארץ. כל השאר, כ-700 איש ביניהם כ-170 מבני הארץ הועלו אחרי התנגדות פסיבית לאוניית הגירוש "אמפייר רייבל" והוגלו לקפריסין. קרוב ל-300 מהם הוחזרו ארצה אחרי ששהו כשבועיים ימים במחנות המעצר עם המעפילים בקפריסין. כמחצית מאלה היו מעפילים שהצליחו להערים על השוטרים הבריטים ולהגיע בדרך זו לארץ ישראל. הערכת השלטונות הבריטיים היתה שלמרות הסריקות שעשו באזור הנחיתה ומעצר הארצישראלים שתפסו במקום הצליחו בכל זאת כ-400 מן המעפילים לחדור ארצה באופן בלתי-לגאלי.

"שבתאי לוז'ינסקי" הצליחה לפרוץ את ההסגר ולהוריד את רוב נוסעיה לחוף מבלי שהדבר התגלה לשלטונות הביטחון הבריטיים במשך שעות ארוכות. אין ספק שלמפקד הספינה דוד מימון חלק גדול בהצלחה זו, בכך שהקפיד שהספינה תיראה ותתנהג לכל אורך הדרך כספינת משא רגילה ולא תמשוך תשומת לב ולא תעורר חשד שבמחסניה מאות עולים בלתי-לגאלים. גם בחירת נתיב ההתקרבות לחוף נעשתה תוך הערכת מצב נכונה, שככל שמקום הנחיתה ידרים ממרכז הארץ הסיכויים להנחית בו אנשים מבלי שאונייתם תתגלה מהים גדולים יותר. ואם תצליח הספינה לחצות את מסלול הפטרולים של המשחתות מבלי להתגלות יש סיכוי שתתמזג עם החוף וקשה יהיה להבחין בה מהים.

עם זאת מן הראוי לציין ש"שבתאי לוז'ינסקי" הגיעה ארצה בעת שצומצמו במיוחד כוחות הצי והאוויר שנועדו לשמור על חופי הארץ בפני חדירת ספינות המעפילים. בדיון ביטחוני שהתקיים אצל הנציב העליון שבוע לפני בואה של "שבתאי לוז'ינסקי" טענו מפקדי הצי וחיל האוויר, כי הכוחות העומדים לרשותם אינם מספיקים כדי למנוע את פריצת ההסגר. כבר הוזכר, שההצלחה ביירוט ספינות מעפילים קרוב לחוף היתה מותנית בגילויין המוקדם על-ידי מטוסי הסיור. בימים ההם סבלו יחידות חיל האוויר המלכותי שהיו מוצבות בארץ ממחסור באנשי תחזוקה שהשתחררו מהשירות, והדבר פגע במספר הגיחות שחיל האוויר יכול היה להקצות לגילוי הספינות בלב ים. למרות העדיפות הגבוהה שניתנה למלחמה בעלייה הבלתי-לגאלית, הוקצו למטרה זו רק 7-6 גיחות תצפית לחודש במקום גיחה יומית כנדרש.

בדוחות המלווים המסכמים את מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" צוין, שמספר שעות אחרי שהספינה הפליגה מהחוף האיטלקי חלף מעליה מטוס שזהותו לא הובררה. אילו היה זה מטוס סיור בריטי החושד בספינה שהיא מובילה עולים בלתי-לגאלים מאיטליה לארץ-ישראל, הוא היה לבטח חוזר ופוקד אותה בהמשך מסעה בים ושולח לעברה את אחת המשחתות כדי לזהותה מקרוב וליירט אותה. הואיל והדבר לא קרה, סביר להניח שהבריטים אומנם לא ידעו על מסעה של "שבתאי לוז'ינסקי" בים ולכן לא גילו אותה במועד. כך סברו גם אנשי המוסד בארץ באותם ימים. לדעתם אילו הקדימה הספינה להגיע לחוף בשעתיים, היו מצליחים להוריד ממנה את כל המעפילים ולפזרם מבלי שייתפסו, וההצלחה היתה מלאה.

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

==ראו גם==
*'''[[שבתאי לוז'ינסקי]]'''

עליית י"א הנקודות

2010-04-20T05:10:29Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Alia_Map.jpg|250px|thumb|עלית י"א הנקודות: [[י"א הנקודות|עשר נקודות ונקודה]], היום זה נשמע כאגדה, אבל ב-1946 זה קבע את מפת המדינה]]

'''עליית י"א הנקודות''' - במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946). ביום זה עלו על קרקעות הקק"ל בנגב 11 קיבוצים ומושבים. היא נשאה אופי פוליטי במלחמה נגד חוקי "הספר הלבן" של ממשלת המנדט הבריטי ומטרתה היתה - האחזות באדמות הנגב, לקראת הקמת המדינה שבדרך. במבצע זה השתתפו 9 גרעינים שהקימו את הקיבוצים: '''[[קדמה]]''', '''גלאון''', '''שובל''', '''משמר הנגב''', '''[[בארי]]''',
'''כפר דרום''', '''נירים''', '''אורים''', '''חצרים''' ושני גרעינים שהקימו את המושבים: '''תקומה''' ו'''נבטים'''.

[[תמונה:Alia1946_Davar.jpg|right|495px|thumb|גליון עיתון "דבר", 7.10.1946: בכותרת הראשית עליית י"א הנקודות]]

==עליית י"א הנקודות בכותרת עיתון "דבר" 7.10.1946==

'''ישובי הנגב נגאלו מבדידותם''' 
'''אחד-עשר ישובים חדשים בדרום ובנגב''' 

ארץ-ישראל נתברכה אתמול באחד-עשר ישובים עברים חדשים בשממות הנגב. עם
שחר פשטו בערבות הנגב אחד-עשר מחנות מתיישבים, ופניהם מועדות להאחז בקרקע
עברית של הקרן הקימת לישראל. המחנות נערכו והוכנו לכל הפרטים להיאחזות מהירה
ואיתנה בקרקע, לבנין אחד-עשר ישובים עברים אשר יחיו את השממה, ירחיבו את הישוב
ויהוו מקלט לאחים בתפוצות. התנופה ההתישבותית הזו היתה מלווה מתיחות מיוחדת
בשעה שהמפעל הציוני עומד בפני מדיניות המתאמצת להקפיא את הישוב העברי.
המתישבים עשו דרכם ללא הפרעות, הם נפגשו ברצון ע"י ערביי הסביבה. המתישבים
נשאו עמהם את המטען ההכרחי הראשון. המקומות המיועדים לנקודות הישוב היו מסומנים
מראש והוחל מיד בהקמת הנקודות. הוצבו גדרות, אהלים והוחל בהקמת צריפי-מגורים.
המתישבים הביאו עמהם כלי עבודה להתחיל מיד בהכשרת הקרקע לעיבוד.

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:4px;width:250px; margin: 2px 10px;">
'''יום גדול''' 

יום גדול ונפלא היה יום אתמול,
יום של מיבצע נועז שעליו מרחפת רוח
הגבורה והקדושה, ומסירות מלאה להחיות
שממות-הארץ, זוהי דרך-החיים - הכריז
י. וייץ שמסר על פרשת הקמת הנקודות
החדשות. על 11 הנקודות שהוקמו
מאז ה-2 בנובמבר 1945, נוספו השנה
עוד 13 והן מונות ביחד 24.
</div>

וזוהי רשימת המקומות, שבהם נאחזו המתישבים ורשימת הגופים שעלו על הקרקע:

1) '''תל-תורמוס''' - קדמה, הקבוץ המאוחד. 
2) '''בית-גוברין''' - גלאון, השומה"צ. 
3) '''ביר-זבאלה''' - אילת, השומה"צ 
4) '''ביר-מנסורה''' - מצודת ברוכוב, הקבוץ המאוחד. 
5) '''מדסוס''' - נבטים, ארגון, מושב. 
6) '''קלטה''' - גרעין אפיקים, הקבוץ המאוחד. 
7) '''סומארה''' - תקומה, הפועל המזרחי. 
8) '''נחביר''' - בארות, הקבוץ המאוחד. 
9) '''דיר-בלח''' - הפועל המזרחי. 
10) '''דנגור''' - נירים, השומה"צ. 
11) '''גראן''' - אורים, חבר הקבוצות. 

* '''[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/places/1140297483/standard_sivug_places.kml י"א הנקודות במפת google earth]''', אתר תנועת העבודה (עם אפשרות הגדלה)

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

הגרעין הבבלי

2010-04-20T05:02:37Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Garin_Bavli.jpg|500px|thumb|"הגרעין הבבלי": חלוצים מעירק שעזבו את הפרת והחידקל לטובת נחל הבשור והשתתפו בהקמת בארי]]

ה'''גרעין הבבלי''' - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. ב–1946 התאחדו הקבוצות ועברו לקיבוץ אלונים, להכשרה נוספת, כהכנה לגרעין התיישבותי. אליהם הצטרפו קבוצת עולים מעירק, שעלתה ארצה באותה שנה. בינואר 1947 התאחדו עם קבוצת "[[הצופים ב'–בארות]]", זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. (מספרם היה אז כ–40 ח"ח). בראשית שנות ה–50, עם העליה הגדולה מעירק, גדל מספר העוזבים, שיצאו לעזור למשפחותיהם. כיום נותרו בבארי 3 מחברי הגרעין ובנות זוגם (עליזה גורל, רחל צייג ורבקה (מילס) שורק). נפלו במלחמת העצמאות:
[http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=gidon_be גדעון בן–דוד] ז"ל ו[http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=ytzchak_be יצחק בן–יהודה ז"ל]. נפטרו: [http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=avraham_so אברהם שורק] ז"ל ו[http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=yoav_go יואב גורל] ז"ל.

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:גרעינים]]

הגרעין הבבלי

2010-04-20T04:59:51Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Garin_Bavli.jpg|500px|thumb|"הגרעין הבבלי": חלוצים מעירק שעזבו את הפרת והחידקל לטובת נחל הבשור והשתתפו בהקמת בארי]]

ה'''גרעין הבבלי''' - בחלקם יוצאי תנועת "החלוץ" בעירק, שעלו לארץ ב–1944. קיבלו את הכשרתם בשלוש קבוצות הכשרה - במעוז–חיים, רמת–הכובש ונען. ב–1946 התאחדו הקבוצות ועברו לקיבוץ אלונים, להכשרה נוספת, כהכנה לגרעין התיישבותי. אליהם הצטרפו קבוצת עולים מעירק, שעלתה ארצה באותה שנה. בינואר 1947 התאחדו עם קבוצת "[[הצופים ב'–בארות]]", זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. (מספרם היה אז כ–40 ח"ח). בראשית שנות ה–50, עם העליה הגדולה מעירק, גדל מספר העוזבים, שיצאו לעזור למשפחותיהם. כיום נותרו בבארי 3 מחברי הגרעין ובנות זוגם (עליזה גורל, רחל צייג ורבקה (מילס) שורק). נפלו במלחמת העצמאות:
[http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=gidon_be גדעון בן–דוד] ז"ל ו[http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=ytzchak_be יצחק בן–יהודה ז"ל]. נפטרו: אברהם שורק ז"ל ויואב גורל ז"ל.

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:גרעינים]]

הגלריה

2010-04-14T17:50:43Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]

[[תמונה:iman.jpg|thumb|200px|'''אימאן מוחמד''']]

=='''אלימה: "שחור על לבן", נלי אגסי: "חלום בו השתיקה עשויה זהב"'''==
'''4.2010'''

בשבת ה-17.4 תפתח תערוכה חדשה בגלריה בבארי, של שתי אמניות ישראליות ידועות: '''אלימה''' היא אמנית מהדור הוותיק, מאמני עשר פלוס, שמחזיקה עד היום במסורת המופשט אנין הטעם. לעומתה '''נלי אגסי''' היא בת הדור השני-שלישי, צעירה שהספיקה כבר לעשות קריירה ולהציג במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. אצלנו היא תציג וידיאו משנת 2005. 
'''אלימה''' התפרסמה בארץ בהדפסיה. תערוכה זו, המצוירת בצבע אקרילי שחור על נייר, עם נגיעות צבע מועטות, אינה שונה מעבודות ההדפס והציור הצבעוניות שלה. גם כאן, תהליך הריכוז, הזיכוך והתמצות הם השפה הציורית הבסיסית השולטת. 
העבודות השחורות אינן רישומים, הן עבודות ציור לכל דבר, הן תוצאה של מאבק בין האמן והנייר. בכל שנות עבודתה, יצרה אלימה גם הדפסים וציורים צבעוניים וגם עבודות "שחורות". תערוכה זו היא תערוכת היחיד השלישית של "עבודות שחורות" ויש בה בו זמנית מהעוצמה והחדות של השחור על הלבן ומהרכות והליריות שיוצר המפגש ביניהם. 
'''נלי אגסי''' נראית בוידיאו שלה כשהיא עם הגב אל הצופה, בתוך פריים לבן כאילו היא פונה לנוף מופשט אינסופי, ומנופפת בידה השמאלית לשלום. לא ברור למי מיועד הנפנוף והאם הוא ברכת שלום או פרידה אך הפעולה המתמשכת בחלל הלבן הנקי כמו שתיקה מעלה תחושה הזויה – חלומית, ולפתע נוצר חיבור דק מן הדקים בין שתי העבודות, בין שתי האמניות, חיבור שהוא ברמת האטמוספירה והזיכוך של העבודות יותר מאשר ברמה הנרטיבית, ב"כמעט נגיעה", בתחושה ללא מילים. 

'''הפתיחה משעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמניות יערך בשעה 13:15. 
שעות הפתיחה: חמישי- 9:00-12:00, 17:19:00, שישי - 11:00-12:30, 19:30-20:30
שבת - 11:30-14:30'''

==תערוכות בעבר==
'''2008'''
*'''[[מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי]]'''
*'''[[לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה]]'''
*'''[[חיים גל און – אביב 2008]]'''
*'''[[אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006]]'''
*'''[[בטון ומלט - על חזור|מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור]]'''
*'''[[אלעד קופלר: ספינת השוטים]]'''
*'''[[קרן גלר: מיצב וידיאו]]'''
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008]]'''
*'''[[מדיה:Regia.pdf|רגיעה, תערוכת אמני אשכול]]''', חול המועד סוכות, 14.10.2008
*'''[[אדם קלדרון: דבורים]]''', נובמבר 2008
*'''[[נעמי בריקמן וקוקן ארגון]]''', דצמבר 2008

'''2009'''
*'''[[פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ]]''', ינואר 2009
*'''[[ורד ואילי לוי: סט קומפלט]]''', מרץ 2009
*'''[[ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק]]''', אפריל 2009
*'''[[פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ]]''', מאי 2009
*'''[[רועי דרסטין וירון אתר]]''', יוני 2009
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009]]''', יולי 2009
*'''[[בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009]]''', אוגוסט 2009
*'''[[אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא]]''', ספטמבר 2009
*'''[[סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין]]''', אוקטובר 2009

'''2010'''
*'''[[Elsewhere, מקום אחר]]''', מרץ 2009

==ראו גם==
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.

הגלריה

2010-04-14T17:44:31Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Beeri_Galery.jpg|left|80px]]

[[תמונה:iman.jpg|thumb|200px|'''אימאן מוחמד''']]
[[תמונה:sofi.jpg|thumb|200px|'''סופי ברזון''']]
[[תמונה:ilani.jpg|thumb|200px|'''יהודית אילני''']]
[[תמונה:smara.jpg|thumb|200px|'''סמארה שבאט''']]
[[תמונה:nachmias.jpg|thumb|200px|'''יוסי נחמיאס''']]

=='''Elsewhere, מקום אחר'''==
'''3.2010'''

בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם '''Elsewhere, מקום אחר'''. 
Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט. 
'''סופי ברזון''' ו'''אימאן מוחמד''' גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר. 
'''אימאן מוחמד''', צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו. 
'''סופי ברזון''', בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס. 
'''סמארה שבאט''', אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו. 
'''קיקה קירשנבאום''', צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית. 
'''יהודית אילני''', צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן. 
'''יוסי נחמיאס''', צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "'''נגיעות בגבול'''" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית. 

'''פתיחה חגיגית בשבת ה-13.3 מהשעה 11:30. שיח גלריה בהשתתפות האמנים יתקיים בשעה 13:15. 
שעות הפתיחה: יום ה'- 9:00-12:00, 17:00-19:00, שישי – 11:00-12:30, 19:30-20:30, שבת –
11:30-14:30'''
התערוכה תנעל ב-3.4

היכנסו לאתר הפעיל של הקבוצה! Elsewhere.ning.com

==תערוכות בעבר==
'''2008'''
*'''[[מיכל כרמון: על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי]]'''
*'''[[לביא בן גל: שמונה עשרים ושמונה]]'''
*'''[[חיים גל און – אביב 2008]]'''
*'''[[אוסקר אבוש: דרך חברון מתחת לגשר, 2006]]'''
*'''[[בטון ומלט - על חזור|מאיה ז"ק ורעיה ברוקנטל: בטון ומלט – על חזור]]'''
*'''[[אלעד קופלר: ספינת השוטים]]'''
*'''[[קרן גלר: מיצב וידיאו]]'''
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2008]]'''
*'''[[מדיה:Regia.pdf|רגיעה, תערוכת אמני אשכול]]''', חול המועד סוכות, 14.10.2008
*'''[[אדם קלדרון: דבורים]]''', נובמבר 2008
*'''[[נעמי בריקמן וקוקן ארגון]]''', דצמבר 2008

'''2009'''
*'''[[פתחו את השער – מאה שנים לקיבוץ]]''', ינואר 2009
*'''[[ורד ואילי לוי: סט קומפלט]]''', מרץ 2009
*'''[[ליאב מזרחי, מיכל ארז ומריקה היינץ הוק]]''', אפריל 2009
*'''[[פולחן האש – כתובות אש ומפגני אש בקיבוץ]]''', מאי 2009
*'''[[רועי דרסטין וירון אתר]]''', יוני 2009
*'''[[בוגרי אמנות מעלה הבשור 2009]]''', יולי 2009
*'''[[בוגרי המכללה האקדמית ספיר 2009]]''', אוגוסט 2009
*'''[[אתי אברג'יל: מבנה שהיה או לא]]''', ספטמבר 2009
*'''[[סופי ברזון: נסרין ומנאל מחמיד: הבל וקין]]''', אוקטובר 2009

'''2010'''
*'''[[Elsewhere, מקום אחר]]''', מרץ 2009

==ראו גם==
* '''[[גלריה|הגלריה]]''' - באתר [[ויקיבוץ]] של בארי.

Elsewhere, מקום אחר

2010-04-14T17:00:15Z

212.116.164.2:

'''3.2010'''

בשבת ה-13.3 תפתח בגלריה בבארי תערוכה מיוחדת בשם '''Elsewhere, מקום אחר'''. 
Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט. 
'''סופי ברזון''' ו'''אימאן מוחמד''' גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר. 
'''אימאן מוחמד''', צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניואנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו. 
'''סופי ברזון''', בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הבטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתמודדת עם הקושי להעביר בצילום את מה שמעבר לפני השטח, את מה שלא נראה כלפי חוץ, כפי שלרוב הצילום נוטה לתפוס. 
'''סמארה שבאט''', אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאשה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו. 
'''קיקה קירשנבאום''', צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": מערכות התחבורה הנפרדות לישראלים ולפלסטינים המאפשרות חיכוך מינימאלי, ועל ההשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית. 
'''יהודית אילני''', צלמת, אמנית ופעילה אקטיביסטית שפועלת ביפו בעיקר בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מהחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן. 
'''יוסי נחמיאס''', צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "'''נגיעות בגבול'''" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסווה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית.

Elsewhere, מקום אחר

2010-04-14T16:58:57Z

212.116.164.2: דף חדש: Elsewhere, מקום אחר

Elsewhere, מקום אחר

מלחמת יום הכיפורים

2010-04-11T14:59:50Z

212.116.164.2:

'''מלחמת יום הכיפורים''' - עם פרוץ המלחמה, ב–7 באוקטובר 1973, נקראו למילואים 58 מחברי בארי. בבית הוכרזה כוננות מלאה. נפגעו בעיקר הענפים החקלאיים ([[גד"ש]], ה[[רפת]] וה[[לול]]). בני הכיתות הגבוהות נחלצו להחזקת הענפים. החלו להגיע ידיעות על 5 פצועים מחיילינו ויותר מאוחר, על [[שבויים |נפילתם בשבי]] של שניים מחברינו - דרור מנור וגיורא עוז. ב–25 באוקטובר נכנסה הפסקת האש לתוקפה וב–20 בנובמבר, דרור חזר מהשבי ויומיים אחריו חזר גם גיורא. ב–29 בנובמבר נודע על נפילתו של [http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=eyal_iv אייל עברי] ז"ל בקרבות מעבר לתעלת סואץ. לאחר זמן, נודע על נפילתו של [http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=david_of דובי עופר] ז"ל בקרב ליד גשר הפירדן ועל נפילתו של [http://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=659872_beeri&dbid=hantzacha&act=show3&dataid=uri_ho אורי חוטר–ישי] ז"ל בקרב על החווה הסינית.

==ראו גם==
* [[שיקום ציוד לחימה]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

פסח בבארי

2010-03-26T15:55:56Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Pesach_Seder2.jpg|300px|thumb|סועדים בסדר פסח בנוסח עדות בארי]]
[[תמונה:Pesach_Ashira.jpg|300px|thumb|אשירה לה' בתופים ובמחולות... בלי קטע זה אין סדר]]

[[פסח בבארי]] - נחוג בבארי מדי שנה בהשתתפות כל הציבור, אורחים ומוזמנים רבים. בחג מושם דגש על הנושא החקלאי (ראשית הקציר), על האביב ועל המאבק לחופש ולעצמאות עם ישראל. ליל הסדר הראשון נערך בשנה הראשונה ב[[גדרה]] וב[[בנימינה]], מסובים ליד שולחנות ערוכים וקוראים ב[[הגדה של פסח|הגדות של פסח]] שנערכו ע"י חברי שתי הפלוגות. בתש"ח (1948), נערך הסדר של פסח בגדרה על רקע המתיחות ואי השקט של אותם הימים. הסדר היה צנוע, עם אורחים מעטים והוא כלל - קריאה בהגדה, מקהלה, שירה בציבור וריקודים. ב[[נחאביר]] יצאו עם הקומביין לקציר העומר ובליל הסדר נאלצו להסתפק בהגדה אחת בלבד. 
בפסח תשי"ד (1954) נערך, לראשונה בבארי, [[טקס קציר העומר]] ומאז הוא נערך (כמעט) מדי שנה בערב החג, לפני שקיעת החמה. ליל הסדר נערך ב[[חדר-האכילה החדש|חדר–האכילה]] ומשתתפים בו ילדי ביה"ס (בהבאת העומר, שאלת הקושיות והופעות מחול), וכן, מקהלה והציבור כולו. בשנות ה–60 נהגו להתכנס לאחר הסדר לערב "שיר השירים לאהבה", (מחול, שירה וקריאה, בביצוע להקה), שהסתיים בשירה וריקודים עד אור הבוקר. בליל הסדר תשנ"ה נעשה נסיון להוסיף לקריאת ההגדה המחזה משולבת בשירה ומחול, שבוצעה ע"י ילדי ביה"ס.

* [http://picasaweb.google.com/beerialbum2/1962199102# '''אלבום תמונות פסח בבארי 1962-1991''']

[[תמונה:Seder pesach.jpg|right|400px|thumb|סדר פסח כהלכתו נוסח בארי בהנחייתו המחכימה של ישראל נטע]]

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:תרבות]]

לוטם

2010-03-15T19:42:26Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Lotem.jpg|right|150px|thumb|"לוטם" - סמל הכיתה]]
'''לוטם''' - מחזור מ"ב בביה"ס. סיימו ללמוד ב-2008. 12 חניכים, 6 בנות ו-6 בנים.

רותם חרובי(שאול על תקן עציץ-די נווו),
תומר מור,
אדם קינג(החבר של...),
ניב יצחקי,
אורן וייס,
דקל רענן,
אביטל שלו,
שביט ויזל(מלכת היופי 2010 וועעהה),
אורי אבני,
נוי בר(תכלס הכי יפה...),
עינת אלון(עיני),
ודניאל כהן.

[[תמונה:Lotem2.jpg|right|300px|thumb|"לוטם", מחזור מ"ב - מוזמנים להעלות תמונות!]]

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ל]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

מגרשי חניה

2010-01-22T09:40:12Z

212.116.164.2:

[[תמונה:HanayiaA_2009.jpg|thumb|380px|'''מגרש החניה הראשי''', 2009]]
[[תמונה:Migrash_2009.jpg|thumb|380px|'''מגרש החניה ליד חדר אוכל''', 2009]]

'''מגרשי חניה''' - בבארי היו ב-1995 שני מגרשי חניה מרכזיים. האחד בכניסה לחצר הקיבוץ (ל–49 מכוניות) והשני ליד חדר–האכילה (ל–26 מכוניות). בנוסף יש עוד 6 מגרשי חניה קטנים לאורך גדר המשק. 
ב-2006, במסגרת פרויקט '''"[[גינון 60]]"''' לשידרוג פני בארי, שופץ מגרש החניה הראשי ורוצף באבן משתלבת. 
ב-2008 שופץ מגרש החניה ליד חדר אוכל באותה מתכונת. 
ב-2009 נבנה מגרש נוסף ליד ה[[מכבסה]] ו[[נאות בארי]], על מקומם של ה[[צריפים בבארי|צריפים]] הישנים של [[סידור העבודה]] ותיקון האופניים שנהרסו. 
מגרשי חניה קטנים נוספים נמצאים ליד השכונות השונות.

[[תמונה:HanayiaB_2009.jpg|thumb|right|380px|'''מגרש החניה ליד המכבסה ונאות בארי''', 2009]]

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

תאריכון קיבוץ בארי

2010-01-20T15:58:40Z

212.116.164.2: /* 2009 */

'''לוח ארועים כרונולוגי של קיבוץ בארי''' (נערך בעבר ע"י אהרון יצחקי ובוריס בר-סיני, עריכה מ-1997 - צפי סיון) 
יאפשר מעתה לתעד את ההיסטוריה וגם לשכתב אותה (אבל יש משגיחים שיבדקו אתכם...) 

====‮'''4491'''====
[[תמונה:Hasoklim2.jpg|right|130px|thumb|הסוקלים]]
[[תמונה:Hachsharat_Maoz.jpg|right|198px|thumb|הנוער העובד במעוז]]
[[תמונה:Hazofim_B.jpg|right|135px|thumb|הצופים ב']]
[[תמונה:Beerot_zrifim.jpg|right|129px|thumb|"בארות" בגדרה]]
 
*'''20 ‬ביוני''' - [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]] יוצאת ל[[כפר סולד]]‮. ‬יסוד קב‮' "‬[[הסוקלים]]‮".‬
*'''30 ‬ביולי''' - הכרזת הכשרות הצופים‮ (‬מעוז–חיים‮, ‬חפציבה‮, ‬דורות‮) ‬על‮ ‬ יסוד קב‮' ‬[[הצופים ב']].
*'''5 ‬בנובמבר''' - יציאת קב‮' "‬הסוקלים‮" ‬לעצמאות במושבה [[גדרה]]‮.‬
*'''5 ‬בנובמבר''' - יציאת קב‮' ‬הצופים ב‮' ‬לעצמאות במושבה [[בנימינה]]‮.
*‮'''4 ‬בדצמבר''' - הקבוצה בגדרה משנה את שמה ל"[[בארות]]‮" ‬ומגדירה עצמה ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד‮]].
*‮'''42 ‬בדצמבר''' - ראשוני חברי‮ "‬בארות‮" ‬מצטרפים לפלוגת העבודה ב[[סדום|סדום‮]].‬

===='''1945'''‬====
[[תמונה:Amiri_Lev.jpg|right|120px|thumb|בן בכור עמירי]]
 
*‮'''5 ‬במאי''' - [[יש לנו ילד|נולד עמירי לב]]‮, ‬הבן הבכור ב"בארות‮".‬
*'''7 ‬באוקטובר''' - קב‮' ‬הצופים ב‮' ‬מגדירה עצמה לקיבוץ–המאוחד‮.
*'''9 ‬באוקטובר''' - איחוד הפלוגה בבנימינה עם הפלוגה בגדרה לקבוצת‮ "‬[[הצופים ב'-בארות]]‮".‬

===='''1946'''‬====
[[תמונה:Alia Nahbir 1946.jpg|right|132px|thumb|העליה לנחאביר, 1946]]
[[תמונה:Nahbir_Zrif_Rishon_1946.jpg|right|150px|thumb|צריף ראשון, 1946]]
[[תמונה:Nahbir_Haverim.jpg|right|142px|thumb|הצופים ב'–בארות בנחביר]]
 
*'''6 ‬באוקטובר''' - התנחלות באדמות [[נחאביר]]‮, ‬במסגרת [[עליית י"א הנקודות]]‮.‬

===='''1947'''‬====
[[תמונה:Luzinski.jpg|right|140px|thumb|האניה "שבתאי לוזינסקי"]]
[[תמונה:Garin_Bavli.jpg|right|138px|thumb|הגרעין הבבלי]]
[[תמונה:Maim_Kav6.jpg|right|154px|thumb|קו המים לנחביר]]
 
*'''1 ‬בינואר''' - איחוד עם קבוצת‮ "‬החלוץ‮" ‬מבבל‮ - [[הגרעין הבבלי|‬הגרעין הבבלי]] הראשון‮.‬
*'''‮21 ‬במרץ''' - חברים מהקבוצה משתתפים בהורדת מעפילים מהאניה‮ "‬[[שבתאי לוז'ינסקי]]‮". 21 ‬ח"ח גורשו לקפריסין‮, 3 ‬מהם נשארים שם בשליחות‮.
*'''ספטמבר''' - [[קו המים מניר-עם|קו המים הראשון]]‮ ("6) ‬מגיע עד לנחאביר‮.‬

===='''1948'''‬====
[[תמונה:Meshurian_Haiot.jpg|right|140px|thumb|לוחמי פלמ"ח בנחאביר]]
[[תמונה:Nahbir_Emda.jpg|right|127px|thumb|מתבצרים בנחאביר]]
 
*'''ינואר''' - הפלמ"ח קובע את אחד מבסיסיו בנחאביר‮, ‬חבריו מסייעים בביצורים‮.‬
*'''18 ‬במאי''' - [[הפגזות על בארי|הפגזה]] מצרית ראשונה על נחאביר‮.‬
*'''יוני''' - ראשית המצור על הנגב‮. ‬כיתה יוצאת למקש את מסילת הברזל עזה-‬אל–עריש‮.
*'''15 ‬ביולי''' - ההתקפה על בארות יצחק‮. ‬מתבצרים ב[[משלט הגפרית]]‮.
*‮'''51 ‬באוקטובר''' - חברת הנוער הראשונה‮ (‬מרומניה‮), ‬מגיעה כתגבורת‮.‬
*פריצת הדרך לנגב‮. ‬נחלצים מהמצור‮.

===='''1949'''‬====
[[תמונה:Beeri_1949b.jpg|right|thumb|330px|בארי, 1949]]
[[תמונה:Gedera_Ovrim2.jpg|right|166px|thumb|עוברים מגדרה לבארי]]
 
*'''מרץ''' - ראשית ההעברה לאדמות [[ווחידאת]]‮ - ‬בארי החדשה‮.‬
*בועדת השמות אושר השם‮ "‬[[בארי]]‮", ‬ע"ש [[כצנלסון ברל|ברל כצנלסון]].
*'''נובמבר''' - חוסל המחנה ב[[גדרה]]‮. ‬החברים‮, ‬החברות והילדים הועברו ל[[בארי]] החדשה‮.‬

===='''1950'''‬====
[[תמונה:Bamaale.jpg|right|thumb|150px|במעלה, 1950]]
[[תמונה:Autobus2.jpg|right|thumb|145px|האוטובוס לבארי]]
[[תמונה:Dfus1950g.jpg|right|thumb|140px|הדפוס הראשון בנגב]]
 
*'''9 ‬במרץ''' - ראשוני הכשרת‮ "‬[[במעלה]]‮" ‬מגיעים לבארי‮.‬
*'''28 ‬במרץ''' - דואר–נע מופעל לראשונה‮. (‬עד כה התקבל הדואר בת"א‮).
*'''2 ‬באפריל''' - [[האוטובוס לבארי|אוטובוס]] ראשון מגיע לבארי‮ (‬רק פעמיים בשבוע‮).
*'''מאי''' - רוכשים מכונות [[דפוס בארי|דפוס]] וסדריה‮. ‬הם הוצבו בבית הערבי הישן‮.

===='''1951'''‬====
[[תמונה:Nahal_Rishon.jpg|right|200px|thumb|נח"ל ראשון]]
 
*'''12 ‬ביוני''' - קבוצת ה[[נח"ל בבארי|נח"ל]] הראשונה בבארי‮.‬
*'''ספטמבר''' - נחנך הכביש מסעד לנירים‮ - ‬כביש בארי‮.‬

===='''1952'''‬====
[[תמונה:Bamaale.jpg|right|150px|thumb|"במעלה" השלמה ראשונה]]
[[תמונה:Eitanim2.jpg|right|155px|thumb|"איתנים" חברת נוער ראשונה]]
 
*'''ינואר''' - [[חג ה–5 לעליה על הקרקע|חג ‮5 ‬שנים לעליה להתיישבות]]‮ (7 ‬שנים לעצמאות‮).‬
*'''20 ‬במאי''' - פילוג בקבה"מ‮. ‬חלק מחברי מפא"י עוזבים את בארי‮.‬
*'''יוני''' - קב‮' "‬[[במעלה]]‮" ‬מתקבלת לחברות‮ - ‬השלמה ראשונה לבארי‮.‬
*'''יוני''' - חברת הנוער הראשונה‮ - "‬[[איתנים]]‮" - ‬לבארי‮.‬

===='''1953'''‬====
[[תמונה:Radio_Philco.jpg|right|145px|thumb|רדיו ראשון]]
 
*'''אוגוסט''' - ‮04 ‬מכשירי [[מבצע רדיו|רדיו]] ראשונים חולקו לחברים‮. (‬המימון‮ - ‬מגיוסי חברים בשמירה על מתקני הקידוח של מחצבי ישראל‮).

===='''1954'''‬====
[[תמונה:Bazir2.jpg|right|90px|thumb|בציר]]
[[תמונה:Nikud_Rihut.jpg|right|145px|thumb|ניקוד]]
[[תמונה:Bait_Eshel.jpg|right|134px|thumb|בית כולל ראשון]]
 

*'''אפריל''' - קו הטלפון הראשון לבארי‮. ‬מספרו‮ - ‬מגדל ‮101.‬
*'''מאי''' - תנובת החלב ב[[רפת]]‮ - 000,1 ‬ליטר ליום‮.‬
*'''מאי''' - הפגזה מצרית על בארי‮. ‬מתיחות וכוננות באזור‮.‬
*'''יוני''' - [[בציר]] ענבים ראשון בכרם‮.‬ ‮ ‬
*'''יולי''' - חנוכת בנין ה[[מרפאה]] הראשון‮.‬
*'''יולי''' - תסיסה במפ"ם‮. ‬ויכוחים על הנושא‮: ‬הקיבוץ והמפלגה‮. ‬בבארי נתגלה‮ "‬[[מחתרת "סנה'איסטית" בבארי|תא מחתרתי]]‮" ‬שמאלני‮.
*'''אוגוסט''' - בתום ויכוח סוער עוזבים מספר חברי מפ"ם את המשק ועוברים ברובם לקיבוץ עין–דור‮.
*'''ספטמבר''' - תקנון ה[[ניקוד]] לאספקת ריהוט וציוד אושר באסיפה‮.‬
*'''אוקטובר''' - בטקס חגיגי נגזר הסרט לפתיחת ה"[[שמייקה]]‮" ‬הציבורי הבנוי הראשון בבארי‮.‬
*'''נובמבר''' - ה[[מקהלת בארי|מקהלה]] משתתפת בכנס המקהלות בב"ש וזוכה להצלחה‮.
*'''נובמבר''' - כניסה ל[[בית כולל|בית הכולל]] הראשון‮. (‬צריף משופץ באזור ביה"ס‮).‬

===='''1955'''‬====
[[תמונה:arbe.jpg|right|80px|thumb|ארבה]]
[[תמונה:Yomon1.jpg|right|92px|thumb|יומון בארי, 1]]
[[תמונה:Yoman_172.jpg|right|90px|thumb|יומן בארי]]
 

*'''ספטמבר''' - [[הפגזות על בארי|הפגזה]] על שדות ה[[כותנה בבארי|כותנה]]‮. ‬ילדי הגן ובני החטיבה מקיבוץ אפק שהו בשטח בעת ההפגזה‮. ‬החלו בעבודות ביצורים‮.‬
*'''אוקטובר''' - נחיתת [[ארבה]] באזור בארי‮, ‬גרם לנזקים בשדות‮.‬
*'''3 ‬באוקטובר''' - הופעת‮ "‬[[יומון בארי]]‮" ‬מס‮' 1, ‬במקביל ל"[[יומן בארי]]‮".‬
*'''11 ‬בנובמבר''' - להקת ארבה אדום עברה באזור‮, ‬בלא שגרמה לנזק רב‮.‬

===='''1956'''‬====
[[תמונה:Hadar_Ochel_Old2.jpg|right|155px|thumb|צריף חדר האכילה]]
[[תמונה:Dir_izhk_Gidale.jpg|right|100px|thumb|גז צאן בדיר]]
[[תמונה:Bricha Makpetsa.jpg|right|127px|thumb|בריכת השחיה]]
 

*'''26 ‬במרץ''' - ערב פסח תשט"ז‮ - ‬עוברים ל[[חדר-האכילה החדש]]‮ (‬הצריף הגרמני‮). ‬לראשונה‮ - ‬כסאות במקום ספסלים ושולחנות מצופים פורמיקה‮.‬
*'''‮1 ‬במאי''' - מגיעים ‮002 ‬מתנדבים מהעיר לעזרה בביצורים‮, ‬בחפירת תעלות קשר‮, ‬בניית מקלטים ובמתיחת גדר‮.
*'''מאי''' - מתגברת פעילות ה"פדאיון‮" ‬במיקוש‮, ‬פיצוץ קו המים ורצח ממארבים‮.‬
*'''מאי''' - גז ה[[דיר צאן|צאן]]‮ - ‬משותף ל–‮7 ‬משקים‮; ‬בסיום העבודה‮ - ‬חג הגז‮.‬
*'''29 ‬במאי''' - פתיחת תחנת דלק ל[[טרקטורים בבארי]]‮.‬
*'''14 ‬באוגוסט''' - פתיחת [[בריכת השחיה]] בטקס חגיגי‮.‬
*'''ספטמבר''' - ד"ר מנחם ומשפחתו מגיעים לבארי‮.
*'''ספטמבר''' - מספר הילדים בבארי‮ - 001 ‬ילדים‮.
*'''29 ‬באוקטובר''' - [[מלחמת סיני|מלחמת קדש]]‮. ‬מצב חירום במשק‮. ‬החברים בעמדות‮. ‬[[גבעת שולה]]‮ - ‬בית קברות צבאי ארעי לחללי המלחמה‮.
*'''4 ‬בנובמבר''' - רצועת עזה נכבשה‮ ("‬שוחררה‮") ‬ע"י צה"ל‮. ‬רגיעה מבחינה בטחונית‮.‬
*'''17 ‬בנובמבר''' - טיול קבוצה ראשון לסיני‮.‬

===='''1957'''‬====
[[תמונה:Generator.jpg|right|98px|thumb|בית הגנרטור]]
[[תמונה:Milk_Build.jpg|right|111px|thumb|מכון החליבה]]
[[תמונה:Kolboinik.jpg|right|134px|thumb|כלבויניק. הסוף]]
 

*'''8 ‬במרץ''' - נסיגת צה"ל מסיני ומרצועת עזה‮. ‬בארי שוב ישוב ספר‮.‬
*'''5 ‬במאי''' - בטקס רב רושם הופעל [[גנרטורים|גנרטור]] חדש‮. ‬מעתה חשמל ללא הגבלה‮.
*'''7 ‬במאי''' - נחנך [[מכוני חליבה בבארי|מכון חליבה]] חדש‮. ‬מעתה מובל החלב במיכלית‮, ‬במקום ב[[כדי חלב|כדים]]‮.
*'''10 ‬במאי''' - בחדר–האכילה הותקנו תאי דואר לחברים‮.
*'''1 ‬ביוני''' - טקס חגיגי לפתיחת מגרש כדורסל‮, ‬בתאורה מלאה‮.
*'''8 ‬ביולי''' - תחנת השידור‮, "‬קול ישראל‮", ‬משדרת מבארי את התכנית‮ -‬ ‮"‬[[ניחוח חציר]]‮", ‬בהשתתפות חברי בארי‮.‬
*'''14 ‬באוגוסט''' - ה"[[כלבויניק]]‮" ‬יצא מהשימוש‮.‬
*'''‮91 ‬באוגוסט''' - לפיד אש פרץ מקידוח הנפט שליד גבעת שולה‮, ‬התנשא לגובה רב והאיר את כל הסביבה‮. ‬האש כובתה לאחר יממה‮, ‬בעזרת דחפור וסילון מים חזק‮.‬

===='''1958'''‬====
[[תמונה:Pardes_Shtilim.jpg|right|137px|thumb|פרדס בארי]]
[[תמונה:dfus_1960.jpg|right|137px|thumb|דפוס בארי]]
[[תמונה:Sufa_1958.jpg|right|123px|thumb|נזקי הסופה]]
 

*'''3 ‬במרץ''' - בטקס רב רושם‮, ‬נתקבלו הבנים הראשונים‮ (‬קב‮' "‬[[אשל]]‮") ‬לתנועת [[הנוער העובד והלומד|הנוה"ע]] ול[[חטיבת בני הקבה"מ|חטיבת בני הקיבוץ המאוחד]]‮.‬
*'''17 ‬ביולי''' - הוחל בנטיעת ה[[פרדס]]‮.
*'''25 ‬ביולי''' - [[דפוס בארי]] הועבר למבנה החדש‮.
*'''19 ‬בנובמבר''' - [[הקרן לנזקי טבע|סופה עזה]] פקדה את האזור‮. ‬בבארי הועפו הגגות של הלול וסככת הטרקטורים‮. ‬האורווה נהרסה כליל והנזק נאמד באלפי ל"י‮. ‬החברים נקראו לגיוס כללי לתיקון ההריסות‮.
*'''נובמבר''' - נסללו ה[[מדרכות]] הראשונות‮. ‬התשתית מחומר ואדי ועליו שכבת זפת‮.
*‮'''51 ‬בדצמבר''' -‮ ‬ להקת [[ארבה]] פקדה את שדות המשק וגרמה לנזקים‮. ‬חברים‮, ‬חברות וילדים התגייסו לגרשם‮.‬

===='''1959'''‬====
[[תמונה:Yomon1000.jpg|right|92px|thumb|יומון 1000]]
 

*'''‮03 ‬במרץ''' - התקבלה ההצעה לשבוץ החברים בענפי השירות בשבתות‮, ‬אחת ל–‮4 ‬שבועות‮.‬
*‮'''52 ‬באוגוסט''' - הוחלט לחסל את ה"[[אווזיה]]‮".
*'''29 ‬בספטמבר''' - נסיון ראשון לחלק סוכר חופשי בחדר–האכילה‮.
*'''1 ‬בנובמבר''' - אושרה באסיפה ההצעה לעבור לשיטת‮ "‬קבוצות בגדים‮". ‬כ"א יכול לבחור בגדי מנוחה מתוך מספר אפשרויות בחירה‮.‬
*‮'''02 ‬בנובמבר''' - הופיע יומון ה–‮000,1
*‮'''61 ‬בדצמבר''' - במשק ישנם כבר ‮5 ‬זוגות [[אופניים]]‮: ‬ל[[שלחין]]‮, ‬ל[[מטע]]‮, ‬ל[[מרכז המשק]]‮, ‬לחברת הנוער ולקב‮' "‬[[דרור]]‮".‬

===='''1960'''‬====
[[תמונה:Mizpe_Boris.jpg|right|136px|thumb|מצפה הכוכבים]]
[[תמונה:Mahne_Nahal.jpg|right|115px|thumb|מחנה הנח"ל]]
 

*'''ינואר''' - הוחלט ב[[ועדת חברה]]‮: "‬לכל חבר במשק תהיה זכות לקבל מה[[אקונומיה]] ‮2 ‬עוגות במשך השנה‮".‬
*'''1 בינואר''' - "חושך זורם ופרי" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*‮'''4 ‬בפברואר''' - בדיר הורמו כוסיות לציון הפעלת מכון החליבה החדש‮.‬
*‮'''51 ‬בפברואר''' - [[מחנה הנח"ל]] הועבר מרשות משרד הבטחון לבעלות בארי‮.
*'''8 ‬במאי''' - האסיפה מאשרת את תכנית הביסוס שתוגש לאישור [[הסוכנות]]‮.
*‮'''9 ‬ביוני''' - ה[[פלחה]] וה[[שלחין]] מעתה ענף אחד‮ - ‬[[פלחין]]‮.
*‮'''03 ‬ביוני''' - ‮"‬[[דפוס בארי]]‮" ‬מציין עשור לקיומו‮.
*'''1 ‬בספטמבר''' - גן א‮' ‬חונך את ביתו החדש שיקרא מעתה‮ - ‬גן‮ "‬כלנית‮".‬
*‮'''4 ‬בספטמבר''' - בטקס צנוע ונחמד‮, ‬נפתח באופן רשמי‮, [[מצפה הכוכבים בבארי|‬מצפה הכוכבים]]‮.
*‮'''62 ‬בספטמבר''' - קטפת [[כותנה בבארי|כותנה]] מתחילה את עבודתה בשדות הכותנה של בארי‮. ‬מפעיל אותה‮ - ‬גדעון שומרוני‮.‬

===='''1961'''‬====
[[תמונה:Pinat_Noar.jpg|right|130px|thumb|פינת הנוער ע"ש]]
[[תמונה:Sophie_Tucker.jpg|right|85px|thumb|סופי טאקר]]
 

*‮'''21 ‬במרץ''' - שידור ראשון של‮ "‬[[קול בארי]]‮" ‬בשעה ‮51:60 ‬וב–‮04:81.‬
*‮'''92 ‬במאי''' - בטקס קצר‮ (‬ניפוץ בקבוק בירה‮), ‬נחנך ה'''אסם''' החדש‮. ‬הובלת הגרעינים מהשדה‮ - ‬במיכליות במקום בשקים‮.
*‮'''4 ‬ביולי''' - בהשתתפות סופי טאקר‮, ‬נציגי [[עלית הנוער]]‮, ‬עתונאים וצלמים‮, ‬התקיים טקס חנוכת [[פינת הנוער ע"ש סופי טאקר]]‮.
*‮'''1 ‬באוגוסט''' - הגנרטור‮ "‬הזקן‮" ‬חדל להשמיע פעימותיו‮. ‬קיבוץ בארי חובר לרשת החשמל הארצית‮.
‬

===='''1962'''‬====
[[תמונה:Moadon_Old.jpg|right|123px|thumb|מועדון לחבר]]
[[תמונה:Leon.jpg|right|120px|thumb|ליאון הספר]]
[[תמונה:Komataim.jpg|right|124px|thumb|הקומתיים]]
 

*'''22 ‬בפברואר''' - צריף התרבות שופץ והפך ל"[[מועדון לחבר]]‮".‬
*'''5 ‬במרץ''' - החלו ביציקת [[מדרכות]] מבטון‮.
*‮'''6 ‬באפריל''' - הספר [[ליאון הספר|ליאון]] חונך [[מספרה]] חדשה‮ - ‬הכוך בצד המערבי של המקלחת הציבורית‮.
*‮'''31 ‬באפריל''' - פתיחה חגיגית של [[מקלחת ציבורית|המקלחת הציבורית]] החדשה‮.
*'''16 ‬ביולי''' - הצטרפו לבארי‮ - 4 ‬משפחות עם ילדיהם ו–‮6
‬יחידים מקיבוץ [[קדמה]]‮, ‬לאחר שהתפרק‮. ‬בס"ה‮ - 62 ‬נפשות‮.‬
*'''14 באוקטובר''' - אנדד אלדן כותב את "טקס חג האסיף" את המוזיקה מלחין דוד זהבי.הטקס המרשים בוצע ע"י מקהלות בארי.
*‮'''9 ‬בנובמבר''' - משלוח ראשון של פרי הדר מה[[פרדס]]‮. 882 ‬תיבות תפוזים ו–‮063 ‬תיבות אשכוליות‮.‬
*'''5 ‬בדצמבר''' - דיירים ראשונים נכנסים לגור בבתי [[הקומתיים]]‮.‬

===='''1963'''‬====
[[תמונה:Eshel.jpg|right|130px|thumb|קבוצת "אשל"]]
 

*'''1 ‬במרץ''' - צריף חדר–האכילה הישן פורק והונחה במקומו אבן פינה להקמת [[מחסן בגדים|מחסן הבגדים]] החדש‮.‬
*‮'''01 ‬ביולי''' - באספת חברים רבת משתתפים‮, ‬אושרו הבנים הראשונים‮ - ‬קבוצת‮ "‬[[אשל]]‮" - ‬לחברות‮.‬

===='''1964'''‬====
[[תמונה:Pras_Kaplan64.jpg|right|121px|thumb|פרס קפלן לפלחה]]
[[תמונה:Puki.jpg|right|90px|thumb|טנדר פוקי. סוף]]
[[תמונה:Mahsan_Bgadim.jpg|right|135px|thumb|מחסן בגדים. התחלה]]
 

*'''ינואר''' - צוות ה[[פלחין]] מקבל את‮ "‬[[פרס קפלן|פרס העבודה ע"ש קפלן]]‮".‬
*'''מאי''' - בתאונת דרכים משולשת בין [[פוקי|טנדר]]‮, ‬פרה של ניר–עם ואוטובוס‮, ‬נפצעה תמר שלוי‮. ‬ונהרס הטנדר‮.
*'''3 ‬ביוני''' - מרכז הקבה"מ מתכנס לראשונה בבארי‮, ‬בבנין מחסן הבגדים החדש‮, ‬שטרם הושלם‮.
*‮'''82 ‬ביוני''' - הוחלט באספה לחסל את ענף ה[[דיר צאן|צאן]]‮. ‬עדר הצאן נמכר‮.‬
*'''10 ביולי''' - "לא בשמחות קלות" ספרו של אנדד יוצא לאור.
*‮'''03 ‬באוקטובר''' - בטקס גזירת הסרט‮, ‬כשחבילות הבגדים ביד נחנך [[מחסן בגדים|מחסן הבגדים]] החדש‮. ‬בערב התקיימה מסיבה סביב שולחנות ערוכים ותצוגת אופנה לפי כל הכללים‮.‬
*'''1 ‬בדצמבר''' - לאחר עכובים רבים החל [[שמרטף|השמרטף האלקטרוני]] לפעול‮.‬

===='''1965'''‬====
[[תמונה:Neft_Meichal.jpg|right|120px|thumb|נפט במיכל]]
 

*'''4 בפברואר''' - "נפט בארי". אל תצהלו אין הכוונה לנפט הזורם מקידוח בארי, אלא פשוט לטנק הצהוב העומד מאחורי כיתת "[[רימון]]" הראשון מסוגו בבארי על מנת לשמש את צרכי ה[[נפט]]: [[פתיליה|פתיליות]], תנורי חימום "פרידמן" וכיו"ב.
*'''31 במרץ''' - ביצת ענק נתגלתה השבוע ב[[לול]], 240 גרם משקלה. כאשר פתחו אותה מצאו בתוכה ביצה שלמה עם קליפה.
*'''1 באוגוסט''' - "נופש גלגלים" הוחלט לקבל עקרונית את צורת נופש זה, בניגוד להחלטת המזכירות.

===='''1966'''‬====
[[תמונה:Hag_20.jpg|right|150px|thumb|חג ה-20]]
 

*'''אוקטובר''' - [[חג ה–20 לעליה על הקרקע]]‮. ‬בתכנית‮: ‬ביצוע [[סוכות בבארי|טקס האסיף]]‮, ‬באומר‮, ‬צליל ומחול‮, ‬מאת אנדד אלדן ודוד זהבי‮, בביצוען של מקהלות נען ובארי. היו גם: ‬ברכות הילדים‮, ‬זיקוקין‮, ‬רונדו ותערוכת תחביבים‮. ‬באותו שבוע נערכו גם‮ - ‬מפגש ותיקים בשובל‮, ‬סיור ב–‮[[עלית י"א הנקודות|11 ‬הנקודות]]‮, ‬מסיבה פנימית ו"יום הילד‮".

===='''1967'''‬====
[[תמונה:Milhemet_6day_Bamik.jpg|right|140px|thumb|מלחמת ששת הימים]]
[[תמונה:Milhemet_6day_Shaked.jpg|right|90px|thumb|פגז בגן שקד]]
 

*‮'''41 ‬במאי''' - בחג העצמאות הי"ט למדינת ישראל ולציון [[עלית י"א הנקודות|עליית ‮11 ‬הנקודות]] להתיישבות בנגב‮, ‬משתתפת [[מקהלת בארי]] בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל‮. ‬שמואליק אבני מדליק את משואת‮ "‬[[בארי]]‮" ‬ושותה לב‮ - ‬את משואת‮ "‬[[קדמה]]‮".‬
*'''5 ‬ביוני''' - "[[מלחמת ששת הימים]]‮; ‬כ–‮06 ‬שעות רצופות שהו החברים שלא גויסו‮, ‬בעמדות ובחפירות‮. ‬הילדים והחברות‮ - ‬ב[[מקלטים]]‮. ‬גן‮ "‬שקד‮" ‬ועוד מספר דירות נפגעו מ[[הפגזות על בארי|פגזים]]‮. ‬חללי חזית הדרום הובאו לקבורה ארעית ב[[גבעת שולה]]‮. ‬היו באזור מספר מקרים של היפגעות ממוקשים‮.‬"
*‮'''51 ‬ביוני''' - המועצה האזורית‮ "‬חבל מעון‮", ‬מתקינה קשר אלחוט בין ישובי המועצה‮.
*'''23 באוגוסט''' - "לא על האבן לבדה" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''2 ‬באוקטובר''' - הנכדה הראשונה בבארי‮ - ‬סהר‮ - ‬בת למימי ועמרי ונכדה לראובן ומנוחה קלמר‮.‬

===='''1968'''‬====
[[תמונה:Anzc_tekes2.jpg|right|130px|thumb|יד אנז"ק]]
 

*'''13 ‬במרץ''' - נסתיימה ההתקנה וחיזוק רשת החשמל בבארי‮.‬
*‮'''52 ‬באפריל''' - נערך טקס הסרת הלוט מאנדרטת‮ "‬[[יד אנז"ק]]‮". ‬ביום גשום וסוער השתתפו בטקס אורחים ומכובדים‮, ‬ביניהם השר פנחס ספיר‮, ‬שגרירי בריטניה‮, ‬אוסטרליה וקנדה‮, ‬נציגי קק"ל‮, ‬משרד החוץ וותיקי מלחמות העולם מאוסטרליה וניו–זילנד‮.‬
*‮'''91 ‬באוגוסט''' - הותקן טלפון ציבורי‮, ‬בחיוג ישיר‮, ‬עם כל היתרונות ורצף של בעיות ותקלות‮.‬
*‮'''92 ‬בספטמבר''' - מגיע מכשיר [[טלוויזיה בבארי|טלוויזיה]] ראשון לבארי ונמסר לרשות ביה"ס‮.‬
*‮'''71 ‬בנובמבר''' - במסיבת ליל שבת‮, ‬נחנכה [[מכבסה]] חדשה ומשוכללת‮.‬
*'''27 ‬בדצמבר''' - בטקס צנוע ובשתיית‮ "‬לחיים‮" ‬החלו בקידוח היסודות ל[[בית העם]]‮.‬

===='''1969'''‬====
[[תמונה:Hadar_Holim.jpg|right|140px|thumb|חדרי חולים]]
 

*'''יוני''' - נחנך המבנה החדש של [[חדרי חולים|חדרי החולים]]‮.‬
*‮'''91 ‬באוגוסט''' - בכנס של כל משקי האזור‮, ‬בהשתתפות יגאל אלון‮ (‬בשם ממשלת ישראל‮), ‬נערך טקס הסבת שם המועצה האזורית‮ "‬חבל מעון‮" ‬ל[[מועצה אזורית אשכול|"מועצה אזורית‮ אשכול‮"]].‬

===='''1970'''‬====
[[תמונה:Hagasha.jpg|right|140px|thumb|הגשה עצמית]]
 

*‮'''4 ‬בפברואר'''‮ - ‬ לאחר דיונים ממושכים החלו הארוחות בחדר–האכילה בשיטת ה[[הגשה עצמית|הגשה העצמית]]‮.יש לציין שהשיטה פעלה יפה החל מהרגע הראשון.

===='''1971'''‬====
[[תמונה:Pi_Habeer.jpg|right|70px|thumb|פי הבאר]]
[[תמונה:Hag25_1.jpg|right|172px|right|thumb|חג ה-25]]
 

*‮'''5 ‬במרץ''' - ‮"‬[[פי הבאר]]‮" - ‬גליון מס‮' 1, ‬החל להופיע ביוזמתם ובביצועם של קבוצת חברים צעירים‮.‬
*'''22 במרץ''' - "לבדו בזרם הכבד" ספרו של אנדד יצא לאור.
*'''8 ‬באוקטובר''' - [[חג ה–25 לעליה על הקרקע|מחצית היובל]] לעליה על אדמות נחאביר ול[[עלית י"א הנקודות]]‮. ‬החג נחוג באוירה של רוממות רוח‮, ‬במעמד אורחים רבים ונציגי המוסדות‮. ‬מארועי החג‮: ‬סיור לאורך המוביל הארצי‮, ‬שחרית לילדים ולנוער באורים‮, ‬מפגש ותיקים בשובל‮, ‬יום הילד ומפגן צניחה של חברים מבארי וממשקי הסביבה‮. ‬בתכנית‮: ‬מסכת הדורות‮ (‬אנדד אלדן‮) ‬וחזיון‮ (‬טוביה סער‮), ‬בביצוע מקהלה‮, ‬רקדנים וקריינים מבארי‮.‬

===='''1972'''‬====
[[תמונה:Ashtrum1.jpg|right|130px|thumb|האשטרומים הגיעו]]
 

*'''14 ‬באפריל''' - גופותיהם של החללים והנפטרים‮, ‬חברי קדמה הועברו לבית העלמין בבארי‮.
*'''15 ‬באוקטובר''' - ה"קוביות‮" ‬לשיכון צעירים מתוצרת‮ "‬[[אשטרומים|אשטרום]]‮", ‬הוצבו בעזרת מנוף ענק‮, ‬על יסודות בטון שהוכנו מראש‮.‬

===='''1973'''‬====
[[תמונה:Minhat_Beeri.jpg|right|130px|thumb|מנחת בארי]]
[[תמונה:Sifria_Old.jpg|right|130px|thumb|הספריה]]
 

*'''1 ‬בינואר''' - לאחר חודשים ארוכים של ויכוחים‮, ‬תכנון ועבודות בניה‮,‬ נפתח ה[[כלבו|כלבו‮]], ‬במקומו של [[מחסן כללי|המחסן הכללי]]‮.‬
*‮'''8 ‬בינואר''' - בטקס חגיגי ובמעמד כל הנוגעים בדבר‮, ‬נחנך שדה תעופה פרטי‮ (‬[[מנחת בארי|מנחת]]‮) ‬משותף לנו ול"כימאויר‮". ‬המוזמנים זכו לטיסה בשמי בארי‮.
*‮'''52 ‬במרץ''' - אסון כבד ירד על קיבוץ בארי‮. ‬עתליה ודן אבנד‮, ‬צפרירה שומרוני ושמואל צפוני‮, ‬נהרגו בתאונת דרכים קטלנית‮. ‬מכוניתם התנגשה במשאית צבאית‮ ‬ליד ברור–חיל‮. ‬דינה צפוני וגדעון שומרוני נפצעו קשה‮,‬ נאבקו על חייהם‮, ‬אך ללא הועיל‮. ‬דינה צפוני נפטרה ב–‮82 ‬במרץ וגדעון שומרוני‮ - ‬ב–‮7 ‬באוגוסט‮. ‬רבים באו מכל רחבי הארץ לחלוק להם כבוד אחרון‮. ‬עשרות מודעות אבל התפרסמו בעתונות ומברקי תנחומים רבים הגיעו לבארי‮. ‬בקיבוץ הוכרז על שבוע אבל‮.‬
*‮'''41 ‬באפריל''' - החלו לראשונה לספק מכשירי [[טלוויזיה בבארי|טלויזיה]] לחדרי החברים‮.‬
*'''יוני''' - מול משרדי ביה"ס הוקם צריף ה[[ספרית בארי|ספריה]] ע"ש גיל אדל ז"ל‮.‬
*‮'''6 ‬באוקטובר''' - [[מלחמת יום הכיפורים]]‮ - ‬עם פרוץ המלחמה נקראו רבים מחברי בארי לחזית‮. ‬בבית התארגנו לשעת חירום‮: ‬במקלטים‮, ‬בהאזנה ובמתן עזרה לחיילים הלוחמים‮. ‬במהלך הקרבות נפצעו ‮01 ‬מחברי בארי‮. ‬דרור מנור וגיורא עוז נפלו ב[[שבויים|שבי המצרי]] ושוחררו לאחר ‮54 ‬יום‮. ‬נפלו במלחמה‮ -‬ אייל עברי ז"ל‮, ‬אורי חוטר–ישי ז"ל ודובי עופר ז"ל‮. ‬הם הובאו למנוחות בבית העלמין בבארי‮.‬

===='''1974'''‬====
[[תמונה:Mata_Gozmim.jpg|130px|right|thumb|מטע. הסוף]]
 

*'''8 באוגוסט''' - "אור הפנים" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*‮'''91 ‬בספטמבר''' - [[יומון בארי]] מציין את הופעת גליון מס‮' 000,5.‬
*‮'''22 ‬בדצמבר''' - הוחלט ב[[אסיפה כללית|אסיפה]] לחסל את ה[[מטע]]‮, ‬בגלל אי–כדאיות כלכלית ולנצל את הקצבת המים להגדלת שטחי ה[[כותנה בבארי|כותנה]]‮.

===='''1975'''‬====
[[תמונה:Marpea.jpg|130px|right|thumb|המרפאה החדשה]]
 

*'''13 ‬בפברואר''' - בהשקת כוסיות נחנכה ה[[מרפאה]] החדשה‮, ‬מבנה נאה ומרווח‮.‬
*'''מרץ''' - לראשונה בבארי‮ - ‬[[כבישים פנימיים]] מצופים בזפת‮.‬
*הסדר חדש לאיסוף אשפה ע"י [[מועצה אזורית אשכול|המועצה האיזורית‮ "‬אשכול‮"]].
*'''3 באפריל''' - שמואל אבני נבחר לראשות המועצה האזורית אשכול.
‬

===='''1976'''‬====
[[תמונה:Tenis_Boris.jpg|right|129px|thumb|מגרש הטניס]]
[[תמונה:Beit_Haam.jpg|right|140px|thumb|בית העם]]
[[תמונה:Hag_30.jpg|right|126px|thumb|חג ה-30]]
 

*'''12 ‬במאי''' - טקס חנוכת מגרש ה[[טניס]]‮.‬
*'''7 ‬ביולי''' - מרכזיית טלפונים אוטומטית הוצבה בבארי‮.
*'''8 ‬באוקטובר''' - ‮8 ‬שנים לאחר קידוח היסודות ל[[בית העם]]‮, ‬נערך טקס חנוכת הבית‮.
*'''21 ‬באוקטובר''' - [[חג ה–30 לעליה על הקרקע|חג ה–‮03 ‬לבארי]] נחוג ברוב עם ועדה‮, ‬עם אורחים רבים‮.‬

===='''1977'''‬====
[[תמונה:Moezet_Hameuhad.jpg|right|130px|thumb|מועצת הקיבוץ המאוחד]]
 

*'''4 ‬בפברואר''' - [[מועצת הקיבוץ המאוחד]] מתכנסת בבארי ב[[בית העם]]‮. ‬הסתיימה בהצלחה‮, ‬לשביעות רצון כולם‮.‬
*‮'''03 ‬באוקטובר''' - נחנך גן‮ "‬חצב‮" ‬החדש‮.‬

===='''1978'''‬====
[[תמונה:automazia.jpg|right|130px|thumb|האוטומציה]]
[[תמונה:Yom_Havera.jpg|right|136px|thumb|יום החברה]]
 

*‮'''91 ‬במאי''' - במסיבת ליל שבת נחנך מתקן ה[[אוטומציה]] להשקייה‮. ‬ההשקייה מופעלת ע"י מחשב בשליטה מרחוק‮.‬
*'''1 ביוני''' - "כצלול קולות חלוקים" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*‮'''92 ‬באוקטובר''' - תרגיל אב"כ‮ - ‬היה שם הצופן‮, ‬בחתימת המא"ז‮, ‬ל"יום החברה‮" ‬בבארי‮. ‬התבטא ביום בילויים בירושלים ומסיבה ב[[בית העם]]‮.
*‮'''61 ‬בדצמבר''' - ‮"‬במוצ"ש‮, ‬נולד במזל טוב‮, ‬בפעם הראשונה ב[[מרפאה כללית|מרפאת בארי]]‮, ‬תינוק‮, ‬בן לבמבי ולמשה ברק‮. ‬לאם‮, ‬לתינוק ולצוות המטפל‮ - ‬שלום‮".
‬

===='''1979'''‬====
[[תמונה:CampDavid.jpg|130px|right|thumb|הסכם שלום]]
 

*'''26 ‬במרץ''' - נחתם הסכם שלום בין ישראל ומצרים‮. ‬המאורע צויין בחדר–האכילה‮, ‬בהרמת כוסית ובארוחה חגיגית‮.

===='''1980'''‬====
[[תמונה:Mahshek_Horoviz2.jpg|105px|right|thumb|מחש"ק. ההתחלה]]
[[תמונה:Miklahat_Old.jpg|150px|right|thumb|המקלחת הציבורית. הסוף]]
 

*'''17 ‬בינואר''' - כל [[טפטפות (במקלחת)|טפטפות]] הנפט לחימום מים‮ - ‬חוסלו‮.‬
*‮'''82 ‬במרץ''' - לאחר דיונים על המצב הכלכלי הקשה שנוצר עקב מדיניות הממשלה‮, ‬התקבלו באספה ההצעות לצימצומים בצריכה ולהגברת הייצור‮.
*‮'''3 ‬באפריל''' - סככת המטע עברה את כל השינויים הדרושים לשמש כ[[אולם ספורט]]‮.
*‮'''2 ‬במאי''' - הצריף השוודי‮, ‬ששימש כ[[מועדון לחבר]]‮, ‬פורק והוסר ממקומו‮. ‬השטח מיועד לבניית חדר–אכילה חדש‮.
*'''8 ‬ביוני''' - הנחת אבן הפינה ל[[חדר-האכילה החדש]]‮. "‬יהי רצון‮, ‬ובעזרת השם וסולל בונה‮, ‬נזכה לראותו מתנוסס לתפארת כל העם היושב בקיבוץ‮" (‬מתוך מגילת היסוד‮).
*‮'''71 ‬בספטמבר''' - בהשתתפות שר האוצר יגאל הורוביץ ואורחים רבים‮, ‬נערך טקס חנוכת קו הייצור החדש בדפוס בארי‮ - "‬ה[[מחש"ק]]‮".
*‮'''91 ‬באוקטובר''' - ‮"שבוע ראשונים‮", ‬במלאות ‮07 ‬שנה לתנועה הקיבוצית‮, ‬צויין בבארי בסדרת ארועים‮, ‬ביוזמת ו‮. ‬התרבות והסתיים ‮(‬בהפתעה‮) ‬ביום בילוי לוותיקים‮, ‬באזור מצדה ועין–גדי‮.
*‮'''13 ‬באוקטובר''' - סופה עזה גרמה לנזקים ב[[פרדס]]‮, ‬לגגות בבתי מגורים ובמבני משק‮. ‬עצים רבים בחצר המשק נעקרו או נגדעו‮.
*‮'''51 ‬בדצמבר''' - [[מקלחת ציבורית|מקלחת הפח הישנה]] של בארי פינתה את מקומה לטובת חדר–האכילה החדש‮.
‬

===='''1981'''‬====
[[תמונה:Maagar_Bnia.jpg|130px|right|thumb|המאגר בבניה]]
[[תמונה:Toseftan.jpg|66px|right|thumb|תוספתן]]
 

*‮'''5 ‬במרץ''' - התווסף גנרטור חדש וחובר ללוח החשמל הראשי‮. ‬שני ה[[גנרטורים]] מופעלים אוטומטית במקרה של הפסקת חשמל מחברת החשמל‮.‬
*‮'''72 ‬במרץ''' - בתום דיונים ממושכים‮, ‬התקבלה ההצעה‮ (‬במשאל‮) ‬לעבור ל[[לינה משפחתית|לינה משפחתית‮]]. (‬מתוך ‮513 ‬חברים הצביעו ‮091 - ‬בעד‮,‬ ‮79 - ‬נגד ו–‮21 ‬נמנעו‮).
*'''5 ‬ביולי''' - בעזרת מחפרים של חב‮' "‬חריש‮", ‬החלה בניית [[המאגר]] למי שטפונות‮, ‬ליד [[נחל גרר]]‮. ‬המאגר משותף לבארי ולקיבוץ רעים‮.
*‮'''82 ‬ביולי''' - ה[[עצי אקליפטוס|אקליפטוס]] הכי גדול במשק‮ - ‬נגדע‮, ‬יחד עם הריסת גן א‮'‬ הישן‮. ‬במקומו ייבנה בית לגיל הרך‮ - "‬[[ארזים]]‮"–"‬[[עופרים]]‮".‬
*‮'''72 ‬באוגוסט''' - עיתון חדש יצא לאור‮ - "‬[[תוספתן]]‮".
*'''13 ‬בספטמבר''' - [[יום הגבר]]‮, ‬אורגן בחשאיות ע"י חברות בארי‮, ‬יום בילוי בירושלים‮.
*‮'''51 ‬באוקטובר''' - ‮(‬סוכות‮) ‬תוכנית הרדיו‮ "‬כל צבעי הרשת‮", ‬שודרה מאחת הסוכות בבארי‮.‬
*'''19 ‬באוקטובר''' - נחנך [[מכוני חליבה בבארי|מכון החליבה החדש]] ברפת‮.‬
*'''5 בנובמבר''' - "קולה מלא הסתכלות" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.

===='''1982'''‬====
[[תמונה:Maagar.jpg|130px|right|thumb|המאגר מלא]]
 

*'''4 ‬בפברואר''' - המשאבות החלו לשאוב מים לתוך [[המאגר]] ליד [[נחל גרר]]‮.‬
*'''6 ‬ביוני''' - מלחמת לבנון‮. ‬חברים רבים גוייסו למלואים‮. ‬הקיבוץ מתארגן בהתאם‮.‬

===='''1983'''‬====
[[תמונה:Markolit.jpg|right|140px|thumb|המרכולית]]
[[תמונה:Hadar_Ochel_in.jpg|right|99px|thumb|חדר אוכל החדש]]
[[תמונה:Moadon_Dalpak.jpg|right|140px|thumb|המועדון לחבר]]
 

*'''2 ‬בינואר''' - נפתחה ה[[מרכולית]] במבנה חדר-האכילה החדש.‬
*‮'''4 ‬בינואר''' - לאחר ‮3 ‬שנים מתחילת הטיפול ב"פרוייקט‮" ‬ולאחר ‮91 ‬חודשי בניה‮, ‬עוברים ל[[חדר-האכילה החדש]]‮. ‬הארוע החל בטקס פרידה מחדר–האכילה הישן ולאחריו‮ - ‬גזירת הסרט בפתח חדר–האכילה החדש‮, ‬מסיבה וארוחה חגיגית‮.‬
*'''27 ‬בינואר''' - חולקו ‮051 ‬מקלטי טלוויזיה צבעונית לכל החברים‮, ‬ממחזור‮ "‬[[צבר]]‮" ‬ומעלה‮.
*'''2 ‬בפברואר''' - ה[[כלבו]] עובר למעונו החדש במרתף חדר–אכילה‮.
*‮'''31 ‬בפברואר''' - ה"[[שמייקה]]‮" ‬הבנוי הראשון‮, ‬מול [[מקלחת ציבורית|המקלחת הציבורית]]‮, ‬נהרס והוסר מהשטח‮.
*'''20 ‬בפברואר''' - ה[[מועדון לחבר]] נפתח בחדר–האכילה החדש‮.
*'''18 בנובמבר''' - "עתה איתו" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
‬

===='''1984'''‬====
[[תמונה:Pesel_Shemi1.jpg|right|84px|thumb|פסל של שמי]]
[[תמונה:Maim_Melihim.jpg|right|162px|thumb|באר המים המליחים]]
[[תמונה:Kan.jpg|right|84px|thumb|"כאן"]]
[[תמונה:Eged_Hofshi.jpg|right|82px|thumb|"אגד-חופשי"]]
 

*‮'''11 ‬במרץ''' - [[טלפונים בבארי|טלפונים]] חולקו לכל החברים והענפים ומרכזיית הטלפונים החדשה החלה לפעול‮.‬
*‮'''1 ‬ביולי''' - על ה[[גרנוליט]] הוצבו ‮3 ‬[[פסלים]] של יחיאל שמי‮. ‬מפעל י"ב של קב‮' "‬[[תומר-שיזף]]‮".
*‮'''13 ‬ביולי''' - באר [[מים מליחים]]‮, ‬נחנכה צפונית לקב‮' ‬עלומים‮.
*‮'''03 ‬בספטמבר''' - הופיע גליון ראשון של‮ "‬[[כאן]]‮".‬
*‮'''5 ‬בדצמבר''' - נחתם הסכם עם‮ "‬אגד‮" ‬על מתן כרטיסי נסיעה חופשית לכל החברים‮, ‬החל מינואר ‮5891.
‬

===='''1985'''‬====
[[תמונה:MaatafitMachine.jpg|right|200px|thumb|המעטפית]]
[[תמונה:Lina_Mishpahtit.jpg|right|138px|thumb|לינה משפחתית]]
 

*'''16 ‬באפריל''' - [[דפוס בארי]] פיתח את ה"[[מעטפית]]‮", ‬מוצר דמוי איגרת‮, ‬לדיוור ישיר‮.‬
*'''16 ‬במאי''' - נפרדים מה[[שמרטף]]‮. ‬ליל שמירה אחרון של החברות בבתי הילדים‮.
*‮'''71 ‬במאי''' - מעבר ל[[לינה משפחתית|לינה משפחתית‮]], ‬מלווה בטקסים‮, ‬הצגה‮, ‬ו"הפנינג‮" ‬המוני באיזור ביה"ס‮.
*'''1 ‬באוקטובר''' - סוף סוף‮!... ‬יש חיוג ישיר לכל דירות החברים‮.‬
*‮'''22 ‬בנובמבר''' - [[ביתן השמירה|ביתן שמירה]] חדש ומשוכלל הוקם לשומרים ע"י שער הכניסה למשק‮.‬

===='''1986'''‬====
[[תמונה:Hag_40_Harubi.jpg|right|120px|thumb|חג ה-40]]
 

*'''18 ‬באפריל''' - כיתת‮ "‬[[חרצית]]‮" ‬יצאה לסיור במחנות ההשמדה בפולין‮.‬
*'''30 ‬במאי''' - חנוכת ה[[מתפרה]] וה[[קניון]] במשכנם החדש‮ (‬בחדר–האכילה הישן‮).
*‮'''5 ‬בספטמבר''' - ‮"‬מאפשרים לכל חבר המעונין בכך‮, ‬לקבל כרטיס בנקט‮" (‬מהחלטות המזכירות‮).
*‮'''21 ‬באוקטובר''' - במסגרת חג ה–‮04 ‬חולק לחברים אוגדן נפטרים ובו דף עם תצלום‮, ‬ותולדות חיים של כל נפטר‮.‬
*‮'''71 ‬באוקטובר''' - [[חג ה-40 לעליה על הקרקע|חג ה–‮04]] ‬לבארי‮, ‬שבוע גדוש ארועים‮: ‬ערב שירה בציבור‮, ‬מפגש קדמאים לציון יום העליה לקדמה‮, ‬נפתחה‮ "‬ה[[גלריה]]‮" ‬במרתף חדר–האכילה‮, ‬מופע בבית ‬העם עם המחזמר‮ "‬גברתי הנאווה‮", ‬שנכתב בידי נעמי שוורץ ובוצע ע"י חברי בארי‮, ‬מפגש ותיקים‮ (‬המייסדים‮), ‬כנסים של חברי‮ "‬[[במעלה]]‮", "‬[[איתנים]]‮"‬‮ ‬ו"[[בארות]]‮".‬

===='''1987'''‬====
*'''1 בינואר''' - "זורם זהיר כזר" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''אוגוסט''' -‮ ‬ [[ליאון הספר]]‮, ‬שעבד אצלנו שנים רבות‮, ‬סיים את עבודתו ויצא לפנסיה‮.‬
*‮'''02 ‬באוגוסט''' - הוחלט באסיפה להרחיב ‮42 ‬דירות של ותיקים‮.
‬

===='''1988'''‬====
*‮'''3 ‬באפריל''' - ‮"‬פי הבאר‮" (‬[[הפאב]]‮), ‬נפתח חגיגית לציבור הרחב‮, ‬לצעירים בעיקר‮.‬
*'''11 ‬במאי''' - הוחל בבניית בתים ל[[לינה משפחתית]] בשכונת‮ "‬[[אורנים]]‮".
*'''30 ‬בדצמבר''' - צוות‮ "‬[[מק-תיכון]]‮". ‬המזכירות מטילה על גיורא עוז‮, ‬לארגן צוות לבדיקת נושא בית–הספר המקומי בבארי‮ (‬החטיבה העליונה‮).
‬

===='''1989'''‬====
*‮'''22 ‬בינואר''' - מפגש [[חבורת הזמר|חבורות זמר]] מרוחמה‮, ‬סעד‮, ‬ניר–יצחק‮, ‬כפר–עזה‮, ‬דביר ובארי‮. (‬חוויה מוסיקלית‮).‬
*‮'''82 ‬ביולי''' - נפתחה בבארי [[המועצה הרעיונית של התק"ם]]‮. ‬המועצה נמשכה יומיים ועברה בהצלחה‮.‬
*'''12 ‬בנובמבר‮''' - ‬ אושר תקנון חדש לנסיעות לחו"ל‮.‬
*'''נובמבר''' - המפעל לטיהור מי שפכים‮, ‬ה[[שפדן]]‮, ‬החל בפעולתו‮. ‬המכסה לבארי‮ - 000,003,2 ‬מ"ק מים בשנה‮.
*'''3 ‬בדצמבר''' - הוחלט להקים צוות לבדיקת שינוי מבני בגר"ג‮.
*'''18 ‬בדצמבר''' - אסון כבד ירד על בארי‮, ‬בשנית‮. ‬בתאונת דרכים‮, ‬ליד התחנה המטאורולוגית בבית–דגן‮, ‬נהרגו רותה גת ויעקב ברקאי‮. ‬התאונה נגרמה כתוצאה מהתנגשות בין אוטובוס והמכונית בה נסעו‮. ‬מנצ'ר ובנו צחי‮, ‬נפצעו ואושפזו‮.
‬

===='''1990'''‬====
*'''‮6 ‬במאי''' - לאחר דיון ממושך הוחלט לחסל את ענף ה[[לול]]‮.‬
*'''9 ‬ביולי''' - הצעות הצוות לשינוי מבני בגר"ג‮, ‬אושרו באסיפה‮.‬
*‮'''42 ‬באוגוסט''' - ‮"‬[[פרינטררם]]‮" - ‬מסיבה ססגונית לציון ‮04 ‬שנה לדפוס בארי‮.‬
*'''81 ‬בספטמבר''' -‮ ‬ המטבח ל[[בישול תינוקות|בישול]] אוכל לתינוקות‮, ‬אוחד עם אגף הדיאטה‮, ‬ב[[מטבח]] הגדול‮.
*'''20 ‬באוקטובר''' - נערך טקס חנוכת חדר–הכושר והסאונה בבארי ביוזמתו של אלכס קרבונה‮.
*'''11 ‬בנובמבר''' - נבחר צוות ל"משאבי אנוש‮" ‬בריכוזו של ניר אילן‮.‬

===='''1991'''‬====
*'''17 ‬בינואר''' - פרצה מלחמת המפרץ‮. ‬היו לילות‮, ‬בהם בילו חברי בארי‮, ‬כמו כולם‮, ‬ב"חדרים האטומים‮", ‬עד השמע אות ההרגעה‮.‬
*'''8 בפברואר''' - בודא דגן נבחר לראשות המועצה האזורית אשכול.
*'''26 באפריל''' - "דממה דקה ודוקרת" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''3 ‬ביוני''' - ‮"‬[[בית ראשון במולדת]]‮". ‬החלו להגיע המשפחות הראשונות של עולים מרוסיה‮. ‬הם גרים בקרוונים שהוקמו ליד [[משק הילדים]]‮.
*'''9 ‬באוגוסט''' - ‮"‬[[יומון בארי]]‮" - ‬יצא לאור גליון מס‮' 000,01!‬
*'''24 ‬בספטמבר''' - ליד חדר–האכילה‮, ‬נחנך‮ "‬[[אתר השעשועים]]‮" ‬לילדים ע"ש‮ "‬בארות‮".
*'''14 ‬באוקטובר''' - החלו להתקין מוני חשמל בדירות החברים‮, ‬לקראת הקצבה וחיוב בצריכת אנרגיה‮.
*'''19 ‬בדצמבר''' - הוחלט על שינויים בתקנון האספה‮: ‬כל הסעיפים יידונו ב[[מועדון לחבר]] וישודרו לחדרי החברים בוידיאו‮. ‬ההחלטות יתקבלו בקלפי‮, ‬באמצע השבוע שלאחר הדיונים‮.
‬

===='''1992'''‬====
*‮'''2 ‬באפריל''' - הוחלט להקים מכון פיסטור וייצור מוצרי חלב‮ ("‬[[שביל החלב]]‮"). ‬המוצרים יסופקו לחברים דרך ה[[מרכולית]]‮.‬
*‮'''9 ‬במאי''' - [[הנהלת חשבונות|הנהלת החשבונות]] עברה לבית המחודש‮, ‬בית‮ "‬[[ענבלים]]‮"–"‬[[צפרירים]]‮" ‬לשעבר‮.
*'''9 ‬במאי''' - ברוב גדול התקבלה הצעת [[צלח"ת|צלח"ת‮]] (צוות לבדיקת חלוקת תקציבים‮) ‬שמשמעותה‮: ‬הגדלת התקציב האישי ושיטה שונה של חלוקת המצרכים‮.‬

===='''1993'''‬====
*‮'''01 ‬בספטמבר''' - הוחלט לבחור צוות‮, ‬בראשות אורי בן–צבי‮, ‬לבחון את אפשרות מעבר כיתות הנעורים‮, ‬לבית–ספר אזורי‮.‬
*‮'''62 ‬בספטמבר''' - הוקמה [[תחנות דלק|תחנת דלק]] ממוחשבת בכניסה למשק‮.
‬

===='''1994'''‬====
*‮'''4 ‬בפברואר''' - לאחר ברור מעמיק‮, ‬הוחלט לקבל המלצת המזכירות לעבור לביה"ס האזורי‮ "‬[[מעלה הבשור]]‮", ‬החל משנת הלימודים תשנ"ה‮.‬
*'''26 ביוני''' - "לוחשת חולשתה" ספרו של אנדד יצא לאור.
*‮'''92 ‬ביולי''' - ‮"‬הלך לעולמו‮" ‬המבנה הישן של ה[[מרפאה]]‮. ‬במקומו ייבנה המרכז הסיעודי החדש‮.
*'''11 ‬באוקטובר''' - החלה בנייתו של ה[[נאות בארי|מרכז הסיעודי]]‮, ‬במעמד חברים המתעתדים לדור בו‮, ‬בעתיד‮.
‬

===='''1995'''‬====
*'''6 ‬בפברואר''' - ‮"‬[[דפוס בארי]]‮" ‬מצטרף לקבוצת המפעלים בארץ‮, ‬העומדים בתקן העולמי להבטחת איכות ‮2009 OSI‬‮, ‬או בשמו הישראלי‮ -‬ ת"י ‮2002.‬
*‮'''8 ‬בפברואר''' - בשכונת‮ "‬[[הדרים]]‮" - ‬כל הדיירים נכנסו לדירותיהם‮.
*‮'''1 ‬במרץ''' - הוחלט ש"קיבוץ בארי יספק רכב לחבר לכל הזמנה שתינתן יום קודם לכן‮, ‬בכל ימות השנה‮, ‬ללא הגבלת זמן‮".
*‮'''32 ‬במרץ''' - הועדה הכלכלית החליטה להקים ענף חדש בבארי‮ - ‬[[יענים]]‮.
*‮'''7 ‬באפריל''' - לאחר דיונים רבים‮, ‬הוחלט להקים [[אולם ספורט]]‮, ‬בעלות כוללת של ‮8.2 ‬מיליון ש"ח‮. (‬חלק מהמימון מכספי [[העמותה|ה"עמותה‮"]]).
*'''14 ‬באפריל''' - הוחלט על מבצע‮ "‬[[קיבוץ עוטף]]‮" ‬שייעשה בתחילת כל חודש‮,‬ במשך כ–‮4 ‬ימים‮. (‬כ–‮000,008 ‬מעטפות שישלחו מ"דפוס בארי‮" ‬בדיוור ישיר‮.‬
*'''‮5 ‬ביוני''' - תחנת אוטובוס חדשה נחנכה.

===='''1996'''‬====
* '''7 ‬בינואר''' - יש לנו שם לבית הסיעודי - "[[נאות בארי]]". יומון מספר 11,323.
* '''11 בפברואר''' - "לוגו" חדש ל[[יומון בארי]] עם סמל [[חג ה-50]]. יומון מספר 11,352.
* '''24 בפברואר''' - אסיפה עם "טעם של פעם" בהשתתפות 150 חברים - לסיכום כלכלי שנתי. ההישגים מרשימים ביותר, ושביעות רצון כללית באה לביטוי בדברי המשתתפים. סיכום נאה הוצע ע"י הוועדה הכלכלית והמזכירות להקצאת המקורות. על כל אלה נאמר: הלוואי עלינו גם בשנים הבאות!
* '''8 במרץ''' - מחווה לדוד אפרת: עם סגירת ה[[סנדלריה]] לאחר 50 שנות קיומה - ציינה המזכירות בהרמת כוסית.
* '''8 במאי''' - 961 אורחים פקדו את "ה[[פרינטררם|טררם]]" של הדפוס לרגל חנוכת אולם הייצור החדש.
* '''20 ביוני''' - היום פורק סופית פחון ה[[מכבסה]] הישן.
* '''9 באוגוסט''' - בית ה[[מזכירות]] נהרס ופונה להכשרת שטח לבנין מנהלה חדש.
* '''13 באוגוסט''' - "הנגב אצלי בלב", במופע מולטימדיה ענק, אירוע גדול ובלתי נשכח, חגגנו את חג היובל המשותף לכל ישובי י"א הנקודות.
* '''21 באוגוסט'''- בשעה טובה גמרו לשפץ את האגף החדש של [[מרפאת שיניים|מרפאת השיניים]].
* '''1 בספטמבר''' - היום יירשם בדפי ההיסטוריה של בארי, כיום שבו הבית הסיעודי "[[נאות בארי]]" פתח את שעריו וקיבל לתוכו את המטופל הראשון.
* '''13 בספטמבר''' - "50 שנה וספר", ערב ראש השנה תשנ"ז הוקדש להופעת הספר - "[[שיחת קיבוץ]] - בארי 1943-1956". הערב המרגש הוקדש כולו לכבודם של ותיקינו היקרים שלפני 50 שנה השתתפו במבצע ההתיישבותי שעזר לקבוע את גבולות המדינה שבדרך.
* '''19 בספטמבר''' - [[חג ה-50|חג היובל של בארי]] - ברוב עם ובהשתתפות המוני אורחים, חברים ותיקים, חברות נוער והכשרות שהתחנכו בבארי, בוגרי 30 מחזורי הבנים של ביה"ס, חגגנו 50 שנה לבארי. חגיגה אמיתית ללב ולנשמה.
* '''1 בנובמבר''' - בחגיגיות רבה ובנוכחות חברים חנכנו את "נאות בארי"
* '''4 בנובמבר''' - "[[מבצע חברתי|המבצע החברתי]]": בטיולים השתתפו 230 חברים שיצאו לרודוס, אנטליה, איסטנבול וירדן.
*'''30 בדצמבר''' - על סדר היום עומדים שני נושאים שהדיון בהם בהם החל: "[[צל"ש]]" - צוות הבודק ומלבן בעיות והצעות של השיכון שלנו, ו"ענפים כמרכזי אחריות" - לאחר נסיון מוצלח, יחסית, של [[ענף המזון]] החלו בדיונים ובבירורים על החלת ההצעה גם על ענפים אחרים.

===='''1997'''‬====
*'''3 בינואר''' - הוחלט על פתיחת חשבונות בנק לחברי בארי. המטרה היא לתת לחבר יותר עצמאות בפעולות כספיות ולהקל על עבודת הנה"ח, הוחלט גם על הכנסת [[כספומט]] בבארי (הראשון בתנועה הקיבוצית).
*'''17 בינואר''' - התקבלה הצעת המזכירות והוועדה הכלכלית לאשר הפעלת ענפים כמרכזי אחריות (כולל [[ענף המזון]]) ברוב של 145 בעד (72%), 57 נגד.
*'''14 במרץ''' - הקמת קרן לבנים עם צרכים מיוחדים - אושרה ברוב עצום. 217 בעד, 16 נגד.
*'''26 במרץ''' - אברהם ([[מנצ'ר]]) דבורי נבחר לראשות [[מועצה אזורית אשכול|המועצה האזורית אשכול]].
*'''4 בספטמבר''' - בטכס מרשים נחנך כספומט בארי. תיבת השרות לחבר.
*'''16 בנובמבר''' - "שיכון 2000": הוחלט לבנות בזוגות ולתת לחברים מקסימום זכות בחירה בתיכנון הפנימי של הבית.

===='''1998'''‬====
*'''15 במאי''' - הקמת [[מערכת הרווחה|ענף הבריאות והרווחה]]. הוחלט לחבר את כל ענפי הבריאות והרווחה תחת קורת גג מערכתית אחת.
*'''26 ביולי''' - "סתיו מהסס סודי" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''20 באוקטובר''' - שינוי שיטת התשלום לאגד: המניע העיקרי להצעה לביטול השימוש ב[[אגד חופשי|כרטיס חופשי]] - בארי מעבירה הרבה מדי כסף לאגד. החל מינואר 1999 יבוטל השימוש בכרטיס החופשי. ממועד זה ישלם כל חבר עבור נסיעותיו באגד בכסף מזומן. כל הוצאות הנסיעה בפועל יוחזרו לחבר באמצעות [[דף החזר הוצאות]] ("דף ירוק").

===='''1999'''‬====
*'''11 ביוני''' - הכנסת מיחשוב ל[[הזמנת רכב]] בבארי. המטרה העיקרית להכניס סדר בבלגן.
*'''25 ביוני''' - התקבל המודל החדש לניהול תקציבי האגף החברתי
*'''9 ביולי''' - מצבו הקשה של קיבוץ נחל-עוז מביא אותו אל חיקו של השכן המבוסס בארי. חיים ילין נבחר לחלצו ממשבריו.

===='''2000'''‬====
*'''3 בנובמבר''' - [[מכון הכושר]] יוצא לדרך. בשלבים אלו מופעל על ידי מתנדבים, חברי קיבוץ וללא תשלום של החברים.

===='''2001'''‬====
*'''16 בפברואר''' - אישרור "[[הספר הכתום]]"- החלטות ונוהלים לביצוע פרוייקט [[שיכון 2000]].
*'''20 במאי''' - מבצע חברתי: צוות [[פר"ח]] מארגן שיט חופים על ספינת התענוגות Magic 1.
*'''25 במאי''' - אושרה הצעת "[[ביקורת פנים]]" ותקנון "ביקורת פנים".
*'''11 ביוני''' - הנצחה - בפארק [[נחאביר]] נערך טקס הסרת הלוט מעל לוח הקדשת האתר לזכרם של הרוגי "הפרהוד" מהמחתרת החלוצית ציונית בבבל.
*'''20 ביולי''' - הוקם צוות צמ"א (צמצום מים לאלתר). תפקיד הצוות: חסכון כללי במים בבארי.
*'''27 ביולי''' - בית ספר "[[נופים]]" עובר ל"[[מעלה הבשור]]".
*'''17 באוגוסט''' - הוחלט לבטל את עבודת החברים ב[[חדר-האוכל]] בתורנות שבועית במסגרת יום עבודה.
*'''16 בספטמבר''' - "הבהב ובא אביו" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''23 בנובמבר''' - הפתעת חג ה-55 בבארי: באווירת חג ובהתרגשות רבה נחנך "צריף ה[[נוסטלגיה]]".

===='''2002'''‬====
*'''1 בינואר''' - שינוי מערך רפואת הלילה באמצעות חברת "[[שורש]]".
*'''3 במרץ''' - התקבלה הצעת צוות "[[מסלול בנים חדש]]"
*'''22 באפריל''' - "דודי", ספרו של דוד עברי יצא לאור.
*'''7 ביולי''' - הוחלט להעסיק פועלים תאילנדים.
*'''1 באוגוסט''' - הצעת [[משאבי-אנוש]] לנוהל חדש בבחירת ממלאי תפקידים לפי מכרז עברה ב[[קלפי]].
*'''1 באוגוסט''' - הצעת המזכירות ל[[מרכז משק]] שכיר נופלת. הוחלט לקיים תהליך של בחירת מרכז משק מבארי.
*'''19 באוקטובר''' - לידיעת החברים - טיל ה"קסאם" הראשון נופל בביתרונות בארי.
*'''14 בנובמבר''' - מתקבלת החלטת אסיפה על העסקתם בבארי של בנים וחברים שעזבו את הקיבוץ.

===='''2003'''‬====
*'''3 בינואר''' - תחילת דיונים על [[שבוע עבודה]] של 5 ימים.
*'''16 בינואר''' - מעגלי שיחות על בחירת כיוון משותף - "קיבוץ מסורתי" או "שינויים והגדרת השיתוף".
*'''6 במרץ''' - לראשונה בבארי: איוש תפקידים "כמקשה אחת" - שני מזכירים ומרכז משק.
*'''9 במאי''' - עברנו לשבוע בן 5 ימי עבודה.
*'''11 באוגוסט''' - על פי החלטת מזכירות, הענפים: מוסך, מסגריה, פחחות-רכב, פנצ'ריה ודלק ינוהלו תחת קורת גג אחת - "[[ענף הרכב]]"
*'''13 בספטמבר''' - "הסעודה האחרונה" - ארוחת-ערב מוצאי שבת אחרונה בחדר-האוכל.
*'''20 בספטמבר''' - לראשונה דיווח עבודה ממוחשב בבארי המתבצע דרך הטלפון.
*'''13 בנובמבר''' - הוחלט (בקלפי) שלא מבטלים את הלינה ב"נעורים".
*'''13 בנובמבר''' - כניסה למהלך של בדיקת הפרטות ובחירת הצוות המוביל.
*'''11 בדצמבר''' - תוכנית לביטחון סוציאלי אישי אושרה בקלפי.

===='''2004'''‬====
*'''27 בינואר''' - מוקם בבארי [[ענף התחבורה]], עם נוהלים מסודרים, בניהולו של [[מנצ'ר]] דבורי.
*'''3 במרץ''' - [[דפוס בארי]] חונך את הבניין החדש והמהודר.
*'''27 במאי''' - אושרה ב[[קלפי]] התוכנית לביטחון סוציאלי לחבר.
*'''1 ביוני''' - הצטרפות קיבוץ בארי לתוכנית ביטוח בריאות "כללית מושלם"
*'''1 ביוני''' - מהיום אפשר להזמין רכב באתר השרות לחבר, דרך המחשב הביתי.
*'''17 ביוני''' - סוף לעישון בחדר-האוכל אושר בקלפי.
*'''24 ביוני''' - אושרה בקלפי הצטרפות לשותפות "[[רפת נגב]]" בקיבוץ גבולות.
*'''13 באוגוסט''' - [[המכון הביבליוגרפי]] עובר לאוניברסיטת חיפה.
*'''26 באוגוסט''' - נחנך [[אוסף עתיקות האזור]] בבארי.
*'''6 בספטמבר''' - סופה של תעלומה: סגן גדעון בן דוד מ[[הגרעין הבבלי]] נשלח למשימת ריגול ב-1947. אחרי 57 שנה זוהתה גופתו והוא הובא למנוחות בהר הרצל.
*'''2 בדצמבר''' - אושרה בקלפי הקמת [[בית כנסת]] בבארי.

===='''2005'''‬====
*'''3 במרץ''' - "[[מסלול בנים חדש]]" אושר באסיפה.
*'''26 ביוני''' - חגיגות שנת ה-60 - הכנות ראשונות.
*'''15 באוגוסט''' - מתחיל פינוי גוש קטיף. קיבוץ בארי נערך בהתאם.
*'''12 בספטמבר''' - ה[[התנתקות]] מרצועת עזה מסתיימת. כל הרצועה בידי הפלשתינים. מדינת ישראל מתעוררת עם גבול חדש ברצועת עזה.
*'''15 בספטמבר''' - צוות [[הפרטות]] מעלה להצבעה בקלפי את הפרטת המזון. הצעה זו לא זוכה ברוב של שני שליש מהמצביעים ב[[קלפי]].
*'''24 בנובמבר''' - לינה בנעורים: המלצת [[ועדת חינוך]] לבטל את המעבר ללינה בנעורים לא התקבלה בהצבעה בקלפי.
*'''2 בדצמבר''' - הודעת חברי המזכירות הפעילה: לאור אי האמון הבולט שהופגן בהצבעה על ריכוז חדר-האוכל ע"י שכיר, חשים חברי המזכירות שלא ניתן יותר להמשיך לנהל את הקיבוץ.

===='''2006'''‬====
*'''27 בינואר''' - "[[המודל השיזורי]]" - הוקם צוות לבדיקת הפרטת המזון, ביוזמתו של חיים ילין. לאחר מספר חודשים נפסקה עבודת הצוות שלא הראה פתרון נכון לציבור בבארי.
*'''20 במרץ''' - שפעת העופות - האזור נגוע,המועצה מתארגנת.משק הילדים בבארי מתארגן בהתאם.
*'''4 במאי''' - ספרה של סמדר ברמק - "על הלחם לבדו" יצא לאור.
*'''12 במאי''' - גם השנה התקיים ה[[פרינטררם]] המסורתי ללקוחות ה[[דפוס]], בהתגייסות מלאה של כל חברי בארי.
*'''25 במאי''' - קיבלנו פנייה רשמית ממשרד הביטחון, למגן את בתי הילדים ולבנות 2 גנים חדשים ממוגנים.
*'''11 ביוני''' - [[מבצע חברתי|המבצע החברתי]] "הכל כלול" נמשך גם השנה במקומות שונים בארץ ובחו"ל.
*'''17 באוגוסט''' - אחרי ניסוח וקבלת נוהלים ברורים, אושרה בקלפי פתיחת [[בית כנסת]] בבארי
*'''1 בספטמבר''' - "צפון/דרום/ מערב".ספרו של ישראל נטע יצא לאור.
*'''29 בספטמבר''' - יום הולדת [[חג ה-60|60 לקיבוץ בארי]] צויין במסיבה פנימית.
*'''1 באוקטובר''' - שידרוג פני בארי שלב א': כביש הכניסה נחנך בטקס צנוע, ממשיכים בפרוייקט הכבישים.
*'''1 באוקטובר''' - "שנים שמעו שירה" ספרו של אנדד אלדן יצא לאור.
*'''10 באוקטובר''' - הוחלט על פרוייקט [[ת.ל.ם]] - קליטת בוגרי צבא מהעדה האתיופית.
*'''13 באוקטובר''' - יום הולדת 20 ל[[גלריה|גלריית בארי]] ביוזמת האוצרת זיוה ילין.
*'''13 באוקטובר''' - [[קסאמים|קסאם]] ראשון נופל באזור מגורים בבארי.

===='''2007'''‬====
*'''1 בינואר''' - "פרימוס" (מנגנון לייחוס דירות) - יוצא נספח לציבור, בינתיים נמצא בדיונים.
*'''25 במרץ''' - קיבוץ בארי מחליט להענות בחיוב לפנייה להצלת פליטי דארפור מסודאן במתן מקלט זמני ל-2 משפחות.
*'''5 במאי''' - מסתיים מיגון בתי-ילדים. 2 גנים חדשים עדיין בבנייה, לקראת סיום.
*'''22 ביולי''' - התקבלה המלצת המזכירות על איחוד בתי-הספר התיכוניים ב"[[מעלה הבשור]]". מליאת ה[[מועצה אזורית אשכול]] החליטה ברוב קולות על איחוד בתי-הספר התיכוניים במבנה חדש וממוגן ע"י משרד הביטחון.
*'''23 באוגוסט''' - ברוב קולות אושר בקלפי המשך [[גינון 60|שידרוג פני בארי]] שלב ב' - כביש ומגרש חנייה שליד חדר-האוכל (למכוניות קטנות).
*'''31 באוגוסט''' - וועד ההנהלה והמזכירות מגישה בקשה לרשם האגודות להגדרת בארי כ"קיבוץ שיתופי". כלומר, קיבוץ בארי מספק את צרכי חבריו על-פי כללי הקצאה ותיקצוב, ללא זיקה בין תרומת החבר לבין גובה ההקצאה. כמו כן אין אצלנו שיוך נכסים.
*'''5 באוקטובר''' - בטקס מרשים ומרגש נחנך [[גן ה-60]] - במסגרת שידרוג פני בארי.
*'''9 באוקטובר''' - ארבעה מיצבים באזור "[[הביצורים]]" - כל אחד והסיפור שלו - הסתיימו והוצבו ע"י בוריס בר-סיני.
*'''14 באוקטובר''' - "חיים בריאות", פרוייקט ותהליך לשיפור בריאות לאוכלוסיית בארי, מבוצע ע"י [[ענף הרווחה]] ו[[ענף המזון]].
*'''18 באוקטובר''' - [[חט של פיל]] התגלתה ע"י חנן בשוראי בגדת ואדי בדרך ל[[נחאביר]]. אנשי מקצוע טוענים שעד לפני עשרות אלפי שנים חיו באזורנו פילים.
*'''26 בנובמבר''' - תוכנית "זכות לערך הדיור" - התוכנית מדברת על כך שחבר בארי, בהגיעו לוותק של 35 שנים, יכול לראות בשווי הדיור, נכס אותו צבר ומהווה חלק מבטחונו האישי הכלכלי - עדיין בדיונים.
*'''28 בנובמבר''' - חיים ילין נבחר לראשות [[מועצה אזורית אשכול|המועצה האזורית אשכול]].
*'''6 בדצמבר''' - במסגרת שידרוג פני בארי, נחנך קטע נוסף של כביש פנימי מצומת בית הפיזיותרפיה ועד [[בריכת השחיה]].
*'''7 בדצמבר''' - בנר רביעי של חנוכה, נערכה חנוכת ה[[גלריה]] המשופצת והמחודשת. הערב הוקדש לצריף [[חדרי אכילה בבארי|חדר-האוכל הישן]], בו שוכנת הגלריה. הוקרנו סרטים ישנים במקרנות אותנטיות.

===='''2008 '''====
*'''1 בינואר''' - בארי יזמויות: איגדנו את ארבע היזמויות שלנו לאגודה שיתופית חקלאית בע"מ, הנקראת בארי יזמויות. באגודה זו נמצאים: "[[לה מדווש]]", "[[שביל החלב]]" ו"[[שירותי רכב]]".
*'''1 בינואר''' - באווירה חגיגית נחנך גן המשחקים החדש, כתוספת למגרש המשחקים הקיים, ליד המזכירות, במסגרת [[גינון 60|שידרוג פני בארי]].
*'''5 בפברואר''' - פגיעת [[קסאמים|רקטת קסאם]] בין בתי "[[משמר הגבול]]" לבין מגרש המשחקים "[[מגרש משחקים לפעוטות ע"ש ירדנה|גן ירדנה]]", שליד גן חצב. הרקטה שנחתה ללא אזעקת "[[צבע אדום]]", פצעה באורח קל פעוטה ונערה בת 12. רסיסי הקסאם גרמו נזקים לבתי המגורים הסמוכים.
*'''25 במרץ''' - במסגרת שידרוג פני בארי, נערכה פתיחה חגיגית של מגרש החנייה למכוניות קטנות, ליד חדר האכילה.
*'''13 באפריל''' - קבוצת ה[[כדורסל]] שלנו עולה לליגה לאומית. זהו הישג יוצא דופן שמביא הרבה שמחה לאוהדי הקבוצה ולכלל הציבור.
*'''3 במאי''' - פתיחה חגיגית של האגף החדש ב"[[נאות בארי]]".
*'''29 במאי''' - [[יומון בארי]]: עברנו, בימי חול, מכותרת ירוקה (שהוכנה ע"י הדפוס) לכותרת בצבע שחור, מטעמי חיסכון. בערבי שבת וחג - נשארת הכותרת הכחולה(המודפסת במזכירות).
*'''1 ביוני''' - הסכם הפסקת אש לחצי שנה עם החמאס. ז"א שקט אצלנו.
*'''3 בדצמבר''' - השקט מופר: רקטות [[קסאמים|קסאם]] נופלות בכל ישובי "[[עוטף עזה]]". כוחות צה"ל ערוכים לאורך הרצועה. תושבי עוטף עזה ברדיוס של 4.5 ק"מ מהרצועה תובעים להחיש את מיגון הבתים בפעילות מחאה.
*'''7 בדצמבר''' - מהדורה חדשה ליומון: אושר המיגון ע"י המדינה, גם לבארי.
*'''25 בדצמבר''' - "[[גינון 60|שידרוג פני בארי]]"-פרוייקט הכבישים הגיע לסיומו. ביצוע המיזם החל באוגוסט 2006, בשיטת הקטעים. סה"כ 913 ימים ולילות. אורך הכבישים 6,000 מטר.
*'''27 בדצמבר''' - חג החנוכה, מבצע "[[עופרת יצוקה]]": כוחות צה"ל נכנסים במפתיע ללוחמה ברצועת עזה. רקטות גראד נוחתות במרחק של 40 ק"מ מהרצועה. העורף נערך בהתאם להוראות. מקווים להפסקת אש בתחילת 2009.

===='''2009'''====
*'''28 בינואר''' - אחרי 22 ימי לוחמה בתוך עזה - "מבצע [[עופרת יצוקה]]" - ישראל מכריזה על הפסקת אש חד צדדית, מובארק יוזם פיסגה בינלאומית בשארם-א-שיח.
*'''8 ביוני''' - "[[קיבוץ לומד]]" יצא לדרך גם השנה. הנושא: "איכות הסביבה", למידה ברוח צעירה על "מהפכת המיחזור" ותחילתו של עידן ירוק, נקי ובריא יותר, לנו ולכדור בו אנו חיים. נקווה שזה לא יהיה טרנד חולף.
*'''23 ביוני''' - במסגרת [[גינון 60|שידרוג פני בארי]] נפתח, ללא סרטים וחגיגות, מגרש החניה ליד "[[נאות בארי]]", שישמש רכבי עובדים ואורחים מזדמנים.
*'''23 ביולי''' -

תק"ם

2010-01-18T15:44:58Z

212.116.164.2:

'''התק"ם''' (ראשי תיבות: התנועה הקבוצית המאוחדת) הוא ארגון ארצישראלי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1981. הארגון קשור מבחינה רעיונית וארגונית במפלגת העבודה הישראלית.

תנועת התק"ם נוסדה מאיחוד של שני גופים קיבוציים: הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים.

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:תנועות]]

שיחת משתמש:Admin

2010-01-13T12:57:02Z

212.116.164.2: /* עיתון לכל חבר */ פסקה חדשה

'''לחצו על + והוסיפו הערותיכם. תודה'''

== שבחים ==
כרגיל - נפלא!!!!

אורי בן-צבי

== הערה כללית ==

הערכים באתר לא מעודכנים. מתי כבר תתקנו לשנת 2007?
משה

== זירגיל ==

מה קרה בסוף עם [[זירגיל]] החמור מגדרה??

'''תשובה:''' לא ידוע. אבל הוא היה בכלל אתון.Admin 11:05, 3 ביוני 2007 (EEST)

:>> רגע, אבל מה עם החמור [[איתן]]??? לדעתי, דורות רבים אשר לא ידעו את [[זירגיל]] החמור-הטרנסווסטיט - כן ידעו את איתן החמור הזכר-לבטח הבלתי נשכח - איתן! שלא לדבר על הקוף [[אוקי]], גאוות פינת החי של אליהו גת, בשנות השישים! מתי יוצא כרך העדכונים והתוספות...? [[משתמש:סמדר|סמדר]] 15:41, 3 ביוני 2007 (EEST)

בינתיים לא מונו אחראים לתחומי ה'''זואולוגיה ההיסטורית''', לכן מופיעים רק "חמורים זקנים" (פרה-היסטוריים). '''חמורים "היסטוריים"''' - יופיעו בעתיד. אבל, להבדיל, אליהו ג' כן מופיע - '''[[הצעיר]]'''.Admin 15:53, 3 ביוני 2007 (EEST)
:>> שיישאר צעיר לנצח!
: נ.ב. - בוויקיפרינט מופיע הערך: "חמור" (אבל לא זירגיל ולא ג'ממה או טינופת... אופס, אפילו דינקה לא קיימת בדברי ערך! יעודכן לאלתר) [[משתמש:סמדר|סמדר]] 16:05, 3 ביוני 2007 (EEST)

== ועוד שבחים! ==

אין עליך!!!

כדאי לפרסם ביומון, לא?

שכולם יראו ויתבשמו...[[משתמש:רוניאפ|רוניאפ]] 11:12, 3 ביוני 2007 (EEST)

תודה רבה על השבחים. בינתיים זאת "השקה רכה". '''בוריס''' מחבר הספר רב המכר, שוקד על תוספות, ונראה אם אפשר גם לתת לחברים (ומועמדים) לחבר ולתקן ערכים. וגם התמונות - בתהליך. חן חן על תשומת הלב.Admin 11:21, 3 ביוני 2007 (EEST)

== שבחים, טיזרים ופרומואים ==

>> כה לחי ויישר כוח! הוויקיבוץ קיבל איזכור בדף הראשי של הויקיפרינט (ע"ע, בשרת הדפוס). המשך בדרכך זו והושעת את בני ישראל. [[משתמש:סמדר|סמדר]] 15:36, 3 ביוני 2007 (EEST)

== ע"ע ==
>> במרבית הערכים מופיע הכיתוב ע"ע. מיותר בוויקיפדיה, לא?

[[משתמש:אורי בן-צבי|אורי בן-צבי]] 15:00, 5 ביוני 2007 (EEST)

לאורי - ראשית תודה רבה על תרומותיך ותיקוניך, ועל היותך חלוץ התורמים ל'''ויקיבוץ בארי'''. הלוואי וירבו כמוך!
ההשקה של האתר היא, כאמור '''השקה רכה''' - כלומר מפה לאוזן למי שמתעניין, היות והעדכונים מאד מתבקשים וחסרים.
לעניין ה-'''ע"ע''': בהתחלה פשוט "שפכנו" את תוכן הלקסיקון "'''דברי ערך'''" מ-1995. שלב הכנסת הטקסטים הגולמיים (נוסח 95) - הסתיים. שלב התמונות - בתהליך. "ניכוש", קיטלוג ותוספות ייעשה בהמשך בצורה מרוכזת, או ע"י [[מתנדבים]] (ע"ע). גם הבטחות לנספחים - יטופלו בעתיד בצורה ויקיפדית.Admin 19:01, 5 ביוני 2007 (EEST)

== פרופורציות.... ==

5 השנים הראשונות לבארי מפורטות בצורה חסרת פרופורציה לעומת 55 השנים שבאו אחכך...

כאילו כל מה שנעשה מאז ועד היום - חסר חשיבות...

יש צורך בעבודת עריכה מאוד רצינית.

[[משתמש:אורי בן-צבי|אורי בן-צבי]] 23:47, 8 ביוני 2007 (EEST)

לאורי, עוקר הע"ע המסור,

זה נכון. כך בעצם נערך הספר "'''דברי ערך'''" ע"י עורכו, בן דור המייסדים. אבל יש בכך גם יתרון - כך הארועים הראשונים (ו[[זירגיל]] החמור הוא רק משל), שמטבע הדברים כבר קשה להיזכר בהם, מתועדים בפירוט. וביחס לארועים היותר קרובים - זה בדיוק תפקידו של הדור השני והשלישי והרביעי. במבנה כזה של ויקי - כל מי שחשוב לו נושא מסוים מוזמן לתרום בזמנו החופשי. תפקיד העורך יהיה לסגנן, לקטלג, לתמצת ו"לנכש". ובינתיים גם זה עוד רק בתיכנון.
אבל, כאמור - הכל פתוח ואין מגבלת זמן ומקום.

Admin 11:43, 9 ביוני 2007 (EEST)

==תגובה==
ליגאל - זכינו שאתה עושה בשלך, בדרכך הצנועה ורבת ההשראה, אני מודה לך בהתרגשות. ושהמלאכה לא תסתיים, ממש כמו מהלך החיים....אורית סבירסקי 20.6.07

* לאורית, תודה על התמיכה ועל ההתרגשות. האתר הזה, והחומרים שבו, חומרי החיים כאן - הוא של כולנו. והמלאכה להוסיף לו ככל אשר יעלה על הדעת, היא בידי כל מי שרוצה. זה מה שיפה בפורמט האינטרנטי ובוויקי. אשמח אם את, וגם אחרים, יוסיפו (או יגרעו) ככל שיוכלו או ירצו או לפחות יעיינו מדי פעם. המשך יבוא.
:יגאל

== עוד שבחים וגם בקשה לעזרה ==

נכנסתי "רק להציץ" - ושכחתי לחזור לעבודה...
פשוט נפלא

ובקשה לעזרה -
הצלחתי לתקן ולהוסיף טקסט, אבל לא הצלחתי להבין איך להוסיף עוד תמונה לערך קיים.

רחל אלון

> לרחל, ברוכה הבאה המשתתפת הפעילה. תודה על שבחיך ותיקוניך.
לגבי '''הוספת תמונות''' - בשלב זה המשתמשים שרוצים להוסיף תמונות מתבקשים להעביר אותן לתיקיה באתר הקבצים בכתובת הזו [ftp://212.116.164.25/Public/ Wikibbtz Pictures] עם שם המסביר את שיוכן, לכתוב הפנייה באתר עבור מנהל המערכת, והוא יטפל בהעלאתן למקום המתאים. בעתיד אולי נפתח את העלאת הקבצים לכולם.

תודה והתראות.

Admin 15:13, 22 ביוני 2007 (EEST)

== רף גבוה !!! ==

רבנו יגאל...
מודה שהייתי צריך שאופנהיים הצעיר (ע"ע [[עומר]]) יתקשר מקליבלנד-אוהיו כדי לבשר על כך שמעתה יש לומר ויקיבוץ כשמתכוונים ל[[בארי]].

שומר אותך כקישור ישיר על "שולחן העבודה" - ימים יגידו

אין מילים, שא ברכה

רמי חרובי

> רמי יקירי.

תודה על תגובתך. אכן, העולם הוא עגול ו[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%93 קליבלנד]-אוהיו קרובה לפעמים יותר מ[[מכרות הגפרית]]. בודאי יש לך מידע רב לתרום ל'''וויקיבוץ'''. מעכשיו ההיסטוריה לא רק חוזרת, היא גם מקוונת.
נשמח לקבל תרומות מכל סוג.

Admin 08:28, 24 ביוני 2007 (EEST)

== העליה לנחאביר ==

יגאל, זה הגיע אליך? ראובן

> לראובן, כן. ראה כאן את תשובתי כאן: [[שיחה:העליה לנחאביר]].

ושוב תודה על תרומתך. אשמח אם תתקן ותעדכן עובדות נוספות.

[[משתמש:יגאל|יגאל]] 19:35, 28 ביוני 2007 (EEST)

== התפעלות כללית וגם עצות מה אחרים צריכים לעשות ==

הי יגאל
אמנם יותר פשוט לצעוק לך 'האח הידד' מעבר לדשא, אבל מצד שני שאגות מקריות לא מתועדות בהיסטוריה המקוונת. לפיכך, אני מעלה את התפעלותי על הכתב ובאופן רשמי. תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפר ארצנו ומסכיה באשר הם שם.

ועכשיו לעבודה: אני מציעה "כרטיס חבר". לענין העיצוב הגרפי אפשר להשתמש בכרטיסים הירוקים שהיו פעם אצל דבורה'לה במזכירות, משם מגיע הרעיון לכרטסת בקיבוץ גדול וגדל, ושם כתובים פריטי זהות שווים לכל נפש (הפרטים העסיסיים יותר שמורים במחסן בגדים, לפי המספרים), כמובן שנות וותק, אולי גם נקודות ריהוט, אבל גם ואולי בעיקר איך הגיעו לכאן (בעליה על הקרקע, דרך ועדת קליטה של תמר שלוי, וכולי), השתייכות רעיונית (קורא "דבר" או "על המשמר") ושבטית (חוטר ישי או שאר הקיבוץ) יודע או לא יודע בעל פה "בשמי ערב כחולים", וכן תחביבים ויצירות מופת על זמניות. כל אחד יוכל למלא בצניעות את כרטיסו הוא, והציבור יוכל להעתיר עליו שבחים ואהבה, כפי שבוודאי יקרה בכרטיס שלך.

בשם הקומנטרן ובברכת חברים, נילי

> לנילי, תודה על התשואות המתועדות לעולמי-עד וגוגל.

ותודה נוספת על הצטרפותך למעגל (המצומצם בינתיים) של התורמים והמתקנים.

לנושא "'''כרטיס החבר'''". אני יכול לנסות להפעיל "תבנית" עם דוגמא בנושא זה, אבל לדעתי זה חייב להיות (כמו כל דבר בקיבוץ...) בהתנדבות. כלומר "חבר" יכול להכניס פרטים רק על עצמו מרצונו ה[[חופשי]], ואולי לא רבים ישתפו פעולה עם זה... אבל אני מוכן לנסות...

Admin 07:34, 12 באוגוסט 2007 (EEST)

@@@ איזה יופי של רעיון!

אני מוכנה להשתתף בנסיון... [[משתמש:רוניאפ|רוניאפ]] 10:56, 12 באוגוסט 2007 (EEST)

אני בטוחה שאם תעצב כרטיס הוא יראה ממש מזמין למלא אותו. באופן כללי, אני חושבת שאנשים רוצים שידעו מי הם , כמאמר המשורר: הילד הזה הוא אני. ששווה ניסוי, ורוני מוכנה למלא את הראשון. אני את השני, הילדים שלי יתאמצו קצת בשביל אמא, גם לילדים שלך תהייה התחייבות מוסרית, ורוני תביא את כל השבט וזה אומר לפחות 30 אנשים. אני מתנדבת להקליד את הפרטים עבור ותיקים טכנופובים או כאלה שאין להם מחשב, אם יש כאלה. נילי

יגאל שלום

תסתכל על האתר של יוחנן דרוקר ותראה אם ראוי להוסיף לו קישור בויקיבוץ.

http://www.iohanan.co.il

[[משתמש:אורי בן-צבי|אורי בן-צבי]] 14:16, 21 באוגוסט 2007 (EEST)

== בקשה==
יגאל שלום

"תסדר" בבקשה את הדף של נורית. הוספנו תמונה.
תודה [[משתמש:אורי בן-צבי|אורי בן-צבי]] 19:27, 24 באוגוסט 2007 (EEST)

== שלום ==

בקשר לכתוב באחד הדפים,
נא ליצור איתי קשר.
במייל
תודה [[dega9@netvision.net.il]]

== לינה משותפת ==

שלום לכם,

ראשית ברכות על האתר, פורמט הויקי מתאים מאד לתיעוד חיי הקיבוץ; אני מאחל לכם הצלחה מרובה.

שמי שי ואני משתמש פעיל בויקיפדיה העברית, ראו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Shshay/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C].
אני עובד כרגע על הערך "לינה משותפת", בנסיון לתאר בנקודת מבט ניטרלית ומקיפה את הרעיון, ביצועו, ההיסטוריה והביקורת עליו. אני שואב מידע מבני משפחתי בקיבוץ נגבה וממאמרים. מצאתי מידע רלוונטי גם באתרכם, ובעיקר תמונות יוצאות מן הכלל בערך [[לינה משותפת]] באתרכם. על מנת להעלות את התמונות לויקיפדיה עלי לקבל את הסכמת הצלם (או בעל זכויות היוצרים) להפיץ את התמונה בויקיפדיה תחת אחד מהרשיונות החופשים הנהוגים בה, שיבטיח מתן קרדיט נאות ליוצרה בכל שימוש עתידי שלה. פרטים נוספים על תנאי הרשיון תוכלו לקרוא תחת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99/%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D].

אם הדבר מקובל עליכם, אשמח אם תחזרו אלי כאן, בדף השיחה שלי בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Shshay], או באימייל shshay@hotmail.com.

תודה מראש,

[[משתמש:212.25.69.41|212.25.69.41]] 21:23, 8 בנובמבר 2008 (EET)

== שיר תגובה ==

'''כַּלָּנִיּוֹת בְּצֹמֶת בְּאֵרִי'''

בּוֹא וְנִסַּע לַדָּרוֹם הָרָחוֹק, 
בּוֹא וְתִרְאֶה שָׁם אָחוּ מָתֹק - 
כַּלָּנִיּוֹת מְרַקְּדוֹת בַּשָּׂדֶה וּבַנִּיר 
בְּשָׁנִי זוֹהֵר, בְּאַרְגָּמָן מַסְעִיר. 

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם הִתְעַצֵּל לְהַגִּיעַ 
וְאָבָק נֶאֱבָק בַּיָּרֹק לְהַכְנִיעַ 
הָעֵצִים נֶאֱנָחִים וּמְחַפְּשִׂים בַּמְקָרֵר 
קְצָת מַיִם עִם קֶרַח אוֹ מַשְׁקֶה מְעוֹרֵר. 

אַךְ הֵן מַגִּיחוֹת בֵּין רְגָבִים יְבֵשִׁים 
מַסְמִיקוֹת כָּרָגִיל וְשׁוֹלְחוֹת חִיּוּכִים, 
מְפַרְכְּסוֹת לְחָיַיִם בְּסָרָק מְהֻדָּר 
וּבִנְקֻדָּה שֶׁל חֵן בְּלִבּוֹ שֶׁל כִּכָּר. 

אֲנִי פּוֹסֵעַ אַט בְּחִיל וּרְעָדָה, 
חָלִילָה מִדְרֹס בְּלִי כַּוָּנָה וּצְדִיָּה. 
שׁוּב צֶבַע אָדֹם מִבְּאֵרִי עַד רָפִיחַ 
בְּלִי מִקְלָט אָטוּם, בְּלִי טִיל וּבְלִי פִיחַ. 

וּכְשֶׁשֶּׁמֶשׁ תְּלַטֵּף בְּקַרְנַיִם קְרִירוֹת 
עַפְעַפָּי הָעֲצוּמִים וְאָזְנַי הַכְּרוּיוֹת, 
בֵּין אִוְשָׁה שֶׁל רוּחַ הַסּוֹפֶרֶת עָלִים 
אֶשְׁמַע אֶת הֵדוֹ שֶׁל לַחַשׁ פְּרָחִים: 

"חִפּוּשִׁיּוֹת, חִפּוּשִׁיּוֹת הֵי בֹּאנָה לְכָאן! 
הָאַבְקָנִים עֲמוּסִים בְּטוּבוֹ שֶׁל הַגַּן, 
אַל תִשְׁכַּחְנָה גְּבִירוֹת בְּעוֹד שָׁנָה מֵהַיּוֹם 
נִפְגָּשִׁים בִּבְאֵרִי בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם". 

יהודה כסיף 052-8409416 kassifus@yahoo.com

== ממש מרשים ==

בתור קיבוצניק שגדל בקיבוץ אחר ( מחניים ) אני מוצא את עצמי באתר שלכם וממש מתפעל.

כל הכבוד.

זה ממש מרשים ( ובאופן הזוי נראה לי כאילו לקוח מהקיבוץ שלי.. )

בהצלחה.

== שיחת קיבוץ ==
שלום לכולם 
שמחתי מאוד לראות את תחייתו המחודשת של הספר "שיחת קיבוץ" במהדורה וירטואלית וכולי תקווה שהדבר יפיח חיים מחודשים בו ובדיון בתכניו, שכן זהו ספר שנכתב שלא על מנת להישאר על המדף אלא כדי שידפדפו בו בחיק המשפחה, שידברו עליו עם הנכדים, שיהיה מונח ליד המיטה ושיסלול דרך לדבר על דברים שלפעמים קשה להוציא החוצה בלי טריגר חיצוני. 
היתה לי חוויה וזכות נדירה לרשום את הדברים מפיהם של ותיקי בארי ו- 13 שנה אחר-כך, הסטודנט הפך לפרופסור, אני מביט במהדורה המקוונת ועוצמת החוויה אינה פוחתת. 
שלכם 
אביעד 
aviadraz@bgu.ac.il

9.8.2009

== עיתון לכל חבר ==

כל הכבוד על העלאת העתון! מעניין ושווה! כמו שטענתי בעבר, הכתב הקטן מקשה על מוגבלים כמוני, וחבל! אפשר לעשות משהו כדי להגדיל?
צריך לתת פירסום ביומון, אנשים לא מודעים לאוצרות שאתם מעלים לאינטרנט!
בהערצה,
תמר

פרדס

2010-01-08T05:38:57Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Pardes_Shtilim.jpg|300px|thumb|פרדס: החלפת זני התפוזים והאשכוליות...]]
[[תמונה:Pardes_etzim.jpg|300px|thumb|...לא מנעה את הצורך לקטוף את הפרי בסוף העונה]]

'''פרדס''' - העצים הראשונים נטעו ע"י [[מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית|הסוכנות היהודית]], במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה ב[[טפטפות|טיפטוף]] והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי [[ביה"ס הממלכתי בארי|ביה"ס]], [[מתנדבים]] ובארגון גיוסי [[איקסים]]. החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל וספי כהן ז"ל. החבר הוותיק מכולם, שעבד בפרדס מאז 1960 - [[הטוריה של יואב|יואב גורל ז"ל]]). מאז 1989 ריכוז הפרדס בידי ארנון שזר ומאיר לוי. 
ב-2007 מרכז את הפרדס עובד בכר במסגרת ענף ה[[גד"ש]]. 
משנת 2006 עובר הפרדס תהליך של חידוש זנים – כריתת זנים ישנים ונטיעת חדשים במקומם. בנוסף, הוחלט להגדיל את הפרדס מ-330 דונם, ל-500 דונם, עד שנת 2012. הזנים החדשים שניטעו הם: אור, לימון, ניוהול (טבורי), אורה. בשנת 2010 ניטע טופז ומורקוט. בסיום התהליך יוחלפו רוב הזנים הישנים בחדשים.

* [http://picasaweb.google.com/beerialbum2/MuISfE# '''תמונות הפרדס''']

<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:475px; margin: 0px;">

'''האם הוא מבין בעצים? 
ב-1958 נטע שמואל בן-ענת את הפרדס הראשון בבארי וב-1960 הוא עזב את המשק. הפרדס בימים ההם, כמו בכל משקי הנגב, ניטע ע"י הסוכנות, מומן ונוהל על ידה. בן-ענת היה ה"מנהל" מטעם הסוכנות.
בבל מרכז המשק אז, נסע לסוכנות בבאר-שבע להודיע למרכז המחלקה החקלאית על החילופין: " במקום בן ענת ינהל - יואב גורל. המרכז המופתע שאל: "האם יואב זה עבד בפרדס מימיו?" ובבל השיב: "לא". 
"האם הוא מבין בעצים?" המרכז חיפש מוצא. בבל נזכר שעבדתי שנתיים בנגריה בגדרה ופטר אותו בביטחון: "כן, הוא מבין בעצים". וכך, אושרתי למנהל הפרדס. 
עם בן-ענת עבדו 5 פועלים משוקדה. יום אחד הוא נאות לבוא ולהראות לי את חלקות הפרדס. יום שני ישבנו על הניירת הסוכנותית וביום השלישי הפכתי להיות מנהל הפרדס בפועל. 
חוץ מפועלי שוקדה עבדה חברה בשם אביגיל. היא לא החזיקה מעמד איתי ועזבה. שאלו אותה: למה? והיא ענתה: "הביאו לפרדס זקן אחד (35) שלא מבין כלום, אז מה אעשה?".

'''יואב גורל'''</div>

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

פרדס

2010-01-08T05:37:03Z

212.116.164.2:

[[תמונה:Pardes_Shtilim.jpg|300px|thumb|פרדס: החלפת זני התפוזים והאשכוליות...]]
[[תמונה:Pardes_etzim.jpg|300px|thumb|...לא מנעה את הצורך לקטוף את הפרי בסוף העונה]]

'''פרדס''' - העצים הראשונים נטעו ע"י [[מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית|הסוכנות היהודית]], במסגרת הנטיעות בדרום ובנגב. ב–1958 נטעו שטח של 160 ד', עצי תפוז ואשכולית. ב–1963 היה שטח הפרדס כ–380 ד', הונחו קווי מים קבועים ונשלח המשלוח הראשון לייצוא (כ–10 טון תפוזים ואשכוליות). ב–1969 הועבר חלק מן הפרדס (250 ד') לרשות בארי וב–1974 היה שטחו הכולל כ–580 ד'. במשך שנות ה–70 וה–80 הוכנסו אפרונים לקטיף בצמרות, הוכנסה שיטת השקייה ב[[טפטפות|טיפטוף]] והיבולים היו גבוהים. באותן שנים הרחיבו את שטח האשכוליות ומספר זנים הוחלפו באחרים. הוכנסו זני פרי הדר קליפים, במגמה להעלות את הרווחיות ולמלא אחר הביקוש הגובר באירופה. לעומת זאת, שטח הפרדס צומצם פעמיים. העבודה השוטפת בפרדס נעשתה ע"י הצוות הקבוע (3 עד 4 עובדים). הקטיף בוצע בעזרת ילדי [[ביה"ס הממלכתי בארי|ביה"ס]], [[מתנדבים]] ובארגון גיוסי [[איקסים]]. החל מ–1990 הוחלט להעסיק קבלן בעבודות הקטיף. שטח הפרדס ב–1995 הוא כ–400 ד' וסיכום השנים האחרונות מראה על יבולים יפים ורווחיות סבירה. בין עובדיו היו: דן אבנד ז"ל וספי כהן ז"ל. החבר הוותיק מכולם, שעבד בפרדס מאז 1960 - [[הטוריה של יואב|יואב גורל ז"ל]]). מאז 1989 ריכוז הפרדס בידי ארנון שזר ומאיר לוי. 
ב-2007 מרכז את הפרדס עובד בכר במסגרת ענף ה[[גד"ש]]. 
משנת 2006 התחלנו בתהליך של חידוש זני הפרדס – כריתת זנים ישנים ונטיעת חדשים במקומם. בנוסף, הוחלט להגדיל את הפרדס מ-330 דונם, ל-500 דונם, עד שנת 2012. הזנים החדשים שניטעו הם: אור, לימון, ניוהול (טבורי), אורה. בשנת 2010 ניטע טופז ומורקוט. בסיום התהליך יוחלפו רוב הזנים הישנים בחדשים.

* [http://picasaweb.google.com/beerialbum2/MuISfE# '''תמונות הפרדס''']

<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:475px; margin: 0px;">

'''האם הוא מבין בעצים? 
ב-1958 נטע שמואל בן-ענת את הפרדס הראשון בבארי וב-1960 הוא עזב את המשק. הפרדס בימים ההם, כמו בכל משקי הנגב, ניטע ע"י הסוכנות, מומן ונוהל על ידה. בן-ענת היה ה"מנהל" מטעם הסוכנות.
בבל מרכז המשק אז, נסע לסוכנות בבאר-שבע להודיע למרכז המחלקה החקלאית על החילופין: " במקום בן ענת ינהל - יואב גורל. המרכז המופתע שאל: "האם יואב זה עבד בפרדס מימיו?" ובבל השיב: "לא". 
"האם הוא מבין בעצים?" המרכז חיפש מוצא. בבל נזכר שעבדתי שנתיים בנגריה בגדרה ופטר אותו בביטחון: "כן, הוא מבין בעצים". וכך, אושרתי למנהל הפרדס. 
עם בן-ענת עבדו 5 פועלים משוקדה. יום אחד הוא נאות לבוא ולהראות לי את חלקות הפרדס. יום שני ישבנו על הניירת הסוכנותית וביום השלישי הפכתי להיות מנהל הפרדס בפועל. 
חוץ מפועלי שוקדה עבדה חברה בשם אביגיל. היא לא החזיקה מעמד איתי ועזבה. שאלו אותה: למה? והיא ענתה: "הביאו לפרדס זקן אחד (35) שלא מבין כלום, אז מה אעשה?".

'''יואב גורל'''</div>

[[קטגוריה:פ]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:ענפים]]