Wikibbutz - תרומות המשתמש [he]

תקנון שיכון

2011-11-16T21:23:13Z

10.1.0.1:

'''תקנון שיכון''' - יש בו:
*א) הגדרת דירת קבע למשפחה, דירת קבע ליחיד, דירת מעבר ודירה זמנית.
*ב) קביעת סדרי עדיפות לדירות קבע (משפחה עם ילד אחד ויותר ומשפחה ללא ילדים).
*ג) סדרי עדיפות במקרה של מחסור בדירות.
*ד) מעבר מקומה שניה לקומה ראשונה.
*ה) המעבר לדירות קבע ייעשה ע"י ו. שיכון וועדת חברה, עפ"י נקודות ותק וגיל.
*ו) הקצאת דירות למטרות קליטה תעשה ע"י פורום רחב ([[מזכירות]], ו. שיכון ו[[ועדת קליטה]]).

<span style="background-color: red">
<font color="white" face="arial" size="4">

כל הכתוב למעלה - איננו רלוונטי ל-2007!!!

זקוק לעריכה!

</font>
</span>

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:תקנונים ונוהלים]]

יעור

2011-11-10T10:55:58Z

10.1.0.1:

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:500px; margin: 4px;">
'''הסיפורון הרביעי: לחם, עבודה'''<br/>
[[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]]
מצרכי המזון של שלושת המניינים שחיו בנחביר, כמו גם אספקה שונה, הגיעו מגדרה במשאית (פורד או דודג'), אשר עשתה דרכה בכביש, דרך כפרים ערבים רבים וישובים יהודים ספורים. המשאית חצתה את עזה ומשם בכביש הבטון עשתה דרכה עד נחביר. לא תמיד הגיעו המצרכים בזמן. פעם אחת נאלצנו להעזר במכונית של מבקר מזדמן ונסענו לשוק של עזה. קנינו פיתות ועגבניות להשביע את הרעב.<br/>
עבודת הבחורות התמקדה, כנהוג אז, בבישול, נקיונות וכביסה (בדוד שהוסק בעצים). הבחורים עבדו בתחזוקה, שמירה ובעיקר בְּיֵעוּר. כבר הזכרנו את הוואדיות שביתרו את השטח. הטוריות לא פתרו את הבעיה, גם לא הבולדוזר שניסה ליישר את השטח, שכן אדמת הלס האופיינית לאזור נסחפת בקלות. כדי להתגבר על הבעיה, בוצע ביוזמת הקרן הקיימת לישראל יֵעוּר הוואדיות ממזרח ומצפון לנחביר. המדרונות דורגו וניטעו עליהם עצים ששורשיהם - כך קיוו - ילכדו את האדמה וימנעו את הסחף.<br/>
חורשות אלה של אקליפטוסים, אשלים ואורנים, קיימות עד היום להנאתם של המטיילים באזור.
'''רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)'''</div>

'''יעור''' - בשנה הראשונה לעליה על הקרקע, החלה נטיעת עצי יער בואדיות שמצפון וממזרח ל[[נחאביר]]. העבודה בוצעה ע"י חברי בארי. הספקת השתילים, ההדרכה והפיקוח - ע"י הקק"ל. שיטת העיבוד היתה - בניית [[דרוגים]] ו[[סהרונים]] למניעת סחף, עידור והשקייה אחת לשבועיים (את המים הובילו במיכל על גבי משאית). בשנת 1948 נשתלו כ–20,000 עצי אקליפטוס, אשל ואורן, על שטח של 250 ד'. עם המעבר לבארי החדשה, התרחבו הנטיעות ע"י הקק"ל וכך נוצר [[יער בארי]].

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:סביבה]]

יעור

2011-11-10T10:54:53Z

10.1.0.1:

'''יעור''' - בשנה הראשונה לעליה על הקרקע, החלה נטיעת עצי יער בואדיות שמצפון וממזרח ל[[נחאביר]]. העבודה בוצעה ע"י חברי בארי. הספקת השתילים, ההדרכה והפיקוח - ע"י הקק"ל. שיטת העיבוד היתה - בניית [[דרוגים]] ו[[סהרונים]] למניעת סחף, עידור והשקייה אחת לשבועיים (את המים הובילו במיכל על גבי משאית). בשנת 1948 נשתלו כ–20,000 עצי אקליפטוס, אשל ואורן, על שטח של 250 ד'. עם המעבר לבארי החדשה, התרחבו הנטיעות ע"י הקק"ל וכך נוצר [[יער בארי]].

<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:500px; margin: 4px;">
'''הסיפורון הרביעי: לחם, עבודה'''<br/>
[[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]]
מצרכי המזון של שלושת המניינים שחיו בנחביר, כמו גם אספקה שונה, הגיעו מגדרה במשאית (פורד או דודג'), אשר עשתה דרכה בכביש, דרך כפרים ערבים רבים וישובים יהודים ספורים. המשאית חצתה את עזה ומשם בכביש הבטון עשתה דרכה עד נחביר. לא תמיד הגיעו המצרכים בזמן. פעם אחת נאלצנו להעזר במכונית של מבקר מזדמן ונסענו לשוק של עזה. קנינו פיתות ועגבניות להשביע את הרעב.<br/>
עבודת הבחורות התמקדה, כנהוג אז, בבישול, נקיונות וכביסה (בדוד שהוסק בעצים). הבחורים עבדו בתחזוקה, שמירה ובעיקר בְּיֵעוּר. כבר הזכרנו את הוואדיות שביתרו את השטח. הטוריות לא פתרו את הבעיה, גם לא הבולדוזר שניסה ליישר את השטח, שכן אדמת הלס האופיינית לאזור נסחפת בקלות. כדי להתגבר על הבעיה, בוצע ביוזמת הקרן הקיימת לישראל יֵעוּר הוואדיות ממזרח ומצפון לנחביר. המדרונות דורגו וניטעו עליהם עצים ששורשיהם - כך קיוו - ילכדו את האדמה וימנעו את הסחף.<br/>
חורשות אלה של אקליפטוסים, אשלים ואורנים, קיימות עד היום להנאתם של המטיילים באזור.
'''רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)'''</div>

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:סביבה]]

יעור

2011-11-10T10:54:31Z

10.1.0.1:

'''יעור''' - בשנה הראשונה לעליה על הקרקע, החלה נטיעת עצי יער בואדיות שמצפון וממזרח ל[[נחאביר]]. העבודה בוצעה ע"י חברי בארי. הספקת השתילים, ההדרכה והפיקוח - ע"י הקק"ל. שיטת העיבוד היתה - בניית [[דרוגים]] ו[[סהרונים]] למניעת סחף, עידור והשקייה אחת לשבועיים (את המים הובילו במיכל על גבי משאית). בשנת 1948 נשתלו כ–20,000 עצי אקליפטוס, אשל ואורן, על שטח של 250 ד'. עם המעבר לבארי החדשה, התרחבו הנטיעות ע"י הקק"ל וכך נוצר [[יער בארי]].

<div style="float:right; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:8px;width:500px; margin: 0px;">
'''הסיפורון הרביעי: לחם, עבודה'''<br/>
[[תמונה:Sipuronim_Logo.jpg|right|120px]]
מצרכי המזון של שלושת המניינים שחיו בנחביר, כמו גם אספקה שונה, הגיעו מגדרה במשאית (פורד או דודג'), אשר עשתה דרכה בכביש, דרך כפרים ערבים רבים וישובים יהודים ספורים. המשאית חצתה את עזה ומשם בכביש הבטון עשתה דרכה עד נחביר. לא תמיד הגיעו המצרכים בזמן. פעם אחת נאלצנו להעזר במכונית של מבקר מזדמן ונסענו לשוק של עזה. קנינו פיתות ועגבניות להשביע את הרעב.<br/>
עבודת הבחורות התמקדה, כנהוג אז, בבישול, נקיונות וכביסה (בדוד שהוסק בעצים). הבחורים עבדו בתחזוקה, שמירה ובעיקר בְּיֵעוּר. כבר הזכרנו את הוואדיות שביתרו את השטח. הטוריות לא פתרו את הבעיה, גם לא הבולדוזר שניסה ליישר את השטח, שכן אדמת הלס האופיינית לאזור נסחפת בקלות. כדי להתגבר על הבעיה, בוצע ביוזמת הקרן הקיימת לישראל יֵעוּר הוואדיות ממזרח ומצפון לנחביר. המדרונות דורגו וניטעו עליהם עצים ששורשיהם - כך קיוו - ילכדו את האדמה וימנעו את הסחף.<br/>
חורשות אלה של אקליפטוסים, אשלים ואורנים, קיימות עד היום להנאתם של המטיילים באזור.
'''רינה הברון (מתוך "מסע אל העבר" - 20 סיפורונים)'''</div>

[[קטגוריה:י]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:סביבה]]

בארות (הקבוצה בגדרה)

2011-11-10T10:49:20Z

10.1.0.1:

<div style="float:left; border:1px solid #E9AB17;background-color:#FFF8C6; padding:10px;width:550px; margin: 2px;">
'''הבן יקיר לי רן'''<br />
שישים שנה וקצת מתולדות משפחת לב וקיבוץ בארי

בארות-גדרה, חודש מרץ 1948, מלחמת השחרור.
מהמרפאה בקיבוץ קראו לשתי החברות ששמן חיה: חיה מישקוב-ברקוביץ, ו'''חיהל'ה לב ''' ואמרו להן: "אינכן יכולות להישאר כאן, כי אתן בסוף החודש השמיני להריון. הדרך לבית-היולדות ברחובות אינה בטוחה ויתכן שתיסגר. מהכפר הערבי מרר [שהיה ליד הכביש הראשי לרחובות, מול הכניסה לתל-נוף] יורים על התחבורה בדרך לרחובות, לכן אתן צריכות לנסוע לרחובות ולשהות שם עד הלידה. [בית חולים קפלן עדיין לא הוקם], אתן כבר תסתדרו שם"...<br />
כחברות נאמנות וממושמעות הן ארזו תיקים ונסעו לרחובות באוטובוס "דרום יהודה" ["אגד" עדיין לא היה]. הגיעו לרחובות, עמדו ברחוב הראשי ליד לוח מודעות וחיפשו מה לעשות.
נעצר לידן בחור, הביט על שתי הנשים עם הכרסים ושאל אותן מה הן מחפשות כאן. סיפרו לו מה המצב, מיד אמר להן: "אין בעיה, אחת תבוא איתי לביתי, ואת השנייה אסדר אצל חברים". וכך היה.
שמו של הבחור היה אהרון שבדרון. הוא לקח את חיה'לה לב אליו הביתה ואמר לברוריה אשתו: "הבאתי אורחת לכמה זמן עד שתלד". בחדר הילדים הזיזו את שתי המיטות של אילן הגדול ושל אסנת הקטנה, והוסיפו מיטה לאורחת.<br />
לאחר כחודש בבית השבדרונים הגיעו צירי הלידה, אבל לחיה'לה לא היה נעים להעיר את בני הבית בלילה, היא המתינה עד שירדו לה המים. כאשר הגיעה לבית היולדות קיבלה "מנה": "מה חיכית כל כך הרבה זמן, הרי ראש התינוק כבר כמעט בחוץ"...<br />
וכך נולד '''רן לב''', באפריל 1948. כנהוג אז, לאחר שמונה ימים נערכה ברית המילה ע"י רופא מיילד, ואז נסעו הביתה, לבארות-גדרה. (חיה מישקוב-ברקוביץ ילדה באותו הזמן את בתה הדס).

בימים אלה, 60 שנה אחרי, ראיתי מודעה בעיתון: אהרון שבדרון ז"ל נפטר בגיל 91. נסענו לניחום אבלים עם רן "הבן שלהם". כאשר נכנסנו למשפחת השבדרונים האבלים הם שמחו מאוד לקראתנו. האמא ברוריה שאלה אותנו איפה הייתם כל השנים? הבן אילן, שהוא כיום בן 66, הזכיר לנו את התיסכול שהוא נושא איתו כל הזמן על כך שפתאום הזיזו אותו ממקומו בחדר הילדים והכניסו אישה עם בטן גדולה. אסנת שהייתה תינוקת לא זכרה, אלא רק מהסיפורים מהבית. אופירה, השלישית, נולדה כמה חודשים אחרי רן. התברר שברוריה הייתה גם כן בהריון באותו הזמן. הזיכרונות והשמחה היו מרובים.

(סופר על ידי '''בבל לב''' במסיבת יום ההולדת ה-60 של רן).
</div>

שם הפלוגה שהוקמה באוקטובר 1944, במחנה הסוכנות היהודית ליד גדרה. הפלוגה הוקמה ע"י [[הכשרת הנוה"ע במעוז חיים]]. מטרותיה היו: הכנה להתיישבות, צבירת נסיון בעבודה וייסוד ענפים חקלאיים. חבריה עסקו בעיקר בעבודות קטיף בפרדסים ובציר בכרמי האיכרים במושבה ובעבודות בנין, משק–בית ועוד. בבארות נולדו הילדים הראשונים: עמירי לב, אודי בר–סיני ואמוץ אבני. המשימה העיקרית שהוטלה על הפלוגה היתה: כיבוש העבודה העברית במושבה. משימה נוספת - החזקת [[פלוגת העבודה בסדום]]. באוקטובר 1945 התאחדה קבוצת "[[בארות]]" עם קבוצת "[[הצופים ב']]" ושמה הוסב ל"[[הצופים ב'–בארות]]". המחנה בגדרה פונה עם המעבר ל[[בארי]] החדשה, בנובמבר 1949.

[[תמונה:Gedera_Ovrim2.jpg||right|330px|thumb|עוברים מגדרה לבארי, 1949]]

<gallery widths='420px' heights='300px' perrow=2>
תמונה:Beerot_zrifim.jpg|"בארות" בגדרה, מראה כללי, 1946 בערך
תמונה:Gedera46_Brndi.jpg|"בארות" בגדרה: "הפינה הרומנטית" ציור של ברנדי, 1946
תמונה:Gedera_Ovrim3.jpg|עוברים מגדרה לבארי, 1949
תמונה:Gedera_Ovrim1.jpg|עוברים מגדרה לבארי, 1949
</gallery>

* [http://picasaweb.google.com/kibbutzbeeri/19441949# '''אלבום תמונות גדרה 1''']
* [http://picasaweb.google.com/beerialbum2/POBrtB# '''אלבום תמונות גדרה 2''']
* '''[[ימים ראשונים בבארי 1949]]'''

[[קטגוריה:ב]]
[[קטגוריה:גרעינים]]
[[קטגוריה:הכשרות]]

שיחה:ימים ראשונים בבארי 1949

2011-09-15T12:42:22Z

10.1.0.1: דף חדש: בכתבה על ההגעה לבארי מגדרה כתוב ששרה רייך באה עם בתה התינוקת. לאחר מכן מצויין שעוד אמהות הגיעו עם הילד...

בכתבה על ההגעה לבארי מגדרה כתוב ששרה רייך באה עם בתה התינוקת.
לאחר מכן מצויין שעוד אמהות הגיעו עם הילדים שלהם ומוזכרים השמות של הילדים.
מדוע השם שלי לא מופיע??
צביה רייך לימים צביה מאיר

בארי ביוטיוב

2011-09-11T11:00:56Z

10.1.0.1:

[[תמונה:YouTube.jpg|left|80px]]
==קישורים לסרטוני בארי ב-YouTube==
בעמוד זה ריכזנו את הסרטונים הנוגעים לקיבוץ בארי ואנשיו מאתר הסרטונים YouTube.
אתם מוזמנים להוסיף קישורים נוספים בנושא.
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=Lvamd7j5MX4 סבא אלי (כרסנתי) חוגג 80: סופר סבא הסרט - שווה לראות!]''' בימוי, צילום ועריכה: גיא ברוך
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=Onr74FytNNc אח, יא ראב - עם הסולן איתי כהן בשיאו]''', משפחת כהן שרה בבר מצווה של כיתת נרקיס, 1988.<br/>
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=BBLTeqf5hiA הרן שיפמן מהפועל בארי מנצח את עירוני ר"ג בסל מהחצי עם הבאזר אחרי שתי הארכות!]''' 4.2011, צולם ע"י המגמה לקולנוע וטלוויזיה של מכללת ספיר
*[http://www.youtube.com/watch?v=49KPPsI-7Ww '''ערב שירה בציבור בקיבוץ בארי בהשתתפות יו"ר האופוזיציה ציפי לבני והשר מתן וילנאי'''], אפריל 2010, מתוך ערוץ הכנסת
*[http://www.youtube.com/watch?v=mCNOuhwwhCw '''עשר נקודות ונקודה - גיא ברוך בחיקוי מדהים של 5 דמויות מקיבוץ בארי''']. שיר לחג השישים של בארי. צילום ועריכה: ערן אבני
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=ao5a-UbsjBo "הפועל החרוץ בא לקיבוץ" - גיא ברוך כצ'רלי צפלין בדפוס בארי, חלק א'''']. הפקה: צחי דבורי. צילום ועריכה: ערן אבני
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=6i-rAJjoiZU&feature=related "כך אנחנו מרגישים" - גיא ברוך כצ'רלי צפלין בדפוס בארי, חלק ב'''']. הפקה: צחי דבורי. צילום ועריכה: ערן אבני
*[http://www.youtube.com/user/guyneta?blend=1&ob=5#p/u/0/lLYnCF-9Sjg '''גז במוסך בארי עם מנצ'ר ובניו'''], כתבה בערוץ 1, ינואר 2011
*[http://www.youtube.com/watch?v=s6JzgVsdGKM '''דפוס בארי לאורך ציר הזמן, 1950 עד 2010'''] - סרטון מגלריית המבקרים, עריכה והפקה: Disk-in Pro
*[http://www.youtube.com/watch?v=touytZIsjm8 '''"דפוס חיים", סרטו של מוטי קירשנבאום'''] לחגיגות 60 שנה לדפוס בארי (הפתיח בלבד)
*'''[http://www.youtube.com/watch?v=hJA_j6CyM3E בור בארי, העלייה הגדולה]'''
*[http://www.youtube.com/watch?v=RkbQ0SVSAS4&feature=related '''סינגל בארי, 2009''']
*[http://www.youtube.com/watch?v=Nz-8WrPGrbM''' סינגל בארי, 2010''']
*[http://www.youtube.com/watch?v=AbWNzDXmVKg '''קטע מסרטון נדיר על ימי בארי הראשונים'''], The Spielberg Jewish Film Archive - Kibbutz Meuchad in the Negev 1947 <span style="color:red;"> '''(ראו בדקה ה-6:50!)'''</span>

חדרי אכילה בבארי

2011-09-07T04:36:23Z

10.1.0.1:

'''חדרי–אכילה בבארי''' - ב[[בארות]] ([[גדרה]]) הוקם חדר–האכילה על יסודות קיימים. ב[[נחאביר]] נכלל צריף חדר–האכילה בין יתר הצריפים שהוקמו ב[[העליה לנחאביר|יום העליה על הקרקע]].

עם המעבר למקום החדש, הוקם חדר–האכילה בצריף שנרכש ממחנה צבאי בריטי ישן ליד רחובות. שולחנות עץ ארוכים ל–8 אוכלים, עם ספסלים, סיפקה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

בשנת 1956 נחנך חדר–אכילה חדש בצריף טרומי (500 מ"ר) ואליו הוצמד מטבח בנוי (כ–200 מ"ר). ב–1973 הורחב חדר–האכילה ב–120 מ"ר נוספים ובראשית שנות ה–80, כאשר הוא היה צר מהכיל את כל הסועדים, החלו בבניית [[חדר-האכילה החדש|חד"א חדש]]. חדרי–האכילה שימשו בכל הזמנים, בנוסף לארוחות, גם כמקום התכנסות לאסיפות, למסיבות ול[[חגים בבארי|חגים]].

==ראו גם==
* [[חדר-האכילה החדש]]

[[תמונה:HadarOchel_Zrif.jpg|right|thumb|820px|הקמת צריף חדר אוכל הישן, 1956]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

===גלריית תמונות חדרי אוכל בבארי (לחצו להגדלה)===
<gallery widths='240px' heights='150px' perrow=3>
תמונה:Hadar_Ochel_Gedera.jpg|חדר אוכל ב[[בארות]] שב[[גדרה]]
תמונה:Hadar_Ochel_Old_in.jpg|חדר אוכל הישן: כך אכלו פעם
תמונה:Hadar_Ochel1.jpg|חדר אוכל הראשון בגדרה
תמונה:Hadar_Ochel_Old1.jpg|חדר אוכל הישן הראשון: צריף שחור עם ספסלים, נסורת בחורף וחרצני זיתים בין הבלטות
תמונה:HadarOchel_Old_Pnim.jpg|חדר אוכל הישן: מראה פנימי
תמונה:Hadar_Ochel_Old2.jpg|"חדר-אוכל-הישן": צריף בצורת מחומש שהפך למתפרה, קניון וגלריה
תמונה:Hadar_Ochel_old2.jpg|חדר אוכל הישן: מראה כללי
תמונה:Hagasha_Old.jpg|הגשה בחדר אוכל הישן
תמונה:6day_HadarOchel.jpg|חפירות ליד חדר אוכל הישן בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], 1967

</gallery>
<gallery>

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

חדרי אכילה בבארי

2011-09-07T04:34:42Z

10.1.0.1:

'''חדרי–אכילה בבארי''' - ב[[בארות]] ([[גדרה]]) הוקם חדר–האכילה על יסודות קיימים. ב[[נחאביר]] נכלל צריף חדר–האכילה בין יתר הצריפים שהוקמו ב[[העליה לנחאביר|יום העליה על הקרקע]].

עם המעבר למקום החדש, הוקם חדר–האכילה בצריף שנרכש ממחנה צבאי בריטי ישן ליד רחובות. שולחנות עץ ארוכים ל–8 אוכלים, עם ספסלים, סיפקה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

בשנת 1956 נחנך חדר–אכילה חדש בצריף טרומי (500 מ"ר) ואליו הוצמד מטבח בנוי (כ–200 מ"ר). ב–1973 הורחב חדר–האכילה ב–120 מ"ר נוספים ובראשית שנות ה–80, כאשר הוא היה צר מהכיל את כל הסועדים, החלו בבניית [[חדר-האכילה החדש|חד"א חדש]]. חדרי–האכילה שימשו בכל הזמנים, בנוסף לארוחות, גם כמקום התכנסות לאסיפות, למסיבות ול[[חגים בבארי|חגים]].

==ראו גם==
* [[חדר-האכילה החדש]]

[[תמונה:HadarOchel_Zrif.jpg|right|thumb|820px|הקמת צריף חדר אוכל הישן, 1956]]

===גלריית תמונות חדרי אוכל בבארי (לחצו להגדלה)===
<gallery widths='240px' heights='150px' perrow=3>
תמונה:Hadar_Ochel_Gedera.jpg|חדר אוכל ב[[בארות]] שב[[גדרה]]
תמונה:Hadar_Ochel_Old_in.jpg|חדר אוכל הישן: כך אכלו פעם
תמונה:Hadar_Ochel1.jpg|חדר אוכל הראשון בגדרה
תמונה:Hadar_Ochel_Old1.jpg|חדר אוכל הישן הראשון: צריף שחור עם ספסלים, נסורת בחורף וחרצני זיתים בין הבלטות
תמונה:HadarOchel_Old_Pnim.jpg|חדר אוכל הישן: מראה פנימי
תמונה:Hadar_Ochel_Old2.jpg|"חדר-אוכל-הישן": צריף בצורת מחומש שהפך למתפרה, קניון וגלריה
תמונה:Hadar_Ochel_old2.jpg|חדר אוכל הישן: מראה כללי
תמונה:Hagasha_Old.jpg|הגשה בחדר אוכל הישן
תמונה:6day_HadarOchel.jpg|חפירות ליד חדר אוכל הישן בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], 1967

</gallery>
<gallery>

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

חדרי אכילה בבארי

2011-09-07T04:33:46Z

10.1.0.1:

'''חדרי–אכילה בבארי''' - ב[[בארות]] ([[גדרה]]) הוקם חדר–האכילה על יסודות קיימים. ב[[נחאביר]] נכלל צריף חדר–האכילה בין יתר הצריפים שהוקמו ב[[העליה לנחאביר|יום העליה על הקרקע]].

עם המעבר למקום החדש, הוקם חדר–האכילה בצריף שנרכש ממחנה צבאי בריטי ישן ליד רחובות. שולחנות עץ ארוכים ל–8 אוכלים, עם ספסלים, סיפקה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

בשנת 1956 נחנך חדר–אכילה חדש בצריף טרומי (500 מ"ר) ואליו הוצמד מטבח בנוי (כ–200 מ"ר). ב–1973 הורחב חדר–האכילה ב–120 מ"ר נוספים ובראשית שנות ה–80, כאשר הוא היה צר מהכיל את כל הסועדים, החלו בבניית [[חדר-האכילה החדש|חד"א חדש]]. חדרי–האכילה שימשו בכל הזמנים, בנוסף לארוחות, גם כמקום התכנסות לאסיפות, למסיבות ול[[חגים בבארי|חגים]].

==ראו גם==
* [[חדר-האכילה החדש]]

[[תמונה:HadarOchel_Zrif.jpg|right|thumb|820px|הקמת צריף חדר אוכל הישן, 1956]]

===גלריית תמונות חדרי אוכל בבארי (לחצו להגדלה)===
<gallery widths='240px' heights='150px' perrow=3>
תמונה:Hadar_Ochel_Gedera.jpg|חדר אוכל ב[[בארות]] שב[[גדרה]]
תמונה:Hadar_Ochel_Old_in.jpg|חדר אוכל הישן: כך אכלו פעם
תמונה:Hadar_Ochel1.jpg|חדר אוכל הראשון בגדרה
תמונה:HadarOchel_Old_Pnim.jpg|חדר אוכל הישן: מראה פנימי
תמונה:Hadar_Ochel_Old1.jpg|חדר אוכל הישן הראשון: צריף שחור עם ספסלים, נסורת בחורף וחרצני זיתים בין הבלטות
תמונה:Hadar_Ochel_Old2.jpg|"חדר-אוכל-הישן": צריף בצורת מחומש שהפך למתפרה, קניון וגלריה
תמונה:Hadar_Ochel_old2.jpg|חדר אוכל הישן: מראה כללי
תמונה:Hagasha_Old.jpg|הגשה בחדר אוכל הישן
תמונה:6day_HadarOchel.jpg|חפירות ליד חדר אוכל הישן בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], 1967

</gallery>
<gallery>

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

דפוס בארי עבודות ישנות

2011-09-07T04:15:27Z

10.1.0.1:

מחסן ילדים

2011-08-30T11:59:47Z

10.1.0.1:

'''מחסן ילדים''' - בצמוד ל[[מחסן בגדים|מחסן בגדי חברים]] הוקם מחסן נפרד לבגדי ילדים, שמילא אותן הפונקציות. בראשית שנות ה–90 נתווספה למחסן הילדים "[[חנות יד שנייה]]", (נוסדה ע"י מיקי אילן), המאפשרת קניה או מכירה של בגדי ילדים, במחירים סימליים. ב–1995 עבדו במחסן הילדים כ–5 חברות, רובן ותיקות.

[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:ענפי עזר]]

הלבשה

2011-08-29T12:06:35Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Halbasha_Matpera.jpg|450px|thumb|הלבשה: במתפרה תופרים מ-1964 בגדי מנוחה לפי בחירה. מי שעובד עם בגדי מנוחה לא נחשב]]

'''הלבשה''' - חלוקת הבגדים עד סוף שנות ה–50 נעשתה בקיצוב. לכל חבר וחברה הוקצבו מספר קבוע של פריטי לבוש לבגדי עבודה ו[[בגדי מנוחה]]. ב–1959 החלו לחלק [[בגדי מנוחה]] לפי בחירה, מתוך קבוצות בגדים. החל מ–1964 עברו לחלוקת בגדים ותפירת בגדים במתפרה בשיטת ה[[ניקוד]]. ב–1970 אוחדו תקציבי ההנעלה וההלבשה ומ–1991 נכלל תקציב ההלבשה ב[[תקציב אישי|תקציב האישי]].

[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:הלבשה והנעלה]]

חנות יד שנייה

2011-08-29T12:04:29Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Yad2_b.jpg|390px|thumb|יד שנייה: "מוכרת" ו"לקוחה" מרוצות]]

'''חנות יד שניה''' – נפתחה ב-2003, ב[[מקלחת ציבורית|מקלחת הציבורית הישנה]]. היוזמת - רחל סוויס, אליה הצטרפו חברות נוספות. בחנות מתרכזים כלים שונים ומשונים, שנתרמו ע"י חברים ובגדים שיצאו מכלל שימוש או מהאופנה. כל אלה נמכרים לחברים במחיר סמלי וחלקם נתרמים לישובי הבדואים בנגב או לנזקקים בעיירות השכנות.

[[תמונה:Yad2_a.jpg|360px|right|thumb|הכל הולך: צעצועים, בגדים, תמונות ומה שתרצו...]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:יזמויות]]

נוי

2011-08-23T10:28:04Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Noi_Yitzahaki.jpg|400px|thumb|יצחקי בדשא הגדול: מכסח לפני תקופת זרביב]]

'''נוי''' - ענף שהחל את צעדיו הראשונים ב"[[בארות]]", בראשותו של מוטקה נבו ז"ל. ממשיכיו בבארי היו: אהרן יצחקי ואליהו גת. עד תחילת שנות ה–60, עסקו עובדי הענף בשתילת ורדים ודשאים במרכז המחנה ונטיעת חורשות אורנים, חרובים ואשלים. באותן שנים נקנו מכסחת דשא, טרקטור וכלים חקלאיים שונים. ענף הנוי לקח תחת חסותו את הנטיעות ב[[ט"ו בשבט בבארי|ט"ו בשבט]], הנערכות בבארי מדי שנה. כמו כן, אימץ את חורשת הזיתים, לאחר חיסול ה[[מטעים]]. בשנים 1983 - 1984, עם גמר בניית [[חדר-האכילה החדש]] והרחבת הבתים ל[[לינה משפחתית]] ולוותיקים, חלה "מהפכת חצר" בבארי והיה צורך לתכנן את הנוי מחדש. מתכנן הנוי - יוסף קריב. לשם שיקום הנוי בבארי התגבש צוות של כ–5 עובדים קבועים, עם עזרה של מספר ילדי ביה"ס ומתנדבים ונרכשו כלי עיבוד חדשים. החל מ–1993 נכנס ענף הנוי לעידן של השקייה ממוחשבת, עם [[טפטפות]], ממטירים ואביזרי השקייה חדישים. מרבית השטח מרושתת במערכות להשקייה קבועה. כיום מעובדים בבארי כ–150 דונם מדשאות ועוד כ–50 דונם חורשות עצי נוי ושיחים מסוגים שונים. מרכז הנוי מאז 1984 - ניר אילן.

לקראת חגיגות הששים לבארי השתלב הנוי בפיתוח ואחזקה של תוכנית [[גינון 60]] ו[[גן ה-60]].

[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:ענפי שירות]]

שבתאי לוז'ינסקי

2011-08-08T07:42:45Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Luzinski.jpg|400px|thumb|האניה "שבתאי לוזינסקי": מאות מעפילים הורדו בחוף ניצנים]]

'''שבתאי לוז'ינסקי''' - ב–11 במרץ 1947, עם ערב, הורה יצחק פונדק, מפקד גליל דרום של "ההגנה", שמפקדתו שכנה ב[[הבית האדום|בית–האדום]], על מא"ז הקבוצה לשלוח כיתת כוננות למושבה גדרה. בבואה למושבה התברר, שהמשימה היא הורדת מעפילים בחוף ניצנים. במקביל לכך, הועמדו רבים מחברי וחברות הקבוצה הכן לקראת הבאות. בשעות הקטנות של הלילה הם הועברו באוטובוס, דרך מחנה צבאי בריטי, אל קיבוץ ניצנים. הבנות נשארו לעזור בקליטת המעפילים שהחלו להגיע מן החוף. הבנים המשיכו לחוף הים, שם, במרחק 120 מ' מן החוף, היתה תקועה הספינה "שבתאי לוז'ינסקי" ועליה כ–850 מעפילים. על החוף אירגנה יחידת פלמ"ח את מבצע ההורדה: מהספינה נמתח חבל עד לחוף וחברי "הצופים ב'–בארות" התפזרו לאורכו וסייעו למעפילים לרדת מן הספינה ולהגיע לחוף. יחידת הפלמ"ח נאלצה להסתלק עם אור היום, אך בינתיים הגיעו מאות אנשי ישובים שהוזעקו מאיזור הדרום והצטרפו למבצע. עד שהגיעו החיילים הבריטיים מהמחנה הצבאי הסמוך, הצליחו להבריח כמה אוטובוסים עם מעפילים ולפזרם בישובי הדרום. מאות יהודים, תושבי הדרום ומעפילים, הוקפו ע"י הצבא הבריטי, רוכזו במחנה הצבאי, שם נחקרו שעות ארוכות. במהלך החקירה, הזדהה כל אחד מהעצורים כ"יהודי מארץ–ישראל". העצורים, חלקם שוחררו וחלקם הוסעו ב–30 משאיות לחיפה. כ–750 מעפילים, מעורבים עם תושבי הדרום, הועלו בכוח על אנית–גירוש בריטית וגורשו לפמגוסטה שבקפריסין. מאות הנותרים הוחזרו לדרום ושוחררו. מקבוצת "[[הצופים ב'-בארות]]" השתתפו במבצע 53 חברים. 12 מהם נשלחו לקפריסין. רובם הוחזרו כעבור זמן קצר ורק 3 (יענקל'ה חרובי, גנוסיה דגן ושאול שמאי ז"ל), נשארו שם כשליחים למספר חודשים.

[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:ארועים היסטוריים]]

==ראו גם==
*'''[[סיפורה של שבתאי לוז'ינסקי]]''', מתוך "ספינות המרי'''", מאת נחום בוגנר.

ניקוד

2011-07-28T06:39:16Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Nikud_Rihut.jpg|400px|thumb|ניקוד: ארון שווה 300 נקודות, כיסא - 50 נקודות, פטיפון - 500 נקודות, טלוויזיה צבעונית - '''אסור'''!]]

'''ניקוד''' - שיטה לחלוקת ריהוט וציוד שהתקבלה בבארי בספטמבר 1954. השיטה פותחה ע"י צוות בראשותו של בוכסי (מאיר בוכסוילר). מטרתה היתה לגוון את אפשרות הבחירה של כל חבר ועם זאת להמנע מהצורך בהתחשבנות כספית. כל פריט קיבל ניקוד לפי ערכו הכספי הממוצע וניתן היה לבחור אותו מתוך רשימות הפריטים. הרשימות התחלקו ל–3 סוגים: ציוד וריהוט יסודי, ריהוט משלים וריהוט קבע והן עודכנו מדי פעם באסיפות. שיטה זו התקבלה גם במועצת ה[[קבה"מ]], במרץ 1958 ונכללה ב"[[אורחות חיים בחברה הקיבוצית]]" . בשנים 1960 עד 1970 הוכנסו שיפורים בשיטת הניקוד והיא הועתקה גם לענפי צריכה אחרים (חלוקת בגדים, חלוקת מצרכים ונסיעות לחו"ל). ב–1972 בוטלה שיטת הניקוד והתקציבים מהסעיפים הנ"ל נכללים במסגרת ה[[תקציב אישי|תקציב האישי]].

[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:חברה]]
[[קטגוריה:חוקים ונוהלים]]

570537

2011-07-24T08:12:25Z

10.1.0.1:

הוא שם כדי שלא נשכח בפעם ה- 32.
הוא חי אבל גם צומח.

570537

2011-07-24T08:08:59Z

10.1.0.1: דף חדש: הוא שם כדי שלא נשכח בפעם ה-14. הוא חי אבל גם צומח.

הוא שם כדי שלא נשכח בפעם ה-14.
הוא חי אבל גם צומח.

אביר

2011-07-18T06:16:54Z

10.1.0.1:

[[תמונה:abir.jpg|500px|thumb|גרעין אביר: צופים צפוניים שנתנו את הטון בשנות ה-70.
'''מימין לשמאל שורה עליונה''': תמי לדרר-ברקן, רוני פוקס, אורי בן-צבי, רחל שרמן-מנור, נעמי ביגלמן-נגלר-בונה, גידי שב. '''שורה תחתונה''': סמדר ישראלי-חוטר ישי-בן ברק, טובה אלוף-שדות-רשף, ריטה ברוורמן-פוקס.]]

'''אביר''' - גרעין מתנועת [[הצופים]]. מחניכי השבטים בחיפה, ת"א, ראשון–לציון, רחובות ואשקלון, בהדרכת חברי בארי. ב–25 באפריל 1970, הכריזו על עצמם כמיועדים להשלים את בארי. לאחר תקופה של של"ת מוקדם, התגייסו חברי הגרעין לנח"ל. (הגרעין מנה אז - 39 חברים). עם סיום הטירונות יצאו להאחזות בנחל–ים וכעבור חצי שנה - לנערן. עם שחרורם מהשרות בצה"ל, רבים מהבנים והבנות עזבו את הגרעין. בסוף 1974 נשארו בבארי 10 חברים ועד סוף 1995 נותרו 6 חברים (אורי בן–צבי, סמדר חוטר–ישי, נעמי נגלר, רפי סבירסקי, רוני וריטה פוקס). בתחילת 2007 חיים בבארי 5 חברים, (לאחר עזיבתה של נעמי נגלר-בונה).

מדריך הגרעין היה גיורא עוז.

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:גרעינים]]

אגד חופשי

2011-07-12T10:53:12Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Eged_Hofshi.jpg|250px|thumb|כרטיס "אגד-חופשי" מ-1991]]

'''אגד חופשי''' - מנוי שנתי לנסיעות ב"אגד", המאפשר נסיעה ב[[האוטובוס לבארי|אוטובוסים]] לכל מקום בארץ (למעט מצומת הערבה לאילת וממצפה–רמון לאילת). כרטיסי "אגד חופשי" הונהגו בבארי מאז 1984 והם באו לבטל את הנוהג שהיה קיים - לקבל החזר הוצאות נסיעה תמורת כרטיסי אוטובוס. לא ידוע אם צעד זה הגדיל את מספר חברי בארי הנוסעים באוטובוסים, אבל כולם יודעים שעם קבלת כרטיס חדש, מתחילה שנה חדשה...

בשנת 1999 בוטל ההסדר, לאחר שהסתבר ש"אגד" מרוויחה ממנו יותר מבארי. ממועד זה משלם כל חבר עבור נסיעותיו באגד בכסף מזומן. כל הוצאות הנסיעה בפועל הוחזרו לחבר באמצעות [[דף החזר הוצאות]] ("דף ירוק").

במאה ה-21 בוטלו החזרי הוצאות הנסיעה.

[[קטגוריה:א]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

חוחובה

2011-07-12T10:49:59Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Hohova.jpg|380px|thumb|חוחובה: צמח ששתלו בנגב והביא להצלחה חקלאית בעתיד]]
[[תמונה:Hohova_2009.jpg|380px|thumb|מתקן ניקוי לגרעיני החוחובה, 2009]]

[[תמונה:Hohova_Logo.jpg|95px|right|thumb|לוגו החוחובה]]
[[תמונה:Hohova_Bottles.jpg|116px|right|thumb|מוצרי ענף החוחובה]]

'''חוחובה''' - שיחים שזרעיהם מיועדים לתעשית שמן–סיכה, כוהל, פלסטיקה ומוצרים קוסמטיים. בנטיעות הראשונות, שהחלו באפריל 1992, נשתלו 210 ד'. לאחר שנה נשתלו 300 ד' נוספים. מהווה חלק מענף [[גד"ש]] ועובדים בו שני חברים קבועים. ב–1995 החלו שיחי החוחובה לשאת פרי.

המטע שהוקם לראשונה ב-1992, ממערב לקיבוץ. הגיע ליבולי שיא עולמיים, הודות להשקייה במי קולחין. שטחו הכולל כ-550 דונם (עם תוכניות להרחבה). החלקה שמצפון-מזרח לקיבוץ, מושקת במים מליחים.

מגרעיני החוחובה מייצרים שמן לתעשיית הקוסמטיקה. החל מ-2003 שודרג מטע החוחובה למטע אורגני (ללא שימוש בכימיקלים), שהעלה את הביקוש ואת טיב החוחובה. כמו כן, הוקם מפעל בבעלות מלאה של בארי בשם "[[ניחוח]]" לניקוי גרעיני חוחובה של בארי ושל לקוחות נוספים.

השיווק נעשה ע"י חברת "[[דזרט אויל]]" (Desert Oil). העובדים המרכזיים שהיו בענף – מרדכי נווה ורפי כהן, הנעזרים בעובדים זמניים מאזור הים התיכון ומהמזרח הרחוק.

החל משנת 2011 התאחד ענף החוחובה עם ענף "חקלאות בארי" (ה[[גד"ש]]).

[[תמונה:Hohova_Mordehay.jpg|right|360px|thumb|מרדכי איש החוחובה עם שקי גרעיני חוחובה, 2009]]

[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:חקלאות]]

גד"ש

2011-07-12T10:48:57Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Gadash_Mzreaa.jpg|thumb|330px|הקוצרים ברינה, זורעים בדמעה... בגלל האבק מהטרקטור...]]
[[תמונה:Falha_2Combine.jpg|330px|thumb|קומביינים צהובים קוצרים בשדות ה'''פלחה''' לפני שנהיה '''גד"ש''']]

'''גד"ש''' - ענף גידולי השדה, תחילתו עם איחוד ענפי ה[[פלחה]] וה[[שלחין]], ב–1960. השטח שברשותו, כ–12,000 ד', הוא קרקע חכורה ממקרקעי ישראל. למרות שנות בצורת וניזקי טבע אחרים, נחשב ענף זה בשעתו לראשון בחשיבותו, מבחינה חקלאית וכלכלית. הרבה הושקע בו, בפיתוח שיטות עיבוד מתקדמות ובהכנסת מיכון וכלים חקלאיים חדישים. הגידולים העיקריים היו גדולי בעל (חיטה ושעורה) וגידולי שלחין (תירס לגרעינים, ירק לתחמיץ, כותנה ותפו"א). בשנות ה–70 הוכנסה שיטת ה[[אוטומציה]] בהשקייה. נעשו נסיונות להוסיף גידולים כמו סייפנים ו[[וינקה|צמחי מרפא]]. בתחילת שנות ה–80 הוכנסה שיטת ההשקייה ב[[טפטפות|טיפטוף]], ניסו לגדל אפונה לגרעינים, גזר לייצוא ו[[צמחי תבלין]] והחלו לגדל תירס לקלחים עבור חברת "סנפרוסט". ב–1982 נבנה [[המאגר|מאגר]] שהביא לתוספת מים ולהגדלת השטח המושקה ב–1,000 ד'. עד סוף שנות ה–80 המשיכו לגדל גידולי בעל - חיטה, שעורה וגידולי שלחין ([[כותנה בבארי|כותנה]], גזר, בוטנים, [[אבטיח|אבטיחים]] ועגבניות לתעשיה). בראשית שנות ה–90 החלו בנטיעת [[חוחובה]].

[[תמונה:Gadash_Blockim.jpg|right|430px|thumb|מפת הבלוקים של גד"ש בארי]]

ב–1995 הסתכמו שטחי הבעל ב–5,526 ד' (חיטה, אפונה, [[אבטיח (בשדה)|אבטיחים]] וחמניות) ושטחי השלחין - ב–6250 ד' (כותנה, חיטה, חוחובה, תירס, תפו"א, אפונה ובוטנים). שיטות ההשקייה הנהוגות כיום - המטרה בגרירה (2,750 ד'), המטרה קבועה (845 ד') והשקייה בטיפטוף (כ–2,000 ד'). מכסות המים - מי ה[[שפדן]] - כ–2,000,000 מ"ק מי באר - כ–500,000 מ"ק ומי [[המאגר|מאגר]] - כ–500,000 מ"ק בשנה. צוות הגד"ש מונה כ–18 חברים ועוד מספר [[מתנדבים]] ונערים. בין עובדי הענף שהתמידו במשך שנים: בודא דגן, אבינועם סיון, גדעון אלון. בשלוש השנים האחרונות (עד 1996) מרכז את הענף - אבנר גת.

בשנת 2007 מרכז את הענף - מוטי ברק. הגידולים העיקריים נשארו – חיטה, תפו"א, סורגום, חמניות וגזר. לאחרונה נוסף גידול צמחי תבלין (פפריקה ופטרוזיליה). עובדים בענף כ-?? עובדים. בשנת 2006 הוחלט לצרף לגד"ש את ניהול ענף ה[[פרדס]] וב-2011 צורפה גם ה[[חוחובה]].

מאמצע 2009 מנהל את הענף - דני פוקס.

*[http://picasaweb.google.com/beerialbum2/wSFMAD# '''אלבום תמונות הפלחה מהארכיון''']

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3403884,00.html '''מכבים אש בחג הקציר'''], מאתר '''ynet''' שבועות תשס"ז, 22.5.2007
[[קטגוריה:ג]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:ענפים]]

צריפים בבארי

2011-07-12T10:18:53Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Zrif_Havurot.jpg|250px|thumb|צריף חבורות]]
[[תמונה:Zrif_Havurot_2009.jpg|250px|thumb|צריף חבורות משוחזר, 2009]]

[[תמונה:Zrif_Shvedi.jpg|250px|thumb|צריף שבדי]]
[[תמונה:Zrif_Ofnaim.jpg|250px|thumb|הריסת צריף תיקון האופניים, 2009]]

'''צריפים בבארי''' - צריפי ההתיישבות ב[[נחאביר]], חלק מהם ששרדו לאחר [[מלחמת העצמאות]], הועברו לבארי. צריף חדר–האכילה הראשון, נרכש ממחנה צבאי בריטי שפורק. צריף קסטינה והצריף השחור, הובאו ממחנה צבאי בקסטינה ושימשו את הנהלת ביה"ס. הצריפים השוודיים, שימשו מרביתם למגורים, אחד כבית תינוקות, אחד כ[[המועדון לחבר|מועדון לחבר]] ואחד כמועדון החטיבה. בעבר שמשו כל הצריפים השוודיים את ביה"ס כחדרי מלאכה, חדרי אמנויות ו[[חינוך מיוחד]]. צריף טרומי ענק, שהובא מגרמניה, שימש עד 1983 כ[[חדרי אכילה בבארי|חדר–אכילה]]. לאחר מכן התמקמו בו - ה[[מתפרה]] ה[[קניון]], [[גלריה]] ומוסדות ציבוריים אחרים. צריפי "חבורות", צריפי "משמרות" ו"הצריפים הפיניים" שימשו בשעתם למגורים. חלקם פורקו וחלקם היו בשימוש ארעי. ב–1995 הוחלט להעביר את ה[[נוסטלגיה]] לצריף הפיני ששימש בעבר [[בית כולל]].

באפריל 2009 הוסרו 2 הצריפים הישנים ששימשו [[סידור עבודה]], [[ממתקיה]], [[מחסן בגדים]], [[מתפרה]] ומאוחר יותר מחסן [[שרברבות|אינסטלציה]] וסדנת תיקון [[אופניים]] ובכך נכחדו הצריפים האחרונים שהובאו מ[[נחביר]]. במקום נבנו מגרש חנייה ושטחי גינון מודרניים.

*'''[[צריף ישן|מצגת הצריפים שהיו]]''' [[תמונה:PPT_icon.jpg|13px]]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=937630 '''הצריפים שהיו''' - יש מי שידע להעריך]

[[תמונה:Moadon_Old.jpg|right|241px|thumb|צריף המועדון לחבר כשעוד היה גם חדר קריאה בשנות השבעים]]
[[תמונה:Zrif_Harisa.jpg|right|238px|thumb|הריסת אחד הצריפים השוודיים ב-13.12.2006]]
[[תמונה:Shikun_Zrifim.jpg|right|240px|thumb|אחד הצריפים הראשונים בבארי, שימש לשיכון ולאיחסון. (ברקע - צריף ה[[סנדלריה]])]]
[[תמונה:Zrif_Shvedi_2007.jpg|right|238px|thumb|צריף שוודי ששרד, 2007]]

[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

צריפים בבארי

2011-07-12T09:01:49Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Zrif_Havurot.jpg|250px|thumb|צריף חבורות]]
[[תמונה:Zrif_Havurot_2009.jpg|250px|thumb|צריף חבורות משוחזר, 2009]]

[[תמונה:Zrif_Shvedi.jpg|250px|thumb|צריף שבדי]]
[[תמונה:Zrif_Ofnaim.jpg|250px|thumb|הריסת צריף תיקון האופניים, 2009]]

'''צריפים בבארי''' - צריפי ההתיישבות ב[[נחאביר]], חלק מהם ששרדו לאחר [[מלחמת העצמאות]], הועברו לבארי. צריף חדר–האכילה הראשון, נרכש ממחנה צבאי בריטי שפורק. צריף קסטינה והצריף השחור, הובאו ממחנה צבאי בקסטינה ושימשו את הנהלת ביה"ס. הצריפים השוודיים, שימשו מרביתם למגורים, אחד כבית תינוקות, אחד כ[[המועדון לחבר|מועדון לחבר]] ואחד כמועדון החטיבה. בעבר שמשו כל הצריפים השוודיים את ביה"ס כחדרי מלאכה, חדרי אמנויות ו[[חינוך מיוחד]]. צריף טרומי ענק, שהובא מגרמניה, שימש עד 1983 כ[[חדרי אכילה בבארי|חדר–אכילה]]. לאחר מכן התמקמו בו - ה[[מתפרה]] ה[[קניון]], [[גלריה]] ומוסדות ציבוריים אחרים. צריפי "חבורות", צריפי "משמרות" ו"הצריפים הפיניים" שימשו בשעתם למגורים. חלקם פורקו וחלקם עדיין בשימוש ארעי. ב–1995 הוחלט להעביר את ה[[נוסטלגיה]] לצריף הפיני ששימש בעבר [[בית כולל]].

באפריל 2009 הוסרו 2 הצריפים הישנים ששימשו [[סידור עבודה]], [[ממתקיה]], [[מחסן בגדים]], [[מתפרה]] ומאוחר יותר מחסן [[שרברבות|אינסטלציה]] וסדנת תיקון [[אופניים]] ובכך נכחדו הצריפים האחרונים שהובאו מ[[נחביר]]. במקום נבנו מגרש חנייה ושטחי גינון מודרניים.

*'''[[צריף ישן|מצגת הצריפים שהיו]]''' [[תמונה:PPT_icon.jpg|13px]]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=937630 '''הצריפים שהיו''' - יש מי שידע להעריך]

[[תמונה:Moadon_Old.jpg|right|241px|thumb|צריף המועדון לחבר כשעוד היה גם חדר קריאה בשנות השבעים]]
[[תמונה:Zrif_Harisa.jpg|right|238px|thumb|הריסת אחד הצריפים השוודיים ב-13.12.2006]]
[[תמונה:Shikun_Zrifim.jpg|right|240px|thumb|אחד הצריפים הראשונים בבארי, שימש לשיכון ולאיחסון. (ברקע - צריף ה[[סנדלריה]])]]
[[תמונה:Zrif_Shvedi_2007.jpg|right|238px|thumb|צריף שוודי ששרד, 2007]]

[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:שיכון ובינוי]]

תורנות בחדר-האכילה

2011-07-12T08:59:57Z

10.1.0.1:

'''תורנות בחדר-האכילה''' - על כל חבר וחברה לתת תורנות עבודה אחת ל–3 שנים (בערך). שבוע תורנות יום, שבוע ריכוז משמרת שניה ושבוע - תורנות ערב.

כל הנ"ל היה נכון עד המאה ה-21. נכון להיום זהו זיכרון שחלף... התורנות היחידה שנותרה היא משמרת של שעה וחצי בימי ששי, פעם בשנה.

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

תורנות בחדר-האכילה

2011-07-12T08:59:17Z

10.1.0.1:

'''תורנות בחדר-האכילה''' - על כל חבר וחברה לתת תורנות עבודה אחת ל–3 שנים (בערך). שבוע תורנות יום, שבוע ריכוז משמרת שניה ושבוע - תורנות ערב.

כל הנ"ל היה נכון עד המאה ה-21. נכון להיום זהו זיכרון שחלף...

[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:עבודה]]

תומר-שיזף

2011-06-30T07:09:19Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Tomer_Sheizaf.jpg|520px|thumb|"'''תומר-שיזף'''" מחזור י"ח 1984. '''שורה עליונה, מימין לשמאל:''' שירי זורע (לינגווד), נדב רוט, אוהד סיוון, אייל חוברה, רז חכים (בן–עמי), עמיחי אלון, גולן אבנד, בשמת דבורי (בורשטיין), '''שורה תחתונה, מימין לשמאל:''' הראל יצחקי (מדריך), ליעד ברקאי, הלל יצחקי, עמית לוי, חיים בוזלי (יוגב), מאירה נווה ז"ל (מטפלת), סהר קלמר (רותם), אמנון חוטר–ישי (מדריך), תרזה חיות (צורף), חסידה בוכסויילר (מחנכת), עירית עברי (שאלתיאל) (מטפלת).]]

[[תמונה:Tomer_f.jpg|right|112px|thumb|"תומר" - דגל הכיתה]]

'''תומר–שיזף''' - מחזור י"ח בביה"ס בבארי. 14 חניכים וחניכות (מהם 2 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בתשמ"ד (1984). עד 1995 נשארו בבארי 4 חברים: שירי (זורע) לינגווד, הלל יצחקי, עמית לוי ואוהד סיון. מחנכות המחזור - חסידה בוכסווילר ומאירה נווה.

ב-2011 חיים בבארי: שירי (זורע) לינגווד, בשמת דבורי, רז (חכים) בן–עמי ואוהד סיון.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

תאנה

2011-06-30T07:08:25Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Teena.jpg|480px|thumb|"'''תאנה'''" מחזור ד' 1967. '''עומדים מימין לשמאל:''' עופרה (נטע) זיו אב, שמואל רייזל, יובל גדיש, אודי ברמק, צפרירה שומרוני ז"ל (מטפלת), רחל שווילי (גבע),
יעקב מאיר, תלמה (רפופורט) פסטרנק, חנה גיטל (שדמי), אמציה עופר, בוריס בר–סיני (המחנך). '''כורעים מימין לשמאל:''' אילת (שורק) יחזקאל, אדוה אבני, פרח (קמני) פילו, צביה (רייך) מאיר.]]

[[תמונה:Teena_f.jpg|right|112px|thumb|"תאנה" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Tena_s.jpg|right|130px|thumb|"תאנה" - סיכת הכיתה]]
'''תאנה''' - מחזור ד' בביה"ס בבארי. 13 חניכים וחניכות (מהם 3 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בשנת תשכ"ז (1967). עד 1995 נשארו בבארי 4 חברים: פרח (קמני) פילו, אילת (שורק) יחזקאל, אודי ברמק וצביה (רייך) מאיר. מחנכי המחזור - בוריס בר–סיני וצפרירה שומרוני ז"ל.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ת]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

שלהבת

2011-06-30T07:07:54Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Shalhevet.jpg|480px|thumb|'''"שלהבת"''' מחזור ב' 1964. '''כורעים מימין לשמאל''': מוטי וגנר, גיורא הן (עוז), רותי פרומקין (מטפלת), יוסי וינטרוב, בוריס קפיטנוב, דן כהן.
'''יושבים מימין לשמאל:''' יהודית כהן, זאב עופר (מחנך), תמי (ברמק) סוכמן, מאיר לוי, יהודה ערוסי.
]]

[[תמונה:Shalhevet_f.jpg|right|112px|thumb|"שלהבת" - הדגל]]
[[תמונה:Shalhevet_s.jpg|right|130px|thumb|"שלהבת" - סיכת הכיתה]]

'''שלהבת''' - מחזור ב' בביה"ס בבארי. 10 חניכים וחניכות (מהם 8 ילדי חוץ), סיימו את ביה"ס בבארי בתשכ"ד (1964). עד 1995 נשארו בבארי 6 חברים: תמי (ברמק) סוכמן, גיורא עוז, בוריס קפיטנוב, יהודה ערוסי, מאיר לוי ורינה (רט–מזרחי) גלמור. מחנכי המחזור - זאב עופר ז"ל ורותי פרומקין.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

שיטה

2011-06-30T07:07:23Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Shita.jpg|480px|thumb|"שיטה" מחזור י"ד 1979. '''כורעים מימין לשמאל:''' בוריס בר-סיני (מחנך), רותי לב (מטפלת), רוני פוקס (מדריך בוגר), נועם פרומקין, אסנת סלע (וינברג), לירז אלדן
(גל) (ז"ל), דונדי שוורץ, רחל אלון, דלית אדמתי (יצחקי), ניצני ברמק (מילוא), רקפת רענן (גרא), ירון שומרוני.
'''יושבים מימין לשמאל:''' אורלי (דווידי) מאיר, מירב מאיר, טל בהיר (גוטהילף), דני מייזנר, אלי פייגן, יעקב אדרי, ניב כהן (ז"ל).]]

[[תמונה:Shita_f.jpg|right|112px|thumb|"שיטה" - הדגל]]
[[תמונה:Shita_s.jpg|right|130px|thumb|"שיטה" - סיכת הכיתה]]

'''שיטה''' - מחזור י"ד בביה"ס בבארי. 16 חניכים וחניכות (מהם 3 ילדי חוץ), סיימו את ביה"ס בבארי בתשל"ט (1979). עד 2011 נשארו בבארי 7 חברים: נועם פרומקין, דלית (גדלין) יצחקי, ירון שומרוני, רחל אלון, דני מייזנר, אורלי (דוידי) מאיר ודונדי שוורץ . מחנכי המחזור - בוריס בר–סיני ורותי לב.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

שבולים

2011-06-30T07:06:43Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Shibolim.jpg|480px|thumb|"'''שבולים'''": מחזור ז', 1971. '''עומדים מימין לשמאל''': '''שורה ראשונה''' - שוש (פלד) כרסנטי (מחזיקה את ירנין), מטפלת. עמית שלוי, מאיר בן–בסט, אלי גודארד, רונית (רייך) פלוטקין, עומר רפופורט, הדס (לב) דגן, דודו הברון, תמר (לב) ניסימיאן, עפרה (גיטל) קידר, בוריס בר–סיני (מחנך).
'''יושבים מימין לשמאל''': '''שורה שניה''' - ניצה (חצרוני) שפרוני, יוספי בר–סיני, דורון צמח, אורית (סלע) סבירסקי, עדה (ברמק) שזר.
'''יושבים על הדשא מימין לשמאל''': '''שורה שלישית''' - איל עברי ז"ל, ניר אבני, חביבה עברי, אלון (בוכסווילר) כסלו, עדה (חוטר ישי) בן גרא, רביב גדיש.]]

[[תמונה:Shibolim_f.jpg|right|106px|thumb|"שיבולים" - הדגל]]
[[תמונה:Shibolim_s.jpg|right|130px|thumb|"שיבולים" - סיכת הכיתה]]
'''שבולים''' - מחזור ז' בביה"ס בבארי. 20 חניכים וחניכות (ועוד 3 מילדי רעים), סיימו את ביה"ס בבארי בתשל"א (1971). עד 1995 נשארו בבארי 11 חברים: אלון כסלו, עדה (ברמק) שזר, רביב גדיש, עופרה (גיטל) קידר, ניצה (חצרוני) שפרוני, הדס (לב) דגן, אורית (סלע) סבירסקי, דורון צמח, רונית (רייך) פלוטקין, עומר רפופורט ועמית שלוי. נפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]] - איל עברי ז"ל. מחנכי המחזור - בוריס בר–סיני ושוש (פלד) כרסנטי.

ב-2011 נשארו בבארי 9 חברים: עדה (ברמק) שזר, עופרה (גיטל) קידר, ניצה (חצרוני) שפרוני, הדס (לב) דגן, אורית (סלע) סבירסקי, דורון צמח, רונית (רייך) פלוטקין, עומר רפופורט ועמית שלוי.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ש]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

רקפת

2011-06-30T07:06:06Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Rakefet.jpg|490px|thumb|"רקפת": מחזור כ"ח, 1994. '''עומדים מימין לשמאל:''' פסי כהן (מטפלת), נטלי, דובי קלמר, סמדר יחזקאל, נימרה הרגיל, ניר שני, לימור שירזי, אופיר בכר, לוטן אלון, אלון אפרת, אסנת אבוטבול, כנרת גת (מחנכת), איתמר קווה, אודי יצחקי. '''כורעים מימין לשמאל:''' ליאור קרול, בן סוכמן, עידו כהן, שחר זגורי, עמוס שזר. '''יושבים מימין לשמאל:''' יהל אבני, מיכאל בר–סיני, איל דבורי, שלו כהן, רועי עוז, אורי חוטר–ישי.]]

[[תמונה:Rakefet_f.jpg|right|115px|thumb|"רקפת" - דגל הכיתה]]

'''רקפת''' - מחזור כ"ח בביה"ס בבארי. 20 חניכים וחניכות (ועוד 8 ילדי פנימיה), סיימו את לימודיהם בתשנ"ד (1994) והיו המחזור האחרון שסיים תיכון בביה"ס בבארי. ב–1995 נשארו בבארי 21 חברים - אסנת אבוטבול, יהל אבני, לוטן אלון, אלון אפרת, אופיר בכר, ליאור בר, מיכאל בר–סיני, אייל דבורי, נימרה הרגיל, אורי חוטר–ישי, סמדר יחזקאל, אודי יצחקי, עידו כהן, שלו כהן, בן סוכמן, רועי עוז, איתמר קווה (אור טל), דובי קלמר, עמוס שזר, ניר שני ולימור שירזי. מחנכות המחזור - כנרת גת ופסי כהן. סיסמתם עם סיום לימודיהם בביה"ס: '''"רקפת... והשאר שיגמרו בחוץ"'''.

ב-2011 נשארו בבארי 9 חברים: לוטן אלון, אלון אפרת, מיכאל בר–סיני, אייל דבורי, אודי יצחקי, עידו כהן, בן סוכמן, עמוס שזר וניר שני.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ר]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

רימון

2011-06-30T07:03:44Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Rimon.jpg|480px|thumb|"'''רימון'''" מחזור י' 1975. '''עומדים מימין לשמאל:''' ערן אבני, גדעון פלמן, בועז פלד, יזהר בהיר, אבנר גת, זאב עופר (מחנך), מאיר פישביין, רוני לוי (מדריך), זיו
בוכסוילר, רינה (מזרחי) גלמור (מטפלת). '''יושבות מימין לשמאל:''' צילה (קרפס) קרן, נטע כהן, אורית (שושני) צור, רויטל (מנור) טלמור, חן (צמח) צור, גלית (מייזנר) קרבונה. '''יושב במרכז:''' איתן צורף. (חסר בתמונה דני שוורץ)]]

[[תמונה:Rimon_f.jpg|right|112px|thumb|"רימון" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Rimon_s.jpg|right|130px|thumb|"רימון" - סיכת הכיתה]]

'''רימון''' - מחזור י' בביה"ס בבארי. 16 חניכים וחניכות (מתוכם 3 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בתשל"ה (1975). עד 2011 נשארו בבארי 5 חברים - אבנר גת, בועז פלד, גלית (מייזנר) קרבונה, חן (צמח) צור וערן אבני. מחנכי המחזור - זאב עופר ז"ל ורינה מזרחי.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ר]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

רותם (כיתה)

2011-06-30T07:02:34Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Rotem.jpg|480px|thumb|"'''רותם'''" מחזור י"א 1976. '''עומדים מימין לשמאל:''' ענת, עירית עברי (שאלתיאל), אמנון חוטר–ישי, רותי בר–לב (בר–סיני), זהר קריצמן, מיכל הלמן (יצחקי), אביב
הברון, מעין שלוי (בר), נצר גדלין (אדמתי). '''יושבים מימין לשמאל:''' חגית גורל (הלפרין), נעה פלד (פלד–רונן), ורד צפוני (פוקס), הראל יצחקי, נעמי צורף (מוקה), יעל קלמן (בוכסוילר), ורד כפרי (חרובי). '''שוכבים:''' רמי חרובי, צור מאיר ז"ל. (חסרים בתמונה: דני פוקס והדר גלברד).]]

[[תמונה:Rotem_f.jpg|right|112px|thumb|"רותם" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Rotem_s.jpg|right|130px|thumb|"רותם" - סיכת הכיתה]]

'''רותם''' - מחזור י"א בביה"ס בבארי. 21 חניכים וחניכות (מהם 3 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בביה"ס בתשל"ו (1976). עד 1995 נשארו בבארי 8 חברים: הדר גלברד, אמנון חוטר–ישי, רמי חרובי, הראל יצחקי, דני פוקס, נעמי (צורף) מוקה, ורד (צפוני) פוקס ומעין (שלוי) בר. נפל בעת שרותו הצבאי - צור מאיר ז"ל. מחנכי המחזור - בוריס בר–סיני וצפי סיון.

ב-2011 נשארו בבארי 7 חברים - הדר גלברד, רמי חרובי, הראל יצחקי, דני פוקס, נעמי (צורף) מוקה, ורד (צפוני) פוקס ומעין (שלוי) בר.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ר]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

צלף

2011-06-30T07:01:50Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Tsalaf.jpg|460px|thumb|"'''צלף'''": מחזור כ"ד, 1990. '''שורה ראשונה מלמעלה:''' תמי בן שמעון, מיכל, בלה, אפרת.
'''שורה אמצעית:''' אילנית רחמים, יקי שגיא (ציבולקביץ), אריק (מררו) מור, פנינה אבני (מטפלת), יפתח בן–יעקוב, יוחי שטיינהרדט (מחנך). '''שורה תחתונה:''' יובל לוי, טובית לוי, גרציה מוסרי, ארז זקן, עינת ביטון.]]

[[תמונה:Tsalaf_f.jpg|right|105px|thumb|"צלף" - דגל הכיתה]]

'''צלף''' - מחזור כ"ד בביה"ס בבארי. 24 חניכים וחניכות, למדו בכיתה מוצמדת של [[עליית הנוער]]. 14 סיימו את לימודיהם בתש"נ (1990). עד 1995 נשארו בבארי3 חברים - תמר בן–שמעון, אריק מררו ויקי שגיא (ציבולקביץ). מחנכי המחזור - יוחי שטיינהרדט ופנינה אבני.

ב-2011 נשארו בבארי אריק (מררו) מור ויקי שגיא.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

צבר

2011-06-30T07:01:03Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Zabar2.jpg|480px|thumb|"'''צבר'''" - מחזור ח' 1973. '''עומדים, מימין לשמאל''': אשל גת, אודי בר–סיני (מדריך), עדי דגן, ארק'ה פרומקין (מחנך), אביה חצרוני, צפריר קריצמן (קרן),רינה מזרחי
(גלמור) (מטפלת), דניאל אלון. '''יושבים מימין לשמאל:''' שושן הברון (הרן), אורי עברי, ישראל נטע, עידית שלוי (להב), ישי אדמתי, גדעון בר–סיני, מיקי בר–לב (אילן), דני סלע, זהבה זרביב (הקר), נילי הן, תמר צרניק (בן–צבי). חסר: אריה גרפונקל.]]

[[תמונה:Tsabar_f.jpg|right|110px|thumb|"צבר" - הדגל]]
[[תמונה:Zabar_s.jpg|right|135px|thumb|"צבר" - סיכת הכיתה]]

'''צבר''' - מחזור ח' בביה"ס בבארי. 17 חניכים וחניכות (מהם ילד חוץ אחד), סיימו את לימודיהם בתשל"ג (1973). עד 1995 נשארו בבארי 10 חברים - מיקי (בר–לב) אילן, תמר (צרניק) בן–צבי, שושן (הברון) הרן, דניאל אלון, ישראל נטע, אביה חצרוני, זהבה (זרביב) הקר, ישי אדמתי, אשל גת ועדי דגן. מחנכי המחזור - ארק'ה פרומקין ז"ל ורנה מזרחי.

[[מדיה:Zabar.pps|לצפיה במצגת '''צברים בני 50''']] [[תמונה:PPT_icon.jpg|13px]]

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

צאלון

2011-06-30T07:00:23Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Tseelon_Narkis.jpg|480px|thumb|"'''צאלונרקיס'''": מחזור כ"ו, 1992. '''עומדים מימין לשמאל:''' לירון שטיינהרדט (שמלץ), אבישי קמינר, מאיה אלון, איתי כהן, ניצן מורן, תמי שניר, עירד הרגיל, אבישג מלמן (צ'יפרוט), עובד בכר, אורי בן–צבי (מחנך), דור לוי. '''כורעים, מימין לשמאל:''' גיתית נווה (אדרעי), עינב יחזקאל, ראומה ערוסי (טרצ'נסקי), שפרה חשאי, מישלין מינסקה (אריה), טלי שני, ענר שגב, סער לב ז"ל.
'''יושבים מימין לשמאל:''' רן שפר, ירון זורע, גל מילס, חגי אבני, גידי יצחקי, דן בר–סיני, נחשון נגלר.]]

[[תמונה:Tseelon_f.jpg|right|112px|thumb|"צאלון" - דגל הכיתה]]

'''צאלון''' - מחזור כ"ו בביה"ס בבארי. 15 חניכים וחניכות (מהם 2 ילדי חוץ). ב–1990 אוחדו עם כיתת נרקיס וסיימו את לימודיהם בתשנ"ב (1992). עד 1995 נשארו בבארי 14 חברים - חגי אבני, מאיה אלון, עובד בכר, עירד הרגיל, עינב יחזקאל, גידי יצחקי, סער לב, גל מילס, אבישג מלמן, נחשון נגלר, גיתית נווה, ראומה ערוסי, ענר שגב וטלי שני. עד 2011 נשארו בבארי 6 חברים - חגי אבני, מאיה אלון, עובד בכר, עינב יחזקאל, גל מילס, וראומה (ערוסי) טרשנסקי. נפטר: סער לב ז"ל.

מחנכי המחזור - אורי בן–צבי ואולגה נשיא. סיסמת הסיום שלהם היתה: '''"מחזור כזה לא מקבלים כל חודש"'''.

==ראה גם==
'''[[נרקיס]]'''

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:צ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

ערבה (מחזור)

2011-06-30T06:59:03Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Arava.jpg|480px|thumb|"'''ערבה'''" מחזור ה' 1968. '''עומדים מימין לשמאל:''' ציפי שויצר (זורע), דליה לוי, חמוטל קלמר (הרגיל), טליה זורע (חן) ז"ל, אילה חצרוני, ענת בודנקין-דגן (גתי),
דליה אפרת (לוי).
'''כורעים מימין לשמאל:''' איתמר סלע, עמוס צרניק (צוק), גיל חוטר–ישי, צבי אלון, מני גודארד.]]

[[תמונה:Arava_f.jpg|right|120px|thumb|"ערבה" - הדגל]]
[[תמונה:Arava_s.jpg|right|128px|thumb|"ערבה" - סיכת הכיתה]]

'''ערבה''' - מחזור ה' בביה"ס בבארי. 13 חניכים וחניכות (מהם 3 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בביה"ס בתשכ"ח (1968). עד 2011 נשארו בבארי 9 חברים: צבי אלון, גיל חוטר–ישי, מני גודארד, אילה חצרוני, דליה (אפרת) לוי, מימי (פלד) קלמר, ענת (דגן) גתי, חמוטל (קלמר) הרגיל וציפי (שוייצר) זורע. מחנכות המחזור - שרי אלדן ועליזה גורל.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

ערבה (מחזור)

2011-06-30T06:58:46Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Arava.jpg|480px|thumb|"'''ערבה'''" מחזור ה' 1968. '''עומדים מימין לשמאל:''' ציפי שויצר (זורע), דליה לוי, חמוטל קלמר (הרגיל), טליה זורע (חן) ז"ל, אילה חצרוני, ענת בודנקין-דגן (גתי),
דליה אפרת (לוי).
'''כורעים מימין לשמאל:''' איתמר סלע, עמוס צרניק (צוק), גיל חוטר–ישי, צבי אלון, מני גודארד.]]

[[תמונה:Arava_f.jpg|right|120px|thumb|"ערבה" - הדגל]]
[[תמונה:Arava_s.jpg|right|128px|thumb|"ערבה" - סיכת הכיתה]]

'''ערבה''' - מחזור ה' בביה"ס בבארי. 13 חניכים וחניכות (מהם 3 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בביה"ס בתשכ"ח (1968). עד 1995 נשארו בבארי 9 חברים: צבי אלון, גיל חוטר–ישי, מני גודארד, אילה חצרוני, דליה (אפרת) לוי, מימי (פלד) קלמר, ענת (דגן) גתי, חמוטל (קלמר) הרגיל וציפי (שוייצר) זורע. מחנכות המחזור - שרי אלדן ועליזה גורל.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

עירית

2011-06-30T06:57:53Z

10.1.0.1:

[[תמונה:irit.jpg|480px|thumb|"עירית" מחזור י"ט 1985]]

[[תמונה:irit_f.jpg|right|108px|thumb|"עירית" - הדגל]]
[[תמונה:irit_s.jpg|right|130px|thumb|"עירית" - סיכת הכיתה]]

'''עירית''' - מחזור י"ט בביה"ס בבארי. 24 חניכים וחניכות, למדו בכיתה מוצמדת, במסגרת [[עליית הנוער]]. 20 סיימו את לימודיהם בתשמ"ה (1985). עד 2011 נשארו בבארי שניים - אילן חדד וזיו שופן. מחנכות המחזור - תמר שלוי וזהבה אבוטבול.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

עומר (כיתה)

2011-06-30T06:57:28Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Omer.jpg|480px|thumb|"'''עומר'''": מחזור ט"ו, 1982. '''עומדים מימין לשמאל:''' שרלי אלבז, כרמל לזר, ליאורה, אמיר שלום, גלית שטינהרדט (נגר), לימור מזרחי (חן), יערה סויס (צירמן), תמיר אופנהיים, רונית אל–מועלם, נואית בשוראי, חסידה בוכסווילר (מחנכת), ענבל רייך (אלון), אשדה חיות (בלוך).'''יושבים מימין לשמאל:''' עופר מימון, רונן צמח, יוסי בכר, רוני אלון, לילך הברון (קיפניס), רותי לב (מטפלת), מיכל מאיר (לוי), סילביה אוחיון, אסי באבאיי. '''שוכב מלפנים:''' עידן חיות. (חסר בתמונה: קני שוורץ).]]

[[תמונה:Omer_f.jpg|right|112px|thumb|"עומר" - דגל הכיתה]]

'''עומר''' - מחזור ט"ז בביה"ס בבארי. 22 חניכים וחניכות, מהם 15 בני הכיתה המוצמדת. סיימו את לימודיהם ב–1982. עד 1995 נשארו בבארי 7 חברים - יוסי בכר, לילך (הברון) קיפניס, מיכל מאיר, נואית בשוראי, סילביה אוחיון, ענבל רייך ורונן צמח. מחנכות המחזור - חסידה בוכסווילר ורותי לב.

ב-2011 נשארו כחברים בבארי: לילך (הברון) קיפניס, סילביה אוחיון וענבל (אלון) רייך. מתגוררים בקיבוץ: נואית בשוראי, רונן צמח ויוסי בכר.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ע]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

סביון-יערה

2011-06-30T06:56:37Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Savion.jpg|480px|thumb|"'''סביון-יערה''':" מחזור כ"ט 1995. '''עומדים מימין לשמאל:''' ינון קפיטנוב, ליאור לוי, ששי, כפיר כץ, אילת (שלוי) בטיטו, קרן אלנקרי, רועי כהן, אורי וולכביאנסקי, גיל ללוז, עופר אפרת, מתן כסלו. '''יושבים מימין לשמאל:''' שי שזר, מירי (גד) מסיקה, רויטל (בניון) שבו, נבו נגלר, רוית מתנה, ורד גולד (מטפלת), דיאנה שומשוביץ, לילך ברקי, לימור, טל (תבורי) בן–הדור, רותי (בר–סיני) אלגרנטי, מירב אשר, רומן, כפיר סיון, סהר (פוקס) רון, איליה קורן, אלכס. '''שוכב:''' עופר גתי.]]

[[תמונה:Savion_f.jpg|right|112px|thumb|"סביון" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Yaara_f.jpg|right|112px|thumb|"יערה" - דגל הכיתה]]

'''סביון–יערה''' - מחזור כ"ט, המחזור הראשון שסיים את לימודיו בביה"ס "[[מעלה הבשור]]". 32 חניכים וחניכות, מהם 19 ילדי חוץ ופנימיה, שסיימו את לימודיהם בתשנ"ה (1995). בבארי נשארו 16 חברים: קרן אלנקרי, רויטל בניון, רותי בר–סיני, ענבל ברקאי, מירי גד, עופר גתי, אורי וולכביאנסקי, מתן כסלו, ליאור לוי, נבו נגלר, כפיר סיון, סהר פוקס, ינון קפיטנוב, שי שזר, איילת שלוי וטל תבורי. מחנכי המחזור: אורי בן–צבי ו-ורד גולד. סיסמת הסיום שלהם היתה: "'''המחזור שלא יחזור - וטוב שכך'''".

בשנת 2011 נשארו בבארי 9 חברים: רויטל (בניון) שבו, רותי (בר–סיני) אלגרנטי, עופר גתי, אורי וולכביאנסקי, סהר (פוקס) רון, ינון קפיטנוב, שי שזר, איילת (שלוי) בטיטו ומירי (גד) מסיקה.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

סביון-יערה

2011-06-30T06:56:27Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Savion.jpg|480px|thumb|"'''סביון-יערה''':" מחזור כ"ט 1995. '''עומדים מימין לשמאל:''' ינון קפיטנוב, ליאור לוי, ששי, כפיר כץ, אילת (שלוי) בטיטו, קרן אלנקרי, רועי כהן, אורי וולכביאנסקי, גיל ללוז, עופר אפרת, מתן כסלו. '''יושבים מימין לשמאל:''' שי שזר, מירי (גד) מסיקה, רויטל (בניון) שבו, נבו נגלר, רוית מתנה, ורד גולד (מטפלת), דיאנה שומשוביץ, לילך ברקי, לימור, טל (תבורי) בן–הדור, רותי (בר–סיני) אלגרנטי, מירב אשר, רומן, כפיר סיון, סהר (פוקס) רון, איליה קורן, אלכס. '''שוכב:''' עופר גתי.]]

[[תמונה:Savion_f.jpg|right|112px|thumb|"סביון" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Yaara_f.jpg|right|112px|thumb|"יערה" - דגל הכיתה]]

'''סביון–יערה''' - מחזור כ"ט, המחזור הראשון שסיים את לימודיו בביה"ס "[[מעלה הבשור]]". 32 חניכים וחניכות, מהם 19 ילדי חוץ ופנימיה, שסיימו את לימודיהם בתשנ"ה (1995). בבארי נשארו 16 חברים: קרן אלנקרי, רויטל בניון, רותי בר–סיני, ענבל ברקאי, מירי גד, עופר גתי, אורי וולכביאנסקי, מתן כסלו, ליאור לוי, נבו נגלר, כפיר סיון, סהר פוקס, ינון קפיטנוב, שי שזר, איילת שלוי וטל תבורי. מחנכי המחזור: אורי בן–צבי ו-ורד גולד. סיסמת הסיום שלהם היתה: "'''המחזור שלא יחזור - וטוב שכך'''".

בשנת 2011נשארו בבארי 9 חברים: רויטל (בניון) שבו, רותי (בר–סיני) אלגרנטי, עופר גתי, אורי וולכביאנסקי, סהר (פוקס) רון, ינון קפיטנוב, שי שזר, איילת (שלוי) בטיטו ומירי (גד) מסיקה.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ס]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

נרקיס

2011-06-30T06:55:23Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Narkis.jpg|480px|thumb|"נרקיס": מחזור שגומר פעמיים, 1992, 1993]]

[[תמונה:Narkis_f.jpg|right|112px|thumb|"נרקיס" - הדגל]]

'''נרקיס''' - מחזור כ"ז בביה"ס בבארי. 10 חניכים וחניכות (מהם 4 ילדי חוץ). ב–1990 התאחדו עם כיתת "[[צאלון]]" וסיימו את לימודיהם בתשנ"ג (1993). ב–1995 התגייסו לצה"ל - דור לוי, ניצן מורן, ירון זורע, איתי כהן, אבישי קמינר, רן שפר, לירון שטיינהרדט, שפרה חשאי, תמר שניר ומיכל מינסקה.
ב-2011 מתגורר בבארי: איתי כהן.
מחנכי המחזור - אורי בן–צבי ואולגה נשיא. סיסמת הסיום שלהם היתה: '''"המחזור שגומר פעמיים"'''.

==ראה גם==
'''[[צאלון]]'''

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:נ]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

מחזורים בביה"ס

2011-06-30T06:54:04Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Mahzorim_Kir.jpg|380px|thumb|קיר המחזורים על בית [[פינת הנוער ע"ש סופי טאקר|סופי טאקר]]]]

'''מחזורים בביה"ס''' - מאז 1963 עד 1995 סיימו את לימודיהם ב[[ביה"ס הממלכתי בארי|ביה"ס בבארי]] 470 נער ונערה ב–29 מחזורים, (מהם - 130 [[ילדי חוץ]]). מכלל המסיימים, 261 נשארו בבארי (מהם נפטרו 8 חברים). 21 עברו לקיבוצים אחרים ו–188 עזבו. 61 הביאו בני/בנות זוג מבחוץ. שמות המחזורים מופיעים למטה ב'''טבלה המחזורית'''.

המחזור "סביון–יערה" היה הראשון שסיים את לימודיו בביה"ס [[מעלה הבשור]]. כל מחזור סיים את לימודיו בביה"ס ב[[חג המחזור|חג מחזור]].

[[תמונה:Nuritgraphity2.jpg|right|340px|thumb|"קיר המחזורים" על ה[[אסם]]]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://212.116.164.25/MahzorPoster.pdf'''תמונת כל המחזורים מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי
* [http://212.116.164.25/Mahzorim2006.pdf'''ספר המחזורים המלא מחג השישים'''] באתר הפנימי של בארי

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:מ]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

חרצית

2011-06-30T06:45:16Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Harzit.jpg|480px|thumb|"'''חרצית'''" - מחזור כ', 1986. '''עומדים מימין לשמאל:''' יותם סויס, נועה משא (פלדנר), אלה סוכמן (בירב), גיא קישון, עופר אלון, שי דוידי, ירנין פלד, סיגל מזרחי
(שלזינגר), סיגלית גת (סלמיניס), רעות לוי (ילנד), שחר עצמוני, ענת פרומקין, שרון שני.
'''יושבים מימין לשמאל:''' דותן בוכסויילר, דני בן–צבי (מחנך), עופרי קפיטנוב, אילנה (אילן) גולדשטיין, אילת חכים, רחלי קראוניק (בנאקוט).]]

[[תמונה:Harzit_f.jpg|right|112px|thumb|"חרצית" - הדגל]]
[[תמונה:Harzit_s.jpg|right|130px|thumb|"חרצית" - סיכת הכיתה]]

'''חרצית''' - מחזור כ' בביה"ס בבארי. 20 חניכים וחניכות (מהם 2 ילדי חוץ) סיימו את לימודיהם בתשמ"ו (1986). עד 1995 נשארו בבארי - 13 חברים (איילת חכים, אילנה גולדשטיין, אמיתי אפרת, גליה הלמן, דותן בוכסווילר, ירנין פלד, סיגלית גת, ענת פרומקין, עופרי קפיטנוב, רחל (קראוניק) בנאקוט, רעות (לוי) ילנד, שי דוידי ושרון (שני) אניג'ר). מחנכי המחזור - דני בן–צבי ופסי כהן.

ב-2011 חיים בבארי: איילת חכים, אילן (אילנה) גולדשטיין, אמיתי אפרת, גליה הלמן, רחל (קראוניק) בנאקוט, שי דוידי ושרון (שני) אניג'ר.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

חרוב

2011-06-30T06:44:05Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Haruv.jpg|520px|thumb|"'''חרוב'''" - מחזור י"ז, 1983. '''עומדים מימין לשמאל:''' צפי סיוון (מטפלת), יורם בר–סיני (מחנך), נוגה קריצמן (מדבייר), יפעת שטינהרדט (נרקיס), הילה עברי (האוט), עמרי עצמוני, יובל לוי, אביטל בר–לב (גל–עזר), רבקה בכר (מנור), רן כפרי, חגי צורף. '''יושבים מימין לשמאל:''' נטע חרובי (פלג), מייקל וייץ, גונר אלדן. '''שוכבים מימין לשמאל:''' עמית בירה, גל שרמק, גל כהן.]]

[[תמונה:Haruv_f.jpg|right|112px|thumb|"חרוב" - דגל הכיתה]]
[[תמונה:Haruv_s.jpg|right|130px|thumb|"חרוב" - סיכת הכיתה]]

'''חרוב''' - מחזור י"ז בביה"ס בבארי. 16 חניכים וחניכות (מהם ילד חוץ אחד), סיימו את לימודיהם בתשמ"ג (1983). עד 2011 נשארו בבארי 8 חברים: עמית בירה, רבקה (בכר) מנור, נטע (חרובי) פלג, גל כהן, רן כפרי, יובל לוי, נוגה (קריצמן) מדבייר וגל שרמק. מחנכי המחזור - יורם בר–סיני וצפי סיון.

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ח]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

זית

2011-06-30T06:43:06Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Zait.jpg|500px|thumb|"'''זית'''", מחזור כ"ה. '''עומדים בשורה ראשונה למעלה, מימין לשמאל:''' צחי יצחקי, ניר חוטר–ישי, גונן ערוסי, ניב אלון, זהר צידון, אור לב, מורן לוי,
אבידע בכר. שורה שניה, מימין לשמאל: רבקהל'ה קרול (מטפלת), יוגב דבורי, ניצן לב, דפנה שלום, איריס פילו, טופז מורן, איילת אבן, אלי שרעבי, ערן אבני (מחנך). '''יושבות למטה:''' יונת בשוראי, צאלה חיות.]]

[[תמונה:Zayit_f.jpg|right|112px|thumb|"זית" - דגל הכיתה]]

'''זית''' - מחזור כ"ה בביה"ס בבארי. 18 חניכים וחניכות (מהם 2 ילדי חוץ), סיימו את לימודיהם בתשנ"א (1991). עד 1995 נשארו בבארי 16 חברים - ניב אלון, איילת אבן, אבידע בכר, יונת בשוראי, יוגב דבורי, ניר חוטר–ישי, צחי יצחקי, אור לב, ניצן לב, מורן לוי, טופז מורן, דנית מלמן, גונן ערוסי, איריס פילו, זהר צידון ואלי שרעבי.
ב2011 חיים בבארי 8 חברים - ניב אלון, איילת (אבן) שחורי, אבידע בכר, יונת (בשוראי) אור, יוגב דבורי, אור לב, טופז (מורן) שביט-קדם ואלי שרעבי.
מחנכי המחזור היו - ערן אבני ורבקה'לה קרול. סיסמת המחזור, עם סיום לימודיהם בביה"ס, היתה: "כיתה עם פוטנציאל".

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ז]]
[[קטגוריה:מחזורים]]

הרדוף

2011-06-30T06:41:26Z

10.1.0.1:

[[תמונה:Harduf.jpg|500px|thumb|"'''הרדוף'''", מחזור ל"ה, 2001. '''עומדות מימין לשמאל:''' יעל בן–צבי, ליאור מאיר, נטע פלוטקין.
'''שורה אמצעית, מימין לשמאל:''' אלה הרשקוביץ, אלה גתי, סופי אדמתי, לודי גאז, ענבר אילן, מור גודארד.
'''שורה תחתונה, מימין לשמאל:''' גלעד אבוטבול, גיל שטיינהרדט, יובל וייס, בועז צ'ריקובר, אנדריי סקוסירב, ערן בריל.]]

[[תמונה:Harduf_f.jpg|right|118px|thumb|"הרדוף" - דגל הכיתה]]

'''הרדוף''' - מחזור ל"ה, (תשס"א), 15 חניכים וחניכות. סיימו את לימודיהם בביה"ס "[[מעלה הבשור]]" ב-2001: גלעד אבוטבול, גיל שטיינהרדט, יובל וויס, בועז צ'ריקובר, אנדרי סקוסירב, ערן בריל, אלה גתי, סופי אדמתי, לודי (גאז) משאש, ענבר אילן, מור גודארד, יעל בן-צבי, ליאור מאיר, נטע פלוטקין

{{מחזורים}}
[[קטגוריה:ה]]
[[קטגוריה:מחזורים]]