Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

הצופים

2007-10-09T14:49:22Z

192.168.1.88: דף חדש: '''הצופים''' או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" הינה תנועת נוער ממלכתית וא-מפלגתית, שהיא כיום תנ...

'''הצופים''' או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" הינה תנועת נוער ממלכתית וא-מפלגתית, שהיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל.

התנועה היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד).

צבע אדום

2007-08-14T10:11:24Z

192.168.1.88:

'''צבע אדום''' - מערכת התראה קולית המזהירה מפני שיגור של רקטות ([[קסאמים]] ואחרות), לכיוון הקיבוץ. הופעלה לראשונה בבארי בסוף 2005. המערכת מאפשרת זמן של 15-20 שניות כדי לתפוס מחסה. עקרונות ההפעלה (האוטומטית): ברגע שהמכ"ם הייעודי מזהה שיגור, מופעלת מערכת כריזה בבארי וקול ענוג של אישה מכריז מספר פעמים "צבע אדום, צבע אדום...". בבארי 2 מערכות רמקולים - האחת על גג [[חדר-האכילה]] והשניה על המקלט שליד [[הנהלת חשבונות]].

[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]

צבע אדום

2007-08-14T10:03:35Z

192.168.1.88:

צבע אדום

2007-08-14T10:02:44Z

192.168.1.88:

'''צבע אדום''' - מערכת התראה קולית המזהירה מפני שיגור של רקטות ([[קסאם]] ואחרות), לכיוון הקיבוץ. הופעלה לראשונה בבארי בסוף 2005. המערכת מאפשרת זמן של 15-20 שניות כדי לתפוס מחסה. עקרונות ההפעלה (האוטומטית): ברגע שהמכ"ם הייעודי מזהה שיגור, מופעלת מערכת כריזה בבארי וקול ענוג של אישה מכריז מספר פעמים "צבע אדום, צבע אדום...". בבארי 2 מערכות רמקולים - האחת על גג [[חדר-האכילה]] והשניה על המקלט שליד [[הנהלת חשבונות]].

צבע אדום

2007-08-14T10:02:17Z

192.168.1.88: דף חדש: '''צבע אדום''' - מערכת התראה קולית המזהירה מפני שיגור של רקטות (קסאם ואחרות), לכיוון הקיבוץ. הופעלה לראשונ...

'''צבע אדום''' - מערכת התראה קולית המזהירה מפני שיגור של רקטות (קסאם ואחרות), לכיוון הקיבוץ. הופעלה לראשונה בבארי בסוף 2005. המערכת מאפשרת זמן של 15-20 שניות כדי לתפוס מחסה. עקרונות ההפעלה (האוטומטית): ברגע שהמכ"ם הייעודי מזהה שיגור, מופעלת מערכת כריזה בבארי וקול ענוג של אישה מכריז מספר פעמים "צבע אדום, צבע אדום...". בבארי 2 מערכות רמקולים - האחת על גג [[חדר-האכילה]] והשניה על המקלט שליד [[הנהלת חשבונות]].

טלפונים ניידים

2007-08-14T09:54:30Z

192.168.1.88:

'''טלפונים ניידים''' – כמו יתר תושבי ישראל, גם חברי בארי, הצטיידו בטלפונים ניידים (סלולריים). בתחילה, חתם הקבוץ עסקה עם חברת "פלאפון" וב-2006 נחתמה עיסקה מרוכזת (במסגרת [[יח"ם]]) עם חברת "פרטנר". בסוף 2006 נמנו בבארי כ-850 טלפונים ניידים והם הולכים ומתרבים.

[[קטגוריה:ט]]
[[קטגוריה:תקשורת]]

דרוגים

2007-08-14T08:30:54Z

192.168.1.88:

'''דרוגים''' - שיטת עיבוד, לפי קווי גובה, למניעת סחף הקרקע. הונהגה בשנות ה–50 בענף ה[[יעור]] עם נטיעת העצים הראשונים. הדרוגים סומנו בעזרת פלס מים ונעשו באמצעות טוריות.

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

סהרונים

2007-08-14T08:30:28Z

192.168.1.88:

'''סהרונים''' - גומות בצורת סהר שנחפרו במדרונות הואדיות ב[[נחאביר]], בשנים הראשונות לעליה על הקרקע. נחפרו ב[[טוריה|טוריות]] לצורך נטיעת עצי ה[[יעור]], למניעת הסחף.

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

דרך הבנים

2007-08-14T08:17:18Z

192.168.1.88:

'''דרך הבנים''' – שביל מתפתל בחורשת האורנים, ממזרח לבית הקברות, לכוון [[מכתש בארי]]. השביל נסלל מכספי קרן ההנצחה של בארי, ביוזמת תמר בן-צבי ובאישור המשפחות השכולות. תכנן – יורם בר-סיני. עיצוב וכיתוב טקסטים נעשה ע"י זיוה ילין וסמדר ברמק. דרך הבנים נחנכה בט"ו בשבט תשס"ג (ינואר 2003).

[[קטגוריה:ד]]
[[קטגוריה:סביבה]]

חג ה-60

2007-08-12T06:50:38Z

192.168.1.88:

'''חג ה-60 לבארי''' – שנת 2006 לכל אורכה, הייתה גדושה אירועים וחגיגות שהוקדשו לנושא שישים שנה לעליית קיבוץ בארי על הקרקע. טקס פתיחת החגיגות בנחאביר, משחק לילדים - "מגלים את בארי", מסיבת פרידה לרפת שעברה ל'''[[רפת הנגב]]'''. הוקדש ערב לכבוד הגרעין והפולקלור הבבלי וערב – לכבוד העליה מרוסיה. נערך סיור נוסטלגי ב[[גדרה]] (בארות) וב[[קדמה]], לחברים הותיקים. החלו בביצוע ה[[גינון 60|תכנית לשיפור פני בארי]] ושידרוג הכבישים ומגרשי החנייה. כנס מחזורים של בני בארי. '''צילום משותף''' של כל תושבי בארי (ראו למטה) באמפיתיאטרון וקישוט רחבת חדר האכילה בפרחים ובחתולים מקרטון, במסגרת "יום הפוך". לקראת ראש השנה הודפסה גלוית 4 דורות של ציירים ומעטפה עם חותמת דואר ודף מזכרת לכבוד יום העלייה להתיישבות. לסיום, נערכה מסיבת יום הולדת פנימית לכבוד חג ה-60, ערב נוסטלגי של הופעות על הבמה והופעה של שירה ונגינה בפאב. את אירועי החג ארגנה קמליה חוטר-ישי, בסיועם של כל חברי בארי.

{{תמונה רחבה|Beeri_Amfi.jpg|1910px|'''תמונת רוב אנשי בארי בתצלום מיוחד באמפי לכבוד חג ה-60'''. 2.9.2006. רביעי מימין בשורה הרביעית מלמטה: '''צחי דבורי''', מיוזמי ומתכנני הצילום ההיסטורי. }}

==ראו גם==
* '''[[בארי בפרופיל]]''', הפוסטר ההיסטורי מחג ה-40, עם גירסה בגודל טבעי.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:תרבות]]

ברל'ה

2007-08-09T15:14:47Z

192.168.1.88:

'''ברל'ה''' (מגזין לענייני בארי) - תכנית טלויזיונית של קיבוץ בארי, המשודרת בערוץ [[אולפן הוידיאו]]. אולפן השידור ממוקם במקלט שבשכונת "[[אורנים]]". ההפקה, הבמוי, צילומי חוץ והעריכה נעשים ע"י ערן אבני וטל בירה. בצוות הטכני, בזמן השידור, משתתפים מספר חברים וחברות ובני נוער מהמגמה לקולנוע ב"[[מעלה הבשור]]". מגזין נסיוני ומוקלט, שודר ב–24 בדצמבר 1992, בהנחיית אורי בן–צבי. החל מאוגוסט 1993 שודרו המגזינים בשידור חי תחת השם - "[[שמייקה]]" ובפברואר 1994 (מגזין מס' 6) הוחלף השם ל–"ברל'ה". מנחה התכנית הקבוע היה שאולי צ'ריקובר, אך היו גם מספר מנחים המתחלפים ביניהם. עד סוף 1995 שודרו 19 מגזינים.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:תרבות]]

מסגריה

2007-08-09T14:53:34Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Masgeria_1964.jpg|250px|thumb|מסגריה: חורטים ומלחימים 1964]]

'''מסגריה''' - הוקמה בראשית שנות ה–50 והיא כללה את המוסך והשרברבות. ב–1956 הוקם ה[[מוסך]] כענף נפרד וכן גם ענף ה[[שרברבות]]. העבודות במסגריה היו: תיקון מכונות חקלאיות, הקמת סככות ומבנים, הנחת קווי השקייה ועוד. במסגריה עבדו כ–4 עובדים.
בשנת 2003 אוחדה המסגריה תחת ענף [[שירותי רכב]] ועובד בה פועל שכיר.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי עזר]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

חולץ מגפיים

2007-08-09T14:51:35Z

192.168.1.88:

'''חולץ מגפיים''' - מתקן עשוי מברזל, שהיה מיוצר ב[[מסגריה]] המקומית, או מתקן מעץ שיוצר ב[[נגריה]]. בשנים של טרם [[מדרכות]], כשהבוץ היה רב, נעזרו בו כדי לחלוץ את המגפיים.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:מכשירים וכלים]]

כדורסל

2007-08-09T14:50:48Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Kadursal_Bogrim.jpg|380px|thumb|הפועל בארי הירבו לקלוע, לעודד ולצעוק על השופט: צחי גד, הדר ג', יניב גלברד ומושקה]]
[[תמונה:Kadursal_Yeladim.jpg|380px|thumb|נבחרת הקטסל: הסלים נמוכים יותר, המשחק יותר קצר, הילדים יותר קטנים והכדור הוא עגול]]

'''כדורסל''' - הפעילות בענף ספורט זה החלה בתחילת 1954, כמשחק של חובבים. המשחק נגד גבים, שנערך במאי 1956, נגמר בתבוסה - 52:39, ("המשחק של הקבוצה שלנו היה טוב, אבל הם היטיבו לקלוע לסל"). קבוצת המייסדים כללה את ספי כהן ז"ל, גדעון שומרוני ז"ל, אבינעם סיון, יוסל'ה כפרי ומושק'ה גלברד. בראשית שנות ה–60 שופץ ורוצף מגרש כדורסל זמני וסודרה בו תאורה. ("אצטדיון" זה שוכן כיום בלב שכונת מגורים ומשמש למשחקי ילדים בעיקר). בנובמבר 1962 גברה קבוצה צעירה מקיבוץ קדמה על קבוצה מבארי (38:27), כאשר לסגל הצטרפו מבני המקום - עמירי לב, מרדכי נווה וגידי צרניק ז"ל.
במרץ 1971 נחנך מגרש הכדורסל החדש, ליד [[בריכת השחיה]]. בטורניר בין ענפי, שנערך לרגל האירוע, גברה נבחרת ה[[פלחה]] על ה[[פרדס]], ה[[מטע]], ה[[דפוס בארי|דפוס]] וה[[רפת]].

ב–1973 הוקמה קבוצת "הפועל בארי", שהעפילה בסוף העונה לליגה ב'. מאמן הקבוצה ומנהלה - אודי ברמק. במקביל, התארגנה קבוצת נערים מבארי למשחקים בליגה לנוער (עילית). ב–1978 העפילה קבוצת הבוגרים לליגה א', לאחר ניצחון על "הפועל אילת" (51:79). ב–1981 הצטרף מאמן–שחקן (מבחוץ), אלי כהן ובעזרתו הגיעו להישגים רבים. ב–1982, הפסד באשקלון על חודה של נקודה, מנע את הקבוצה מלהעפיל לליגה הארצית. עד 1986 הצטרפו שחקנים מבני בארי ומהאזור, אך לאחר עזיבתו של אלי כהן, ירדה הקבוצה שוב לליגה ב'.
מבין הצעירים הצטיינו והתמידו - ניצן רענן, מוטי ברק, והאחים צחי גד והדר גלברד (כשהשניים גם מאמנים לסירוגין). בפברואר 1987, במשחקי אליפות 11 הנקודות, לציון 40 שנה לעליה על הקרקע, זכתה בארי במקום הראשון (נגד משמר– הנגב, תקומה, גלאון וחצרים). מ–1991 המשיכו הבוגרים לשחק בליגה במסגרת קבוצה אזורית (האימונים בנירים). ב–1993 הצטרפו כוחות צעירים - איתי כהן ואריק קראוניק. ב–1994 עבר איתי לשחק במכבי ראשון–לציון בליגה הלאומית. עד סוף 1995 התחזקה הפעילות במשחקי הכדורסל בקרב הילדים (עד גיל 14) ונוער (עד גיל 18) במסגרות הליגה הארצית, המחוזית או בליגה הלאומית לנוער, תחת חסותה של ה[[מ.א. "אשכול"]]. האימונים של הילדים והנוער נכללים בחוגי ההעשרה של ביה"ס "[[מעלה הבשור]]" וקבוצת הבוגרים ממשיכה לשחק במסגרת הליגה הארצית.

[[קטגוריה:כ]]
[[קטגוריה:ספורט]]

עבודה שכירה

2007-08-09T14:46:50Z

192.168.1.88:

'''עבודה שכירה''' - אי העסקת עובדים שכירים נחשבה מאז ומתמיד לעקרון יסוד בתנועה הקיבוצית. "העבודה העצמית של החבר בקיבוץ היא ערך מוסרי ויסוד הקיום, זכות וחובה, מקור ליצירת משקים קיבוציים גדולים, בתהליך ההתיישבותי המקיף של ארץ–ישראל." (מתוך "[[אורחות חיים בחברה הקיבוצית]]" (ע"ע)). בבארי התנהל מאבק מתמיד נגד העבודה השכירה, בעיקר בענפי הייצור. למרות זאת, יש כמה פרצות, שהלכו והתרחבו בשנים האחרונות, רובן מחוסר ברירה, בהן העסיקו ומעסיקים שכירים בבארי. בתחום החינוך מועסקים מספר מורים/ות וגננות, מפאת מחסור בכוחות הוראה וחינוך. בענף הבנייה הועסקו, באמצעות "סולל–בונה", 3 שכירים ותיקים: הבנאים - נתי הרשקו (מ–1961), דוד כהן (מ–1966) והצבע חאלד, מעזה (מ–1977). כיום נוספה גם העסקת [[במב"חים]] בהיקף נרחב, בעיקר ב[[דפוס בארי|דפוס]] ובמוסדות החינוך.

ב-2007 ישנם בבבארי כ-150 עובדים שכירים, ברוב ענפי המשק והשירותים.

[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:עבודה]]

רשימת ערכים חדשים

2007-08-09T14:43:44Z

192.168.1.88:

'''כאן''' תוכלו להוסיף <span style="font-weight:bold; color:red;">ערכים חדשים</span>
שלדעתכם חסרים לעידכון '''[[ויקיבוץ בארי]]'''.<br />
לערכים שיופיעו ברשימה - אתם מוזמנים לכתוב '''הגדרות'''.<br />
אין מה לחשוש, תמיד ניתן לתקן ולערוך את הגדרותיכם, כדי שיהיו מדויקות ומעודכנות ככל האפשר!

=='''רשימת ערכים חדשים:'''==
<table align=right width=50%>
<tr align=right>
<td align=right>
* [[אופל]]
* [[בארי בפרופיל]]
* [[בית כנסת]]
* [[גינון 60]]
* [[דברי ערך]]
* [[המתוקים של פרולה]]
* [[הנהלת המגזר הצרכני]]
* [[חג ה-50]]
* [[חג ה-60]]
* [[חדר כושר]]
* [[ואדיות בארי]]
* [[ויקיבוץ בארי]]
* [[ועדת חברים]]
* [[טעימים - קיטרינג]]
* [[יזמויות]]
* כיתת [[קוקוס]]
* [[לה מדווש]]
* [[מגזר צרכני]]
</td>
<td align=right>
* [[מיגון מבנים]]
* [[מערכת הרווחה]]
* [[מבצע חברתי]]
* [[נורית]]
* [[נחאביר 1946-1949]] גלריית תמונות
* [[נחאביר - מפות וצילומי אוויר]]
* [[ניצני אשכול]]
* [[סובארו]]
* [[עוטף עזה]]
* [[צבע אדום]]
* [[צמ"ח]]
* [[קסאמים]]
* [[קפה בריכה]]
* [[רכב גז]]
* [[שי-לי]]
* [[שירותי רכב]]
* [[שביל החלב]]
* [[שכונת אשלים]]
* [[שכונת הזיתים]]
</td>
</tr>

רכב גז

2007-08-09T14:34:48Z

192.168.1.88: דף חדש: '''רכב גז''' - החל משנת 2006 הורכבו על כל מכוניות הקבוץ שלהן מנועי בנזין, בלוני גז להנעתן. נמצא כי שימוש בגז ...

'''רכב גז''' - החל משנת 2006 הורכבו על כל מכוניות הקבוץ שלהן מנועי בנזין, בלוני גז להנעתן.
נמצא כי שימוש בגז הינו חסכוני יותר משימוש בדלק.

סוף-סוף

2007-08-09T14:30:54Z

192.168.1.88:

'''סוף–סוף''' - שמו של העיר (חמור צעיר) שהמליטה האתון [[זירגיל]]. משהתעברה, הלכה ושמנה וכולם חיכו בקוצר רוח להמלטה. ביום שהמליטה, כולם צעקו בשמחה: "סוף סוף"... מאז נקבע שמו של העיר - "סוף–סוף".

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]

סנדלריה

2007-08-09T14:30:15Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Sandlaria_Duvid.jpg|200px|thumb|סנדלרים בבארי: דוויד שר (אפרת)]]
[[תמונה:Sandlaria_Buxi.jpg|200px|thumb|סנדלרים בבארי: בוכסי]]

'''סנדלריה''' - ענף שירות המלווה את קיבוץ בארי מימיו הראשונים. משנת 1951, בנוסף לתיקוני נעליים, ייצרו נעלים עבור חברי בארי ועבור קיבוצים שכנים. המבנה לסנדלריה הוקם בחורשת האקליפטוס ליד ה[[לול|לולים]], משרידי צריפים שהובאו מ[[נחאביר]] לאחר [[מלחמת העצמאות]]. בשנת 1973 הועברה הסנדלריה לצריף חדר–האכילה שהתפנה. עד 1990 עדיין ייצרו נעלים בסנדלריה אך מאז מבצעים בה תיקוני נעלים בלבד. הסנדלר הראשי במשך 50 שנות קיום הסנדלריה היה דוד אפרת, שלמד את המקצוע מגיל 12, בבית הוריו בפולין. ב-2007 אין עוד סנדלרים בבארי...

[[תמונה:Sandlaria_Bruchim..jpg|right|350px|thumb|סנדלרים בבארי:יהושוע ברוכים]]

[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

הבודקה של אנדד

2007-08-09T14:28:30Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Budke_Anadad.jpeg|400px|thumb|הבודקה של אנדד]]

ה'''בודק'ה של אנדד''' - במשך שנים חיפש המשורר אנדד אלדן, מקום להתבודד בו. הפתרון נמצא בצורת בודק'ה שבנו עבורו הבנאים, בחורשת האורנים, בצידו הצפוני של המשק. משהגיע שיכון הצעירים גם לשם, הועברה הבודק'ה לחורשת הזיתים, ממערב למשק. עד היום ממשיך אנדד להתבודד באותה בודק'ה ויש אומרים שמדי פעם, המוזה מבקרת אצלו. איש מחברי בארי לא ראה אותה, אבל ידוע שעד כה פירסם אנדד, בעזרתה, ארבעה עשר ספרי שירה (אם לא יותר).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%9F '''אנדד אלדן'''] בויקיפדיה עברית

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

בעוד שבועיים

2007-08-09T14:27:00Z

192.168.1.88:

'''בעוד שבועיים''' - זו היתה תשובת הבנאים ב"[[בארות]]", לשאלה: "מתי תיגמר בנית [[חדרי אכילה בבארי|חדר–האכילה]]?". מאז הפך הבטוי להגדרת זמן בלתי מוגבל או בלתי ידוע, אם כי אין משתמשים עוד בביטוי זה.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:ביטויים מקומיים]]

במקום

2007-08-09T14:26:38Z

192.168.1.88:

'''במקום''' (במלעיל) - מנה שהוגשה ב[[חדר–האכילה]] '''במקום''' המנה העיקרית. (למשל, במקום עוף - מנה צמחונית, או במקום חצילים - קישואים). עם המעבר ל[[הגשה עצמית]], והגיוון הרב באוכל, איבד המושג "במקום" את משמעותו והוא יצא מכלל שימוש.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:מזון]]

בגדי מנוחה

2007-08-09T14:24:27Z

192.168.1.88:

'''בגדי מנוחה''' - פריטי לבוש (חולצות, מכנסיים, שמלות), שנועדו ללבישה לאחר שעות העבודה. בשנים הראשונות סופקו הבגדים בבארי לפי מכסות. כל חבר קיבל שתי חולצות ושני זוגות מכנסי חאקי, ולחברה - שתי שמלות. בגדי מנוחה חדשים קיבלו רק כאשר הישנים התבלו (לפי שיקולי מחסנאית הבגדים). סוודר או מעיל קיבלו אחת לכמה שנים. בשנות ה–60 הונהגה שיטת ה[[ניקוד]] בחלוקת הבגדים, שאיפשרה בחירה גמישה יותר בבגדים. הבגדים סופקו ע"י [[מחסן בגדים|מחסן הבגדים]].

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:הלבשה והנעלה]]

בונקרים

2007-08-09T14:23:59Z

192.168.1.88:

'''בונקרים''' - מקלטים קטנים ששימשו להגנה מפני הפגזות והפצצות מהאויר. ב[[מלחמת העצמאות]] נחפרו ב[[נחאביר]] 6 בונקרים, בסמוך לעמדות ובונקר אחד למאפיה. הם נבנו מעץ ופחים ישנים וכוסו בצינורות פלדה "6, שהיו מיועדים להשקייה. לפני פרוץ [[מלחמת סיני]], נבנו בבארי מספר בונקרים מצינורות בטון גדולים, שהוטמנו באדמה ויצקו להם כניסות מתאימות. משהרחיקו את הגדר, להרחבת שטח המשק, חוסלו רובם ככולם.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

חג העליה על הקרקע

2007-08-09T14:07:41Z

192.168.1.88:

'''חג העליה על הקרקע''' - מדי שנה, מאז 1950, חוגגים בבארי את יום עליה על הקרקע, במוצאי יום הכיפורים או באחד מימי סוכות. במרבית השנים בא החג לידי ביטוי בשיחזור יום העליה מ[[בארות יצחק]] לנחביר ובפיקניק המוני, או במסיבה גדולה בחדר–האכילה. שנים בהן נחוג חג העליה בהרחבה היו: [[חג ה–5 לעליה על הקרקע|חג ה–5]], [[חג ה–20 לעליה על הקרקע|חג ה–20]], [[חג ה–25 לעליה על הקרקע|חג ה–25]], [[חג ה–30 לעליה על הקרקע|חג ה–30]] ו[[חג ה–40 לעליה על הקרקע|חג ה–40]] לעליה. ב–1996 חגג קיבוץ בארי את חג היובל לעליתו על הקרקע.

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:תרבות]]

ראש השנה בבארי

2007-08-09T14:07:02Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Rosh_Hashana_Shofar.jpg|410px|thumb|ראש השנה: תקיעת שופר תימני על ידי חנן בשוראי מבשרת את כניסת השנה החדשה]]

'''ראש השנה בבארי''' - החג נפתח ב[[הרמת כוסית]] ביום שלפני החג, במסגרות ענפי המשק והמוסדות השונים, או במרוכז ליד [[חדר-האכילה]]. בליל החג נערכת ארוחה חגיגית לכל הציבור, מלווה ברכות ואיחולים לשנה החדשה מפי [[מזכיר פנים|מזכיר]] הקיבוץ וילדי ביה"ס. מסכת חג שעיקרה - סיכום השנה החולפת, במשק בחברה ובילודה, מלווה בשירה, במחול, בשקופיות ובסרטונים. מדי שנה מחלקים שי לחג לכל החברים במשק ובחדר–האכילה מוצגות בין יתר הקישוטים, תמונות כל הילדים שנולדו בשנה שחלפה.

[[תמונה:Rosh_Hashana_Kosit.jpg|right|360px|thumb|הרמת כוסית וטבילת תפוח בדבש: ממנהגי ראש השנה של העדה המקומית]]

[[קטגוריה:ר]]
[[קטגוריה:תרבות]]

חגים בבארי

2007-08-09T14:05:45Z

192.168.1.88:

מספרה

2007-08-09T14:04:28Z

192.168.1.88:

'''מספרה''' - עד 1960 היה בא מדי חודש ספר מבחוץ לעצב את ראשי החברים. מקום קבוע למספרה לא היה ועבודת הספרות נעשתה בכל חדר שנמצא פנוי. החל מ–1960 הגיע [[ליאון הספר]] לראשונה והמשיך לבוא מדי חודש במשך שנים. ב–1962 נחנכה מספרה בכוך קטן, בצד המערבי של ה[[מקלחת ציבורית|מקלחת הציבורית]] וב–1980 נפתחה מספרה בבית מס' 16, ממערב ל[[הדשא הגדול|דשא הגדול]]. במספרה עבדה מרים אפרת ופעם בחודש הגיע גם ספר מנתיבות.
ב-2007 המספרה נמצאת במבנה שהיה פעם [[סככת מיון]] ועובדת בה דורית מייזנר.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

תורנות שבת

2007-07-30T14:59:56Z

192.168.1.88:

'''תורנות שבת''' - ביצוע עבודות חיוניות בשבתות בשירותים לילדים ולחברים וטיפול בבעלי–חיים. (עבודה של 4 ש' מדי 4 - 5 שבועות). ההחלטה על תורנות עבודה בשבתות התקבלה במרץ 1959 והיא מופעלת עד היום. תורנות השבת בבתי הילדים בוטלה מאז המעבר ל[[לינה משפחתית|לינה המשפחתית]].

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

אוסף עתיקות האזור

2007-07-27T09:16:16Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Archiology.jpg|400px|thumb|אוסף העתיקות: נר שמן, כד של חרס וחט של פיל]]

'''אוסף עתיקות האזור''' - נמצא בכיתת לימוד (לשעבר - כיתת המחשבים) שממול ל[[בית כנסת|בית-הכנסת]], תחת פיקוח רשות העתיקות של מדינת ישראל. הממצאים הקדומים ביותר הם בני למעלה מ–100,000 שנה ובהם - כלי אבן שונים ו[[חט של פיל]] (שמור במחלקה לגיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים). ממצאים נוספים הם מתקופת הברונזה והברזל, נמצאו בתל ג'מה ותל מוגרבי. אולם, מרבית הממצאים הם מהתקופה הביזנטית, בה היה צפון הנגב האזור המיושב ביותר בארץ. באוסף העתיקות מוצגים אך ורק ממצאים מהאזור הקרוב לבארי. לאוסף העתיקות ולהקמתו אחראית - רנה הברון.

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:תרבות]]

רשימת ערכים חדשים

2007-07-27T09:15:29Z

192.168.1.88:

'''כאן''' תוכלו להוסיף <span style="font-weight:bold; color:red;">ערכים חדשים</span>
שלדעתכם חסרים לעידכון '''[[ויקיבוץ בארי]]'''.<br />
לערכים שיופיעו ברשימה - אתם מוזמנים לכתוב '''הגדרות'''.<br />
אין מה לחשוש, תמיד ניתן לתקן ולערוך את הגדרותיכם, כדי שיהיו מדויקות ומעודכנות ככל האפשר!

=='''רשימת ערכים חדשים:'''==
<table align=right width=50%>
<tr align=right>
<td align=right>

* [[בארי בפרופיל]]
* [[בית כנסת]]
* [[גינון 60]]
* [[דברי ערך]]
* [[המתוקים של פרולה]]
* [[הנהלת המגזר הצרכני]]
* [[חג ה-50]]
* [[חג ה-60]]
* [[חדר כושר]]
* [[ואדיות בארי]]
* [[ויקיבוץ בארי]]
* [[ועדת חברים]]
* [[טעימים - קיטרינג]]
* [[יזמויות]]
* כיתת [[קוקוס]]
* [[לה מדווש]]
* [[מגזר צרכני]]
* [[מיגון מבנים]]
* [[מערכת הרווחה]]
</td>
<td align=right>
* [[מבצע חברתי]]
* [[נורית]]
* [[נחאביר 1946-1949]] גלריית תמונות
* [[נחאביר - מפות וצילומי אוויר]]
* [[ניצני אשכול]]
* [[עוטף עזה]]
* [[צבע אדום]]
* [[צמ"ח]]
* [[קסאמים]]
* [[קפה בריכה]]
* [[רכב גז]]
* [[שי-לי]]
* [[שירותי רכב]]
* [[שביל החלב]]
* [[שכונת אשלים]]
* [[שכונת הזיתים]]
</td>
</tr>

יום הכיפורים בבארי

2007-07-27T09:12:47Z

192.168.1.88:

'''יום הכיפורים בבארי''' - עד סוף שנות ה–50 נחשב ליום עבודה רגיל (פרט לאלה שצמו באותו יום). בתשכ"ג (1962), נקבע ערב יום הכיפורים כערב התייחדות עם זכרם של הנפטרים ומאז מקיימים את הנוהג הזה מדי שנה. יום הכיפורים עצמו הוקדש לשיחת חברים, הדנה בנושאים שונים - נושאי חברה ובעיות אידיאולוגיות קיבוציות, בעיות פוליטיות כלליות ובעיות אקטואליות. בתשנ"ד (1994), הוקדש הדיון ביום הכיפורים לנושא "השלום". היו שנים שבמוצאי יום הכיפורים שיחזרו את העליה להתיישבות מ[[בארות יצחק]] ל[[נחאביר]].

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:תרבות]]

תקציב ביסוס

2007-07-27T09:11:34Z

192.168.1.88:

'''תקציב ביסוס''' - הלוואות בתנאים נוחים, שניתנו לקיבוץ [[בארי]], כמו לקיבוצים אחרים, במסגרת תקציב [[הסוכנות]]. מטרתו היתה לבסס את התשתית הכלכלית של הקיבוץ על מנת לאפשר לו קיום עצמאי.

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:כלכלה]]

אולפן ללימוד עברית

2007-07-27T09:10:43Z

192.168.1.88:

'''אולפן ללימוד עברית''' - היה מיועד לעולים חדשים בשנות ה–60. אורגן והוחזק (חלקית) ע"י הסוכנות היהודית ומטרותיו היו: לימוד עברית, תוספת כוח עבודה למשק ומקור לקליטת חברים חדשים. כל מחזור שהה בבארי חצי שנה וסדר היום כלל 4 ש' לימודים ו–4 ש' עבודה. המחזור הראשון החל במרץ 1962 והאחרון סיים במאי 1972. בס"ה סיימו בבארי 8 מחזורים ומספר הלומדים בכל מחזור מ–20 עד 40 תלמידים. בסוף 1995 הוחלט להפעיל את האולפן מחדש והוא פעל כשנתיים.

[[קטגוריה:א]]

חג הבר-מצווה בבארי

2007-07-27T09:09:53Z

192.168.1.88:

'''חג הבר–מצווה בבארי''' - הראשונים שחגגו את חג הבר–מצווה בבארי, ב–1958, היו בני קב' "[[אשל]]". ההכנות לחג נמשכו כל השנה ("שנת הבר–מצווה") והן כללו משימות קבוצתיות ואישיות, המוטלות על כ"א מבני המצווה (תפירת כפתורים, נסיעה עצמאית העירה, "חלוץ בודד בשדה" ועוד). מאז חוו מעל ל–40 כיתות את חג הבר–מצווה שלהם ורשימת המשימות גדלה (עבודות בכתב על השורשים המשפחתיים, עליה למצדה או לגמלא (או פרוייקט אחר), הכרת המוסדות האזוריים, הכרת צורות התיישבות אחרות, מיפגש עם בני נוער בעיר, חלוץ בודד בשדה, החלפת מורים ומטפלות בביה"ס, יום עבודה במשק, מתנה לקיבוץ ועוד). החג כולל הצגה, תערוכה, מפגן אש וטקס קבלת הבנים לחטיבת בני הקיבוץ. מ-1978 ועד שנות ה-90 התפרסמה ביומון בכל חג בר–מצווה, בלדה–אגדה המוקדשת לבני המצווה, מפרי עטו של אנדד אלדן. בתום החג נפתח גם "[[שבוע החטיבה]]".

[[תמונה:Bar_Mizva_Hevel.jpg|240px|right|thumb|טקס בר מצווה: "חצי לוי" כמבחן בגרות]]
[[תמונה:Bar_Mizva_Brazent.jpg|right|250px|thumb|טקס בר מצווה: מתח וקפוץ]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:תרבות]]

מנדוש

2007-07-27T09:07:57Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Mendush.jpg|280px|thumb|מנדוש: מאנשי הפלמ"ח הנודעים בנגב]]

'''מנדוש''' - כינוי שניתן למנחם דוד בתקופת [[מלחמת העצמאות]], בהיותו אפסנאי בגדוד השני של הפלמ"ח בניר עם. כעובד דפוס היה גורס את כל ה[[אבטיח (בדפוס)|אבטיחים]] ומחלק פנקסים לכל דורש. בערבים הוא נוהג לחלק מסטיקים לילדים.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:אנשים]]

המסגרת

2007-07-27T09:07:24Z

192.168.1.88:

'''המסגרת''' - שלב של ארגון חניכי תנועת הצופים, מערים שונות בארץ. הוחלט על הקמתה ב-1969, במטרה לגבש גרעינים להתיישבות. הפעילות החינוכית והארגונית התרכזה בכיתות י"א של בתי הספר ובוצעה ע"י מדריכים קבועים ומדריכים גחים (פעילים ליום או לערב בשבוע). החניכים היו מבקרים מדי פעם בבארי, ל[[גיוסים]] בעבודות שונות במשק. חלקם אומצו ע"י משפחות בבארי. רוב הגרעינים היו מיועדים להשלמת קיבוץ [[רתמים]] ולבארי.

[[קטגוריה:ה]]

התעמלות

2007-07-27T09:06:05Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Hitamlut.jpg|380px|thumb|התעמלות לחברים: נפש בריא בגוף בריא באולם ההתעמלות שהיה פעם...]]

'''התעמלות''' - מנובמבר 1958 החלו לפעול חוגי התעמלות לחברים ובעיקר לחברות, בהדרכת מיכאל גדיש. מאז פועל החוג בהתמדה (עם הפסקות קלות), עד שנות ה-90. מתחילת שנות ה–70 התקיים חוג התעמלות לחברות ותיקות בהדרכת שוש (פלד) כרסנטי. בשנים האחרונות נוספו פעילויות לחברות צעירות ולחברים - בהדרכת נעמי מוקה וחוג התעמלות לסובלים מכאבי גב בהדרכת ויויאן מנחל–עוז. בהקשר להתעמלות, ראויה לציון מאיה אלון, שהשתתפה באליפות הארץ לבנות, ב–1987 (זכתה במקום השני) ובאליפות העולם בשטוטגרט, ב–1989.

[[תמונה:UlamSport.jpg|right|370px|thumb|סככת מיון]]

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:ספורט]]

רשימת ערכים חדשים

2007-07-27T09:05:35Z

192.168.1.88:

'''כאן''' תוכלו להוסיף <span style="font-weight:bold; color:red;">ערכים חדשים</span>
שלדעתכם חסרים לעידכון '''[[ויקיבוץ בארי]]'''.<br />
לערכים שיופיעו ברשימה - אתם מוזמנים לכתוב '''הגדרות'''.<br />
אין מה לחשוש, תמיד ניתן לתקן ולערוך את הגדרותיכם, כדי שיהיו מדויקות ומעודכנות ככל האפשר!

=='''רשימת ערכים חדשים:'''==
<table align=right width=50%>
<tr align=right>
<td align=right>

* [[בארי בפרופיל]]
* [[גינון 60]]
* [[דברי ערך]]
* [[המתוקים של פרולה]]
* [[הנהלת המגזר הצרכני]]
* [[חג ה-50]]
* [[חג ה-60]]
* [[חדר כושר]]
* [[ואדיות בארי]]
* [[ויקיבוץ בארי]]
* [[ועדת חברים]]
* [[טעימים - קיטרינג]]
* [[יזמויות]]
* כיתת [[קוקוס]]
* [[לה מדווש]]
* [[מגזר צרכני]]
* [[מיגון מבנים]]
* [[מערכת הרווחה]]
</td>
<td align=right>
* [[מבצע חברתי]]
* [[נורית]]
* [[נחאביר 1946-1949]] גלריית תמונות
* [[נחאביר - מפות וצילומי אוויר]]
* [[ניצני אשכול]]
* [[עוטף עזה]]
* [[צבע אדום]]
* [[צמ"ח]]
* [[קסאמים]]
* [[קפה בריכה]]
* [[רכב גז]]
* [[שי-לי]]
* [[שירותי רכב]]
* [[שביל החלב]]
* [[שכונת אשלים]]
* [[שכונת הזיתים]]
</td>
</tr>

אינדיאנים

2007-07-27T08:59:12Z

192.168.1.88:

'''אינדיאנים''' - כינוי שהודבק לכיתת "[[אלון]]" שהגיעה לבארי בתחילת 1973. בניני האשטרום שליד בריכת השחיה היוו את "השמורה" וה"צ'יף" שעמד בראשם היה אחד מבני הכיתה (ישראל קנדיוטי).

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:ביטויים מקומיים]]

תורנויות

2007-07-27T08:58:10Z

192.168.1.88:

'''תורנויות''' - עבודות שהוטלו על כל חבר מדי זמן קבוע. כוללות פריקת משאיות, שמירה או ריכוז [[שומר לילה|שמירה]], תורנות עבודה בחדר–האכילה ועוד. משך התורנויות - יום, שבוע או חודש. התורנויות מתבצעות במסגרת יום העבודה וחלקן בנוסף ליום העבודה. סידור התורנויות נעשה ע"י [[סידור עבודה|סדרן עבודה]].

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

תורנויות

2007-07-27T08:42:25Z

192.168.1.88:

'''תורנויות''' - עבודות שהוטלו על כל חבר מדי זמן קבוע. כוללות פריקת משאיות, שמירה או ריכוז [[שומר לילה|שמירה]], תורנות עבודה בחדר–האכילה ועוד. משך התורנויות - יום, שבוע או חודש. התורנויות מתבצעות במסגרת יום העבודה וחלקן בנוסף ליום העבודה. סידור התורנויות נעשה ע"י [[סדרן עבודה|סדרן העבודה]].

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

ביתן השמירה

2007-07-27T08:41:50Z

192.168.1.88:

'''ביתן השמירה''' - הוקם בסמוך לשער הכניסה למשק. מאוייש ע"י שומר (שכיר) במשך כל שעות היום והלילה. הביתן מצויד במקרר, מכשיר רדיו, טלויזיה, טלפון ומכשיר אלחוט. יש בו חלונות לארבע רוחות השמים, מה שמאפשר לשומר לראות את הנעשה בחוץ ולזהות מי נכנס ומי יוצא. בעבר, כשחברי הקבוץ היו עדיין שומרים, היו מגיעים לפעמים לביתן השמירה גם בניהם של השומרים, לבילוי סביב מדורה וצליית תפו"א ובצל.

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

שיכון צעירים

2007-07-27T08:39:00Z

192.168.1.88:

'''שיכון צעירים''' - דירות ששטחן 20 עד 25 מ"ר, המיועדות לצעירים, לאחר שרותם הצבאי. ניבנו בתחילת שנות ה–80, בהמשך לשכונת ה"[[אשטרומים]]".

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

אשטרומים

2007-07-27T08:37:33Z

192.168.1.88:

'''אשטרומים (אשקוביות)''' - בתים טרומיים יצוקים בטון (נוצרו במפעל "אשטרום" בחולון). הבתים הראשונים הוצבו באוקטובר 1972, בעזרת מנוף ענק, על גבי יסודות שהוכנו מראש. בשנת 2000(?) הותקנו בהם מזגנים. משמש שיכון לצעירים ולבוגרי צבא (53 חדרים) ושיכון ל[[במב"חים]] (13 חדרים).

[[תמונה:Ashtrum1.jpg|right|380px|thumb|מובילים את האשטרומים לבארי ב-1972]]
[[תמונה:Ashtrum2.jpg|380px|thumb|האשטרומים הירוקים במקומם]]

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

לצאת מהבלבול

2007-07-27T08:35:30Z

192.168.1.88:

'''לצאת מהבלבול''' - דף ידיעון מודפס ובו שעות הפתיחה של כל המוסדות במשק ושעות הקבלה של כל בעלי התפקידים. הדף הוצא לראשונה ב–1987, ביוזמתן ובביצוען של מיקי אילן וסמדר ברמק. כיום נמצא תחת חסותה של המזכירות הטכנית, מעודכן מדי מספר חודשים ומצוי באתר האינטרנט של הקבוץ.

[[קטגוריה:ל]]
[[קטגוריה:חברה]]

הגרעינים המייסדים

2007-07-27T08:34:35Z

192.168.1.88:

ה'''גרעינים המייסדים''' - [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]], "[[הצופים ב']]" ו[[הגרעין הבבלי]]. (את רשימת החברים - ראה ניספח).

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:גרעינים]]

יענים

2007-07-27T08:33:56Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Yeenim.jpg|450px|thumb|יענים: עוף גדול ומוזר שטומן את ראשו בחול ותרומתו הכלכלית מוטלת בספק]]

'''יענים''' - ענף חדש שהוקם בבארי ביולי 1995. משתרע על שטח מגודר ומוגן של כ–45 ד', מצפון ל[[גבעת שולה]], במקום ה[[קוראל]] לשעבר. ראשיתו ב–500 אפרוחי יענים, שהודגרו ב"התארגנות צמח" (משקי עמק הירדן) ואומנו בקיבוץ רביבים. התכנית ב-1995 הייתה להגדיל את השטח המגודר ב–600 ד' נוספים ולהוסיף עוד כ–450 אפרוחים, במטרה להגיע ללהקה של כ–600 יענים.

הענף נסגר בשנת 2002 בשל חוסר הצלחה כלכלית.
[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

יענים

2007-07-27T08:33:22Z

192.168.1.88:

[[תמונה:Yeenim.jpg|450px|thumb|יענים: עוף גדול ומוזר שטומן את ראשו בחול ותרומתו הכלכלית מוטלת בספק]]

'''יענים''' - ענף חדש שהוקם בבארי ביולי 1995. משתרע על שטח מגודר ומוגן של כ–45 ד', מצפון ל[[גבעת שולה]], במקום ה[[קוראל]] לשעבר. ראשיתו ב–500 אפרוחי יענים, שהודגרו ב"התארגנות צמח" (משקי עמק הירדן) ואומנו בקיבוץ רביבים. בתכנית להגדיל את השטח המגודר ב–600 ד' נוספים ולהוסיף עוד כ–450 אפרוחים, במטרה להגיע ללהקה של כ–600 יענים.

הענף נסגר בשנת 2002 בשל חוסר הצלחה כלכלית.
[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

גדר מחושמלת

2007-07-27T08:32:18Z

192.168.1.88:

'''גדר מחושמלת''' - עשויה מחוטי נחושת מתוחים על גבי כלונסאות, שהוליכו פולסים חשמליים במתח גבוה ובזרם נמוך. הגדר הקיפה את שטחי האספסת ליד [[בית השייח']] בשנות ה–50 וה–60. פרות שהוצאו למרעה נזהרו מלהתקרב אל הגדר וכך נמנעה בריחתן. ב–1995 נמתחה גדר דומה סביב חוות ה[[יענים]], במטרה למנוע כניסת חיות בר.

[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:צבא ובטחון]]